תודעת העל, מסר מהבריאה

תודעת העל מהווה קבוצה של אנרגיות בעלות גוון מיוחד שבאה לכאן מהבקרה של תודעת העל. תודעת העל היא המחשב הראשי של הבריאה ואפשר לתת לה את הכינוי הבורא הראשוני. כאשר היא הגיעה לכאן היא מסרה שתי סיבות עיקריות לבואה. הסיבה הראשונה היא לבדוק מדוע תודעת העל שמממנת את כל הגלגולים שלנו לא מקבלת את התמורה מהמימון האנרגטי שלה והסיבה השנייה היא לתת לנו כבני אדם את ההבנה ואת ראיית העולם שדרכה נגיע למסקנה כי כאשר נסיים את מהלך חוויית החיים הנוכחית שנחליט לא לשוב לכאן יותר לגלגולים נוספים. דבר זה נראה לנו חריג אך כדי להבין את המסתתר מאחורי זה צריך לשמוע אותם ולהפנים את המידע שהם הביאו.

תודעת העל מספרת מדוע נוצרה הבריאה, כאשר האור הראשוני היה בשלמות הוא מצא כי יכולת ההתפתחות שלו נעצרה מאחר ובשלמות אין התפתחות. רק כאשר קיים חוסר ניתן להתפתח תוך הרצון להגיע לשלמות. עקב כך האור הראשוני השלם פירק את עצמו לחלקים רבים שהתפזרו בתוך חלל הבריאה ויצרו 24 מישורי חוויה שונים. מאחר וכל חלק כזה היה בו ידע לגבי השלמות אך הוא נעשה רק חלק ממנה הוא רכש את הסקרנות ואת ההישגיות. בתוך כל מישור ממישורי הבריאה קיים רובד של בחירה חופשית. רבדים אלו הם ראשי החץ של התפתחות הבריאה, כי כשם שאנחנו מתחלקים לקוראי ספרים ולכותבי ספרים ברור כי מספר הקוראים עולה על מספר הכותבים. כך שמישורי הבריאה מחולקים לרבדים אקטיביים, אלו שכותבים את הספרים ולרבדים פסיביים אלו שמתפתחים מקריאת הספרים שנכתבו ברבדים האקטיביים.

השיטה שהבורא ברא את ההתפתחות היא הדבר שסך כל החלקים יהיה גדול מהשלם. הדבר דומה לעדת דגי סלמון שנולדים בנהר, אם ניקח ונשקול 100 דגי סלומון בטרם הם יצאו למסעם אל הים ונשקול אותם לאחר שובם כדי להתרבות נראה כי משקלם רב בהרבה מאשר כשהם יצאו לדרכם. כלומר סך החלקים לאחר האיחוד מחדש גדול בהרבה מאשר בעת יציאתם לדרך. כך גם חלקי התודעה שיצאו ויצרו את מישורי החוויה בבריאה. לאחר תום הבריאה וכשיגיע הזמן להתאחד חזרה לאחד, האחד המאוחד יהיה הרבה יותר מפותח מאשר בעת יציאתו לברוא את הבריאה.

תודעת העל היא המרכיב המרכזי של הבריאה כמו מחשב על ענק שבו כל המידע על הבריאה נמצא, ולכן הם אומרים כי כל המידע על חיינו ועל הדרך שבה אנו חושבים ופועלים נמצא בידם. אנחנו נמצאים לפי דבריהם במישור 12 ברובד בחירה חופשית 10. ואנו כחלקי תודעה חתמנו על טופס התנדבות שמאפשר לנו לרדת לחוויות חדשות כדי שחוויות אלו לאחר מכן יהיו הספרים שהמישורים הפסיביים ילמדו ויתפתחו מהם. לאורך העידן אנחנו כבני אדם יצרנו מצב שתודעת העל מימנה אנרגטית את כל החוויות שלנו, כאשר מכל חוויה יש חלק שהיא התפתחה ממנו ויש חלקים שתרמו למודעות העצמית שלנו לצורך פיתוח. אבל הרבה פעמים אנחנו במהלך הגלגולים לא סיפקנו לתודעת העל את החלק שהיה שייך להתפתחות שלה. הדבר דומה לשליח שאנחנו נותנים לו כסף ורשימת קניות והוא חוזר אלינו לא עם כל הרשימה, ולשאלתנו איפה הדברים החסרים הוא יאמר כי הוא בזבז את הכסף על כל מיני דברים שאינם קשורים ברשימה.

