תקשור תודעת העל - הצהרת כוונות תודעת העל - חלק 2

פסטיבל מפגשים בתיאטרון גבעתיים 11/2/06

ודאי שאתם מכירים את אותם ילדים חדשים שאתם מכנים אותם, ילדי קריסטל, וילדי קשת, וילדי אינדיגו שבאו קודם לכן, כל אלו ההתחלה של כאלו שכבר מגיעים למשחקים מושלמים יותר, הם מגיעים עם עצמאות גדולה יותר, ולמעשה, בעולם שאתם חיים בו, קשה לכם איתם, מאחר והמסגרות שלכם, ומאחר שצורת תפיסת החיים שלכם, היא כזאת שהיא מחברת את כולכם אחד עם השני, הדבר הזה דומה לאותם אלו שעושים פסטיבלים של הצגות, וכאשר אתם עוברים בפסטיבל הזה, אתם רואים הרבה חלקים קטנים של הצגות, אך למעשה הצגה אחת שלמה לא ראיתם. כלומר, הדבר הזה מביא לידי חוסר שלמות, ברגע שאתם מחברים את עצמכם לכל מיני חלקי משחק של אחרים, כי אתם מומחים ב-להסתכל איך השכן שלכם עשה את הגינה שלו, ולכן אתם מגיעים לעיתים למצבים שאתם יוצרים בחיים שלכם דברים שמסיטים אתכם מהמשחק המקורי שלכם, ואז מתעורר אותו ילד פנימי שלכם, או אותו חלק תודעה שלכם, ושם לכם רגליים כדי להחזיר אתכם לבמה, ועושה לכם כל מיני דברים מאוד, מאוד לא מעניינים, ולכן יש להבין שלעיתים כאשר אתם רואים את אותם ילדים עליכם להבין שהם הגיעו ממצב שהם שחקנים עצמאיים, הם לא יכולים להיות מושפעים, הם גם לא ילכו לפסטיבלים מהסוג הזה, מאחר ואם הם ילכו הם יישארו רק בבמה אחת כדי למצות אותה מהתחלה עד הסוף, ולא לטעום כל פעם חתיכה אחת קטנה, כלומר המושג של טעימות מכל מיני סוגים לא קיים אצלם. אצלם קיים להתמקד במה שהם רוצים לעשות, ולא לתת אפשרות שיסיטו אותם, וכאשר הם מגיעים אל תוך מתקני החינוך שלכם, אתם גם חשים שהם בועטים ברגליהם, ולא כל כך מוכנים להישאר שם, ודברים שאתם למעשה חגגתם, כשם שאתם אומרים, ולא הייתה לכם בעיה איתם.

מאחר ואנו מתקדמים לקראת עידן חדש, עליכם להבין שהעידן שלכם שהסתיים הוא עידן אשר יצר מצב של תפנית בכל הבריאה, אם היינו מנסים להוריד זאת למצב שאתם מבינים ברמה הארצית, אתם עשיתם בדיוק חצי הדרך, כלומר, הבריאה יצרה את חצי הדרך של ההתפתחות שלה, ועכשיו היא כבר לא ממשיכה להתפתח בהתרחבות, אלא היא מתפתחת תוך כדי נסיגה, כלומר, היא הולכת ומצמצמת את עצמה אם עד עכשיו היא התרחבה, היא מתחילה את תהליך הצמצום שלה. תהליך הצמצום שלה מדבר על היכולת של אלו שחווים ולא רק אצלכם ברובד שלכם, אלא על אלו אשר יוצרים עשייה דרך האנרגיה, הם נותנים להם את ההבנה להתחיל לנצל את ההבנה ואת הניסיון שהיה להם, ולהתחיל לעשות זאת עם פחות אנרגיה, כלומר, לתת את האפשרות להשיג יותר, בעזרת פחות.

