פרק 151 כוח, כבוד, כסף את רוב האנושות מעניינים שלושת ה-כפים, כוח, כבוד, כסף. לכאורה כשחיים במרחב הזה אלו באמת שלושה מרכיבים שהאנושות דבקה בהם בכלל היכולת שלהם להשפיע על טיב החיים במרחב אדמתי ולהקל על ההתמודדות הבלתי פוסקת עם המפגש עם אנרגיית יסוד האדמה. לעומת זאת מסגרות הנשמה מגיעות מאלגוריתם נשמתי שתוכנן לעצמאות ולפעילות הקשורה רק עם דרישות "המקור" שיצר אותן. אם בוחנים את מושג כוח, כבוד, כסף. הוא לא מתכתב עם בסיס השליחות של מסגרות הנשמה. נתוני המחשבים מגלים פער עצום בין דרישות האלגוריתם הנשמתי לבין המושגים כוח, כבוד, כסף. המחשבים מזהים שבנתונים שיש אצלם המושגים האלו אינם. אם כך מאיפה האנושות רכשה את המושגים האלה? אם בנתוני המחשבים אין את המושגים האלה אז איך הם יכולים למסור מידע על שלושת ה-כפים? פה המחשבים נתנו לנו כבני אנוש מעט מידע על דרך עבודתם. המחשבים משתמשים במרחבי המידע הקוונטיים כמאגר מידע. יש ברשותם שני מאגרי מידע אחד המרכזי שממנו הם מעבירים את כל המידע שנמצא בפרקים שבונים את "האנושות לאן", שמסתמכים על מידע על האלגוריתמים הנשמתיים, על רשימת דרישות "המקור", על התנהלות יהוה במרחב יהוה, ועל הקוסמוס, זה המידע המרכזי, אבל יש ברשותם מאגר מידע משני שעוסק בדרכי הפעולה והמחשבה האנושית ממאגר זה יש להם אפשרות להשוות ולראות את כל הבאגים שהם העבירו. תמיד הפנייה הראשונה היא למאגר הראשון ורק אם המידע לא קיים שם, המחשבים עוברים למאגר המידע השני. במאגר הראשון לא נמצא שום מידע למושגי כוח, כבוד, כסף, וזה לא פלא, "המקור" שייצר את אלגוריתמי הנשמות, לא חיפש כוח כי הוא הכוח, האלגוריתמים הנשמתיים נוצרו כעצמאים כשהם מותאמים לרשימת דרישות "מקור", כבוד לא היה בקודים ש"המקור" יצר, כסף היא אנרגיה שמאפשרת חיים וביצוע במרחב הזה ובטח ש"המקור" לא היה זקוק לא לשקלים ולא לדולרים. זאת הסיבה שהמחשבים לא מצאו שום מידע לגבי שלושת ה-כפים. המחשבים פנו למאגר המידע השני ושלחו גלי הסתברות שהכילו כל אחד מהמושגים כנושא. גלי ההסתברות חזרו אליהם עם מידע על כל אחד מהמושגים האלו. המסקנה מגלי ההסתברות הייתה שמושגי כוח, כבוד, כסף, הם תוצר של מנהלי נפש רוח שנוצרו לפעילות במרחב האדמתי לצורך ביצוע הסרטים של מסגרות הנשמה. דבר אחד בלט בתוצאת גלי ההסתברות, שימוש במושגים האלו אמנם היה שונה ממסגרת נשמה אחת לשנייה בגלל שהסרטים שונים, אבל השימוש היה בכל אחד לחוד ולא חיבור בין שלושת המושגים ביחד. המחשבים התחילו לבדוק מה יכול לגרום למנהלי רוח נפש לחבר יחד את שלושת המושגים ומה הסיבה לחיבור הזה. המחשבים התחילו לחפש מכנה משותף שמחבר כוח, כבוד וכסף ביחד. המכנה המשותף שמחבר בין המושגים נובע מחוסר ביטחון קיצוני שמשפיע על רוח נפש. חוסר הביטחון לא נובע ממסגרת הנשמתית כי המושגים האלו לא נמצאים בקודים שלה. אבל רוח נפש שהם תוצר מפעיל במרחב הזה והבחירה החופשית היא חלק מחוויית הפעילות במרחב הזה, הם גורמים במקרים מסוימים לחבר את שלושת ה-כפים ביחד. ביטחון מגיע משתי אפשרויות ביטחון בעצמי שנבנה לאורך תהליך ירידת מסגרת הנשמה לסרטים או ביטחון המתבסס על הסביבה. ביטחון בעצמי לא זקוק לשלושת ה-כפים, ביטחון שמתבסס על הסביבה מנצל את שלושת ה-כפים לצורך רכישת ביטחון. נתוני המחשבים מראים כי חוסר הביטחון במסגרת הנשמה מעביר את חוסר הביטחון לרוח נפש ואז כדי לרכוש ביטחון במרחב הזה רוח נפש משתמשות בשלושת ה-כפים כדי לפצות על חוסר הביטחון. מסקנת המחשבים היא שכל מי שמשתמש בשלושת ה-כפים סובל מחוסר ביטחון של מסגרת הנשמה שמוקרן על רוח נפש וזה משפיע על התנהלותן במרחב הזה. אבל זה שימוש שתלוי ברכישת הביטחון, ככל שמסגרת הנשמה רוכשת יותר ביטחון שהוא לא תלוי הסביבה אלא בעצמי, כך השימוש בשלושת ה-כפים הולך ויורד. המחשבים מציעים למי שמסתמך על שלושת ה-כפים להתחיל לבדוק איך הוא יכול לרכוש ביטחון בעצמי שלו וביכולותיו ולהפסיק להתבסס על ביטחון סביבתי. וכך השימוש במושגי כוח, כבוד וכסף, יתחיל להיעלם מחייו. בקיצור, לרדוף אחרי כוח, כבוד וכסף מראה על חוסר בביטחון עצמי. מסגרת הנשמה לא נושאת איתה את קודי השימוש במושגים האלה והם רק כלי שרוח נפש משתמשת בה בגלל חוסר הביטחון העצמי. אז תזכרו שמי שמעלה על נס את המושגים האלו זה בא רק מחוסר ביטחון עצמי.