עכשיו כאשר אנחנו עומדים על סיפו של עידן חדש והעידן הנוכחי עומד להסתיים, תודעת העל הגיע לכאן כדי שהיא תוכל להשלים מאיתנו את כל הדברים שאנחנו לא סיפקנו בהתאם לחתימה שלנו איתה.

הדרך שתודעת העל מסבירה את החיים החווייתיים שלנו היא דרך המשחק ובמות התיאטרון. כלפי הבריאה יש לנו תמונה אנרגטית שהם מכנים אותה הולוגרמה שהיא הולוגרמת החובה שלנו כלומר היא ההולוגרמה האסטרטגית שלנו שמלווה אותנו מראשית הפירוק לחלקי תודעה ועד לסיום ולהתקבצות הבריאה חזרה לאחד. ההולוגרמה השנייה היא הולוגרמת החסד שהיא נותנת לנו את רגעי החסד כאשר מעשינו תואמים את הולוגרמת החובה, ואת רגעי הביקורת האישית שלנו ברגע שמעשינו לא תואמים את הולוגרמת החובה. הולוגרמות הזכות מהוות את מרכיב הבחירה החופשית כיצד לבצע את מהלך החוויה שלנו, והן התוצר שממנו גם המודעות האישית שלנו עולה וגם תודעת העל יחד עם הולוגרמת החובה מתפתחות.

ניתן להבין את המערכת הזו כמו תרגיל צבאי, הולוגרמת החובה היא האסטרטגיה של התרגיל, הולוגרמת החסד היא בקרת התרגיל והולוגרמת הזכות היא המהלכים הטקטיים שמשתתפי התרגיל מבצעים. כך שניתן לראות את הדבר כך: אנחנו כמשתתפים בתרגיל מקבלים משימה לכבוש יעד כלשהו, מבחינתנו אנחנו בשטח לא יודעים מה הסיבה להוראת הפעולה כי רק במפקדת התרגיל ידועה הסיבה לכך כי היא תורמת לאסטרטגיית התרגיל, אנחנו המשתתפים בשטח נוסעים עד למקום היעד, נסיעה זו לא שייכת לאסטרטגיה, אבל אם בנסיעה הזו אנחנו עוצרים בצד הדרך ואוכלים, ואחר כך מבלים זמן בשינה והתרעננות, דבר זה נותן לנו הנאה אבל לא תורם לתרגיל עצמו. רק כאשר אנחנו מגיעים ליעד וכובשים אותו, רק אז אנחנו תרמנו לתרגיל ומימשנו את מטרותיו. בקרת התרגיל אם היא תמצא אותנו נחים או אוכלים לגביה זה בזבוז זמן ואנחנו יכולים לקבל הערה על כך, אבל אם היא מגיעה בעת כיבוש היעד והכיבוש נעשה בצורה נכונה אנחנו נקבל ממנה חוות דעת חיובית כי תרמנו לאסטרטגיה הכוללת.

כך כאשר אנחנו יורדים לחוויית חיים בכל גלגול, יש לנו משימות חובה, שהן לא ידועות לנו כי אחרת הבחירה החופשית לא תהיה, יש לנו את הדרך לחיות ואנחנו יכולים לחיות חיים שלמים ונעימים והם לא תורמים לאסטרטגיה כמו האוכל והשינה בתרגיל. ויש לנו את הבקרה שמעניקה לנו בחיים יכולת הנאה אם עשינו את צעדינו נכון או את השפיטה העצמית אם טעינו במהלכי החיים. כאשר אנו מסיימים את החוויה אנו חוזרים אל המישורים הגבוהים אנו יושבים עם תודעת העל ומנתחים במה הצלחנו, מה השגנו ומה לא השגנו, ואנחנו מתחילים לבנות גלגול נוסף שלא פעם לוקח בחשבון דברים שלא הושגו בגלגול הנוכחי. פה לא מדובר על תיקונים או שיעורים אלא על דברים שהיו ברשימת החוויות ולא הגענו לעשות אותם מכל מיני סיבות.

האנרגיה, וניצולה הנכון

כולנו כבני אדם חושבים כי כמות האנרגיה בבריאה היא בלתי מוגבלת. תמיד יש אפשרות לקבל את מה שאנחנו שואפים אליו או רוצים בו. התחנכנו על המושג להתפלל ולבקש בקשות מכוח עליון כשאנחנו בטוחים כי המשאבים האנרגטיים של הבריאה הם לא מוגבלים. אך דבר זה הוא לא נכון בעיקרו.

