תקשור תודעת העל - הדתות והמוסכמות          

 מתוך ספר- 2 המאבק בין שואלי למה לעוני ככה  29/8/05                

 שלום לכם, כאשר אתם החלתם את ירידתכם לעולם החלום, אתם הייתם במצב שהחוויה הפרטנית הייתה קשה לכם מאחר ואתם הייתם טריים כבודדים. כלומר אתם למעשה בתקופה הראשונה חיפשתם את היכולת שלכם להתחבר אחד לשני מאחר ואתם הייתם רגילים לזאת. ולכן לאורך תקופות רבות אתם יצרתם את אותם דברים שאתם נמצאים סובלים מהם עד היום שאלו המוסכמות וההסכמות. כאשר אנו דיברנו על כל הקוסמים שהיו לאורך התקופות בעולמכם, הם הגיעו בזמנים שונים מאחר ואם הם היו מצליחים כל אחד בזמנו לבצע את התפקיד של העלאת המודעות שלצרכו הוא ירד, היום אתם הייתם הרבה פחות כאלו שמבלים בעולם החלום והיה לכם גם יותר עתודות של כוח מאחר ורבים לא היו חוזרים והיו משקיפים עליכם, כשם שאתם יודעים כקהל מלמעלה, אך מאחר ואותם קוסמים לא הצליחו הם יצרו את אותם דברים שאתם מכנים אותם הדתות בעולמכם.

 כל המוסכמות שאתם חיים איתם מתחילים לייצר בעולמכם סדרה שלמה של חיבורים, כי כאשר אתם יורדים למשחק אתם רגילים להיות במסגרת מסוימת, היינו מדמים לזאת אותו קרקס נודד בעולמכם, שכל החיות וכל המאלפים כולם ביחד נוסעים עם הלוליינים. כלומר הם לא מפרידים עצמם אחד מהשני למרות שכל אחד מהם יש לו את המשחק שלו, אחד מאלף, ואחד הולך על חבל ונופל לפעמים, וכל מיני דברים כאלו שמהווים יחד קרקס. כלומר אם אנו ניקח דת אחת בעולמכם היא דומה לאותו קרקס שרבים משתתפים בה למרות שכל אחד מהם הוא נמצא משחק בנפרד, אך הוא תמיד פוזל אל חבריו כדי לראות האם משחקו תואם את תהליך הקרקס כולו. אם אנו נתחיל לספר לכם על אותם מוסכמות שאתם חיים בהם, ודאי שהבסיס לכל המוסכמות החל בזה שהייתם רוצים להיות ביחד, כלומר אתם לא מצאתם את עצמכם במצב שאתם הייתם מסוגלים לחיות לבדד, וודאי הוא שגם יודעים שאמרו על אחד העמים שהוא לבדד ישכון אבל הוא לבדד ישכון כעם ולא כבודדים גם כן, לכן אנו נתחיל להראות לכם כיצד קוסם מסוגל היה ליצור לכם מוסכמות של דת.

 אתם יודעים שאחת הדתות שאתם נמנים עליה גם זו הדת היהודית היא החלה למעשה בצורתה הנוכחית לא עם אותם סיפורים של התחלה, כי אז לא היה עוד המושג של דת כתובה והייתה אמונה כוללת בדבר שלא היה לו את ההוכחה הכתובה, כדי להעביר אותו הלאה. ולכן אנו לא נתעסק עם אותם חלקים שמדברים למעשה על ההתחלה, אלא אנו נתחיל מהרגע שהקוסם הגדול משה ירד לעולמכם. משה כאשר הוא ירד לעולמכם המטרה שלו הייתה לקחת ולייצר מוסכמה לגבי חלק מסוים מהאנושות בתקופה ההיא. כי כשם שאתם יודעים אתם כעם עדין לא הייתם עם, אתם הייתם מצב מפורד ואתם יצרתם מצב שהייתה לכם אמונה כוללת בדבר נשגב ונעלם. ומשה ירד והחל לבצע את תפקידו כדי לחבר אתכם בצורה מסוימת למצב שאתם תראו ותשמעו את היכולת של הבריאה. כלומר הוא השתמש בשליט העידן מאחר והוא לא יכול היה להשתמש בתודעת העל לצורך זה מאחר ותודעת העל לא יוצרת לעצמה מהלכים ארציים, אך הוא היה יכול להשתמש ביכולת הבריאתית וביכולת המחזה שאותו שליט שלכם יכול היה לתת. והוא התחיל ליצור לכם את אותם מוסכמות שירדו בצורה כזו שאתם מכנים אותם התורה שלכם.