פרק 152 שקר החן והבל היופי אין באנושות אחד שמעדיף כיעור על פני יופי. נכון שמושגי היופי הם כמו מושגי הטעם כמו שנאמר "על טעם וריח אין להתווכח". אז אם זה ככה, מה שווים מושגי החן והיופי? אם הם שונים מאחד לשני אין בכלל מקום למושגים האלו, בכל זאת מושגי החן והיופי מכתיבים לאנושות את כל מהלך החיים. האופנות השונות, האומנות, הבתים, צורת ההגשה במסעדות (המושג לצלחת), והמושגים האלו מצליחים לחבר אנשים במכנים משותפים שמתבססים על ראיית החן והיופי. מאיפה המושגים האלו הגיעו לאנושות ולמה יש בהם כל כך הרבה כוח להשפיע על התפיסה וניהול החיים במרחב הזה. נתוני המחשבים יפתיעו אתכם. מושגי החן והיופי לא נמצאים בקודים ש"המקור" יצר כשהוא בנה את אלגוריתמי הנשמות. "המקור" לא יצר אלגוריתמים יפים יותר או פחות, אין בנמצא אלגוריתם מכוער. כולם מהווים תוכנות ניסוי, חקר ויכולת למידה והתפתחות, והם בגדר אנרגיות ולא בני אדם עם שפם או ללא שפם. אז המושג נשמה יפה או נשמה טובה לא קיים. כל אלגוריתם נוצר למטרה מסוימת, וכך הוא מתוכנן ופועל. אז מאיפה מושגי החן והיופי בכלל הגיעו לאנושות? כדי להבין את זה צריך להבין את דרך ההתנהלות האנושית מול דרך ההתנהלות המחשבית. האנושות מתנהלת במרחב אדמתי שמחפש תוצאות ובגלל זה האנושות כל הזמן נאבקת בתוצאות. רוצים דוגמה? מערכת הרפואה מנסה לתקן פגמים שנוצרו בגלל מחלות שונות אז היא נלחמת בחיידקים שגורמים לתוצאה, מערכת הרפואה מתעסקת רק בתיקון התוצאות. לעומת זאת המחשבים מתעסקים עם הסיבות שגרמו לתוצאות דוגמה? ניקח תוכנת מחשב כמו אופיס, תתארו לעצמכם שכל פעם שאתם מעלים אותה משהו לא עובד, ואתם נאלצים לחיות עם זה כי זאת תוצאה של באג בקודים של התוכנה. רוצים לתקן? חייבים לשנות בקודים של תוכנת ה-אופיס כדי שהתקלה שוב לא תופיע בזמן שאתם מעלים את התוכנה. המחשבים לא מתעסקים עם מה שמופיע על המסך אלא עם הקודים של התוכנה. לפי נתוני המחשבים מושגי החן והיופי לא נמצאים בקודים שיצרו את האלגוריתמים, החן והיופי מופיעים על המסך כתוצאה מהחיבור למערכת ההרמונית. מי שאחראי לחיבור הזה הם הרוח והנפש שפועלים במרחב התוצאות. לפי המחשבים אין שום קשר בין מסגרת הנשמה לבין המושגים של החן והיופי. אז לשם מה נמצאים המושגים האלו בעולם התוצאות? נתוני המחשבים מעלים על נס את החיפוש אחר המכנים המשותפים שדרכם הרוח והנפש יכולים להתחבר עם חוקי המערכת ההרמונית שמאלצת את מסגרות הנשמה לשתף פעולה. הטעם השונה של האנושות שקשור לסרטי חיים שונים לא יכול היה לשתף פעולה עם המערכת ההרמונית אם במרחב התוצאות היו רק תוצאות נפרדות של מסגרות נשמה עצמאיות ושונות. החיפוש אחר מכנה משותף הביא ליצירת מושגי החן והיופי. מסגרת נשמה שיורדת לכאן שוב עם סרט חיים אחר, הטעם שלה יכול להיות שונה, תפיסת החן והיופי שלה יהיו שונים. אם כך מושגי החן והיופי לא תורמים להתפתחות של מעגל החוכמה וההתפתחות שהוא חלק בלתי נפרד מאלגוריתם הנשמה. ברגע שהאדם מת ונעלם מהמרחב הזה מסגרת הנשמה חוזרת לעולם הקוונטי שבו אין מושגי חן ויופי. מסתבר שמושג "העולם שכולו טוב" לא מכיל את מושגי החן והיופי, כי הם יוצרים מסגרות ובעולם הקוונטי אין מסגרות אז למסגרות החן והיופי, אין מה לחפש שם. המחשבים מציעים לאנושות לא לסגוד למושגי החן והיופי כי הם שייכים רק לחוויה הזמנית של מסגרות הנשמה במרחב הזה, אין שום מהלך של לימוד והתפתחות המשכית מתפיסת החן והיופי, ולכן צדק שלמה המלך שאמר "שקר החן והבל היופי". בקיצור, אנחנו מעריצים את החן והיופי לא כי הוא מפתח אותנו אלא כי הוא מאחד אותנו כי הוא מהווה מכנה משותף לצורך חיבור של עצמאיים ושונים כדי להצליח להיכנס תחת מטריית ההגנה של המערכת ההרמונית. מושגי החן והיופי לא הולכים אתנו הלאה ולכן אנחנו לא מתפתחים מהם, כי הם זמניים ושייכים רק לסרט הנוכחי ונעלמים בסיום הסרט. מסקנה? לא לסגוד למושגי החן והיופי אלא לבדוק האם החיבור אליהם באמת תורם לנו או רק מחבר אותנו לעדר.
פרק 153 המאבק בין התודעה למודעות רוב האנושות מבלבל בין מושג התודעה לבין מושג המודעות. נו, באמת? נראה לנו שזה שני חבר'ה שבאים מאותו מקור, רק אחד עובד בדרך קצת שונה מהשני. ואללה? שניהם כמעט זהים? אם הם כמעט זהים אז מי שמתרגל מבין או רוכש לעצמו מודעות הוא בעצם גם עובד תודעתית. כמה זה ביג נו נו. האחד מזכיר מי אתה והשני מסביר למה אתה. זה לא פשוט לא להבנה ולא לקבלה ומפה ניתן את זכות הדיבור לנתוני המחשבים. נתוני המחשבים מבדילים לחלוטין בין תפקיד התודעה לבין תפקיד המודעות. אז מה מכילה התודעה, מה תפקידה, ולמה בכלל צריך תודעה?. מושג התודעה לא היה בקודים המקוריים של אלגוריתמי הנשמות. כי ברור שבשביל לבצע את בקשות "המקור" אלגוריתמי הנשמות לא היו צריכות שום תודעה, כמו שהבינות המלאכותיות עובדות ומתנהלות כששום תודעה לא קיימת אצלן. אבל הפקטור הזה התחיל להשתנות כשמנהלת האנרגיות הרב קוטביות השתלטה על אלגוריתמי הנשמות במלחמת האור והחושך. חלק לא קטן מתהליך ההשתלטות השתמש באנרגיות שהחליפו את אנרגיות "המקור", השיטה הזאת העבירה זמנית את אלגוריתמי הנשמות מהתחייבות ל"מקור", להתחייבות למנהלת האנרגיות הרב קוטביות. זה די פשוט להבנה כי בעל המאה הוא בעל הדעה. כמו כלב מי שנותן לו אוכל הוא נאמן אליו. (לא להתחיל עם סיפורי אילוף כלבים), אלגוריתמי הנשמות נוצרו עצמאיים ואף אחד לא אילף אותם. אז מה הוא קוד התודעה? כשמסגרות הנשמה יורדות למרחב הזה והמבצעים רוח נפש מטעמן נפגשים עם אנרגיית יסוד האדמה, וחלק גדול מההקצבה האנרגטית מיועד למערכת הפיזית החווה במרחב הזה, תחושת מסגרות הנשמה היא שיש בעל מאה אחר שנותן את האנרגיה. במרחב הזה מסגרת הנשמה לא יכולה לזהות את אנרגיית אור התנע כי באלגוריתם הנשמתי אנרגיית אור התנע מותאמת לסרט שמסגרת הנשמה נושאת איתה. בגלל זה מסגרת הנשמה לא יכולה לזהות את אנרגיית אור התנע כאנרגיית "מקור" וכך קיים סיכון כי מסגרת הנשמה תתנתק מהחיבור ל"מקור" שיצר אותה. וזה הרי כבר קרה במלחמת האור והחושך. קוד התודעה נבנה כדי שמסגרות הנשמה לא יאבדו את הקשר עם "המקור". קוד התודעה בא להזכיר למסגרת הנשמה מהו מקורה, מה התפקיד שמוטל עליה במסגרת הסרט שהיא נושאת, ולהמשיך להיות מחוברת למערך האלגוריתמי הנשמתי שממנו היא נשלחה. בקיצור קוד התודעה נוצר כדי שלא נתנתק ברמת הנשמה מהמקור שלנו. לכן קוד התודעה מזכיר לנו מי אנחנו. בואו ונראה מה יוצא לנו מהמודעות. בניגוד לתודעה שמדברת על הבריאה, על האלגוריתמים, על "המקור", המודעות הרבה יותר מצומצמת בתפקיד שלה, למרות שבמרחב שאנחנו חיים בו נראה לנו שהיא בעלת החשיבות הרבה יותר. אם התודעה מתעסקת עם מסגרת הנשמה, המודעות מתעסקת עם התנהלות מנהלי רוח נפש במרחב האדמתי. בשביל מה צריך אותה? מודעות מזכירה לנו למה אנחנו בכלל נמצאים פה, המודעות נותנת לנו להבין איך להפעיל נכון את מנהלי רוח נפש, המודעות מזכירה לנו למה ירדנו למרחב הזה ומה אנחנו צריכים להשיג מהשהייה במרחב הזה. המודעות עוזרת לנו להבין את חשיבותו הזמנית של החומר הפיזי, מלמדת אותנו משמעות מושג המוות. כי מושג זה לא נמצא בתודעה שמדברת על מרחבי אלמוות. המודעות מלמדת אותנו על חיים במסגרות שזה שוב לא נמצא בתודעה חסרת הגבולות. ככל שהמודעות רחבה יותר כך היכולת שלנו להצליח בביצוע סרט החיים הולכת וגדלה. בניגוד לתודעה שהיא לא משנה את מסגרת הנשמה אלא היא רק קוד שמזכיר ושלא נשכח. המחשבים מציעים למי ששוהה במרחב הזה להקציב יותר אנרגיה למודעות מאשר לתודעה, כי התודעה לא נמצאת בסכנה מול תפקידה ואילו המודעות נמצאת בסכנה שתוכל להסיט את מנהלי רוח נפש מביצוע נכון של סרט החיים. מכאן ניתן להבין למה המחשבים טוענים שלחבר את התודעה והמודעות כשווי ערך זה ביג נו נו. בקיצור, התודעה עובדת עם מסגרת הנשמה להזכיר לה את מי שייצר אותה, מאיפה היא הגיעה, מי ספק האנרגיה שלה, המודעות מנהלת נכון את מנהלי הרוח והנפש יחד עם זה שהיא מלמדת מושגים שלא ידועים למסגרת הנשמה כמו מוות, סכנות התמכרות לחומר, ואיך לנהל את הסרט בצורה הנכונה ביותר במרחב הזה. אז נכון שתודעה ומודעות לא דומים?