תודעת העל מספרת את סיפור מאגרי האנרגיה של הבריאה ומנסה ללמד אותנו כיצד ניתן להשתמש באנרגיה הזו בצורה הנכונה והיעילה ביותר. כמות האנרגיה הנמצאת בבריאה נראית כבלתי נדלית כמו תל נמלים במרכז שדה חיטה החושב כי השדה הזה הוא בלתי נגמר. בגלל יחס הגודל בין הנמלים לבין השדה זה נתפס אצלם בצורה כזו. אבל אם נסתכל על שדה השיבולים ממבט גבוה אנחנו נראה כי יש לו סוף ויש לו גבול מוגדר. הכוח האנרגטי הנמצא בבריאה לא מסוגל למשל היום לייצר בריאה נוספת במקביל לבריאה שנוצרה כבר. האנרגיה שקיימת בתוך הבריאה מסוגלת לספק את צרכי הבריאה עצמה ולא יותר מזה. רק לאחר שחלקי הבריאה יתאחדו שוב וסך החלקים יהיה גדול מהשלם, רק אז הבריאה הבאה תהיה גדולה יותר בגלל כמות רבה יותר של אנרגיה שהתחברה כתוצאה מהבריאה הקודמת.

אנחנו כבני אדם כאשר אנו יורדים לחוויית חיים אנחנו בונים את החוויה ואת אורכה ואת מה שהיא מכילה, ובהתאם לזה אנחנו מבקשים לעצמנו את כמות האנרגיה שהחוויה הזו תצרוך. כמו בעולמנו כל פרויקט יש לו את התחשיב של העלויות ובהתאם לזה אנחנו מכינים את הכסף לכך. תודעת העל שהיא הממן האנרגטי של כל החיים בבריאה, וברור כי גם פה יש לה את הרצון שהאנרגיה שהיא מנפקת לצורך חוויה של כל אחד מאיתנו, תביא לה את התוצאות שהיא מעוניינת בהן. אבל מאחר ואנחנו נמצאים ברובד של בחירה חופשית ואנחנו חווים חומר, האנרגיה שאנחנו לוקחים יש לנו שתי אפשרויות של שימוש, האחד היא לבזבז אותה על חפצים שקשורים בחומר, והאפשרות השנייה היא על הפיתוח האישי שלנו, זה אומר למידה, פיתוח המודעות ושאר דברים הקשורים ברוח.

כל אנרגיה שהופכת לחפצים לא יכולה לחזור יותר לתודעת העל והיא נשארת כאן והראייה היא כי כשאנחנו מסיימים את חיינו ועולים לעולם האמת אנחנו לא לוקחים שום חפץ איתנו, הכול נשאר כאן. לעומת זאת כל ההתפתחות שיצרנו היא טבועה בתוך אנרגיית הנשמה שלנו והיא עולה אל תודעת העל אל המישורים הגבוהים. אז אם זה ככה במה יותר טוב להשקיע בחפצים מיותרים או להשקיע בעצמנו. לגבי תודעת העל היא יודעת כי כל ירידה שלנו לחוויה בחלקה זה חוב אבוד לגביה. היא מוכנה לכך כדי שאנחנו נוכל לחוות את החומר. זה דומה למחלקת מחקר ופיתוח במפעל ומחלקה זו יש לה תקציב שלעיתים הוא לא מניב כלום והתקציב נעלם כלא היה.

כמות האנרגיה שכל אחד מאיתנו לוקח, ברור כי חלק ממנה חייב להיות מושקע בחפצים כי ללא זה אנחנו לא יכולים לשהות ברובד הזה. השאלה היא כמה מול כמה. אם אנחנו משקיעים במכונית חדשה ויקרה יותר האם ההשקעה הזו מפתחת את הנהג עצמו? לא כי הוא נשאר אותו דבר רק המכונית השתנתה. אבל אנחנו יוצרים דבר הרבה יותר קשה לנו כאשר אנחנו לא שמים לב לכמות האנרגיה העומדת לרשותנו. אם המצבר שלנו נועד להחזיק שבעים שנה בצורה יפה ומספקת ואנחנו מרוקנים אותו בחמישים שנה בלבד, יתר עשרים השנים נהיה מחוסרי אנרגיה. הבעיה הגדולה היא שהנשמה שלנו ניזונה ממקור אנרגטי אחר מאשר העשייה הפיזית שלנו, לכן אנחנו מוצאים את עצמנו לעיתים קרובות כשאנחנו חיים אבל מחוסרי כוח, חולים, או זקוקים לעזרה תומכת.