 התורה שלכם יצרה לכם מוסכמות רבות, אתם מכנים אותם ציוויים, אתם מכנים אותם חוקים, אתם יכולים לכנות אותם בכל צורה שאתם רוצים, אך דבר אחד ברור כולכם נכנסתם לתוך במת משחק משותפת כמו אותו קרקס, והמוסכמות האלה הייתה להם סיבה, מאחר ומשה כאשר הוא ירד לכאן ויכולת הקסמים הגדולה הייתה בידיו ואתם מכירים את המטה, ואתם מכירים את הים, ואתם מכירים את המים, ואת הסנה, ואת כל אותם דברים שכתובים ומוכרים אצלכם, הוא למעשה ניסה להביא העלאה של מודעות, אך כאשר העלאה של מודעות תלויה בתוך מעשי קסמים היא יוצרת מערכת של מוסכמות, כלומר כל אותו קהל אשר מקיף את אותו קסם מקבל מוסכמות מסוימות הקשורות באותו קוסם, כלומר הוא ניסה להעביר לכם את היכולת לחבר עצמכם למודעות האישית ולהעלות, אותה כי כבר אז המגמה הייתה להתחיל לתת לשחקנים אפשרות לא לחזור לכאן יותר. נכון שהתקופה ההיא הייתה קדומה יותר והלחץ הוא לא כמו בסוף עידן, אך הייתה כבר מגמתיות להתחיל ליישר קו עם אותו מצב שבמות המשחק יחלו להתרוקן.

 כאשר אותו משה החל לייצר את אותם קסמים, הוא למעשה, ואנו כוללים גם את המן שהוא נתן לכם, וכל אותם דברים שהם מעבר לטבע, אתם יצרתם בעולמכם מצב שהמסגרת של אותם מוסכמות שאתם קיבלתם עליכם כדי להאמין ולהוקיר ולהכיר את אותו קוסם היוו את השבט שלכם, את אותה דת שאתם קוראים לה הדת היהודית. כלומר למעשה הדתות שלכם החלו בכך שבראשם תמיד עמד קוסם ורק אחריו החלו להיווצר המוסכמות שאתם חיים איתם כיום. אם אתם תסתכלו ותראו את חייכם אתם תראו שכאשר אתם רק נולדים המוסכמות כבר מופעלות עליכם בצורת ברית מילה, בכל מיני צורות שאתם כבר נכנסים למסגרת כוללת של אותו קרקס נוסע, כל אחד לפי התפקיד ולפי המשחק שהוא ירד. אך יש להבין שכאשר אתם מנסים לייצר מצבים של משחק עצמאי, אם אתם נמצאים בתוך המערכת של המוסכמות היא כובלת את ידיכם במידה מסוימת מאחר וכאשר אתם נמצאים במסגרת של מוסכמות בעולמכם, אתם למעשה משחקים כאשר אתם כבולים על ידי המוסכמות. אותם מוסכמות באו מתוך הסכמה שלכם מאחר ואתם הסכמתם להיכנס לתוך אותה מסגרת, ואנו לא מדברים רק על הדת שאתם משתייכים אליה, כי כל הדתות עוסקות באותה מסגרת, כל אחת רואה בכיוון אחר עם שינויים את היכולת שלה להביע את המוסכמות שלה בתוך השחקנים, אך בסיכומו של דבר הכול נשאר בגדר מוסכמות ובגדר מסגרות. מאחר וכל אחד מכם כאשר הוא ירד לכאן לאורך כל התקופה, הוא גם רצה לחוות דברים אחרים, הוא תמיד היה חייב לרדת למוסכמה. אם אנו ניקח את המושג דת ונהפוך אותו למוסכמה אתם תבינו שכל אחד מכם חווה כל מיני מוסכמות לאורך חייו. וודאי ששאלתם עצמכם כאשר אתם עושים את אותם שחזורים של אותם גלגולים, אותם סרטים שכבר הסתיימו, מדוע אני נמצא היום במצב אחד ובמצב קודם אני הייתי במקום אחר, והייתי נזיר או הייתי כומר, או לחילופין הייתי רקדנית.