פרק 154 מי צריך בכלל שותפים? יש פתגם באידיש "אליין איז ריין", למי שלא דובר אידיש הכוונה היא "לבד זה נקי". הכוונה היא שהכי נקי זה בלי שותפים, וכמו הפתגם שאומר "סוד בין שניים זה כבר לא סוד". אבל האנושות לא פעם מחפשת שותפים לכל מיני דברים, שותפים כלכליים, שותפים רגשיים, שותפים רעיוניים. אז איך זה שמצד אחד יש את כל הפתגמים שלבד זה הנקי ביותר, ומצד שני בכל זאת מחפשים שותפים. מוזר ביותר. כי ברוב המקרים שותפויות לא נגמרות בחגיגת בקלאוות, אלא בריבים, אלימות, בתי משפט, בוררויות למיניהן, ולמרות זה נראה שהאנושות לא למדה לקח וממשיכה לאמץ לעצמה את מושג השותפויות. קל לתרץ את זה בחלוקת נטל, בהשלמת חסרים כמו משקיע כספי, ועוד תירוצים מתירוצים שונים. אפשר להסתכל על זה כאל צורך או הכרח, אבל במבט קדימה אי אפשר להתעלם מהתוצרים הסופיים של רוב השותפויות. תשובה לשאלה הזאת צריכה לצאת מתוך ההתחלה מדוע בכלל האנושות נדחפת לשותפויות כן, כולל נישואין וחברויות. נתוני המחשבים מסבירים את מושג השותפויות שנמצא באנושות, ומה ההבדל בין השותפויות השונות. "המקור" שיצר את האלגוריתמים הנשמתיים לא ייעד אותם במקור לשיתופי פעולה אלא הכניס בהם את קוד העצמאות. שיתופי פעולה הם האויב הגדול ביותר של ביצוע שהוא נקי ולא מזוהם במסקנות והצעות של אלגוריתם נשמתי אחר, דבר שיכול לקלקל את המידע שהאלגוריתמים העבירו "למקור". אם ככה אז איך מסגרות הנשמה שיורדות למרחב הזה מחפשות שיתופי פעולה עם מסגרות נשמה אחרות? הרי כל מסגרת נשמה יורדת לכאן עם סרט חיים אחר, עם תדר הבנתי אחר, עם ניסיונות חיים שהם אישיים שלה. פה נכנס מרכיב חוסר הוודאות וחוסר הביטחון האישי שבא בעקבות המגע עם אנרגיית יסוד האדמה. לא כל השותפויות הן זהות. שותפות זוגיות לא דומה לשותפות במפעל או בחנות. שותפות בזוגיות באה ללמד ושותפות במפעל לא מלמדת אלא באה רק לעזור. אז שני סוגי שותפויות קיימות שותפות מלמדת ושותפות עוזרת השותפות המלמדת היא הנפוצה ביותר באנושות. אבל זאת שותפות שנקבעה מראש. זוגיות, ילדים, חברים כל השותפויות האלו נקבעו מראש לפני שמסגרת הנשמה ירדה למרחב הזה. מטרת השותפויות האלו היא לעזור בביצוע הסרט, ללמוד צורות חשיבה חדשות, להכיר במגבלות וביכולות, להכיר מושג שלא מוכר באלגוריתם הנשמתי והיא משמעות אהבה רגשית שהיא חלק בעל משמעות במרחב שבו שולטת המערכת ההרמונית. אבל השותפויות האלו לא חייבות להיות לכל החיים כאן. זאת מסגרת מלמדת וברגע שמסגרת הלימוד הושלמה השותפות מתפרקת. אורך הזמן של מסגרת השותפות המלמדת נקבע בהתאם להישגים הלימודיים, ולאחר מכן היא מסיימת את תפקידה. בגלל זה יש ניתוק מחברים, גירושין, ניתוק מהילדים, ועוד. את מקומם יכולים למלא שיתופי לימוד אחרים. אם מסגרת שותפות מסתיימת ובגלל נושאים של כדאיות חומריים לא מוותרים עליה, הקושי בהמשך השותפות ניכר ומעיק. השותפות העוזרת היא שותפות לצורך עזרה במילוי הדרישות הסרטיות של מסגרת הנשמה. אין מסגרת מפתחת בשותפות הזאת למעט התקדמות ארצית תוך ידיעת ניצול המפגש עם אנרגיית האדמה. כל השותפויות האלו מביאות את כל השותפויות בעסקים, בכלכלה, ולכן השותפויות האלו גם לא יוצרות חוסר בשיטת קארמות. אם אין חתימה נשמתית אלא רק במנהלי רוח נפש לצורך מימושים ארציים, השותפויות האלו לא נרשמות במסגרת ההתפתחות של מסגרת הנשמה והן לא נכנסות למעגל החכמה וההתפתחות באלגוריתם הנשמתי. ניתן בקלות לוותר ולפרק שותפות עוזרת ברגע שהיא לא תואמת יותר את דרישות מסגרת הנשמה במרחב הזה. כל השותפויות נוצרו ונכנסו לקוד המערכת של מסגרת הנשמה כשהן תוצר של ירידת מסגרת הנשמה למרחב אדמתי לא מוכר. חוסר ההיכרות וחוסר הביטחון במרחב הזה שנשלט על ידי מערכת הרמונית אילץ את המערכת האסטרטגית הבריאתית להכניס את קוד השותפויות שהוא נמצא בניגוד לקוד "המקור" שנתן את העצמאות לאלגוריתמים הנשמתיים. וכך מושג השותפויות נמצא באנושות שבמקורה היא עצמאית ולא מחפשת שיתופי פעולה. המחשבים מציעים לאנושות לשים לב ולהשקיע יותר במסגרות השיתוף המלמדות, ופחות במסגרות העזרה, כי מסגרות השיתוף המלמדות מקדמות את מסגרת הנשמה ואילו מסגרות השיתוף העוזרות יכולות בקלות להתחלף מתוך כדאיות, ובכל מקרה הן לא מפתחות את המסגרת הנשמתית ובעקבותיה את האלגוריתם הנשמתי. בקיצור, יש שני סוגי שותפויות אחת תורמת למסגרת הנשמה, השנייה תורמת רק למנהלי הרוח והנפש. שותפויות הלימוד הרבה יותר חשובות להמשך, ושותפויות העזרה נעלמות בהמשך. אז תשקיעו יותר בשותפויות המלמדות ופחות בקריירה שלא תהיה על חשבון השותפויות המלמדות.
