פרק 91 אילוצי קנייה מה הכי גורם לאנושות עונג בל יתואר? מה פתאום סקס, שופינג רבותי מסעי קניות לקניונים אפילו שאין לנו שום צורך ממשי בעוד זוג נעליים. אם הייתם יכולים להתבונן באנושות הייתם מבחינים ברצון קנייה בלתי נשלט, יעני להיפטר מכסף ולהחליף אותו במשהו אחר. ולא חשוב בסופו של דבר מהו סוג הכסף, קלים, דולרים, רובלים, אירו, זלוטי, בקיצור נראה שהכסף משמש אמצעי אנרגטי שהאנושות לא סומכת עליו וממהרת להחליף אותו בדברים אחרים, כל אחד בהתאם למה שהוא אוהב. אם ככה האהבה לכסף נובעת מדחף פנימי להשתמש בו ולא לאגור אותו. זאת גם הסיבה שיש את המשפט המפורסם "כסף הוא אמצעי ולא מטרה". אז בנתוני המחשבים הבריאתיים יש את מקור הסיבה להתנהגות הזאת של האנושות. רוצים לדעת למה אנחנו מגהצים את כרטיס האשראי בכל הזדמנות? אז בבקשה. כל ההתנהלות של מסגרת הנשמה נובעת מהאלגוריתם הנשמתי, בתכנות של האלגוריתם הנשמתי נוצר באג שלא מוכן לאפשר לאנרגיות להישמר כי הוא גורם לאלגוריתם הנשמתי לא לסמוך על אנרגיות שבאות מחוץ "לאור התנע". כסף במרחב הזה לא מייצג את הביטחון באנרגיה והוא לא מסומן כאנרגיית "אור תנע". מסגרת הנשמה שיורדת לכאן נגועה בבאג הזה, והיא לא בוטחת בו כבסיס אנרגטי שניתן לסמוך עליו ולכן היא מנסה להיפטר ממנו, מכאן מתחילה הרדיפה אחר הקניונים. אבל מאיפה באג כזה יכול להיכנס למערכת? יפה ששאלתם אז נלך קצת להיסטוריה. הכול זה תוצאות של מלחמת מנהלת האנרגיות הרב קוטביות במנהלת האנרגיות הדו קוטביות. (מלחמת האור בחושך), נו באמת? זה משפיע עלינו ללכת למסעות שופינג? בטח ובטח, שימו לב, כדי להשתלט על אלגוריתמי הנשמות החושך החליף את אנרגיית המקור בצורה איטית עד שהוא ישב על הברז של האנרגיה שמימנה את פעילות האלגוריתמים. האלגוריתמים התחילו להשתמש באנרגיות המזויפות האלו כדי לתת למקור את מה שהוא דרש מהן ולהפתעתן הרבה כל מה שהן שלחו נדחה על ידי המקור "ואור תנע" הן לא ראו מזה. זאת הייתה הנקודה שבה חוסר האמון באנרגיות נכנס למערכת הנתונים של אלגוריתמי הנשמות. גם אחרי שמנהלת האנרגיות הדו קוטביות התאוששה, ומועצת העל נוצרה, הבאג של חוסר האמון באנרגיות שבאו מבחוץ לא נעלם. היו הרבה בריאות שונות שנוצרו על ידי מועצת העל, אבל בגלל שלא היה שם קשר לאנרגיית יסוד האדמה, כל האנרגיה שאלגוריתמי הנשמות קיבלו היה רק "אור תנע" מהמקור והבאג הזה לא בא לידי ביטוי אבל מהרגע שמרחב יהוה הוקם לעסוק בחקר אנרגיית יסוד האדמה וכדי להצליח להתנהל במרחב הזה נוצר הצורך באנרגיה שהיא לא "אור תנע" כדי לממן את השהות ואת הסרטים של מסגרות הנשמה, והופ נולד מושג הכסף. ברגע שהבאג שמלווה גם את