חדשות  |  אקטואליה  |  תודעת העל  |  מלחמת האינטליגנציות  |  האלוהות  |  ממדים  |  גאומטרייה  |  מחשבה  |  קבוצת החמש  |  רפאל המלאך  |  סמלים גיאומטריים  |  מסלולי לימוד המיידעים  |  מנחים ומטפלים מורשים  |  תקשורים  |  מאמרים מהעיתונות  |  גלריית תמונות  |  קטעי וידאו  |  חנות ספרים  |  פורום  |  צור קשר  |  Group of Five  |  Русский  |  



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


דף הבית >> תקשורים >> תקשורי תודעת העל >> אוכל, דיאטות, אובססיות לאכילה
 


    

תקשור תודעת העל -  אוכל, דיאטות, אובססיות לאכילה

 מתוך ספר- 3 החכמה שמעבר לפינה  28/11/05                

 שלום לכם. אתם בודאי מכירים את אותם פעמים שאתם נקלעים לכל מיני משברים בחייכם, ואתם רוצים למות. ודברים אלו לא מביאים אומנם את מותכם אך הרגשתכם היא מסוג זה. כאשר אתם נמצאים בנקודות אלו בחייכם, למעשה אתם לא מסתכלים לראות מה הביא אתכם לנקודה הזו, ולהיכן אתם ממשיכים את דרככם, מאחר ואתם עסוקים רק בלחטט באותו מקום שאתם רוצים, כשם שאמרנו, ללכת מפה. מפה אנו יכולים להתחיל לספר לכם על דבר שעדין לא נגענו בו, והוא המושג של תסריטים חלופיים. כאשר אתם יורדים לתסריט וחתמתם עם תודעת העל בשעה טובה לאחר שהסכמתם על כל התנאים, אתם כמו בעולמכם, כאשר אתם יוצרים תוכנית של מלחמה, אתם גם יוצרים תוכנית חלופית, כי לא תמיד האויב מגיב כשם שאתם רוצים, ואתם צריכים למצוא, כשם שאתם מבינים זאת, אלטרנטיבות. ודאי הוא שכאשר אתם יוצרים תסריטים חליפיים, אתם יוצרים תסריטים שהם מגיעים למצבים של מימוש רק כאשר התסריט המקורי מסיים פרק מסוים, ומהפרק הזה אתם יכולים לחפש לעצמכם תוספות נוספות, ואנו לא מדברים על החללים הלבנים שדיברנו עליהם, מאחר ואלו חלקים, כשם שאתם כבר יודעים, נותנים לכם התקדמות נכונה יותר במשחק. כלומר, גם בתסריט חליפי קיימים חללים שנותנים אפשרות התקדמות בתסריט החליפי.

 מאחר ואתם מתחילים את חייכם עם התסריט המקורי, ותוך כדי הליכה בתלם של התסריט אתם יוצרים את אותן ההתפתחויות, את אותן הבנות ולימוד, אותה עשייה שאתם יוצרים, את אותה התקדמות כשם שהתסריט מובע. אך אתם מגיעים לעיתים למקום שניצלתם פרק מסוים בתוך התסריט, והתסריט הזה מתחיל להיות כזה שאתם מחליטים שהוא משעמם אתכם. כלומר, למעשה כשאתם יושבים כבר עם תודעת העל, אתם באותו מקום שאתם בונים את התסריט המקורי אתם יוצרים הפסקות, כדי שאתם תוכלו ליצור דברים אחרים. לעיתים, ההפסקות האלה יוצרות מצב שאתם משחקים תסריט אחר, ושוב מגיע נקודה, ואתם חוזרים לתסריט המקורי שלכם. כלומר, היינו אומרים שהתסריט שלכם הוא יותר בנוי על אותו סוג שאתם מכנים אותו סטנד אפ קומדי שהוא בנוי על אימפרוביזציות שונות מאשר על תסריט שהוא מתחיל, ומסתיים כשכל התהליך הוא אותו דבר כל הזמן עד הרגע שהוא מסתיים, והמסך יורד. מאחר ואתם כחלקי תודעה מפותחים, ואתם כבר עברתם תקופות ארוכות מאוד של תסריטים שונים ומשונים, ודאי הוא שאתם לא כל כך רוצים לרדת עם תסריט אחד שמתחיל מ-א' ונגמר עד ת', ואין לו סטייה, ולכן הסקרנות שלכם, ורצון ההתפתחות שלכם, יוצר מצב שאתם מכניסים בתוך התסריט חלקים נוספים שאתם יכולים להיכנס אליהם באם אתם רוצים, ובאם אתם לא רוצים. אבל, צריך להבין שכאשר אתם יוצרים עצירה, ונכנסים לתסריט חליפי, אתם מחליפים את השחקנים שלכם. מאחר והשחקנים המקורים שלכם יורדים לתסריט המקורי, והם נמצאים כאשר אתם נמצאים חתומים על זה שאתם גם תחזרו אי פעם לתסריט המקורי, הם נמצאים בהמתנה, הם יושבים בחדר ההמתנה וקוראים עיתון, עד הרגע שהם יקראו שוב לתפקיד שלהם, ואז נכנסים שחקנים שונים שאתם מכירים את אותו מושג שאנו דיברנו עליו קרשים רופפים על הבמה, ואנו אמרנו שכאשר אתם מועדים על קרש כזה הוא למעשה יוצר מצב שאתם יכולים לסגור את הנושא של התסריט ולצאת מפה באם אתם הגעתם למסקנה שלא תשיגו שום דבר מההמשך, אלו נקודות שכשם שאתם כבר יודעים רואים לעיתים את המנהרה, אך המנהרה הזאת שהיא נראית לכם, היא לא מנהרה שאתם עוזבים אותה, אתם חושבים, והגעתם למסקנות שהנשמה שלכם מתחלפת. ודאי הוא שהנשמה, אותו ילד פנימי שלכם ששייך לתודעת העל הוא לא מתחלף מאחר וכשהוא הולך אתם גם הולכים. אתם לא יכולים לחזור עוד פעם לאותו משחק באותו גוף מאחר ואותו גוף ננטש.