 עליכם להבין שכל פעם שאתם ירדתם למשחקים הייתה לכם את האפשרות לפנות למוסכמה שאתם רציתם אותה, כלומר ומאחר ואתם יודעים שרובד הבחירה החופשית הוא כזה שניתן לידיכם הזכות והיכולת לבחור את סוג המשחק ואת הבמה, ולחבר את התסריט כמובן בהתאם עם תודעת העל, אך יש לכם את היכולת, ודאי שלכן אתם מוצאים עצמכם כל פעם במוסכמה אחרת כאשר היא סובבת סביב קוסם מסוג אחר. מאחר והקוסמים האלו כאשר הם יצרו את אותם מוסכמות הם לא באו כדי ליצור את אותם מוסכמות, הם יצרו למעשה מצב שהם קיבלו את היכולת שלכם לשחק בתוך המוסכמות כמצב שהוא מסוגל להיות כזה שהם ישלטו עליכם, כלומר הם ניסו דרך מצבים של שליטה על הבמות הנתונות בתוך המוסכמה שלהם, הם ניסו ליצור את אותם סיבות שלצרכה הם ירדו. כלומר למעשה אתם קיבלתם יכולת בתוך אותם מוסכמות לקבל עלייה של מודעות כאשר היא קשורה היטב בקוסם עצמו.

 מאחר ואתם יודעים את ההיסטוריה של העולם שלכם וכבר אמרנו שהם נכשלו כישלון חרוץ מאחר והמוסכמות נשארו והם נעלמו, ודאי הוא שאתם יוצרים למעשה ריצה במעגל סגור. כי מאחר והקוסם יצר את המוסכמה והוא נעלם אין התפתחות בתוך המוסכמות האלה, כלומר הם מהרגע שהקוסם יצא לדרכו כשם שאתם מכנים זאת בעולמכם צולם מצב והוא נשאר, כלומר אם תסתכלו על הדתות בעולמכם וכל הדתות, הן אינן מתפתחות, הם הגיעו עד למצב המקסימאלי שהקוסם תרם להם, ומאותו רגע הם קפאו על השמרים מאחר וזה שהיה צריך לקדם את המוסכמה אל מצב של העלאת המודעות, נעלם, מאחר וזמנו תם במשחק על פני עולם החלום שאתם נמצאים בו. ולכן אתם יכולים להבין שהמוסכמות בכללם בעולמכם יוצרות אצלכם מצב של חוסר התפתחות. מאחר וקשה בעולמכם ליצור משחק ללא מסגרת המוסכמות אנחנו יכולים רק להסביר לכם את היכולת שלכם כיצד לדעת לוותר על המוסכמות כאשר אתם מחליטים לוותר על עולם החלום.

 אם אתם יודעים שהמוסכמות שנמצאות אצלכם יוצרות אצלכם מצבים שהם נכנסות לתוך מערכי המשחק האישיים שלכם, הם יוצרות אצלכם מצבים שיש חוקיות מסוימת, ודאי הוא שיש כאלה שמקפידים יותר על המוסכמות, ויש כאלה שמקפידים פחות על המוסכמות, אך בסופו של דבר כולכם נמצאים בתוך אותה מסגרת מוסכמת. כאשר אתם יוצרים מצב שאתם רוצים לשחרר עצמכם מתוך המשחק בעולם שאתם נמצאים בו, ודאי הוא שאתם גם בועטים במוסכמות שנמצאות בו, כי אותם מוסכמות לא מוכנות לתת לכם לפרוץ את המסגרת בצורה הרגילה וודאי שאתם יודעים שכמה קשה להיכנס ולצאת מכל דת ואיזה טקסים אתם יוצרים כדי להכניס את כל אחד מכם לתוך אותה מסגרת של מוסכמה שעמד בראשה פעם קוסם, ולכן עליכם להבין שכאשר אתם מחליטים, כשם שאתם אומרים שברו את הכלים ולא משחקים, אתם מבינים שלמעשה אתם שוברים גם את המוסכמות. אך כדי לשבור מוסכמות בעולמכם אתם חייבים לעצמכם את העצמאות הטוטלית. העצמאות הטוטלית קשה לכם איתה מאחר ולא הורגלתם לחיות ללא מוסכמות שתחמו את משחקכם בצורה שהיא, הם נתנו לכם אפשרות ביטוי, אך היא לא הייתה כוללת ומלאה.