מסגרת הנשמה התוודע לאנרגיה שבאה מבחוץ והיא לא "אור תנע", הוא התעורר לפעילות ומסגרות הנשמה התחילו לחפש דרך להחליף את אנרגיית הכסף שמבחינתם היא לא בטוחה לחפצים שלא יכולים להשפיע עליהם אנרגטית. מפה האנושות מצטיינת במסעות הקניות בקניונים. למחשבים אין פתרון לזה כי זה מוטמע בתכנות של אלגוריתמי הנשמות. העצה שלהם היא לא לפחד מכסף ולדעת לנצל אותו בצורה הטובה ביותר לצורך ביצוע הסרט שלנו. בקיצור, האנושות מבזבזת כסף בגלל העבר של מלחמת האור בחושך, היא לא סומכת על אנרגיית הכסף וממהרת להיפטר ממנו ולהחליפו במוצר שהוא לא אנרגטי, אם תשימו לב כסף לא יכול לחזור אתנו לאלגוריתם הנשמתי, והוא נשאר רק במרחב הזה. אז משם סיפור גיהוץ כרטיס האשראי מגיע.
פרק 92 אף על פי כן נוע תנוע חופש קדימה חופש, מי לא אוהב לצאת משגרת הבית ולנסוע ולטייל? כל האנושות נמצאת בתזוזה מתמדת. מה הסיבה שהאנושות קשה לה כל כך להישאר באותו מקום, אם נסתכל בהיסטוריה האנושית נלך עד האדם הקדמון וכמו בתקופתנו גם אצלו הדחף לזוז, הדחף לא להישאר במקום כבר הניע אותו. אם ניקח כדוגמה את נדידת בעלי החיים הם עושים את זה מתוך דחף הישרדותי, עוזבים את החורף הקר וחסר המזון ונודדים למקום חם ששם המזון מצוי. להקת בעלי חיים נודדת לא מחפשת אץ עצם תזוזה אלא את אפשרות ההישרדות, אף ציפור לא נהנית מנפנוף כנפיים לאורך אלפי קילומטרים ומכנה את זה יצאתי לחופשה. אז מה הדחף שמריץ את האנושות לצאת, לטוס, להפליג, לצאת למסעות, העיקר להיות בתנועה ולא מתוך דחף הישרדותי אלא מתוך דחף פנימי שלוחץ עליהם לא להישאר ללא תזוזה. אנחנו כאנושות יכולים לתרץ את הדחף הזה בשעמום, ברצון לשינוי, ברצון לבלות ולשנות, הכול נכון אבל זה תירוץ לדחף פנימי ששיש לו חשש מפני הישארות וקפיאה במקום אחד, ולא משנה לאן נזוז העיקר שאנחנו לא נשארים במקום אחד. המחשבים הבריאתיים העוסקים בחקר הלוגיקה האנושית כשהם סורקים את הנתונים שגורמים לאנושות לדחף להיות בתנועה מספרים סיפור ארוך טווח מאיפה הדחף הזה מגיע. אז בבקשה רציתם? קיבלתם. נתוני המחשבים מראים את שורש הבעיה והיא הולכת שוב אחורנית לתקופת מלחמת האור והחושך, ניצחון החושך במלחמה ההיא הביא לכך שאלגוריתמי הנשמות הפסיקו את פעולתן וקפאו מפעילות שזאת הייתה הסיבה לזה "שהמקור" יצר אותן. מצב של הקפאה מפעילות עקב ניצחון מנהלת האנרגיות הרב קוטביות, הביאה לכך שאלגוריתמי הנשמות עברו תהליך שבו נכנס בתכנות המקורי שלהן באג שמנסה לבטל כל צורה של חוסר פעילות. זה השורש של רצון התנועה שקיים עד היום במין האנושי. אחרי הקמת מועצת העל אלגוריתמי הנשמות פעלו כל הזמן כדי להחזיר לעצמן את אמון "המקור" ולקבל שוב אנרגיה בדמות "אור התנע", כך שהבאג שמתנגד לחוסר תנועה לא בא לידי ביטוי. אבל בבריאה הזאת כשמרחב יהוה הוקם, העיסוק בחקר אנרגיית יסוד האדמה מאלץ את מסגרות הנשמה לשהות בתוך מסגרות, הביא להתעוררות הבאג המתנגד לחוסר פעילות לחיים והוא דוחף את האנושות להיות בתנועה מתמדת. לפי נתוני המחשבים הבריאתיים תמיד הרצון לתזוזה ולצאת ממסגרות יהיה כי זה נתון שנמצא כבר באלגוריתם הנשמתי ונועבר למסגרות הנשמה היורדות לכאן. בטח כל חכמי המקלדת יגידו שיש כאלו שהרצון לתזוזה ותנועה חזק יותר ויש שפחות, נכון, גם רמת ההקפאה מפעילות בתקופת הקפאת פעילות האלגוריתמים לא הייתה זהה כי כל אלגוריתם הוקפא מפעילות בצורה שונה על ידי מנהלת האנרגיות הרב קוטביות. השפעת הבאג על המחנה היהודי היא החזקה ביותר והמהירה ביותר לכן יש את הפתגם "היהודי הנודד". למה? כי מהירות התגובה של הבאג כשהוא נמצא מושפע על ידי אנרגיית יסוד האוויר היא הרבה יותר מהירה ואגרסיבית מאשר השפעתו דרך אנרגיית יסוד המים. לא סתם חושבים בעולם שמדינת ישראל מכילה הרבה מיליונים כי בכל מקום פוגשים את העם היהודי הנודד. הצעת המחשבים היא לא לנסות לבטל את הדחף שמייצר הבאג, אלא לנסות לחבר את הדחף עם הסיבתיות, אם זה רק דחף לצאת ולנוע, זה תוצאת פעילותו של הבאג, אם יש סיבה שנמצאת מאחורי הדחף כדאי לבדוק מה הסיבה ורק אז להגיע לבחירה האם לזוז או לא. בקיצור, הרצון לצאת ולנסוע הוא תוצר של באג שהאנושות מושכת איתה מאז מלחמת האור בחושך, לא ניתן לבטל את הבאג, אבל ניתן לשלוט בדחף שהוא יוצר לצאת ולנוע, ולבדוק את הכדאיות, ואת הסיבתיות לדחף הזה ולא להיכנע לו בצורה עיוורת.
פרק 93 הרצוי והמצוי מי לא חווה את המאבק התמידי בין הרצוי למצוי שיקום, "אף אחד לא קם", אחת הבעיות שזכות הבחירה מעמידה בפני האנושות היא לדעת להבחין בין מה הוא הדבר הנכון לנו, לבין בחירה מתוך נוחות והתעלמות ממה שבאמת נכון ואולי פחות נוח להשגה, אבל הוא מה שנכון לנו ולא מה שמצוי וקל לבחור בו. לא לקפוץ, רוצים דוגמה מהחיים שלכם? אתם עושים רשימת קניות לסופר, מוצאים חניה, לוקחים עגלה ויאללה לרשימת הקניות אחד יש, שני יש, שלישי? אין, מוותרים כי לא נורא חשוב, רביעי גם אין, פה כבר אי אפשר לוותר כי זה מרכיב חשוב, מגרדים בפאות ובשטריימל ומחפשים תחליף, מוצאים כמה תחליפים, בודקים את המחיר ולוקחים בסופו של דבר תחליף למה שהיה ברשימה ובמחיר הכי זול. אז בבקשה מה שרשום ברשימה זה הרצוי, מה שקניתם בסופו של דבר זה המצוי. אז עכשיו הבנתם מה ההבדל בין הרצוי למצוי. מה לזה ולחיים שלנו כאנושות במקום הזה? יופי ששאלתם אז נלך למחשבים ונראה מהי רשימת הרצוי