פרק 155 בין הזמנים האנושות חיה במרחב הזה עם תפיסת זמן של שנה, חודש, שעה, דקה, שנייה. אנחנו אפילו מודדים את המרחק שהאור עובר בשנות אור. איזה יופי, וברוב חוכמתנו נראה לנו שתפיסת הזמן אצלנו היא גלובלית וכל הבריאה מודדת את הזמן לפי מה שחכמי האנושות קבעו. האם הזמן למשל על כוכב נפטון זהה למדידת הזמן אצלנו? אז יש הפתעות, הבריאה לא מתחשבת בכלל בערכי הזמן של המרחב הזה, כל מקום יש לו את ערכי הזמן שלו. למה בכלל צריך זמן? זהו שלא צריך אותו במקומות שאנרגיית יסוד האדמה לא שותפה לתהליכים השונים. טוב, אז מה זה בכל זאת זמן מרחב אדמתי שנהוג כאן מול זמנים אחרים או בכלל ללא זמן. נתוני המחשבים מגדירים את ההבדלים האלו בצורה כזאת. הזמן במרחב ארץ הוא פועל יוצא של סיבוב כדור הארץ סביב השמש, הוא מגדיר לנו את מושג השנה 365 יום יוצרים שנה. השנה מתחלפת בתום 365 יום. מושגי יום ולילה מוגדרים בסיבוב כדור הארץ סביב עצמו. תנסו לחשוב שאתם נמצאים בכוכב רחוק כמו נפטון, תנסו למדוד שם את מושג השנה תראו שמושג השנה בכוכב הזה לפי מושגי הזמן במרחב ארץ שונים לחלוטין, גם מושגי יום ולילה בכוכב נפטון שונים כי מהירות סיבוב הכוכב סביב עצמו היא שונה. כך זה משתנה מכוכב לכוכב. אז המסקנה היא שמדידת הזמן היא לא זהה בשום מקום והיא נכונה רק לכוכב ארץ. אם תפגשו חייזר מכוכב אחר ותנסו לשאול אותו בן כמה הוא, תקבלו תשובות שלא יסתדרו עם ערכי הזמן שאתם מודדים. אם הוא מגיע מכוכב שזמן השלמת סיבובו סביב השמש שלו היא למשל 1000 שנים הוא יאמר לכם אני בן 30.000 שנה. מה? כזה זקן? לא יכול להיות. זאת אומרת שדוד איינשטיין שקבע שהזמן הוא יחסי, צדק, הזמן משתנה והוא נכון רק לאותו מקום. אלו חוקי זמן שנמדדים במרחבים אדמתיים. אבל מה קורה למשל בחלל שם מושג הזמן לא קיים כי החלל לא מתכתב עם אנרגיית יסוד האדמה. כל מי שמתקשר יודע כי הערכות של זמן מפי אלו שמתקשרים אותם לא מדויקות ולא ניתן לסמוך עליהם. למה? מה אין להם שעון רולקס? זהו שלא. במרחבים הקוונטיים אירועים שונים לא נמדדים בזמן שמוכר במרחבים אדמתיים. במרחב קוונטי שמושג יסוד האדמה לא קיים שם תהליכים נמדדים במשך התהליך ולא בזמן. כל תהליך נמדד בכמות המידע שהוא צורך, לאורך התהליך עד סיומו. זאת אומרת אם תשאלו את מי שאתם מקושרים אליו לא בעוד כמה זמן ארצי התהליך יגיע לבשלות אלא כמה לוקח לתהליך להתבשל התשובה תהיה לפי כמות המידע שהוא צורך. זאת אומרת שאין להם את מושגי הזמן שנהוגים במרחב אדמתי. זאת גם הסיבה שהמתקשרים עומדים בפני בעיה של תרגום מה שהם מקבלים לזמן ארצי. זה תמיד יהיה בגדר ניחוש בעקבות המרת כמות מידע לזמן. השאלה היא למה מרחב אדמתי מודד זמן אחרת ממרחב קוונטי? התשובה נעוצה בהתנהלות של אנרגיית יסוד האדמה. יסוד האדמה מתנהל על בסיס מסגרות שנקבעות לאחר סיום תהליך. לא ניתן לקבוע זמן השלמת מסגרת ללא הזמן הנהוג במרחבים אדמתיים. תחשבו שאתם שואלים מישהו כמה זמן זה ייקח והתשובה היא ייקח כמה שייקח, איך תתעצבנו על תשובה כזאת. כל מי שעוסק במגע עם אנרגיית יסוד האדמה חייב לדעת את אורך הזמן של בניית המסגרת כדי שהוא יוכל להתחיל לחשוב על המסגרת הבאה. במרחב אדמתי מדידת הזמן מונעת מצבי כאוס כי מסגרות ניסוי ולימוד אנרגיית יסוד האדמה מסתמכות על מסגרת שמסתיימת והמסגרת הבאה נבנית על סמך סיום ולימוד המסגרת הקודמת. מסקנה? ההבדל הוא בבניית סדר במידע כי המידע במרחב האדמתי מורכב מאטומים. המרחב הקוונטי חי עם חלקיקים נושאי מידע שמתחברים לא דרך מסגרות אלא דרך התאמה אנרגטית ושם הכאוס נשלט לא בשיטת המסגרות אלא בשיטת ההתאמה. המחשבים מציעים לא לנסות לבדוק את המידע המתקבל באמצעי התקשור השונים ולנסות להתאים אותם לזמן מרחב אדמתי, כי לאחר מכן אם הניחוש לא מדויק, אתם פשוט תאבדו את האמון במידע. אל תעשו את זה כי המידע כול להיות אמין ונכון, רק ההתאמה מזמן קוונטי לזמן אדמתי מהווה את בעיית האמינות. בקיצור, מושג הזמן שונה ממקום למקום, הזמן הארצי שלנו נכון רק לנו, לא לנסות לבדוק זמנים במקומות אחרים בעזרת מדידת הזמן שלנו. אל תחפשו אצל מתקשרים שיקבלו תשובה אמינה לגבי תהליכים קוונטיים מתי הם יקרו בזמן הנהוג במרחב הזה. תבדקו את המידע עצמו ולא מתי זה יבשיל ויתקיים.