 ומאחר ואנו, כשם שאתם יודעים, דוגלים בעצמאות טוטלית ודוגלים במשחק שהוא נכון לכל אחד מכם וכל אחד שיבטא אותו בצורה הנכונה לו, ודאי שאתם מבינים שהרעיון של, כשם שאתם מבטאים זאת, לבעוט במוסכמות הוא לא הרעיון הנכון מאחר ולא ניתן לבעוט במוסכמות. כאשר אתם בועטים, בועטים בכם חזרה ולא זו המצב. אנו מדברים על היכולת שלכם לסנן את אותם דברים שהמוסכמות מניחות עליכם ולדעת להסיר אותם מתוך המשחק שלכם, ובכך אתם מסוגלים להתחיל לשחק בצורה יותר עצמאית. התהליך הזה הוא לא תהליך קל, כי כשם שאתם יודעים כאשר אתם רואים את אותו קרקס, קשה לעזוב את אותו קרקס מאחר ואותו אחד שעוזב את הקרקס יחפש מיד קרקס אחר כדי שהוא יוכל לפרנס עצמו בעולמכם. אנו לא מדברים על כך שאתם תעזבו את הקרקס, אך אנו מדברים על כך שאתם תנהלו את החיים שלכם במסגרת הקרקס בצורה העצמאית שלכם. ולכן הנושא של מוסכמות הינו נושא שקשה לבטל אותו אך ניתן לחיות בתוך המסגרת שלו כאשר אתם מבינים שאתם מסוגלים לשנות חוקים שהמוסכמות עליכם עם אותו קוסם הורדו אליכם והן יוצרות מצב שהם מקשות עליכם או לחילופין כובלות את ידיכם.

 למעשה יש להבין שכל הדתות בעולמכם המשותף להם הוא הרצון לקבל עזרה מכוח עליון כאשר כל אחד מהשותפים במוסכמות יוצר את בקשתו ואת רצונו ואינו יוצר את משחקו העצמאי שממנו הוא יכול לקבל את כל מה שהוא רוצה. כלומר רצון השליטה של אלו אשר מכנים עצמם השליטים של המוסכמות ואצלכם זה יכול להיות האפיפיור בעולמכם, או רבנים, או כל אלו שהם חושבים שהמוסכמה של אותו קוסם עברה לידיהם, אלו אשר מנסים לשלוט בכל הבמות הנמצאות בתוך המוסכמות שלהם. מאחר ודבר זה נמשך לאורך תקופה ארוכה מאוד, למעשה הם גם לא נותנים את האפשרות לעזוב את עולם המשחק בצורה נכונה מאחר והם מתנגדים לכך, כי כל אחד מכם שהולך ואינו חוזר מקטין את צאן מרעיתם של אלו, והם אינם מוכנים שצאן מרעיתם יקטן, ודאי הוא שכשם שאתם יודעים אתם גם לא מוכנים לוותר על דברים שתורמים לכם בצורה קלה מאחר והם תורמים לכם. ולכן כאשר אתם מתחילים לחשוב על הרעיון כיצד ניתן לבצע תהליכים של מודעות אשר הולכת ועולה והיא תורמת לתודעת העל, ודאי הוא שאתם לא תמצאו שיתוף פעולה בתוך המוסכמות שאתם חיים איתם.