 אך, כאשר אתם נמצאים על קרש רופף, ואתם מוצאים עצמכם באותו מצב שאתם מכנים אותו מוות קליני, או לחילופו של דבר אתם מוצאים את עצמכם במצב של דום לב זמני, או כל הדברים שהרפואה אצלכם מבטאת אותם כהפסקה, אתם יכולים להיכנס לתסריט חליפי. מאחר ובתסריט חליפי נכנסים שחקנים שונים לכם זה נראה שהתחלפה הנשמה, הנשמה לא התחלפה, התחלפו המביעים שלה פה, והיא נשארה פה, והיא יציבה בתוך הגוף. מאחר ואם היא לא החליטה שהיא נוטשת אז המנהרה הזאת שאתם רואים נוצרת במצב שנכנסים דרכה שחקנים אחרים. כאשר אתם נמצאים בתסריטים חליפיים אתם מוצאים עצמכם עם סוגי התעניינות לחלוטין שונים, ואתם מוצאים את עצמכם עם אותו גוף, ועם אותה אוריינטציה, אך העולם נראה לכם לפתע בעיניים שונות. לעיתים, אתם מוצאים את עצמכם נכנסים לתסריט חליפי כאשר הילד הפנימי שלכם מגיע למסקנה הבלתי נמנעת עקב משחקכם שהוא לא ישיג במשחק המקורי את מה שהוא רוצה להשיג. כי אתם זוכרים הוא דיבר עם תודעת העל, והם נתנו לו כסף, ואמרו לו תביא לנו, והוא רואה שהוא לא יוכל לבצע זאת, ואז הוא מנסה תסריט חליפי. כלומר, הוא לא הולך לצאת מפה, ולהתחיל בגוף חדש, ולחוות שוב את הלידה, ואת ההורים, ואת הגן, מאחר ובתסריט המקורי שלכם ביצעתם את זה טוב, והוא השיג את כל המסקנות שהוא היה צריך להשיג. אך לפתע אתם מתחילים להגיע למצב שהוא רואה שהתגובה שלכם לגבי המשחק המקורי היא כזו שאם אתם תמשיכו במשחק המקורי הוא לא יוכל להשלים את מגמת המשחק. דבר זה יוצר אצלכם לעיתים מצד אחד קשיים, הוא לא יוצר את אותה הפעלה של שחקני סרטן מאחר ואלו שחקנים שנותנים לכם הבנות לגבי המשחק המקורי שלכם, הם לא נותנים לכם הבנות לגבי משחקים תחליפיים, כי משחק תחליפי הוא נוצר כדי למלאות פערים שאתם לא משיגים אותם במשחק הרגיל. היינו מדמים זאת קצת בעולמכם לשחקן על במות אצלכם שהוא משחק את המשחק שהוא מכיר אותו, ולפתע הוא נעצר, כמו שאתם אומרים, יש לו בלאק אאוט- שכח, ואז הוא מתחיל לדבר טקסטים אחרים, ולמעשה הוא זורם עם סוג משחק אחר, ולפתע הוא נזכר, ואז הוא חוזר למשחק המקורי, ואתם לא תרגישו שהחלק שהוא דיבר עליו מאחר והוא היה מנוסה במשחק שהוא לא כל כך היה שייך למשחק המקורי. איך אתם תוכלו לראות את זה? במידה, ותלכו פעם שנייה לאותו משחק, ולא יהיה לו בלאק אאוט אז פתאום תראו שחסר לכם קטע, והקטע הזה שחסר זה היה אותו קטע שהוא המציא אותו לצורך המשכיות. מאחר ואתם לא ממציאים לצורך המשכיות, אלא הדברים כתובים אצלכם אתם מבינים שכאשר אתם נמצאים במשחק חלופי אתם משחקים שונה. אתם משחקים לחלוטין בבמה אחרת למרות שהבמה נשארה אותה במה, והשחקנים שמסתכלים עליכם מבמות אחרות, אותו קהל מסתכל עליכם, ולא תמיד מבין למה אתם משחקים בצורה אחרת אך הוא מקבל את זה, מאחר והוא לא ראה את העצירה של המשחק.

