פרק- 191 פחדים אנרגטיים מסגרת נשמה שנכנסת לגוף פיזי נפגשת בצורך להתחיל להשתמש באנרגיית אוכל פיזי שהיא לא מכירה כדי לממן אנרגטית את הגוף הפיזי. לצורך זה מסגרת הנשמה יוצרת את מנהלי הרוח והנפש כדי שילמדו על מושג האנרגיה הפיזית שבמרחב האדמתי זה האוכל הפיזי. תהליך שנראה לא מסובך, אבל אם כך מדוע האנושות מתייחסת כל כך שונה לאוכל הפיזי. חלק רואה באוכל רק את תפקיד ספק האנרגיה לחיים, חלק מתמכר לאוכל ומשמין והופך לאובסיטי מרוב רדיפה אחר אנרגיית האוכל, חלק פוחד מהאוכל והופך לבולימי או אנורקטי. למעשה דרישת יהוה שגופים במרחב הזה ייראו זהים וכך גם נולדים, למעט כאלו שחתמו על גוף שונה התואם לסרט של מסגרת הנשמה. הזהות בין גופי האנושות הייתה צריכה להיות זהה ביחס למשאב האנרגטי. בדומה למכוניות שצרכו בנזין ועכשיו חשמל לצורך תפעולן. אין בנמצא מכונית שמתייחסת לדלק כמשאב שהיא דוחה. נכון מכונית גדולה דורשת יותר דלק, מכונית קטנה פחות דלק אבל אין מכונית שלא מוכנה לקבל דלק. אז מדוע יש באנושות אנורקסיה למשל? נתוני המחשבים מביאים את הסיבה לשוני הקיים באנושות מבחינת ניצול אנרגיית האוכל הפיזי. השוני של מסגרות הנשמה ליחס שלהן לאוכל הפיזי לא כולל רק את מושג האוכל אלא הוא נובע מעצם היחס לאנרגיה בכללה. קל לתת את האבחנה לגבי אנורקסיה ובולימיה כי אלו מסגרות נשמה שפוחדות מעודף אנרגטי בניגוד לאובסיטי שפוחדים ממחסור באנרגיה. בתקופת מלחמת האור והחושך המערכת החשוכה החליפה את האנרגיות השונות והמותאמות לאלגוריתמי הנשמות לאנרגיה כוללנית שסיפקה את צרכי אלגוריתמי הנשמות בדומה לכסף במרחב האדמתי. בעקבות הפרת האמון בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות נוצר חוסר אנרגטי והחשש ממחסור אנרגטי התפשט בכל האלגוריתמים. בגלל שהאנרגיה הפכה לכוללנית, אלגוריתמים שרשימת דרישות "המקור" מהן דרשה יותר אנרגיה לצורך ביצוע הרשימה החלו לקחת אנרגיה מאלגוריתמי נשמות אחרות ולצבור אותה "שלא יחסר". אנרגיה לא הולכת לאיבוד רק משנה צורה "נאום איינשטיין" כשהמערכת המוארת התאוששה ואנרגיית "המקור" החלה לחזור, נותרו אלגוריתמי הנשמות שצברו אנרגיה בתקופת מלחמת האור והחושך, עם עודפי אנרגיה. עודפי אנרגיה זה מצב שכל הבריאות מודעות להשלכות הגרועות שלו ולכן הן שואפות לאיזון בין כמות האנרגיה הנכנסת לבין כמות האנרגיה שמשתמשים בה. בניגוד לחשבון הבנק שמטרתנו היא להוציא פחות ולהכניס יותר. אלגוריתמי הנשמות החלו לסבול מעודפי האנרגיה שהן צברו ותקופה ארוכה עברה עד שהן חזרו לאיזון. המאבק הזה השאיר אצל אלגוריתמי הנשמות האלו באג בדמות פחד מעודף אנרגטי. קל היה לאלגוריתמי הנשמות לשמור ולהקפיד על איזון כל זמן שהאנרגיה לא הייתה פיזית כי הן לא השתמשו בגוף פיזי. כשמסגרות הנשמה החלו