מאחר ואתם מכירים בעולם שלכם את הסרטים שאתם נמצאים בהם, ואתם יודעים שלעיתים אתם משלמים הרבה ומקבלים מעט, הדבר הזה הוא לא רעיון של ההתפתחות בנסיגה, ההתפתחות בנסיגה אומר, אני אתן מעט ואקבל הרבה, ולמעשה הכלכלה הנכונה שלכם דוגלת מאוד בצורה הזאת, לשלם מעט ולקבל הרבה, אך דבר זה הוא דבר שיכול להיות רק בעקבות ניסיון רב של אותם אלו שמסוגלים לנצל את האנרגיה בצורה טובה יותר, ואתם נמצאים היום במצב שהעידן החדש מתחיל את ההתפתחות בנסיגה. מאחר והוא מתחיל את ההתפתחות בנסיגה, אתם יכולים גם להבין שאותם אלו שיורדים היום, הם גם מצליחים לעשות הרבה יותר עם השקעה אנרגטית קטנה יותר. כלומר, כאשר אתם רואים שהם ילדים חכמים, ומבינים מהר כל דבר, ואין להם בעיה, מדוע הם משקיעים פחות אנרגיה ומקבלים תוצרים רבים יותר, בכל המישורים של הבריאה קיימים רובדי בחירה חופשית, למעט מישור אחד ושלוש עשרה, שהם זרם הנתונים המרכזיים של הבריאה, ושמה אין רובדי בחירה, מאחר ואתם לא יכולים לתת למחשב להחליט מה שהוא רוצה לעשות בעצמו, ומה שימצא חן בעיניו, כלומר זה המקום שמרכז את הנתונים מכל יתר המישורים ומרובדי הבחירה החופשית.

כל רובדי הבחירה החופשית אשר נמצאים בתוך כל מישור, עוסקים בדברים שונים, אך אלו הם ראשי החץ של התפתחות הבריאה, הם אלו שבעקבות הניסיונות שלהם, בעקבות היכולת שלהם לפתח את אותם נושאים באותה מעבדה שהם הגיעו אליה, הם יוצרים את ההתפתחות הכוללת של הבריאה, ולכן כאשר יש רובדי בחירה חופשית, לא תמיד יש כאלו שעולים ויורדים נמצאים באותו רובד. לעיתים, יש חלקי תודעה שמסוגלים כשהם מסיימים את התפקיד שלהם באותו רובד, לעבור לרובד אחר ולחוות דבר אחר, והם חוזרים אל המישור שלהם. כלומר אתם יכולים להבין שבסיכומו של דבר, כאשר העידן הזה מסתיים, ואתם תחליטו שאתם לא רוצים יותר לרדת לרובד הבחירה הזה, אתם יכולים לחזור למישור האם, למישור המקורי שלכם, ואתם יכולים להחליט האם אתם רוצים לנוח ולהגיד, אה, נמאס לי כבר לרדת, ואני לא רוצה לשחק, או לחילופין, אתם אומרים, אני רוצה לרדת למעבדה חדשה שעוסקת בדברים לחלוטין שונים, כי צריך להבין שכל המישורים מתפתחים מקריאת הספרים, ההתפתחות שלהם היא פסיבית, אבל מי כותב את הספרים, אתם בתוך רובדי הבחירה החופשית, כלומר, אתם ועוד יתר הרבדים. וכאשר אתם כותבים את הספרים דרך הניסיון, והניסיון הזה עולה אל תודעת העל, ועולה למחשבים הבריאתיים, הוא עובר כגל שמפתח את כל אלה שקוראים, ואתם יודעים שגם בעולמכם, על כל כותב ספר יש הרבה קוראים. וכך גם לאורך הבריאה, ההתפתחות יותר פסיבית, יותר הרמונית, הרמה של האהבה שממנה נוצרה הבריאה, נמצאת בכל מקום, היא נמצאת גם אצלכם, אך אצלכם היא לא יכולה להיות אהבה טוטאלית לכל אחד, כלומר כשם שאתם מנסים לקבל זאת, דרך אותן חטיבות שאמרו לכם, הם ניסו לתת לכם להתנהג כמו שהם חשים במישורים הגבוהים, וזה יפה, אך זה לא תורם להתפתחות. כי והיה ואתם הייתם מקבלים את כולם כאחד, אני מקבל אותך ומה שאתה עושה זה טוב, והוא מקבל אותי, כל אחד מאתנו ברמה הזאת היה יוצר מצב שהוא לא היה מתפתח. כלומר, אתם כאלו שצריכים להתפתח.