 הוא ראה את ההמשכיות, כי כשם שאתם יודעים כאשר קורה אותו מצב של הפסקה, או אותו מוות קליני, או דום לב, או אותם דברים שיוצרים אצלכם עצירה, כאשר אתם מתעוררים, אתם מתחילים לשחק, ואתם לא מבינים, מדוע אתם משחקים בצורה אחרת כי אתם לא יודעים שאתם משחקים בצורה אחרת, מאחר ואלו שחקנים שהתחלפו בתוככם. דברים אלו יוצרים מצבים שלעיתים אתם מוצאים את עצמכם במצבים שמשתנה סוג החיים שלכם. כלומר, אתם יכולים למצוא עצמכם לפתע שאם פעם אהבתם אוכל אחד, פתאום אתם לא אוהבים אותו, ויש להבין שאוכל כאשר אתם אוהבים אותו, כל אחד והאוכל שהוא אוהב, ודאי הוא שהאוכל הזה מתאים לסוג הרטט שהוא ירד איתו. מאחר וכאשר אתם מחליפים לעיתים אוכל אתם חשים את עצמכם אולי יותר כמו שאתם אומרים "אינים" אבל אתם לא מכניסים את הרטט הנכון אליכם, ודבר זה יוצר מצב שהרטט המזוהה שלכם לגבי אנרגיות של אוכל שיורדות אליכם לצורך עיכול, ולצורך אותם דברים, משתנות. מאחר ותודעת העל מזמנת אליכם דברים אחרים, ואתם ודאי יודעים שכשאתם מצליחים לחזור לאותו סוג אוכל שאהבתם אותו אתם אומרים אהה.. כמה טוב לי, מאחר ואתם מקבלים חזרה את הרטט הנכון שאיתו אתם ירדתם למשחק. כלומר, מפה אנו יכולים להתחיל לספר לכם גם מעט על אותו נושא שאתם מכנים אותו דיאטה בעולמכם. אתם יודעים שכאשר אתם נמצאים במהלך חייכם, ואתם אוכלים, והאוכל הפיזי נוצר לצורך גופו של השחקן המבצע, האוכל הזה יוצר את יכולת המשחק שלו. אך מאחר ואתם, כשם שכבר אתם יודעים, אתם התמכרתם להנאות שנמצאות בעולם הזה אתם מפרשים את האוכל כסוג של הנאה מעבר לזה שהוא מזין אתכם כדי שאתם תוכלו לעמוד במטלות המשחק, ולכן אתם לעיתים מוסיפים בתוך האוכל שלכם דברים שאתם מכורים להנאה שלהם עוד מתסריטים קודמים.