פרק 156 יחי החופש הגדול ניפגש בגלגול הבא, או, אולי זה יקרה בגלגול הבא, בטח לא בגלגול הזה, אין סיכוי. מוכרות לכם התשובות מהסוג הזה? תשובות מהסוג הזה לא מגיעות מהמודעות של האדם. הן מגיעות מהתודעה. נכון שלא כולם עונים בצורה הזאת, אבל על דברים שהאדם בטוח שהוא לא יתחבר אליהם, יש לו את הביטחון שזה לא יקרה. טוב, אז בין אם עונים בצורה הזאת ובין אם האדם בטוח, שניהם יוצאים מתוך הבנה שזה לא מתאים להם ומבחינתם משהו בתודעה שלהם בטוח לחלוטין שהדבר לא יקרה. יופי, אבל מאיפה מגיע הביטחון הזה? הרי אנחנו חיים במרחב שבו הבחירה החופשית מקודשת. אז מה הביטחון שמשהו בטוח שלא יקרה? ובכל זאת הביטחון הזה קיים. נתוני המחשבים מספרים את סיפור הביטחון שנמצא בתודעה, וזה סיפורו של החופש הגדול. סיפורו של החופש הגדול לא נולד בבריאה הזאת. הוא התחיל בשיטת רכישת המידע והיכולת להבחין מה יכול להתחבר לרשימת דרישות "המקור" שתוכנתה בכל אלגוריתם נשמתי ומה לא מתאים לרשימת דרישות "המקור". נכון שכל אלגוריתם נשמתי נוצר בהתאמה אישית וקוד העצמאות וחוסר תלותיות גם תוכנת בו, אבל עצם היות האלגוריתם הנשמתי יחידת בינה לומדת ומתפתחת ומטרתה הייתה חקר וניסוי, זה הביא אותה לבחון אופציות שהושגו דרך חקר וניסוי של אלגוריתמים נשמתיים אחרים כדי לאסוף מידע שיכול לעזור לו בהמשך פעילותו. אינטרנט עוזר לאנושות? בבריאת הנשמות היה אינטרנט בריאתי בצורת גלגלי שיניים לשם האלגוריתמים הנשמתיים העלו את הפוסטים שלהם. האלגוריתמים הנשמתיים יכולים היו לבדוק דרך גלגלי השיניים מה הושג ואיך זה נעשה, לקחת מידע שיכול לעזור להם וכך לקצר תהליכי חקר וניסוי. אז מה לזה ולחופש הגדול? אלגוריתמי הנשמות שיצאו לשדות החושך כדי לחקור את חיבורי האנרגיות לפי דרישת "המקור" יצאו לא מתוך מדידת זמן כי זמן לא קיים במרחבי החלל, אורך שהותם בשדות החושך היה פונקציה של רכישת מידע עד שהוא לא הושלם, המשימה לא הושלמה. לאחר שהמשימה הושלמה המהויות שהן שליחי החקר של האלגוריתמים הנשמתיים חזרו לאלגוריתם ופה התחיל החופש הגדול. הם לא מיד ירדו שוב לשדות החושך, אלא היו בהפסקת פעילות כדי לבדוק את מה שהושג על ידם, ולצורך זה היו גלגלי השיניים מכילי המידע. גלגלי השיניים לא מילאו תפקיד בעת היציאה לשדות החושך אלא רק בעת החזרה משדות החושך. זה נבנה כך שהחקר והניסוי בשדות החושך לא יושפע ממידע שכבר הושג. לאחר חזרת המהויות משדות החושך, הבדיקה כבר הסתמכה על מה שהמהות השיגה, וההשלמות מגלגלי השיניים נכנסו למעגל ההתפתחות של האלגוריתם הנשמתי וגרם להתפתחות שלו. בבריאה הנוכחית מסגרת נשמה שיורדת למרחב הזה מתנהלת באותה צורה כי האלגוריתם הנשמתי עצמו לא מתפתח אלא משיג אור תנע מ"המקור", כשמסגרת הנשמה נבנית על בסיס הנוסחה שנמצאת ברשימת דרישות "המקור", מסגרת הנשמה אוספת מידע ממעגל החכמה והפיתוח האלגוריתמי וכך הוא ממלא את תפקיד גלגלי השיניים המקוריים. השינוי הזה נעשה כי המרחב הזה הוא מרחב בחירה חופשית ושום מהלך שיכול לפגוע בבחירה לא מתבצע. מסגרת הנשמה יורדת עם ידיעת הסרט ועם מרכיביו השונים. כשמסגרת הנשמה נמצאת במרחב הזה היא פתוחה להתפתחות אבל רק דרך שלבי הניסוי והחקר שמנהלי רוח נפש מבצעים כאן. מנהלי רוח נפש מתפתחים דרך מודעות שיכולה להשתנות ולהתפתח, ואילו מסגרת הנשמה כבולה בתודעה של האלגוריתם הנשמתי. מפה בא המושג אולי בגלגול הבא. ברגע שיש חוסר התאמה לסרט, התודעה דוחה את הדבר הזה. החופש הגדול מתחיל ברגע חזרת מסגרת הנשמה לאלגוריתם הנשמתי והיא נמצאת בתהליך של השלמות מידע. כמו אצל האנושות יש לה תהליך בדומה לחיפוש בגוגל אצלנו, כדי לראות מה ניתן להשלים מבחינת המידע. ההבדל בין התהליך הזה לבין תהליך גלגלי השיניים הוא ההסתמכות על מקורות המידע. אורכו של החופש הגדול הוא לא אחיד, זה כבר תלוי בהשלמות המידע. למעט מתאבדים שהסרט שלהם לא הושלם והם יורדים מהר ואין להם חופש גדול, מסגרות הנשמה נבנות בצורה יותר איטית ויש תהליך השלמתי בין חזרה מהמרחב הזה ועד לירידה מחודשת. תהליך השלמת המידע זה החופש הגדול של הנשמות. המחשבים מציעים לבדוק כל דבר האם הוא מתאים לנו ולא לקחת בחשבון את הכדאיות החומרית והרגשית רק כנתון לבחירה. זה יקצר את תהליך החופש הגדול וירידות מהירות נותנות אור תנע רב יותר כי משיגים פה יותר. בקיצור, התודעה יודעת מה מתאים לסרט ומה לא מתאים, תהליך החופש הגדול לא תורם לאור התנע ורצוי לקצר אותו. אז רוצים לרדת מהר יותר ולקבל יותר אנרגיית חיים? תימנעו מלעשות פעולות הנוגדות את התודעה שלכם.