 אנו באנו לתת לכם את ההבנה הזאת מאחר וברור שראיית עולם אשר אינה נמצאת בתוך המוסכמות, ודאי הוא שהיא מסוגלת ליצור, כשם שאתם יודעים, התנגדות רבה ויכולה ליצור התנגדות לא מעטה גם בקרב רבים אשר היו אולי כן מוכנים ללכת ולהבין את עולם החלום בצורה שאנו הבאנו אותו. אך יש להבין שכדי לתת את האפשרות לאנוש להבין את משחקו, יש להבין שכאשר הוא מחליט לא לחזור למשחקים נוספים הוא לא יוצר בזאת דבר, אלא הוא עוזר לכלל בכך, כשם שאמרנו כוח הבריאה שלו מתחבר וניתן לכוח הבריאה הכולל אשר נימצא בעולם החלום והוא מגדיל אותו. כלומר יש להתחיל להבין, שכאשר מתחילה עזיבה של שחקנים, של במות, אתם יכולים להבין שהמוסכמות מתחילות להצטמצם. ככל שהמוסכמות אשר נמצאות אצלכם הולכות ומצטמצמות אלו שנמצאים בתוך המוסכמות נמצאים לחוצים יותר ויותר על ידי שליטי המוסכמות, כלומר ככל שאנו ניקח ונעביר אתכם למצב של תודעת הבנה שהמשחקים בעולם החלום הינם דבר שתם זמנו מאחר ואתם כבר יצרתם את כל מה שהייתם צריכים ליצור בתוך הרובד הזה, ודאי הוא שככל שצאן מרעיתם יהיה קטן יותר, וצרכיהם גדולים של השליטים, כך הלחץ על אותם הנשארים הולך ונהיה וגדול וכתוצאה מזה גם משחקם הולך ונהיה גרוע יותר, ופחות, ופחות יותר עצמאי.

 כלומר, עליכם להבין שכל אחד מכם שמחליט לא לחזור ואינו חוזר, למעשה הוא יוצר הגברה של לחץ על הנשארים. אך דבר זה הוא דבר שהוא פרי של מציאות עולם החלום מאחר ויש צרכים של המשחקים המשותפים בתוך המוסכמות וצרכים אלו הולכים ומתפשטים על פחות ופחות מבצעים של שחקנים, כלומר כמות הבמות הולכת ויורדת שמשתתפות בתוך המוסכמות האלה. מאחר ואותם קוסמים שהלכו ואינם והשאירו כאן את המוסכמות הם אינם יכולים לחזור כדי לשנות את המוסכמות שהם יצרו, למעשה לא ניתן להם היום לרדת כדי לשנות את היהדות, או את הנצרות, או את האסלאם, או את הבודהיזם בעולמכם, כלומר עליכם להבין שהמוסכמות האלה דינם נחרץ להסתיים רק כאשר יסתיים עולם החלום. כלומר, הכוח שלהם היום הולך ונהיה קיצוני יותר מאחר והם הולכים בצורה איטית ומאבדים את היכולת של השליטה המורחבת שלהם והיא הולכת ונהיית מצומצמת יותר. ברגע שדבר זה קורה האכזריות אשר אותו כלי נמצא בעולמכם מתחיל להיות ככלי שמיש בידיהם כדי לכפות את רצונם על אותם קהלים שנמצאים בתוך המוסכמות שהם שולטים בהם.

 למעשה הרעיון של כל הדתות בעולמכם היה לנסות לחבר דרך שליטה, אתכם ושאתם לא תשלטו ביכולת האנרגטית אשר קיימת אצלכם, והינו אומרים שהיא נטועה בכם והיא תמיד תהיה נטועה בכם. הפחד הגדול של כל המוסכמות היה בזה שהם לא יוכלו לייצר התפתחות אישית של השליטים, כלומר ההתפתחות האישית שלהם לא נבעה מהתפתחות פנימית אלא התפתחות ברמה של חפצים וזאת גם הסיבה שהם בנו כאלה בניינים מפוארים, ובנו כל מיני דברים עם זהב, ועם כל מיני וילונות יפים, כי הם השקיעו חלק גדול מאותה אנרגיה של אלו שהיו בתוך המוסכמות שלהם כדי להאדיר ולהעצים את כוחם. כי ודאי אתם יודעים שאין צורך כדי לקבל את היכולת הבריאתית וכדי לחיות עם המערכת אשר יצרה את הכול, את תודעת העל, אין צורך לבטא זאת בארמונות גדולים מאחר וארמון גם הוא דבר אשר נשאר בעולם החלום וזה אשר בנה אותו גם עוזב את הדרכון והולך בכל מקרה, אז מדוע הם השקיעו את כל זה. הסיבה הייתה בזה שככל שהם השקיעו יותר כך גם הם קיבלו יותר מאותן במות אשר היו בתוך המוסכמות שלהם.