 כלומר, כשם שאמרנו, אתם מורידים איתכם את אותם תפאורות משנה שיש בהם חלקים של הנאה והתמכרות, ודאי הוא שאתם מבינים שאתם מוצאים עצמכם לעיתים סוטים מהאוכל שהוא הבסיסי שנוצר כדי להזין אתכם, ואתם מוסיפים דברים שיש לכם הנאה רבה מהם, ואין פסול בזה מאחר ודאי הוא שלרדת לעולם החלום, ולבצע תסריט הוא דבר שהוא לא קל ערך. הוא דבר שאומנם אתם לעיתים לא זורמים איתו נכון אך הוא לא קל ערך מאחר ותודעת העל מקבלת תוצרים רבים מאוד מתוך המשחקים האלה, ודבר זה אי אפשר להקל בו ראש, כשם שאתם אומרים. אך ככל שאתם הולכים וסוטים מהכוח הבסיסי שנותן לכם את יכולת המשחק מהאוכל בעולמכם אתם מגיעים למצב שהרטיטות שלכם מתחילות להשתנות, כשם שאמרנו שאתם מחליפים אוכל, וכאשר אתם מוסיפים סוגים של אוכל גם הרטט משתנה כי מוסף עליו רטט נוסף. הרטט הנוסף הזה שמוסף אליו הוא רטט שלא נמצא בתרשים שנמצא בתודעת העל, אתם זוכרים את אותו יומן שהיא רושמת בשקידה כל דבר שהיא לא תשכח אותו. ולכן כאשר הרטטים האלה מתחילים להגיע אליה היא לא מסוגלת לממן אותם, מאחר והם לא ברשימה שלה, ואז אתם נכנסים למצבים שהאוכל הנוסף, הסוגים של ההתמכרות אצלכם, במקום שהם יזינו אתכם ויתחברו עם אותו אוכל שנותן לכם את יכולת המשחק הנכונה, הוא מתחיל להצטבר אצלכם. כלומר, העיכול שלכם, והפירוק של אותו אוכל ברמה הפיזית מפסיק להיות נכון וקולע, ולכן אתם מתחילים לקבל עודפים, מאחר והאוכל הזה לא מסוגל להישרף נכון בתוך הגוף שלכם, ולממן את המשחק שלכם, ואז אתם מוצאים את עצמכם יום אחד נהנים, אך אתם לא מסוגלים לצעוד על הבמה. אתם כבדים, ואתם איטיים, ואתם לא יכולים לשחק, ולדלג, כשם שאנו כבר אמרנו, שזאת צורת המשחק הנכונה. וככל שאתם יותר איטיים על הבמה כמובן שהמשחק שלכם נראה לכם קשה יותר, ומסובך יותר, וזה יוצר גם מצב שהמשחק עצמו אצלכם מפסיק ליהנות אתכם, ומתחיל לענות אתכם. דבר זה הוא כתוצאה מכך שאתם מחפשים במסגרת האוכל הפיזי שלכם מעבר להתנעה של המשחק, את ההנאות. אך דבר זה, כשם שאתם יודעים, הוא חלק ממשחק החיים שלכם, מאחר ואתם לוקחים איתכם את הדברים שאתם רוצים ליהנות מהם. מאחר ואתם מבינים שכל אחד שירד למשחק מסוים יש בו את סוג האוכל שתורם למשחק, ואתם כבר יודעים אלו אשר מפתחים את גופם בכל מיני מכונים שהם מרימים את אותם ברזלים, ודאי הוא שהם יוצרים לעצמם אוכל שנותן להם את האפשרות לבצע את משחק הפיתוח הגופני שלהם. ואילו אלה אשר עוסקים בדברים אחרים הם גם לוקחים סוג של אוכל שמתאים לפיתוח שלכם. כאשר אתם מתמכרים לנושאי האוכל, אתם יוצרים מצב שאתם לא מתייחסים לסוג המשחק שלכם. אתם מתייחסים להתמכרות ולהנאה, ואתם נותנים למשחק להימשך ככל שהוא נמשך. זאת אומרת שיש הבדל גדול בין אלו שבודקים את המשחק שלהם, ושמים מולו את סוג האוכל המתאים לו, לבין אלו שאומרים אני אוכל כאוות נפשי, והמשחק ימשך לו. כשם שאתם מבינים המשחק נמשך אך הוא הולך ונמשך בצורה יותר איטית, מאחר ואתם מאבדים את היכולת המהירה והגמישה שלכם. כאשר אתם פוצחים באותם דיאטות שאתם יוצרים אתם למעשה מנסים לעצור את הנאות ההתמכרות שלכם. כלומר, אתם מגיעים כבר למצב שהמשחק הזורם שלכם הגיע לנקודה כזו שאתם כבר לא יכולים יותר ללכת על הבמה. כלומר, כל המשחק מתחיל להיות קשה, וכבד, ולמעשה אתם מבינים שכדי שאתם תוכלו לחזור לשחק בצורה נכונה אתם מחליטים לסלק מדרככם את אותם דברים שגרמו לכם הנאה, ולהתמקד יותר באוכל אשר נותן לכם אפשרות משחק נכונה יותר. תודעת העל כאשר היא מזהה את האפשרויות השונות היא יוצרת מצב שהיא מבדילה בין שני סוגים של רטטים. בין רטטים שמפריעים, לרטטים שמועילים. כלומר, ככל שהרטטים המפריעים נמצאים יותר, כך קצרה ידה מלתת לכם אפשרות לשרוף את אותם עודפים שאתם מכניסים, מאחר והרטט הזה לא מוכר לה. אך ככל שאתם הולכים וחוזרים לרטטים שמוכרים לה, כך היא יכולה יותר לממן מתוך המאגר האנרגטי שחתמתם עליו את היכולת שלכם לשחק טוב יותר. כלומר, אם ואתם מבינים מה כוונת דברינו, היינו מכנים זאת בצורה הזאת- ככל שאתם יותר נהנים מהאוכל, ואתם יותר סוטים לכיוון שהוא לא מממן נכון את המשחק שלכם כך האוכל הזה הולך ונהיה יותר ויותר גרוע עבורכם מבחינת המשחק, לא מבחינת ההנאות, מבחינת ההנאות אתם נהנים מהאוכל. גם אותם אלו שהם גדולים וכבדים, הם ממשיכים ליהנות מתוך אותו אוכל עד הרגע שהאילוץ מאלץ אותם להפסיק זאת, ולא, הם לא יוכלו לשחק יותר. כאשר הילד הפנימי שלכם, והוא תמיד חוגג, הוא תמיד צוחק, הוא גם צוחק שאתם אוכלים יותר מדי. אך מבחינתו הדבר הזה לא מפריע לו, מאחר וכל זמן ומשחקיכם נמשך נכון הוא לא יוצר לכם את אותם דברים שעוצרים אתכם. אך כאשר אתם מגיעים לנקודות שהמשחק שלכם כתוצאה ממערכת ההתמכרות ההנאתית לאוכל מתחילה להיעצר, הוא מרים את ראשו. מכיוון שהוא כבר לא יכול לצחוק מאחר ונעצרה ההתפתחות שלכם, ולכן הוא שונה כאשר אתם מגיעים למצב שהתמכרויות מסוג של אוכל יוצרות אצלכם מעצורים.

 כאשר אתם משחקים את משחקכם, ואתם גם נהנים אך אתם יודעים ליהנות בכמות כזאת שתודעת העל על ידי זה שהיא מזהה את הרטט השונה, והוא לא רב, היא מסוגלת לבצע מצב שהיא שולחת רטט חזק יותר של תשובה לרטטים הנכונים, ובכך היא מעט מסוגלת לבטל את הרטט הלא נכון שאין לה גישה אליו, מאחר והיא לא חתומה איתכם עליו ודאי הוא שאתם יוצרים מצב שהאוכל הנכון שאתם אוכלים מעוכל מהר וחזק יותר, ולכן גם ההנאות שלכם לא יוצרות מצב שהם מתחילות להצטבר, מאחר והן יוצרות מצב שהם מתחברות למקום שעוכל מהר מדי. כלומר, אתם מושכים חלק מהאנרגיה מתוך האוכל שיוצר לכם הנאה, מאחר והאוכל שהוא יוצר את המשחק מעוכל הרבה יותר מהר. ולכן אתם מבינים שאם אנחנו ניקח ריבוע אחד וסביבו ריבוע נוסף, והריבוע הפנימי הוא האוכל הנכון, האוכל שתורם למשחקיכם עם הרטט הנכון שלכם, ומסביב זה השכבות של הרטטים של האוכל שהוא פחות טוב בשבילכם, לא מבחינה הנאתית אלא מבחינה משחקית, אתם רואים שאותה קובייה פנימית מתכווצת בצורה מהירה, ובעקבותיה מתכווצת הקובייה הגדולה למרות שתודעת העל לא יצרה רטט נכון כדי לבטל אותה. היא פשוט מתכווצת, מאחר וההתכווצות הפנימית יוצרת חלל והיא נכנסת, ומתכנסת בתוך עצמה. דבר זה אומר שעד רמה מסוימת על ידי איזון נכון תודעת העל דרך סטיות שלכם מהאוכל מסוגלת ליצור מצב שעדיין משחקכם לא יופרע. אך כאשר הקובייה החיצונית היא גדולה, והקובייה הפנימית גם כשהיא מתכווצת ההתכווצות למרות שהיא נעשית היא נשארת עדיין גדולה כלפי חוץ, לא ניתן לכם כבר לשלוט בזה אלא על ידי זה שאתם מפסיקים להכניס לתוככם את אותם דברים שלא מועילים למשחק שלכם. ופה נכנס הילד הפנימי לתמונה. הוא מתחיל לבצע בכם מעשים פנימיים שלמעשה גורמים לכך שאתם לא תוכלו יותר להפריז בהתמכרות שלכם, מאחר והיא הפרעה לגביו. כלומר, ברגע שאתם מתחילים לחוש את אותם תקלות באוכל מבחינת איזון של העיכול שלכם, ואתם מתחילים ליצור עצירויות, או לחילופין שלשולים, או לחילופין אותם דברים שאתם חשים שכשאתם אוכלים אתם מרגישים שאתם רוצים להוציא אותו החוצה, דברים אלו הם תוצר של הילד הפנימי. אנו לא מדברים על מצב שאתם אותם קטנים בעולמכם שתוקפים אתכם ויוצרים לכם בצורה זמנית כל מיני הפרעות, אלא אנו מדברים על הפרעות שמתחילות להתפתח כתוצאה מאכילה שהיא יוצרת את השכבות החיצוניות עם הרטט הלא נכון.