המידה המסוימת של שיפוטיות וביקורת, ואנו מדברים על ביקורת בונה, היא דבר אשר גורם לכם להתפתח, כלומר, אתם יכולים להבין, ש-והיה ולא היה ביקורת בעולם שלכם, ולא היה בכלל מצב של אהבה ברמה הנמוכה ביותר שהיא מסננת את מי אני אוהב ואת מי אני לא, אלא כל הדברים האלה היו בצורה הזאת, אתם לא הייתם צריכים לרדת לכאן, אתם הייתם יכולים להישאר במישורים הגבוהים, ולהיות שמה ללא גוף פיזי, כי שם השלווה וההרמוניה והאהבה קיימים בצורה הזאת. אך כאשר אתם יורדים לפה, ואתם יורדים כל אחד עם תסריט שהוא עצמאי בפני עצמו, אתם מביאים את עצמכם למצב שההתפתחות היא אישית שלכם. והיה ואתם מנסים לחבר את עצמכם לרמה של משחק אחד כולל, אתם יכולים להבין, שבסיכומו של דבר לא תהיה לכם התפתחות.

כאשר אתם יורדים לתסריט, אתם צריכים להבין שההתפתחות מתחלקת לשניים, יש לכם שני דברים, דבר אחד הוא ההתפתחות האישית שלכם, שהיא יוצרת את המצב שהיא ממלאת את הייעוד הראשוני שאיתה התחלתם את מסעכם לאורך הבריאה. והייעוד השני, זה לפתח את תודעת העל שבעקבותיה, כל הבריאה מתפתחת. כלומר, אם היינו מנסים לתת זאת להבנתכם, הייתם יכולים לראות שתודעת העל היא המעבד, ואתם לוח האם, ככל שאתם מגדילים את המעבד, אתם צריכים גם לחזק את לוח האם, מאחר וכשם שאתם יודעים כאשר במחשבים שלכם אתם רוצים להחליף את המעבד, תמיד אומרים לכם תחליפו את לוח האם, מאחר וזה לא מתאים, ולכן ככל שהבריאה מתפתחת, כלומר תודעת העל, כמחשב המרכזי מתפתח, אתם צריכים להתפתח במקביל כדי שתוכלו לעבוד בהרמוניה ביחד, אך ההתפתחות היא חייבת להיות כל אחד לפי מה שהוא הגיע, מאחר ואם כולם התפתחו, תחשבו שבלוח האם במחשב שלכם, יהיה כל הזמן אותו סוג של אותו דבר שאתם נועצים בתוך אותם חלקים, ולא יהיה שינוי בין החלקים, כלומר יהיה חלק אחד שהוא יהיה זהה בהכל, אתם מבינים שאתם לא יכולים לייצר מחשב בצורה הזאת. עליכם לראות את עצמכם כתורמים לעצמכם ולתודעת העל במקביל.