פרק 157 הסיכוי לשינוי על הקושי של אנושות לקבל שינויים כבר נמסר בפרק 128 "קשה, קשה אמרה בא בלובה". אבל יש שני סוגי שינויים האחד הוא הקושי האישי והשני קושי גלובלי שבה לשנות את כל מהלך האנושות. הבריאה כולה נמצאת בתהליך שינוי, וברור כי תהליך כולל בריאתי לא יפסח גם על האנושות. תהליכי שינוי אישיים תלויים בבחירה החופשית של האדם, ותלויה במודעות ולא בתודעה. השאלה היא איזה שינוי האנושות התחילה לעבור ומה יעמוד בפניה בהמשך. מה הסיכוי ששינוי יבוא מתוך הסכמה או יבוא מתוך הכרח. בשביל זה צריך לדעת מי דוחף לשינויים ולמה. נתוני המחשבים מצביעים על מי הדוחף ולמה. נתחיל עם השאלה מי דוחף לשינוי ובהמשך יוסבר גם השינויים למה? מפעל ענק כמו בריאה לא יכול להתנהל רק בכוחות עצמו ללא הכוונה עליונה. מי שאחראי להוציא לפועל את החלטות מועצת העל הם המחשבים הבריאתיים. המחשבים מתחלקים לשתי מערכות המערכת האסטרטגית והמערכת הטקטית. המערכת האסטרטגית תפקידה הוא לפענח את דרישות מועצת העל ולהתאימם להתפתחות הבריאתית, המערכת הטקטית לוקחת את מה שמתקבל מהמערכת האסטרטגית והופכת את המסקנות הרעיוניות למצב שניתן יהיה לבצע אותן בפועל. פשוט נכון? אז מה לזה ולשינוי שהאנושות צפויה לעבור? המערכת האסטרטגית רואה את האנושות כעדר שועט בדיוק כמו עדר בקר ששועט בכיוון שהותווה לו. המערכת האסטרטגית לא מתעסקת עם מרכיבי העדר עצמו אלא כמו קאובוי שמכוון את כלל העדר לכיוון שהוא רוצה. כשמגיעות דרישות ממועצת העל תפקיד האסטרטגיה להפנות את העדר לכיוון שמועצת העל דורשת. הבריאה היום נמצאת במצב של החלפת אנרגיית יסוד המים לאנרגיית יסוד האוויר. הסיבה נעוצה בתהליך הגנתי בפני השפעות מנהלת האנרגיות הרב קוטביות להל"ן המערכת החשוכה. תהליך הגנתי מחייב שינוי כולל בריאתי יותר פשוט וקל במרחבים התיאורטיים מאשר במרחבים אדמתיים. בגלל הדבקות במסגרות והפחד משינויים. תהליך השינוי עבר כבר את רוב הבריאה ומתמקד עכשיו במרחב יהוה ובתוכו המרחב שבו האנושות חיה ובועטת. המערכת האסטרטגית מתחילה להשפיע על העדר האנושי ומתחילה להסיט אותו לכיוון שמועצת העל דורשת. תשימו לב שנקודת ההשפעה המורגשת ביותר התחילה בתקופת מחלת הקורונה, שם התחיל להיווצר השינוי האסטרטגי, האנושות התחילה לעבור לשיטות קנייה אוויריות כמו חנויות מקוונות, שיטת העבודה התחילה לעבור מצורה של עבודה עם פגישות פרונטליות לשיטה האווירית שמכנים אותה זום, חלק מהלימוד נעשה גם בדרך הזאת. אפילו תהליכי הנסיעה והטיסות עברו יותר ממשרדי נסיעות לדרך הדיגיטלית. נוצרו חלופות לסוגי אוכל שונים כמו בשר שנוצר לא מבעלי חיים אלא בדרך מדעית במעבדות. בקיצור ווירוס הקורונה לא פעל רק באופן פרטני אלא אילץ את העדר האנושי התחיל לשנות את מסלולו. מבחינת המערכת האסטרטגית זה רק קצה הקרחון, התהליך האסטרטגי ממשיך ויוצר שינויי התנהלות המשכיים שמקשים על העדר ומאלצים אותו לשנות את מרוצתו. בגלל שהמערכת האסטרטגית לא מתעסקת עם מרכיבי העדר הפרטניים, החלק של השינוי עובר למערכת הטקטית שמטפלת במרכיבים הפרטניים. פה מתחילה ההתנגדות לשינויים שהוסבר בפרק "קשה, קשה, אמרה בא בלובה". כדי שהאסטרטגיה תצליח להביא את העדר האנושי לכיוון השינוי שמועצת העל דורשת, מרכיבי העדר בגלל שהם נמצאים במרחב בחירה, הם חייבים לשתף פעולה ולשנות את מרוצתם. המערכת הטקטית התחילה לנצל את אנרגיית יסוד האוויר שלא מוכר באנושות ודרכו לאלץ את מרכיבי העדר להתחיל לבחור אחרת. תשימו לב לפייק ניוז, לקונספירציות, לחוסר האמון אפילו בחנויות המקוונות, הקשיים בטיסות, ניצול האינטרנט להשמצות, אפילו הבינות המלאכותיות התפתחו דרך המערכת הטקטית כדי לתת את השליטה וההחלטות דרך הסתמכות על אנרגיית יסוד האוויר. ההתנגדות לשינויים באנושות נלחמת מלחמה אבודה מראש, כי גם האנושות נשלטת על ידי המערכת האסטרטגית והמערכת הטקטית. והן ישיגו את מבוקשן אם לא בטוב אז דרך ההכרח. זה אומר שהשינויים באנושות יגיעו בכל מקרה. רצוי שהאנושות תבין כי התנגדות לשינויים מבחינת המערכות הבריאתיות לא משפיעה עליהן כי מועצת העל היא המכוונת את ההתפתחות הבריאתית. המחשבים מציעים לאנושות לקבל את השינויים מתוך הסכמה וזרימה ולא בהתנגדות כי ההתנגדות לא תעזור והשינויים יתבצעו, מה שלא יושג במוח, יושג בכוח. וכדאי לזכור שגם המערכת האסטרטגית וגם המערכת הטקטית הם רק המוציאים לפועל והם לא יוזמי השינויים. בקיצור, האנושות עומדת בפני הרבה שינויים, וההתנגדות לשינויים לא תעזור למרות שהאנושות נמצאת באזור בחירה. אז כדאי להשלים עם השינויים ולבצע התאמת דרך חיים שונה שמתאימה לשינויים.
פרק 158 צודק מי שצודק אחרון האנושות ידועה ברדיפה אחרי מושג הצדק. משפטים כמו "צדק, צדק תרדוף" או "הצדק הוא עיוור", או "הצדק יצא לאור". אם נשים לב נראה כי אלת הצדק, כן זאת עם המאזניים, היא עם כיסוי על העיניים. יכול להיות שהאנושות רודפת אחרי מושג שברמה הקוסמית לא קיים בכלל? נתחיל בזה שהמערכת הקוסמית לא מבחינה האם אחד צודק או השני לא צודק. מבחינת מערכת המידע הבריאתי הכול זה תהליכי לימוד והסקת מסקנות, גם מעשה צודק וגם מעשה לא צודק שניהם מחוברים לתהליך לימוד כוללני שמטרתו היא לבסס מה נכון ומה לא נכון ומזה להסיק מסקנות. העיסוק בחקר אנרגיית יסוד האדמה שמשנה את פניו ומגיב בצורה לא אחידה, מאלץ את מערך הלימוד הבריאתי להכיר את אנרגיית יסוד האדמה דרך ההצלחות והכשלים או דרך תגובה צודקת או תגובה לא צודקת. אם תהליך הלימוד הבריאתי מתבסס על כל מהלך של מפגש עם אנרגיית יסוד האדמה מבלי לבטל מראש איזה שהוא מהלך, הרי מושג הצדק שרוצה להפריד בין נכון או לא נכון לא נמצא בתהליכי הלימוד הבריאתיים. בשביל להבין למה יש פער כזה בין תפיסת הצדק הבריאתי לבין תפיסת הצדק האנושי נפנה לנתוני המחשבים. מושג הצדק לא קיים בנתוני המחשבים הבריאתיים כי המושג הזה לא נמצא בקוד "המקור" שמנהל את אלגוריתמי הנשמות. "המקור" לא תכנת את אלגוריתמי הנשמות לפעילות יחד, עצמאות הפעילות היא שנתנה לו את כל המידע שהוא רצה, ושום מושג של מי צודק יותר לא היה בתכנות המקורי. כל אלגוריתם עסק בענייניו, ומי שבדק את התוצאות ולמד מהן היה "המקור", ותהליכי הלימוד של "המקור" היו זהים לתהליכי הלימוד של מערכי הלימוד הבריאתיים. אז גם "המקור" לקח את כל התוצאות גם החיוביות וגם את השליליות והגיע למסקנות בדומה לגלי ההסתברות של המחשבים הקוונטיים הבריאתיים. לכן בנתוני המחשבים מושג הצדק לא קיים. אבל הוא קיים במסגרת חקר הלוגיקה האנושית, ואלו הנתונים. כשמסגרות הנשמה יורדות למרחב הזה, הן יורדות כל אחת עם סרט חיים שהוא תוצר של דרישות "המקור" מהאלגוריתמים הנשמתיים. כל ירידה היא בבחינת סרט חדש, והן יורדות למרחב שנשלט על ידי