 ודאי הוא שכאשר הילד הפנימי יוצר מצב זה, זה כבר לאחר שצחוקו נדם, מאחר והוא רואה שאם הוא לא יבצע תהליכים בתוככם אתם תגיעו למצב שלא תוכלו לסיים את משחקכם בצורה נכונה. ולכן כאשר אתם מתחילים לעבוד עם אוכל מרגע לידתכם, עליכם לראות את עצמכם לאורך המסע של התסריט שלכם, באיזו נקודה אתם נמצאים ולנסות להתאים את האוכל שלכם לנקודה שאתם נמצאים, כמו אותם אלה שמפתחים את עצמם ומשנים את תפריטם כדי שהוא יתאם למה שהם עושים. דבר זה בא להראות לכם שככל שאתם נמצאים במצבים, ואתם יודעים את הנושא של ערך של תזונה, ואנרגיה, דבר זה ידוע לכם אך אתם לא שמים לב אליו, מאחר ואתם דבקים בשני דברים, דבר אחד באוכל המקורי שהרטט שלו מתאים לכם, ודבר שני בכמות ההתמכרות שלכם. נשאלת השאלה הגדולה וודאי היא תישאל כיצד ניתן לבטל את ההתמכרות? לא ניתן לבטל אותה, מאחר וירדתם עם חלקי תפאורה כאלה שנדלקים כל פעם שאתם רואים אוכל טעים מהסוג הזה הם נדלקים, והאוכל נכנס לפיכם. כלומר, עליכם להבין שיש מצב שניתן לבצע עצירה זמנית של אותו דבר, ולא על ידי אותו סוג דבר שאתם קוראים לו דיאטה. מאחר וכאשר אתם יוצרים דיאטה אתם מונעים את ההנאה מכם, ואתם יודעים שאם יש לכם תפאורות, חלקי תפאורות של הנאה, והן נדלקות, ואתם לא שמים לב אליהם הם נוגסות בכם כי הן מדברות אליכם כל הזמן, הן מנסות להטות את משחקיכם לכיוון שלהם כי אחרת לא הייתם מביאים אותן הם חייבות להביע את עצמן. מאחר ואתם מבינים שהכוח לבצע התנתקות מהנאה ומסוג כזה של התמכרות הוא לא ניתן בעולמכם כי ירדתם עם הסימפטומים האלה, אתם יכולים לבצע החשכה של התפאורות האלה. כלומר, שכאשר הם ידלקו האור שלהם יהיה חלש יותר, וכשם שאמרנו כשהאור חלש, והרטט הוא חלש אז גם תודעת העל מסוגלת לספק לכם מידה מסוימת של איזון ושיווי משקל מהבחינה הזו. הדרך לקחת ולהחשיך ולעמעם את אותן תפאורות היא הפניה לילד הפנימי שלכם. כלומר, במקום שתפצחו בדיאטה מסוג זה או מסוג אחר, ואתם תחזיקו מעמד על ידי זה שאתם תחזיקו את אגרופיכם בצורה הזאת כדי לא לאכול את אותו דבר טעים, תתחילו לפנות אל הילד הפנימי שלכם באותו מצב שאתם כבר שמעתם שאמרנו שהוא צוחק ונהנה. אם אתם תמצאו אותו לאחר שצחוקו נדם דבר זה כבר קצת מאוחר, אך אם אתם עדיין מצליחים למצוא כשצחוקו עדיין על פיו הוא יהיה מסוגל לעמעם לכם את התפאורות, את חלקי התפאורות האלה, מאחר ואם הוא יבין שאתם רוצים להמשיך את משחקכם בצורה נכונה וזורמת, ואותם חלקי תפאורות מונעים מכם לעשות זאת בצורה נכונה, והשכבות הולכות וגדלות של ההתמכרות וההנאה, הילד הפנימי שלכם מסוגל לעמעם לכם את אותן חלקי תפאורות, כי כשם שאתם יודעים, המטרה שלו היא לא שתהיו יפים וחטובים המטרה שלו שתבצעו את המשחק, וברגע שיש דברים שאתם מודעים להם שהם עוצרים את משחקכם, והם לא נותנים לכם להמשיך בצורה נכונה, אותו במאי פנימי שלכם ייתן לכם את מלוא העזרה רק כדי שהמשחק ימשיך ויהיה נכון. אך דבר זה הוא לא קל, מאחר ואתם יודעים שכאשר אתם שומעים את הילד הפנימי, ואתם מבקשים ממנו דברים יש לו גם בקשות כנגד. כלומר, הוא לא ילך, ויעשה דברים רק עקב רצונכם מאחר והוא רוצה גם שתלמדו כי אחרת אתם תבקשו ממנו היום, ומחר אתם תאכלו עוד פעם אחרי שיומיים היה לכם תפאורות חשוכות, ושוב יהיה גודל, ושוב תפנו, ותבכו אליו. כלומר, הוא רוצה שאתם גם תלמדו ותבינו שכשהוא מוכן להתערב במשחקיכם, שתבינו שנקודת ההתערבות שלו הייתה בנקודה לא נכונה לגביכם במשחקיכם. ולכן כאשר פונים אליו אתם צריכים להיות מצוידים כל אחד שיפנה, צריכים להיות מצוידים בסיבה טובה, ובהבנה נכונה לגבי מדוע אותה התמכרות, ואותה הנאה היא עודפת לי.