הרעיון של ירידה לתסריט, הוא רעיון שמחובר היטב לילד הפנימי שלכם, הילד הפנימי שלכם הוא צחקן, הוא אוהב לצחוק, הוא נהנה מהחיים, הוא הרבה פעמים צוחק מהצורה הגמלונית שאם מדלגים על במת המשחק שלכם מאחר ואתם לוקחים את המשחק, לא כחלום אלא אתם לוקחים אותו כחיים שלכם. כאשר אתם יורדים לעולם החלום המשחק שלכם נועד לפתח אתכם, והוא לא נועד להעניש אתכם. כאשר אתם יוצרים את המצב שאתם חושבים שאתם נענשים בתוך המשחק, למעשה אתם לא מצליחים לבצע אותו בצורה קלה, ומפה מתחילים כל אותם דברים שלעיתים אתם לא מגיעים לבצע דברים שתודעת העל ביקשה שתביאו עבור המימון שלה. כי כשם שאתם יודעים כאשר אתם נמצאים באיזה שהוא מקום, ואתם רוצים לעשות איזה שהוא מהלך, ואתם פונים ואומרים לאותו ילד שלכם, או לחבר שלכם, אתה הולך תביא לי מהמכולת שני דברים, וקח כסף וקח גם לעצמך משהו, והוא חוזר ואתם שואלים אותו, איפה הדברים, הוא אומר לא הגעתי לעשות אותם, על מה הלך הכסף, רק עלי, כלומר עליכם להבין שאתם מסוגלים באנרגיה שלכם לבצע מהלכים שונים ומשונים. אחד המהלכים שאתם יוצרים בעולם החלום, הוא להשקיע חלק מהאנרגיות שלכם בחפצים, במכוניות, ובבתים, ובבגדים, וכל הדברים האלה הם בסדר מאחר ותודעת העל, כשאתם יורדים לכאן, היא יודעת שחלק מהאנרגיה, חוב אבוד, לא תצליח לקבל את זה בחזרה, אך ההתפתחות האישית שלכם, אותה אנרגיה שאתם משקיעים בהתפתחות אישית, היא כן חוזרת אליה, מאחר וזה לא חפץ, ולכן הרעיון שלה הוא שכאשר היא מממנת את התסריט שלכם, היא רוצה שאתם תביאו לה מספר דברים מתוך התסריט שאתם חתמתם עליהם, תמורת זה, אני מוכן להביא לך את זה, נתת לי כסף, תקבלי את המסטיק, וככה זה הדרך. אבל כאשר אתם יוצרים מצב שאתם מבזבזים את הכול על דברים אחרים, ולא הגעתם לייצר את אותם דברים שתודעת העל ביקשה שתביאו לה תוך כדי ההתפתחות שלכם כדי שזה יתרום לה. ברמה הארצית יכולים להגיד לכם, נו, נו, נו, אך ברמה שאתם חוזרים והילד הפנימי חוזר, באותו ספר של אותו תסריט, יש לו כמה פרקים ריקים שהוא לא הגיע אליהם, והוא יודע מה צריך להיות שם מאחר ובתוכן העניינים כתוב מה צריך להיות בפרק, אך כשהוא פותח את הספר, לא כתוב כלום, מכיוון שהוא לא הגיע לכתוב את זה, ולכן לקראת סיום העידן, אתם יוצרים היום מצב שאתם לוקחים הרבה מטלות ששייכות יותר לתודעת העל, ופחות לפרטניות שלכם, כדי שאתם תשלמו לה בחזרה את אותם דברים שהיא מימנה קודם לכן ואתם לא הגעתם אליהם. כלומר עליכם להבין שבתקופה הזאת, כאשר אתם חווים זעזועים, כאשר אתם חווים שינויים בדעות ושינויים בצורות, והתפתחות מהירה מאוד, כל הדברים, אלו דברים שהם למעשה יותר מפתחים את תודעת העל מאשר מפתחים אתכם, כי את הפיתוח שלכם ברובו אתם כבר עשיתם.