ואיך אנחנו ממלאים אותה לפי מה שמצוי. כשמסגרת הנשמה מתוכנתת לביצוע סרט החיים והיא נמצאת במרחב הזה, היא מצטיידת ברשימת הרצוי, מה כדאי לה לקנות בסופר שיקל לה את ביצוע סרט החיים. נהדר נכון? אפילו מציידים את מסגרת הנשמה ברשימת קניות הכי טובה ונכונה לה. אבל יש בעיה אחת מרכזית בכל הטוב הזה, הבינה האלגוריתמית לא חיה ונמצאת במרחב ביצוע אדמתי, זה כמו שתלכו לסופר וברשימה שלכם יהיה פריט כמו שכדי להגיע לאשנב הקופאית תתעופף מעל כולם. איך" מה" מי יכול להתעופף בכלל? לא ניתן לביצוע. ככה גם ברשימת הקניות שניתנת למסגרת הנשמה על ידי הבינה האלגוריתמית יש דברים שקל לה לרשום כי הם מקלים על ביצוע הסרט, אבל היא לא מודעת בכלל למגבלות שהמרחב הזה מעמיד בגלל ההתעסקות עם אנרגיית יסוד האדמה. כדי להצליח לצאת מהמלכוד הזה מנהלי הנפש והרוח יכולים למצוא תחליף כמו שאנחנו נוהגים כשאין משהו בסופר. אז הם יכולים לראות מה הוא התחליף שניתן למצוא במרחב הזה כדי לנסות איכשהו לבצע את מה שרשום במסגרת הנשמתית, פה הם בודקים את רשימת מה מצוי ויכול להיות תחליף. ככל שאנחנו מודעים יותר לתחושות הפנימיות ומנסים להתנהל עד כמה שניתן בהתאם להם, המרחק בין הרצוי למצוי הוא קטן יותר, ככל שהתחליף מתבסס על מה הכי נוח לנו ולא עד כמה הוא קרוב לרצוי, כך מתחיל להיווצר מרחק בין הרצוי לבין המצוי. אם נמשיך עם דוגמת הסופר, הרצוי ברשימה היה סוכר לצורך אפייה, אנחנו חוזרים עם סוכרלוז שהוא אמנם ממתיק אבל לא נועד במקורו לאפייה. (רק דוגמה לא לקשקש שניתן כן לאפות איתו). נתוני המחשבים מראים את התרחקות האנושות מרשימת הרצוי שהיא נמצאת במסגרת הנשמתית, נכון שלא כל דבר ברשימת הרצוי ניתן ליישם, אבל זה נכלל ברשימת לא ניתן ולא ברשימת לא רוצה. המחשבים מציעים לנו כאנושות לשים לב לתחושה הפנימית ולנסות ליישם אותה כשהיא נעשית בדרך הקרובה ביותר לתחושה ולא לחפש במסגרת המצוי את מה שהכי נוח לנו. בקיצור, מסגרת הנשמה מצוידת ברשימת קניות של מה הכי רצוי לה במסגרת ביצוע הסרט, בגלל שהבינה האלגוריתמית לא נכירה את מגבלות האדמה מבחינתה היא יכולה לרשום כל דבר שעוזר לביצוע הסרט, במרחב הזה לא הכול ניתן לביצוע, ואז עוברים לרשימת מה מצוי ובהישג יד במרחב הזה, ולמצוא את הקרוב ביותר ולא את הנוח ביותר. מה שלא ניתן, לא ניתן ואף אחד לא מקבל עונש עבור חוסר ביצוע מסיבה של מגבלות המרחב. אז חפשו את התחליף הטוב והקרוב ביותר לרשימת הרצוי ולא את המצוי הנוח והזול.