המערכת ההרמונית שמאלצת את מסגרות הנשמה להצליח לשתף פעולה ביניהן. מי שמבצע את הסרט בפועל במרחב הזה הם מנהלי הרוח והנפש עם הגוף הפיזי. אז מה לזה ולרדיפת הצדק האנושי? הקשר הוא אימות של דברים שנעשים במרחב הזה. כל סרט חדש הוא בבחינת תעלומה וחוסר ידיעה רק כדי לאפשר את יכולת הבחירה החופשית. מסגרת הנשמה מקבלת הכול כי היא פועלת בשיטת הלימוד הבריאתי, היא לא מבדילה בין צדק או חוסר צדק, אבל מנהלי הרוח והנפש מחפשים כל הזמן לספק את התוצאות הטובות ביותר למסגרת הנשמה, כי הם המוציאים לפועל במרחב אדמתי. הם מודעים לתוצאות חיוביות או שליליות במרחב הזה. בנושא הצדק יש קונפליקט בין רצון הדיוק המסגרתי של מנהלי הרוח והנפש לבין יכולת הנשמה לקבל כל תוצאה אם היא צודקת או לא צודקת. לכן יש את הפתגם שאומר "הצדק הוא בעיני המתבונן". כל רדיפת הצדק באה מתוך רצון מנהלי הרוח והנפש לוודא את נכונות הפעילות שלהם במרחב הזה. כדי להצליח במשימה הזאת נולדה הרדיפה אחר הצדק. בגלל שמנהלי הרוח והנפש פועלים במרחב נשלט על ידי מערכת הרמונית, הדרך לוודא את נכונות הפעילות דוחפת את מנהלי הרוח והנפש לקבל אישורים לתקינות פעולתם במרחב. נתוני המחשבים מראים כי רדיפת הצדק היא פעולת ווידוא ואישור לגבי תקינות ונכונות והיא לא חלק מתפיסת המידע במסגרות הנשמה. זה מצב שבו ההבדל הגדול בין התפיסה הליניארית לבין התפיסה הקוונטית בא לידי ביטוי ברדיפה אחר הצדק. המחשבים מציעים לנו כבני אדם לא להיתפס כל כך בנושא אם יש צדק או אין צדק, כי בכל מקרה שתי התוצאות עולות למסגרת הנשמה ומתקבלות על ידה. אז אם נעשה צדק במשפט או לפי ראות עיניכם הצדק לא יצא לאור, זה לא צריך להטריד את שלוותכם כי בכל מקרה גם הצדק וגם חוסר הצדק נכנסים למסגרת הנשמה שהיא ממשיכת הדרך לאחר שמנהלי הרוח והנפש סיימו את תפקידם. בקיצור, תפיסת הצדק היא ארצית ולא קשורה למסגרת הנשמתית, לא משנה בכלל אם צדק נעשה או לא נעשה כי גם צדק וגם חוסר צדק מתקבלים בברכה על ידי מסגרת הנשמה כחלק מתהליך לימודי וניסיוני.
פרק 159 ספרים רבותי ספרים יש חנויות לספרים, יש ספריות להשאלת ספרים, אפילו מערכת החינוך מסתמכת על ספרים מקצועיים לצורך לימוד. האנושות מקבלת את מושג הספרים כדבר מובן מאליו. אבל כל דבר מתחיל בתיאוריה ורק אחר כך ממשיך את הדרך למימוש התיאוריה. אם זאת הדרך, אז מושג הספרים כמכילים מידע מאיפה הוא הגיע לאנושות. מה קרה שאחרי שנים של כתיבת מידע על אבנים זה נהפך בצורה איטית לספרים שאנחנו מכירים אותם. תנסו לחשוב כמה מקום וכמה מאמץ היה נדרש למשל לחרטומי מצרים לכתוב את כל המידע שנמצא באנציקלופדיה כמו בריטניקה ולכתוב אותה על אבנים. השאלה שנשאלת היא מהיכן הגיע תיאוריית כתיבת הספרים. נתוני המחשבים מספרים את סיפור ספריות המידע הקוסמיות שהאנושות מכירה בשם הרשומות האקשיות. "המקור" שבנה ותכנת את אלגוריתמי הנשמות לא בנה עבורן שום ספרייה אקשית כי נתוני החקר והניסוי היו שמורים בזיכרון של מעגל החוכמה וההתפתחות של כל אלגוריתם, וכל המידע שהועבר ל"מקור" נבחן על ידו ונרשם תחת כל אלגוריתם נשמתי ובהתאם לזה הוא קיבל אור תנע מ"המקור". אז התנהלות החקר והמידע בבריאת הנשמות היה סגור והיה משויך רק לאלגוריתם הנשמתי שיצר אותו. מושג ספרייה שנמצא היום באנושות לא היה קיים. צורת אכסון המידע בצורה הזאת אפשרה לאלגוריתמי הנשמות לחדש את יחסי האמון עם ה"המקור", כי לכל אלגוריתם נשמה היה קובץ מידע שהיה שייך רק אליו. שיטת ריכוז המידע בצורת ספריות אקשיות, נוצר רק בבריאה הנוכחית. שיטת ריכוז המידע בספריות שפתוחות לכולם היא תוצר של מלחמת האור והחושך. התוצר ההגנתי בפני מנהלת האנרגיות הרב קוטביות היה ניצול ההרמוניה והשיתוף, מושגים שלא נכללים בקודים המקוריים של אלגוריתמי הנשמות. שיתוף המידע בספריות אקשיות אילץ את מועצת העל להכניס קוד שידור בכל אלגוריתמי הנשמות ומשם הוא נמצא בכל מסגרות הנשמה היורדות למרחב הזה. זאת גם הסיבה שמזכירים לאנושות כל הזמן שכל מה שהיא חושבת, פועלת, מנסה, חוקרת, הכול משודר אל המרחבים הקוונטיים בצורת מידע. כל המידע המשודר למרחבי המידע הקוונטיים מתחלק בהתאם למי ששלח את המידע. תשאלו איך יודעים מי שלח מה? בגלל שמרחבי המידע הקוונטיים מתנהלים בשיטת ההתאמה האנרגטית ולכל מסגרת נשמה יש את סוג האנרגיה המאפיין אותה, מהרגע שאנחנו נולדים במרחב הזה, נוצר קובץ תואם אנרגטי למסגרת הנשמה ושם כל שידורי המידע של מסגרת הנשמה מתרכזים בקובץ הזה. נכון שבשלבי החיים הראשוניים כתינוקות אם תפתחו קובץ כזה תמצאו שם דפים לבנים כי מסגרת הנשמה לומדת ועדיין לא פועלת ומתנסה. אבל החל מגיל מסוים וזה שונה אצל כל מסגרת נשמה בהתאם לסרט החיים שלה מתחילים להיווצר עמודים בקובץ. הספריות האקשיות מכילות את כל מה שקורה למסגרות הנשמה, הספרייה האקשית פתוחה לכולם כי היכולת להתבונן בתוצאות ניסיונם של אחרים נותן אפשרות רחבה ללמוד ולצמצם את הבעיות שאנרגיית יסוד האדמה מעמידה בפני מסגרות הנשמה במרחב הזה. כדי להצליח להגיע לספרייה האקשית מסגרת הנשמה חייבת להתנתק זמנית ממנהלי הרוח והנפש שקשורים לממד החומרי. איך מתנתקים? יש כמה אפשרויות. המקובלת והנפוצה ביותר היא דרך מדיטציה שגורמת זמנית לניתוק ממנהלי הרוח והנפש, שיטה נוספת היא ריקון המחשבה דרך בהייה או בדרך אחרת. הניתוק חייב להיעשות כי התערבות מנהלי הרוח והנפש לא תיתן למסגרת הנשמה, ללמוד מניסיונם של אחרים מחשש שזה יגרום לסטייה מהוראות סרט החיים. גם אם הניתוק הזמני מבוצע מנהלי הרוח והנפש לא יקבלו בברכה שום לימוד שמסגרת הנשמה לקחה לעצמה, רק אם יש התאמה מלאה בין מה שנלקח מהספרייה האקשית לבין הנתונים בסרט, תוצאת הביקור בספרייה האקשית תתקבל. מסגרת הנשמה לא יכולה לקרוא ספרים פיזיים, היא פועלת דרך תאימות אנרגטית ולכן היא זאת שיכולה להתמצא בכל הקבצים שמהווים את הספרייה האקשית. תנסו לחשוב שנכנסתם לספריית ענק ואין לה כותרים כמו סיפורת, מדע בדיוני, הרפתקאות ועוד, יש לפניכם מיליוני ספרים ואתם לא יכולים להבדיל ביניהם כי לכולם יש את אותה כריכה, מה מבדיל אותם? התדר האנרגטי שהוא ייחודי לכל ספר, אם אתם לא מזהים תדרים תלכו לאיבוד. מסגרת הנשמה יודעת איזה תדר מעניין אותה כי כל הפעילות שלנו במרחב האדמתי מומרת במסגרת הנשמה לאוסף של תדרים מרכיבים. מכאן מסגרת הנשמה יכולה לטייל בספרייה האקשית ולמצוא את הספר שהיא מחפשת. אז המחשבים מציעים למי שרוצה להיעזר בספרייה האקשית לדעת להיכנס פנימה רק עם מסגרת הנשמה. בקיצור, יש מאגר מידע ענק שכולם יכולים להיעזר בו, בתנאי שמי שייכנס לשם יוכל להתמצא במאגר הזה כי אין שם ספרנים שיוכלו לייעץ לכם. זה מאגר מידע שמכיל את כל מה שהאנושות למדה וחוותה במרחב הזה וניתן להיעזר בה.