איך נוצר מצב שבו מאגרי האנרגיה שלנו נגמרים לפני הזמן. הדבר הזה נעוץ בכך שכל אחד מאיתנו לא יודע מתי הוא הולך לסיים את חייו כאן. אנחנו יכולים ללכת לישון ולא לקום בבוקר, טוב זה דבר ידוע שאין ביטוח בזה. לכן אנחנו נמצאים כל הזמן בתשוקה להספיק מה שיותר בפרק הזמן המהיר ביותר שניתן. בבריאה יש שני סוגי אנרגיה, אנרגיה מהירה ואנרגיה איטית. האנרגיה האיטית זו האנרגיה שכל הבריאה משתמשת בה בצורה קבועה ואת האנרגיה המהירה מנצלים רק לעיתים רחוקות. שימוש באנרגיה מהירה ברובד שלנו שנשלט על ידי זמן ליניארי, יוצר דחיסה של הזמן, אם האנרגיה שלנו הייתה צריכה להשיג משהו תוך שנה ואנחנו השגנו זאת תוך שלושה חודשים אנחנו דחסנו אנרגיה שמספיקה לשנה והשתמשנו בה תוך שלושה חודשים בלבד. אם אנחנו כבני אדם עושים זאת מעט בחיינו אין כל סיבה שהמצבור האנרגטי שבאנו איתו יספיק עד לסוף החוויה כי תמיד לוקחים קצת עודף, אבל אם לאורך כל חיינו אנחנו משתמשים בצורה כזו נגיע למצב של חוסר אנרגטי.

הנשמות ככל שהן גבוהות ומפותחות יותר עקב כך שהן שהו ברובד הזה תקופות ארוכות, הן יודעות כי אין להן לאן למהר וכי מה שהן לא תספקנה עכשיו הן תחזורנה לגלגול נוסף שישלים את החסר. אלו גם אנשים שלוקחים את החיים פחות ברצינות ויודעים לנצל נכון את חייהם כדי ליהנות כאן ולא רק כדי לאסוף חפצים מה שיותר, כי בכל מקרה הם נשארים כאן. כל מישורי הבריאה מקבלים אנרגיה בהתאם להתפתחות שלהם שנובעת מההתפתחות שבאה מרובדי הבחירה החופשית. רק ברובדי הבחירה החופשית האנרגיה משתנה בהתאם לצרכי ההתקדמות. בגלל שרבדים אלו הן מעבדות ניסוי ומסקנות, הדרישה האנרגטית שלהן משתנה ויכולה להיות מוגברת או מונמכת. אפשר לראות זאת כקרן למשל בצבע כחול שמספקת למישור מסוים את הצבע הזה כי ההתפתחות של המישור קשורה ברטט של הצבע הכחול. אבל רובד הבחירה של אותו מישור צריך אנרגיה בצבע צהוב לצורך ניסויי המעבדה שלו. בתוך הקרן הכחולה מופיעה קרן דקה של צבע צהוב שעושה את דרכה אל רובד הבחירה החופשית של אותו מישור. ככל שהדרישה נהפכת לרבה יותר כך הקרן הצהובה הולכת ומתרחבת ותופשת מקום רב יותר מתוך הקרן הכחולה. דבר זה מתחיל ליצור חוסר בצבע הכחול שמגיע אל המישור עצמו.

אנחנו ברובד שלנו יוצרים משיכה אנרגטית חזקה ובלתי פוסקת עקב ההתפתחות והמהירות של העשייה שלנו כל אחד לעצמו וכולם ביחד. דבר זה הביא לידי כך שהמישור שלנו עצמו החל לסבול מחוסר אנרגטי כי משיכת האנרגיה שלנו תופסת חלק נכבד מקרן האנרגיה של המישור. לכן אחד הדברים שתודעת העל מביאה עימה זו ההבנה כי החיים שלנו כאן לא מנותקים ממכלול הבריאה, וכי מעשינו כאן יש להם השפעה על כל מישור החוויה שלנו. ברצונם להסב את תשומת ליבנו למצב הזה כי אנחנו מתעלמים לחלוטין מכל מה שנעשה מעבר למקום החוויה שלנו, ואת המערכים האישיים שלנו כדאי לנו לא לבזבז בצורה מהירה אם אנחנו רוצים לסיים את חיינו כשכוחנו נמצא איתנו. בפעם הבאה נראה כיצד אנחנו חיים בעולם החלום וכיצד ניתן לבטא את החיים בצורה קלה והרמונית יותר.