נשאלת השאלה מדוע בכלל תודעת העל ממשיכה למממן את אותו מקום, היא מממנת את אותו מקום שאתם נמצאים בו, למרות שחלק גדול ממנו כבר הגיע לסיומו, מכיוון שהיא נותנת לכם פרסים, הפרס שאתם מקבלים הוא על זה שאתם תרמתם לה בעבר כמות גדולה של דברים, והא התפתחה מזה, והיא השמינה וטוב לה, לכן היא גם מוכנה לתת לכם לרדת להמשיך ליהנות כאן, אך אתם כבר יורדים לא מתוך זה שאתם נהנים פה, וודאי הוא שאתם גם חשים שהכמות האנרגיה שאתם מקבלים לצורך הנאה הולכת ויורדת, כלומר, מאחר ומאגרי האנרגיה מסתיימים, אתם גם לא יכולים לקבל את אותם כמויות אנרגטיות שקיבלתם פעם מתודעת העל, הדבר הזה למעשה מביא למצב שאתם מנסים לתפוס הרבה ביחד, ולכן כמות האנשים בעולם הולכת ועולה מאחר וכל חלק תודעה יכול לחלק את עצמו, להרבה גופים כדי הוא יוכל ליהנות מהרבה לקראת סוף העידן כי אתם אוהבים את החומר, ורובכם גם כן נמצאים במצב שהחומר הוא מאוד כבד עליכם, מבחינת זה שאתם מכורים לו. ולכן אתם יכולים להבין שאתם גם מתרבים, מאחר ואתם רוצים ליהנות יותר ויותר, הדבר דומה ש-והיה ואתם מסוגלים ליהנות מדבר מסוים, והייתם מסוגלים לקחת ולשים לכם עשר ידיים שיאחזו בעשרה דברים מאותו דבר, ולהכניס לפה, לעשר פיות שמחוברים אליכם, ודאי הוא שהייתם נהנים פי עשר מכל דבר, כלומר הייתם אוכלים עשר עוגות ביחד, והייתם מעשנים עשר סיגריות ביחד, אך דבר זה, יוצר מצב שהכמות של ההנאה שאתם יכולים לקחת אתכם, מתחלקת גם לכמות גדולה יותר. כלומר, אם והיה ויש לכם עשרה קילו של יכולת הנאה שאתם צברתם אותה לאורך כל התסריטים שלכם, ואתם יורדים עם עשרה קילו יש הרבה הנאה, המון, אך כאשר אתם מתחלקים לעשר, כל אחד מתוך העשרה קילו לוקח רק קילו, הוא יורד והוא נהנה רק בעשירית מהיכולת שלו ליהנות, מאחר והוא חילק את עצמו ליותר, כלומר קיים קונפליקט בין רצון ההנאה לקראת סוף עידן, לבין הכמות של מימון ההנאה שנמצאת אצל כל אחד מכם, כי ההנאה שנמצאת בתוך המרחב של עולם החלום, היא לא הנאה שממומנת מחדש כל פעם על ידי תודעת העל, אלא זה כמויות של הנאה שאתם רכשתם לאורך כל התסריטים, שלמדתם ליהנות מדברים שונים, חומריים, לגבי הדרכון הפיזי שלכם. ולכן אתם גם חשים בתקופה הזאת שהרבה מאוד אנשים, אין להם את יכולת ההנאה המלאה, הם סובלים מחוסר אנרגטי מהבחינה הזאת, בוודאי שגם כמות היכולת שלכם להתגבר על מטלות פיזיות הולכת וקטנה, מאחר וגם הכמות האנרגטית של הדרכון עצמו היא חלשה יותר, כי כל המאגר נהיה יותר חלש.

עליכם להבין שכאשר אתם נמצאים פה, אתם עדיין לא מצליחים להבין שאתם נמצאים במקום מסוים, שהוא הולך ומסתיים, מאחר ואתם נמצאים ברובד שממומן עדיין על ידי מאגרי אנרגיה של עידן האדמה, ומתחילים להיכנס מאגרי אנרגיה חדשים, כדי שהדברים ישתנו, ויש גם תקופות זמן לדבר הזה, אך הם לא מדויקות. נשאלת השאלה למה תקופות הזמן הן לא מדויקות, אתם עובדים עם זמן קווי, ואילו הבריאה עובדת עם מצב שהזמן הוא גלי התפתחות, כלומר, הבריאה עובדת, עם אתם תבינו את ההבדל בין הרעיון שנמצא בחיים שלכם לבין רעיון הבריאה, הוא בזה שהבריאה לוקחת את כל האנרגיות של הניסיונות, היא מתחילה לבדוק את ההסתברויות, והסתברויות שנתמכות בהכי הרבה, זאת ההסתברות שמבצעת את ההמשכיות, כלומר, אותן הסתברויות שהן חלשות, הן נעלמות, כשם שבעולמכם אתם יכולים לראות שדה, ואתם יכולים לראות הרבה חרציות, ובאמצע פתאום, אי קטן עם כלניות, ודאי הוא שההסתברות של החרציות הן רבות יותר, והן הדומיננטיות בתוך אותו שדה, לא הכמות הקטנה של הכלניות, זה הסתברות שלא נתמכת, למרות שיש כמה כלניות מסביב, אך הרוב קובע, כשם שאתם מבינים, וגלי ההתפתחות הבריאתיים לוקחים לפי הרוב.


המשך לחלק 3 של תקשור תיאטרון גבעתיים