 ודאי הוא שאתם מבינים שאלו אשר דוגלים בעולמכם בחיים בחוסר, אלו שנמצאים סביבם לא תורמים להם מאומה מאחר וגם הם חיים בחוסר, אך אלו אשר דוגלים ברעבתנות מהסוג של ארמונות, ודאי הוא שכדי לממן את אותם ארמונות נתנו להם מאחר וארמון כזה כאשר הוא נבנה, והוא נוצר למען אלו אשר נכנסו פנימה כדי לקבל חיבור לתודעה מסוימת שהם חשבו שהם מסוגלים לקבל שם, ההתפעלות שלהם הביאה אותם לידי כך שהם היו מוכנים לתת כדי לא להיכנס למקום שהוא נראה להם, כשם שאתם אומרים זאת, עלוב. אך יש להבין שכאשר נכנסים למקום שהוא מפואר בצורה הזו, היכולת שלכם כשחקנים יורדת מבחינת היכולת האישית הפנימית שלכם, כי ככל שאתם נכנסים לבמה משותפת מפוארת ברמה של חפצים יותר, כך אתם גם מחברים עצמכם לאותו תדר שנמצא כתפאורה על הבמה, כלומר היינו אומרים שככל שאותם בתי כנסת, או אותם כנסיות, או מסגדים, שככל שהם נהיו מפוארים וגדולים יותר האיכות של היכולת הפנימית שלהם הלכה וירדה.

 כלומר הם התחילו לשחק את החלום והפסיקו לייצר את היכולת שלכם להשפיע על עצמכם דרך האנרגיות הבסיסיות שירדתן איתם והם לימדו אתכם להפנות את זה יותר לחפצים מאשר אל תוך עצמכם. כלומר יש להבין שהמוסכמות שלכם היום תורמות למצב שהחברים במוסכמות לא מסוגלים להעלות עצמם ברמה האישית מאחר והמוסכמות בנויות מתפאורות שהם מלאות בחפצים. יש להבין שאם והיה ואתם תסתכלו על אותם קוסמים, אותם אלו שיצרו את המוסכמות, הם לא היו כאלה שהשקיעו את הונם, את האנרגיה שלהם בחפצים, הם לחילופין היו, כשם שאתם מכנים זאת, ענווים, הם לא היו כאלו שהתפארו ביכולות שלהם הם יצרו את כל היכולת שהם חתמו עליה כאשר הם ירדו לכאן כדי לבצע אותה הם יצרו בה את המצב שהם רצו שאלו אשר נכנסים תחת כנפיהם, למעשה יבינו את הערך של יכולת שליטה אנרגטית ובזה הם ישפיעו באנרגיות אישיות שלהם על המצב של עולם החלום, ולכן יהיו פחות חפצים, אך הם לא צלחו בכך כשם שאתם יודעים, ונבנו בתים מפוארים ואתם גם מבינים שאותם מוסכמות היום לא מסוגלות לתת לכם את השורש שממנו הגיע אותו קוסם.

 למעשה אחד מאותם דברים אשר המוסכמות משחקות בכם הוא אותו מצב שאתם מכנים אותו פחדים, הפחד בעולמכם הוא כלי שהוא לא נעשה בו שימוש ברמה של המודע, כי ברמה של המודע לפחד אין מקום אצלכם, מאחר וכאשר אתם פוחדים אתם מפסיקים ליהנות בעולם החלום ואתם רוצים ליהנות כן ממנו. מתי אתם כן יוצרים את הפחדים, אתם יוצרים אותם כאשר אתם נתקלים בעולם החלום בדברים שיכולים לשבש את משחקכם, ולכן יצרו את אותם אינקוויזיציות בעולמכם, ואת כל אותם בתי דין של אותם כנסיות, או לחילופין את אותם דברים של בתי דין רבניים אצלכם, ולחילופין אצל הקאדי הנמצא גם כן אצל האסלאם, והם יצרו את המצב שתוך כדי השליטה הם יצרו את הפחד האישי מפני שכר ועונש. ודאי שכאשר אתם מבינים שמוסכמות אשר נמצאות בעולמכם בכל הדתות עוסקות בשכר ועונש, הן מהוות את הבסיס הגדול של חשש מפני עשייה חופשית. ברגע שאין עשייה חופשית העצמאות שלכם כשחקנים הולכת ויורדת כי אתם מתחילים את המשחק ובתוך המוסכמות אתם מחפשים את הדרך לעבוד בצורה נכונה עם המוסכמות כדי שאתם לא תזכו לעונש, ורק תזכו לשכר, ואנו כבר אמרנו שהשכר האישי שלכם בא מתוך הולוגרמת החסד והיא לא באה מתוך במות אחרות.