 כלומר, ברגע שאתם תסבירו לו, ותנמקו לו מדוע הוא צריך להתערב, כי ודאי הוא שכאשר תמצאו אותו צוחק הוא עדיין לא מתערב, הוא עדיין נותן לכם את האפשרות להמשיך, והוא מחכה לראות עד איפה זה יגיע, ולכן כאשר אתם מוצאים אותו עדיין צוחק, אתם צריכים לתת נימוק טוב מדוע הוא יפסיק את צחוקו מדוע הוא ייקח, וישנה מצבים כדי שאתם תוכלו להמשיך לשחק. מאחר ואתם יכולים לפנות לילד הפנימי כשם שכבר הסברנו זאת רבות דרך נקודות של פנימיות שלכם, דרך נקודת הפסקה מתודית במשחק אתם יכולים לבצע זאת. אך עליכם גם להבין שכאשר אתם נותנים לו נימוק, והנימוק יוצר מצב שהוא מעמעם לכם את התפאורות, אותם תפאורות שהורדתם, חלקי התפאורות של ההתמכרות, ואתם מתחילים לרדת מבחינה זאת שעיניכם נהיות קטנות יותר, כי כיצד הוא יוצר את זה, ברגע שהתפאורות האלו נדלקות עיניכם גדלות. כלומר, אתם רוצים הרבה, ועכשיו, וכאשר הוא מעמעם את התפאורות האלה, כאשר אתם פוגשים באותם דברים שאתם נהנים, ואתם מכורים אליהם, עיניכם לא גדלות. אתם בוחנים אותם ברמה כזאת ש-והיה, ותאכלו אותם במקום לאכול חתיכה גדולה מתוך אותו דבר תאכלו חתיכה קטנה מתוך אותו דבר. כלומר, אתם למעשה ממלאים את הרצון שלכם מבחינת ההתמכרות וההנאה, אך אתם לא מפריזים. מאחר והוא לא נותן לעיניים שלכם לגדול. אך כאשר אתם מגיעים למצב שהעיניים שלכם לא גדלות אתם גם מבינים שהדבר הזה יוצר מצבים נוספים מעבר לאותם דברים. כי כאשר העיניים לא גדלות למעשה אתם מורידים את הערך הגדול של ההנאה בחיים שלכם, אתם מקטינים יותר את ההנאה בחיים שלכם, ולעיתים אתם מגיעים למצב שאותו חלק של הנאה חסר לכם, מאחר ואתם יוצרים מצב שאתם הייתם יודעים לקבל הרבה מתוך אותה הנאה. כשם שבעולמכם אתם יודעים שאותם אלו המכורים לסמים הם מתחילים בקטן, ולאט לאט הכמות הולכת וגדלה, והולכת וגדלה, ולחזור רק לכמות הקטנה קשה מאוד מבחינתם, ניתן, אך קשה. גם אצלכם הילד הפנימי עובד על העיניים שלכם. הוא עובד על היכולת שלכם לתרגם את מה שאתם רוצים ליהנות, לכמויות, וברגע שהוא מתרגם את זה לכמות קטנה אתם יכולים להרגיש שאתם נהניתם אבל לא עד הסוף. כלומר, התהליך של לעבוד עם הילד הפנימי לצורך מצב של דיאטה בעולמכם, הורדה של כמות הנאתית מתוך אוכל היא כזאת שאתם צריכים לדעת להתחיל ליהנות מכמות קטנה יותר, ולתרגם אותה אצלכם, בתוככם לכמות גדולה אנרגטית אך לא ברמה של אכילה פיזית. דבר זה יוצר קצת קושי, מאחר וכאשר אתם מזינים את הגוף הפיזי אתם אוהבים לאכול, ולהרגיש את האוכל בתוככם, וכאשר אתם לוקחים חתיכה קטנה מתוך אותו דבר שאתם צמאים אליו ועורגים אליו, ואוהבים אותו, אתם למעשה לא מרגישים מספיק זמן את האוכל נכנס בתוככם. כלומר, זמן ההנאה הוא תלוי בכמות שאתם מכניסים פנימה, ולכן בעולמכם גם יש כאלו שאומרים שאתם צריכים ללעוס יותר זמן, ופחות זמן, כדי להרגיש את הכמות של האוכל, רק שאתם תבינו שהדבר הזה הוא בא כתוצאה ממצב שהעיניים מתחילות להיות קטנות יותר.