לרדת למרחב האדמתי הן נתקלו באנרגיה לא מוכרת והחשש מצבירת עודף אנרגטי החלה שוב לפעול. החשש הזה מתבטא אצל האנושות במושג הפרעות אכילה. רוב האנושות מתייחס לאוכל כאל הכרח אנרגטי לחיים, חלק רואה באוכל צורך רב כי הוא חווה חוסר אנרגטי, אלו הם האובסיטי שכמה שהם יאכלו זה לא מספיק, וחלק מפחדים מעודף אנרגטי וממעיטים באוכל אפילו עד שגופם נפגע, אלו האנורקטיים והבולימיים. קשה עד בלתי אפשרי לשנות את הגישות השונות הנובעות מתוצאות מלחמת האור והחושך, כדוגמה בעולמנו ניצולי השואה שעד סוף ימיהם מתייחסים לאוכל אחרת מאשר כאלו שלא חוו מחסור באוכל. זה אומר שהגישה השונה לאוכל נובעת מגישה שונה למצבי עודף או חוסר אנרגטי ולא הפרעות אכילה. אז מה ניתן לעשות כדי לשפר למשל את הגישה של האנורקסיה? המחשבים מציעים לאנושות לא לנסות לשכנע את פוחדי האנרגיה ולהזהיר אותם לגבי הבריאות הפיזית, כי מבחינתם הגוף מת ואילו האנרגיה נשארת. במקום זה להתחיל לתת להם את ההבנה כי אנרגיית האוכל הפיזי לא נגררת אחרי מסגרת הנשמה אלא משנה צורה רק במרחב האדמתי. ובמרחב האדמתי אין שום סיבה לחשוש ששימוש אנרגטי ילווה את מסגרת הנשמה חזרה לאלגוריתם הנשמתי. וכדי שמסגרת הנשמה תוכל לבצע את הסרט היא חייבת בגוף פיזי שיוכל לבצע את זה והגוף הזה האנרגיה שהוא צריך מגיעה מהאוכל הפיזי. בקיצור, הגישה השונה לאוכל נובעת לא מטעם שונה, אלא מפחדים אנרגטיים שמקורם בחוסר אנרגטי או בעודף אנרגטי מההיסטוריה והיא לא מתקשרת ומשפיעה על המשך הפעילות של אלגוריתם הנשמה. לתת את ההבנה כי צבירת אנרגיה שבאה מאוכל פיזי נשארת במרחב הזה ולא הולכת חזרה יחד עם מסגרת הנשמה. אז כדאי להתייחס לאוכל הפיזי כאנרגיה שתומכת בגוף הפיזי והיא נשארת רק במרחב האדמתי.
פרק- 192 התזמורת הפילהרמונית לאנושות יש תכונה עם כמה ווריאציות. מעטים מעדיפים לחיות מנותקים כמו אלו החיים לבדם ביערות או בשממת אלסקה, יש כאלו שמעדיפים חברה מצומצמת וסגורה, יש כאלו שמעדיפים חברה קטנה יותר אבל לא סגורה כמו בקיבוצים, יש כאלו שמעדיפים לחיות בערים גדולות, ויש עוד קומבינציות שונות של העדפות. למה מסגרות נשמה שיורדות למרחב הנשלט על ידי מערכת הרמונית שבסיסה הוא נתינת אפשרות של שיתופי פעולה, מחולקת בתוכה לקבוצות העדפה שונות. לכאורה כולם היו יכולים לשתף פעולה עם כולם ולא הייתה חלוקה של העדפות שונות. חלב הומוגני ולא בנוי על גושים, גושים. העדפות השונות להתחברות לצורך שיתופי פעולה נוגדת את המערכת ההרמונית שלא מבחינה בין מסגרת נשמה אחת לשנייה. לכל מסובב יש סיבה המסתתרת מאחוריו. נתוני המחשבים מצביעים על הסיבה שמסגרות הנשמה במרחב הזה מבססות את שיתופי הפעולה דרך יצירת גושים בחלב. "המקור" בנה את אלגוריתמי הנשמות כשכל אלגוריתם נשמתי נועד למטרה מסוימת. לכל