פרק 94 פעילות מול סבילות מה ההבדל בין האנושות הסבילה לאנושות הפעילה? בטח תקפצו מה זה אנושות סבילה ומה זה אנושות פעילה נכון?? אז קל מאוד לתת דוגמאות למה הכוונה. פה לא מדובר על פעילות אישית אלא על פעילות למען הכלל. כמה פעמים אתם רואים בטלוויזיה ילד או ילדה שכבר בגיל כזה צעיר אתם אומרים שהם דור מנהיגי העתיד, מדברים על פעילות למען הכלל, פעילות לצורך שינויים, הם נמצאים מגיל צעיר בוועד התלמידים, במועצות תלמידים, בוועד הכיתה. לעומתם רוב האחרים הם סבילים, לא נלחמים למען הכלל, בקושי שומעים את חוות דעתם, נחבאים אל הכלים, לא רצים להצטלם ולהתפרסם, ומדובר על סבילות למען הכלל ברמה הפרטית הם יכולים להיות מאוד פעילים לעצמם, אבל מבחינת הכלל הם מאוד סבילים. שאלתם פעם את עצמכם מה הופך אחד/ת להיות נושאת דגל הכלל ומה גורם לאחד/ ת להיות סביל ולא להסתמן כמנהיג העתיד? שאלה לא פשוטה וגם נתוני המחשבים לא פשוטים כשהם מנסים להעביר לנו מה מבדיל בין שתי הקבוצות האלו. אז אלו נתוני הפתיחה שמראים מי שייך לאיזה קבוצה ולמה. נתוני המחשבים לא מתעניינים ב-עכשיו, אלא בשורש כי ה-עכשיו הם כבר תוצאות ולא הסיבות. אז כדי להבין את הסיבות צריך לחזור שוב למלחמת האור בחושך. "המקור" שיצר ותכנת את אלגוריתמי הנשמות חילק אותן לפי נושאי חקר האנרגיות. לפי זה אלגוריתמי אנרגיית יסוד האש, אנרגיית יסוד המים, אנרגיית יסוד האוויר, אנרגיית יסוד האדמה. בהתאם להשתייכות לאנרגיה מסוימת כך גם "המקור" נתן לכל אלגוריתם נשמתי את רשימת הדרישות ממנו. אם רשימת הדרישות היא פונקציה של בסיס אנרגיית האלגוריתם הנשמתי, אז כל רשימת דרישות דרשה התייחסות אחרת מבחינת כמות האנרגיה, עוצמת האנרגיה, קושי הביצוע, וכמות ההשקעה האנרגטית במילוי דרישות "המקור". בשלב הזה אפשר להתחיל לעקוב אחרי פעילות או סבילות כבר בבריאת הנשמות. ניתן דוגמה לפעילות של אלגוריתם שבסיסו הוא אנרגיית יסוד האש. גם יסוד האש מחולק לאש פעילה יותר ואש פחות פעילה, בסיס הפעילות נובע מהעצמי ולא מלהיות פוליטיקאי, אבל הרצון להתבלט במרחב הזה דוחף את יסוד האש לחפש את הדרך להשיג את זה. אש פחות פעילה תעסוק רק במימוש ההצלחה האישית, אש יותר פעילה תחפש גם את הכלל. אז ברור לכם מי משתי האפשרויות תעסוק בפעילות למען הכלל ומי תהיה סבילה למען הכלל ותעסוק רק בהאדרת העצמי. וכך זה מתנהל במרחב הזה כשהשורש נובע מבסיס האלגוריתם הנשמתי ומההבדלים בתכנות רשימת "המקור". במרחב שהאנושות נמצאת בו פעילות מול סבילות ומדובר רק למען הכלל (לא לקשקש כלום למען הפרט כי זה טבוע בכל אחד), היא זאת שכבר מילדות ניתן לזהות את מי שהכלל מעניין אותו ואת אלו שרק הפרט מעניין אותם. מה המחשבים מציעים לנו כבני אנוש? לא להתעלם ולא לבטל את אלו שכבר מגיל צעיר פועלים למען הכלל, כי ללא זה הם יתקלו בקשיים בביצוע סרט