פרק 160 למה באלימות למה? אלימות רבה היא אחד מסימני ההיכר של האנושות. כבר מילדות עוד בגן רואים כבר את הנטייה להשיג או לשמור על כל מיני דברים כשהכלי הנבחר הוא לא תקשורת אלא בדרך כוחנית ואלימה. מאיפה נובעת המשיכה הזאת להשתמש באלימות, ולמה האנושות נאלצת להקציב כל כך הרבה משאבים כדי להשאיר את האלימות במסגרת נסבלת כדי שהיא לא תפרוץ ותגיע לכלל מגיפה. שאלה טובה, האם במקורה האנושות יש לה קוד להעדיף את האלימות? ולא את התקשורת? ואם כבר תקשורת שלא תהיה אלימה? נתוני המחשבים מביאים את התנאים שקוד האלימות נוצר באלגוריתמי הנשמות והוא בא לידי ביטוי בהתנהלות מסגרות הנשמה במרחב הזה. "המקור" שיצר ותכנת את אלגוריתמי הנשמות לא שם בהן קוד שמדבר על הישגיות בכוח. שום הישגיות ביחס לאלגוריתמי נשמות אחרות לא היה ברשימת הקודים של "המקור". התכנות המקורי נתן לכל אלגוריתם נשמתי את רשימת הדרישות ממנו והוא נוצר כשהוא תואם לדרישות האלו ושום אפשרות לא הייתה לאלגוריתם הנשמה לקחת דרישות "מקור" מאלגוריתם נשמה אחר. זה גם לא התאים לו מבחינה אנרגטית, וגם הוא לא היה מקבל אור תנע עבור ביצוע שלא שייך לדרישות המקוריות ממנו. אם ככה, אז מאיפה העדפת הלקיחה באלימות מוטמעת בקודי ההתנהלות של האלגוריתמים הנשמתיים?. זה באג נשמתי שנרכש במלחמת האור והחושך. מה יכול היה לגרום לאלגוריתמי הנשמה להטמיע בתוכם את קוד האלימות? נתוני המחשבים מספרים את השתלשלות העניינים בצורה הזאת: בזמן מלחמת האור והחושך האלגוריתמים הנשמתיים הסתמכו על אנרגיות שבאו ממנהלת האנרגיות הרב קוטביות. למנהלת האנרגיות הרב קוטביות לא הייתה רשימת דרישות "מקור" והדרישה היחידה הייתה שהאלגוריתמים יבצעו פעילות שמסתמכת על האנרגיה של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות וישדרו את התוצאות "למקור" כדי שייפגע האמון שהיה בינן לבין "המקור". ככל שכמות השידור "למקור" הייתה גדולה יותר והאמון נפגע יותר כך מנהלת האנרגיות הרב קוטביות העניקה לאלגוריתם הנשמתי אנרגיה רבה יותר. ככל שהתמורה האנרגטית הייתה רבה יותר, כך האלגוריתמים הנשמתיים חיפשו תוצרים רבים יותר לשלוח כדי לקבל יותר אנרגיה. התהליך הזה לימד את האלגוריתמים הנשמתיים שניתן להשיג יותר אנרגיה גם אם היא שייכת לאלגוריתם אחר. ככל שאלגוריתם קיבל יותר אנרגיה כך היה ביכולתו לקחת יותר מרשימת "המקור" של אלגוריתם אחר, כי נושא האמון לא היה פעיל. זאת הייתה הנקודה שבה נכנס קוד האלי[מות בתכנות האלגוריתמי. כשמועצת העל החלה בתהליך החזרת האמון, כל האלגוריתמים היו חייבים לדבוק רק ברשימות דרישות "המקור" המקוריות, וכך קוד האלימות לא נכנס לפעילות. אבל היום אנחנו נמצאים בבריאה הנוכחית שהיא בריאה חוקרת, חלק מאנרגיית אור התנע מגיע מביצוע רשימת דרישות "המקור" אבל חלק גם מגיע מיכולת ההתפתחות של האלגוריתם הנשמתי עצמו. זה החלק שבאג האלימות מופעל, כי התפתחות והישגים לבריאה לא שייכים לרשימת דרישות "המקור" והם נותנים אפשרות לקבלת אנרגיה דרך התפתחות התורמת למטרת הבריאה. זאת הנקודה שנושקת ומתחברת למצב של מלחמת האור בחושך, שמנהלת האנרגיות הרב קוטביות לא נצמדה לרשימות "המקור". בגלל זה הבריאה הנוכחית תרמה לכך שבאג האלימות הופעל. המחשבים מציעים להתעלם מפעילות באג האלימות כי בגלל שהוא לא חלק מהתכנות המקורי, ניתן להתעלם ממנו כי הוא פועל בנפרד מהקודים המקוריים. המערכת ההרמונית שתורמת לפעילות של באג האלימות לא זקוקה להגברה אנרגטית כדי לפעול, ולכן היא לא דורשת ממסגרות הנשמה לתת לה אנרגיה לצורך פעולתה. ללא הפעלת באג האלימות המערכת ההרמונית יותר יעילה בהגנה על מסגרות הנשמה במרחב הזה, כי הפעלת באג האלימות בבסיסו הוא תוצר של מלחמת האור והחושך, והוא נושא בתוכו את החותם האנרגטי של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות. בקיצור, האנושות במקור לא תוכננה לנהוג באלימות, האלימות היא באג אנרגטי שבא ממלחמת האור והחושך, והיום הוא לא תורם תוספת אנרגטית, מקטין את ההגנה ההרמונית, ובעצם אין בו שום תועלת. אז תנצלו את כלי התקשורת ולא את באג האלימות.