 אנו התחלנו בנושא של תסריטים אשר הם מהווים חילופים מאחר ולעיתים אתם נכנסים לתסריט חילופי כתוצאה מאותם עודפים שאתם יוצרים מהנאה אכילתית. אנו לאורך המפגשים הבאים נדבר איתכם על תסריטים חילופים שקשורים בדברים נוספים בחייכם, אך אנו נתמקד הפעם בנושא האוכל והדיאטה מאחר ודבר זה הוא קרוב לכל בני האנוש. אנו יודעים זאת, אתם אוהבים לאכול. ולכן כאשר תסריט חלופי מגיע במצב כזה כאשר הילד הפנימי הפסיק לחייך, ואתם מגיעים לאותו מצב שאתם מוצאים את עצמכם כתוצאה מהפעולה הזו שהוא הפסיק לחייך, יוצרים כניסה לתסריט חליפי, אתם למעשה יכולים להתחיל לשנוא את אותם דברים שאתם אהבתם קודם לכן. כלומר, אתם משנים את המגמה בצורה כזו שאותם אלו שהם גדולים יכולים להגיע למצב שהם יהפכו לרזים, ואפילו לרזים יותר מדי, כמו שאתם מכירים את אותם מחלות בעולמכם את האנורקסיה, ואותם דברים שקשורים בהפרעות אכילה. למעשה הפרעות אכילה נמצאות בתסריטים חילופים רק לתקופה מסוימת, כאשר הנושא הוא אכילה התקופה היא כזאת שלאחר שאתם חוזרים למצב שאתם כשחקנים עיניכם קטנו, ואתם הפסקתם לאהוב את אותם דברים אתם יכולים לחזור בחזרה, ולוותר על התסריט החלופי, ולחזור לתסריט המקורי. כאשר אתם חוזרים לתסריט המקורי אותם חלקי תפאורות של הנאה נדמו כבר, מאחר וכשם שאתם יודעים שאתם לא נותנים אוכל תקופה ארוכה הדבר מת. כך גם הם מאחר וכאשר התדר שלכם משתנה הן עוזבות את הבמה ונעלמות ומתפרקות, מאחר ואין להם אפשרות של חיבור תדרי מהדהד נכון עם השחקן, ולכן הן לא מזהות את המשחק כשם שאמרנו כבר, ואתם יודעים זאת, והן מפסיקות להגיב. כשאתם חוזרים לשחק את המשחק הנכון שלכם לאחר שיצרתם מהתסריט החלופי, ואתם עזבתם אותו, התפאורות האלה כבר לא מגיבות, ואם הן מגיבות הן מגיבות חלש מאחר והם היו בצום הרבה זמן גם אין להם כוח כשם שאתם יודעים, ולכן הן גם מגיבות חלש יותר, ולכן כאשר אותם אלו שנעצרים על הבמה מהבחינה הזאת שהם היו מכורים לאוכל, והם לא הבינו עד הרגע שהילד הפנימי שלהם הפסיק לצחוק, הם לא הבינו שהם יוצרים מצב שהמשחק שלהם הולך ונעצר לאט, לאט, כשם שבעולמכם אתם לוקחים משאית, והיא מתחילה לנסוע, וזורקים עליה כל הזמן דברים, וזורקים, וזורקים, וככל שהמטען נהיה כבד יותר המנוע מתאמץ יותר, ומתאמץ יותר, ולאט, לאט עד הרגע שהיא נעצרת, וכאשר היא כבר נעצרת אתם כבר מבינים שהגלגלים שלה כבר הגיעו לקרקע מהכובד, מאחר והיא כבר לא יכולה לנסוע יותר. כך תנסו לדמיין את מהלככם על פני הבמה. אתם מתחילים ללכת, ואתם הולכים, ואוספים, ואתם לא חשים כיצד הצעד שלכם נהיה איטי יותר, ואיטי יותר מאחר וזה לא תהליך שאתם בבת אחת מקבלים את מלוא המשא עליכם. אתם מוסיפים כל פעם עוד קצת, כל פעם עוד קצת, עד הרגע שאתם כורעים תחת המשא. ברגע שאתם כורעים תחת המשא אותו ילד יוצא לתקן את המנוע, והתוצרים כבר מתחילים לשנות את הכיוון, ואת אותו מאזן של אותה משאית כדי שהיא תוכל לקום, ולהתחיל לנסוע עוד פעם. ולכן רצוי לכם לשים לב לראות האם אתם יוצרים באותו אוכל שאתם מכורים לו, אנו לא מדברים על האוכל מהסוג הזה שהוא נותן לכם את יכולת המשחק כשם שאמרנו, אלא על דברים שחלקי תפאורות ההנאה הם משדרות לכם את אותו דבר, והיה ותשימו לבכם, וטרם זמן של הפסקת הפעילות של הילד דרך הצחוק אתם תפנו אליו אתם תוכלו בצורה קלה הרבה יותר לבצע את השינוי, ולא לחכות למצב שתיכנסו לתסריט חליפי כדי שהוא יביא לכם את יכולת המשחק הנכונה בחזרה. כי עליכם להבין שתסריטים חלופיים הם תסריטים שאתם מכנים אותם חירום. הם לא תסריטים שנוח לזרום איתם, מאחר וכל תסריטים חלופיים באים ללמד אתכם משהו, באים להחזיר כשם שאתם אומרים, עטרה ליושנה. כשם שאתם מבינים הוא מנסה התסריט החלופי להחזיר אתכם לנקודה שממנה הפסקתם לשחק לא טוב, ולתת לכם אפשרות לחדש את המשחק הזורם שלכם.