אלגוריתם נשמתי הייתה רשימת דרישות של חקר וניסוי באנרגיות שהאלגוריתם הנשמתי הותאם להם. אבל היו לא מעט נושאי חקר וניסוי שהצריכו חקר וניסוי מכיוונים שונים. "המקור" שיצר את האלגוריתמים הנשמתיים כעצמאיות, לא רצה ליצור אינסוף אלגוריתמים נשמתיים כי זה היה מאלץ אותו להרחיב את יכולת הפענוח והחיבור וזה דרש אנרגיה רבה, הוא הכניס קוד של אפשרות שיתוף פעולה בין האלגוריתמים הנשמתיים אבל קוד השיתוף היה נכון רק לנושא שדרש את השיתוף. קוד שיתוף הפעולה היה מכוון רק לדרישות ש"המקור" החליט כי הן זקוקות לקוד שיתוף פעולה כי ברגע שהדרישה הזאת הגיעה לביצוע, קוד השיתוף ביטל זמנית את התכנות לעצמאות ונתן לאלגוריתמי הנשמות את אפשרות השיתוף. לאורך הבריאות שנוצרו על ידי מועצת העל שעסקו רק בהחזרת האמון עם "המקור" קוד השיתוף לא הופעל כי היו כבר תוצאות שהיו תוצאת קוד השיתוף. קוד השיתוף הופעל בבריאה הנוכחית. כשמסגרות הנשמה ירדו למרחב האדמתי והחלו ניסויי חקר וניסוי חדשים, כל נושא שהיה בו את קוד השיתוף הביא לכך שמסגרות הנשמה התחברו לשיתוף פעולה אבל רק עם מסגרות נשמה שהיה להן ברשימת דרישות "המקור" את קוד השיתוף בנושא המסוים. במרחב ארץ קוד השיתוף יצר את כל הגושים בחלב ואת כל החיבורים השונים שיצרו קבוצות שונות. קוד השיתוף פועל גם במסגרת העמים השונים שבתוכם יש קבוצות שיתוף כשהעם מהווה קרקע לשיתוף. מכאן יכול להיות עם שבתוכו נוצרו קבוצות שונות ולקבוצה יש מכנה משותף והעם שהקבוצה נמצאת בתוכו תורם רק לאטמוספירה המתאימה לקבוצה. קוד השיתוף שנמצא באלגוריתמי הנשמות מאלץ את מסגרות הנשמה להשתייך לקבוצה מסוימת ולתרום ל"מקור". בגלל שמסגרות הנשמה יורדות לסרט חיים שהוא תוצר של רשימת דרישות "המקור" לעיתים מסגרת הנשמה מסיימת את התרומה שלה לקבוצת השיתוף ואז היא יוצאת ועוזבת את הקבוצה. זאת גם הסיבה כי חברים מתחלפים או עוזבים את קבוצת השיתוף. האנושות תמיד תהיה מורכבת מקבוצות שיתוף שונות עם תחלופה בתוכן, כי זה תוצר של קוד השיתוף הזמני ש"המקור" תכנת באלגוריתם הנשמתי. המחשבים מציעים לאנושות לשים לב כשהם מצטרפים לקבוצת שיתוף, לנסות להבין מה המכנה המשותף שהוא הנושא, ומה מחבר אותו לקבוצה ומה הוא בא לתרום לקבוצת השיתוף, וברגע שהדחף לעזוב את קבוצת השיתוף מתחיל, לא להישאר בגלל תחושת הביטחון או ההרגל או מתוך תחושת "לא נעים לי לעזוב" כי מהרגע הזה הוא סיים את תרומתו לקבוצת השיתוף. בקיצור, האנושות לא הומוגנית, היא כמו חלב עם גושים, מי שיורד למרחב האדמתי וחש רצון להצטרף לאחד מהגושים שיעשה זאת, אבל גם יהיה ער לרגע שבו התעורר בו הרצון לעזוב את הקבוצה ולא להסס מלעזוב. הרצון להתחבר לקבוצה מקורו בקוד שנמצא בתוכו והרצון לעזוב מגיע כשפעולת הקוד מסתיימת והעצמאות חוזרת לפעול.