 ולכן יש להבין שכאשר הפחד אשר אתם נמצאים בו כתוצאה משכר ועונש, אתם כבני אנוש, ודאי הוא שאין לו מקום מאחר ואתם מבינים שכל אחד מכם כאשר הוא ירד אל תוך המשחק היה לו בתוך המשחק את החלקים המורכבים יותר של המשחק, והחלקים המורכבים פחות של המשחק, וודאי שדבר זה מתבטא אצל אחרים בראייה של שכר ועונש על אותה במה, אך אתם לא חותמים מאחר ואין שכר ואין עונש לדבר הזה מאחר ואתם משחקים משחק מושלם. מאחר ואתם יצרתם בתוככם את אותו מושג של שכר ועונש ודאי הוא שאתם מתחילים גם לראות את המעניש הגדול שהוא שליט העידן שלכם. ואתם לוקחים ומשחקים כאשר מצד אחד אתם מסתכלים על הבמה ומצד שני עיניכם מופנות כלפי מעלה לראות האם לא יבוא עונש מאיזה שהוא מקום ולכן גם משחקיכם נפגם, כי ודאי הוא שכאשר שחקן בעולמכם משחק על במה של תיאטרון ועינו האחת במשחק ועינו האחרת נמצאת במקום אחר, הוא פוזל, הוא לא יכול להתרכז במשחקו ודאי, ולכן אתם מבינים שכל המערכת של המוסכמות שלכם היא מיוצגת על ידי משחקי פזילה. כלומר אתם תמיד לא משחקים בצורה עצמאית מאחר ואותו חלק של שכר ועונש נמצא תמיד כי אתם הכנסתם אל תוך המוסכמה הזאת.

 כאשר אתם מחליטים לעזוב את עולם החלום אתם מתחילים לייצר את המצב שאתם בעצמכם מתחילים להיות עצמאים לחלוטין, ולא לוקחים בחשבון שום שכר ושום עונש, אלא אתם משחקים את משחק חייכם כשם שאתם אומרים, בצורה הזו שהיא נותנת לכם את המיטב ואת הקלות, ודאי הוא שאתם מבינים שאתם לא חשופים לא לשכר, ולא לעונש, מאחר והדברים האלה לא קיימים בבריאה, לא קיים מושג של עונש כי עונש הוא כפייה, וברגע שהמושג של עונש קיים הוא קיים דרך שיפוטיות של מישהו אשר בדק אתכם והחליט שאתם נו, נו, נו ילדים רעים והוא מעניש אתכם. כלומר, אתם מבינים כבר מתוך אותה מודעות שאנו מעבירים לכם, שהמושג הזה של מישהו אשר אחראי לגבי משחקיכם הוא רק חלק התודעה שלכם אשר הוא הבמאי אשר הוא ירד אליכם ולמעשה אם אתם מצליחים במשחק או לא מצליחים במשחק השורה האחרונה היא האם אתם שחקנים טובים, יותר או גרועים יותר, ואין כאן את המושג של שכר ועונש.