 התסריטים החלופיים הם תסריטים שממומנים בתודעת העל רק במצב שהאורות האדומים נדלקים ומהבהבים, ואז למעשה נפתחת אותה מנהרה, ונכנסים שחקנים אחרים שמחליפים את השחקנים, ואתם יודעים שכל איגוד השחקנים שלכם כאשר הוא נאלץ לשלוח שחקנים לתסריט חליפי הוא גורם להתרוקנות של המצבר הכולל שלכם. מאחר והמצבר הכולל שלכם לוקח בחשבון את התסריט שלכם, ולא לוקח בחשבון תסריטים חלופיים, אלו מבחינת חירום. כלומר, מה אנו מנסים להסביר, אנו מנסים להסביר שכל פעם שאתם דורכים על אותו קרש רופף על הבמה, וכל פעם שאתם נכנסים למצב של תסריט חילופי, אתם יוצרים בזבוז אנרגטי גדול מתוך המאגר האנרגטי שלכם, ודבר זה הוא לא טוב לא לכם, ולא עד לקראת הסיום, והחזרת הדרכון שלכם. ולכן מאחר ודבר זה יוצר בזבוז אנרגטי, וכשם שאתם כבר יודעים, הכמות האנרגטית שאתם יורדים איתה היא לא אין סופית, ודאי הוא שהיה רצוי להיות, כשם שאתם אומרים, עם היד על הדופק, ולבדוק את הדברים עם אותו ילד הפנימי. הילד הפנימי שלכם הוא עובד על כל הדברים שלכם, הוא עובד על סוגי הלבוש שלכם, והוא עובד על סוגי האוכל שלכם, והוא עובד על כל דבר שקשור בחייכם מאחר והוא אחראי על השחקן כיצד הוא יראה, וכיצד הוא ישחק. כאשר אתם מגיעים לאותו מצב שאתם כבר פונים אליו אל הילד הפנימי, היה כדאי שיהיה לכם סיבה טובה מעבר ל-לשאול אותו שאלות שהן לא ענייניות מבחינת הפסקה וחיבור לתסריטי חילוף, אלא שיהיה לכם סיבה טובה לבקש ממנו להתערב בתוך חלקי התפאורות אשר נמצאות אצלכם, מאחר וכאשר הוא מתערב אתם חשים שמשהו בחיים שלכם מתחיל להשתנות, דברים שעשיתם אתם עושים אותם בצורה אחרת, ודבר זה תורם למשחקכם אך הוא לא תורם למשחק הרגיל שאתם משחקים על הבמה, הוא תורם בעקיפין אל תוך המשחק, מאחר והילד הפנימי שלכם לא יכול להכריח אתכם לשנות את המשחק הפיזי שלכם, הוא יכול לגרום לכך שאתם תאכלו פחות, אך הוא לא יכול לגרום לכך שלא יהיה לכם תיאבון, מאחר ואתם תאבדו את יכולת המשחק שלכם. מאחר ואתם יודעים שכל המערך של האוכל בעולם שלכם הולך ומתפתח, וככל שהוא הולך ומתפתח הכמויות של אותם דברים שקורצים לתפאורות המשנה הולך וגודל, ודאי הוא שהערנות חייבת להיות יותר גדולה שאתם לא תגיעו למצב שתיכנסו לתסריטי חילוף.

 כמו שאתם הבנתם אנו הולכים ויורדים לאט, לאט אל תוך כל הפרטים המרכיבים את המשחק שלכם. כי ודאי שקל מאוד לקחת, ולתת תיאוריה מלאה של משחק כאשר לא נכנסים לתוך בגדי השחקן עצמו, ומסבירים את מהלכי המשחק, וכיצד הוא מייצר את משחקו, ואנו התחלנו בתהליך הזה, מאחר וחלק לא קטן של הבנתכם כבר נבנה כדי לדעת כיצד אתם נמצאים פה, וכיצד אתם ירדתם לכאן לבצע את אותם דברים, ואת אותם תסריטים שאתם מייצרים, אך מאחר ואתם יודעים באופן כללי את כל הדברים, ואתם מבינים שאתם כבר נמצאים, ומשחקים, אנו התחלנו בתהליך של לתת לכם להבין את הנופך של המשחק שלכם, מהיכן נובעים אותם דברים, וכיצד כל אחד יוצר את משחקו דרך אותו תוצר של תסריט שהוא בנה עם תודעת העל. ואנו נמשיך בדרך הזו עד שנכסה את מרב האפשרויות שנמצאות בחייכם כדי שאתם תדעו כל דבר מהיכן הוא נובע, וכיצד הוא משפיע על משחקכם, ועל הילד הפנימי שהוא אותו אחד שמחזיר לתודעת העל את אותם דברים שהוא חתם עליהם איתה.

 תודה לכם.

חזור למעלה | הוספה למועדפים | הפוך לעמוד הבית | מפת האתר
כל הזכויות שמורות © זאב אבירז
פתיח מוזיקלי מאת גל אבירז
לייבסיטי - בניית אתרים