 תתארו לעצמכם בעולמכם שאתם הייתם אלו אשר באים לתיאטרון והתוצר של התיאטרון במשחק שעל הבמה היה תלוי בכמות מחיאות הכפיים שלכם, האם אתם מוחאים יותר כפיים או האם אתם מוחאים פחות כפיים, כלומר עתיד המשחק על הבמה היה תלוי רק במחיאות הכפיים של הקהל, בשיפוטיות של הקהל, כי ככל שאתם מוחאים יותר כפיים השיפוטיות שלכם חיובית יותר, וככל שאתם פחות אתם מענישים את השחקן אתם נותנים לו פחות הדרנים. ולכן יש להבין שהמשחק של השחקן על הבמה לא צריך להיות מותנה בכמות מחיאות הכפיים, המשחק שלו צריך להיות מותנה ביכולת האישית שלו, הוא צריך להיות מותנה בהוכחה שלו כשחקן וביכולת שלו לבצע את התפקיד בצורה הטובה ביותר והיה ויהיו מחיאות כפיים והיה ולא יהיו מחיאות כפיים הוא צריך להיות שלם עם עצמו מאחר והוא נתן את המשחק הטוב ביותר שהוא מסוגל לתת. וכל היתר אשר מוחאים לו כפיים כל אחד מהם הוא שחקן בפני עצמו שגם הוא רוצה מחיאות כפיים, ולכן עליכם להבין שהמושג של שכר ועונש לא קיים.

 למעשה עליכם לראות את עצמכם ככאלו שככל שאתם מתקדמים ברמה של הבנת המערכת אשר יוצרת את עולם החלום, עליכם להבין שככל שהעצמאות שלכם היא תהיה גדולה יותר והיא פחות תשים לב לכל אלו אשר הם מוחאי הכפיים סביבכם, ודאי הוא שאתם תיצרו לכם את המשחק הטוב והנעים ביותר שלכם. כאשר אתם מפסיקים לחשוש ולפחד מאותם תגובות של הקהל ומשכר ועונש אתם משתחררים, אתם משתחררים בכך שאתם יורדים למשחק ואתם עושים אותו בדיוק בהתאם למה שחתמתם עליו ואתם למעשה אומרים לעצמכם אותי לא כל כך מעניין האם מחיאות הכפיים יתנו לי שלושה הדרנים, או ארבעה הדרנים, או הדרן אחד בלבד, מאחר ואותם הדרנים אלו תוצרים של שפיטה, וכאשר אתם מחברים עצמכם לשפיטה של אחרים או לחילופין אתם גם שופטים אחרים אתם יכולים להבין שאתם פוגמים במשחק שלהם, מאחר ואם ואלו שחקנים שהם לא עצמאים לחלוטין הם לוקחים את אותה שפיטה ומשנים את משחקם בהתאם לאותה שפיטה, ואתם יודעים שכל אחד מכם הוא שחקן בפני עצמו ושפיטתו היא שונה והוא מסתכל על המשחק מתוך ראייה אחרת ומתוך זווית אחרת ולכן וכאשר אתם מנסים לרצות את אותם שופטים אתם חורגים ממשחקכם.

 וברגע שאתם חורגים ממשחקיכם אתם יודעים את הנושא של הולוגרמת החובה לא ניזונה מזה ואתם יוצרים מצבים שלעיתים אתם לא יצרתם את אותו מצב שתודעת העל מקבלת את כל מה שהיא חיפשה בתוך משחק שלכם, או לחילופין שיחקתם לא נכון ולא טוב ואתם יוצרים לכם את אותן חלקי תפאורות שיורדות איתכם, כלומר הבסיס הראשוני שלכם להצליח כדי לצאת מתוך עולם החלום ולדעת שאתם לא חוזרים אליו, היא הידיעה שהמשחק שלכם הנוכחי הוא משחקכם האחרון ואתם נותנים את המשחק הטוב ביותר שאתם יכולים לגבי אותו חלק שאתם חתמתם וירדתם אליו. אתם מבינים שכל המצב של המשחקים של כולכם מותנה ביכולת שלכם לצאת מתוך המוסכמות כי ככל שאתם נמצאים בתוך המוסכמות כך קשה לכם יותר לחוות את המשחק העצמאי שלכם אתם נמצאים תחת שיפוטיות, רק ברגע שאתם לא נמצאים בתוך המוסכמות של עולמכם, כלומר אתם עוזבים את שדות השליטה של הקוסמים המקוריים שירדו, ואתם מתחברים לתוצר הבסיסי שהיה צריך להיות שם, שהוא העלאת המודעות שלכם והעצמאות שלכם רק כך אתם יכולים להגיע למצב שכאשר אתם תעזבו את עולם החלום אתם תבינו שאין לכם כל סיבה לרדת מאחר וברגע שמשיגים את העצמאות ואת השלמות, למעשה אתם יוצרים מצב שאין לכם מה לחפש כאן יותר.