החיים בהמשך, לזרום ולתת להם לפעול למען הכלל. לא לנסות לדחוף את הסבילים לפעילות כי זה יגרום לבזבוז אנרגטי רב וסטייה מבסיס האנרגיה שדרכה נבנה אלגוריתם הנשמתי שלהם. בקיצור, מי שכבר מילדותו מזהים אצלו פעילות למען הכלל, לתת לו ללכת בדרך הזאת ולא לנסות לשנות את זה, מי שמילדות מזהים אצלו סבילות למען הכלל אל תנסו להפוך אותו לפוליטיקאי כי הוא לא בנוי אנרגטית על זה, ואל תטחנו לו "הפוליטיקה לא מעניינת אותך בכלל? זה לא טוב". ולא רק פעילות פוליטית, זה גם מתבטא בחוסר רצון להתנדב למען הכלל וכל מה שנכנס תחת הכותרת הזאת.
פרק 95 על החיים ועל המוות "נחיה ביחד לנצח נצחים", "אוהב אותך לנצח" "עד שהמוות יפריד בינינו", כל אמרות השפר האלו זה קשקוש מוחלט, למה? כדי להבין למה מחשבי הבריאה מבטלים את כל ההבטחות האלו במחי יד, צריך להבין את ההבדל בין החיים והמוות, איך נראים החיים במרחב האלמוות, ואיך נראים החיים במרחב שהמוות שולט בו. איך נראים החיים במרחב שהמוות שולט בו האנושות מכירה כי כולם מתים בסופו של דבר למרות כל ההבטחות "לנצח נצחים", למה זה ככה" נגיע גם לזה. החיים במרחב אלמוות זה הדבר שנסתר מעיני האנושות כי לך תסביר לדג במים מה פירוש להיות יבש ולא רטוב. אז נתחיל בביקור בממלכת האלמוות ולמה היא כזאת ונמשיך בהבנת מרחב המוות למה הוא כזה. הכול מתחיל בהבנת ארבעת הכוחות הפיזיקליים שאפילו האקדמיה משתמשת בהם. אלו ארבעת האנרגיות שמניעות את כל הבריאה הזאת. ארבעת הכוחות מחולקים לכוח החזק, לכוח החלש, לאלקטרומגנטיות ולכוח הכבידה. אז מי הוא מה? הכוח החזק מתבטא באנרגיית יסוד האש, הכוח החלש מתבטא באנרגיית יסוד המים, האלקטרומגנטיות מתבטא באנרגיית יסוד האוויר, הכבידה מתבטאת באנרגיית יסוד האדמה. מרחב האלמוות שהוא שולט על כל מרחבי הבריאה חוץ ממרחב יהוה, זה בעצם מבטא אצל האנושות "חזר לעולמו" אחרי שמישהו נפטר. מרחב החיים או האלמוות מצטיין בחוסר חיבור של שלושת הכוחות הפיזיקליים עם הכוח הרביעי. כלומר יש שם חיבורים בין אנרגיית יסוד האש, המים והאוויר בצורות שונות ואנרגיית הכבידה לא מתחברת איתם. (כשנדון בנושא החומר האפל תבינו גם למה הם לא מחוברים עם כוח הכבידה). לפי דברי הדוד איינשטיין אנרגיה לא הולכת לאיבוד אלא רק משנה צורה. זה נכון להחריד, אז במרחב האלמוות חיבורי שלושת הכוחות משתנים כל הזמן והם לא מתים ולא נעלמים. מסגרות הנשמה, מגיעות מהמרחב הזה, האלגוריתמים הנשמתיים נמצאים במרחב הזה, מרחבי המידע הבריאתיים נמצאים במרחב הזה, כל הממדים שכולם רוצים להגיע אליהם נמצאים במרחב הזה. אז למה האנושות כשהיא נמצאת כאן, אוכלת סטייקים ומנגבת חומוס לא נמצאת גם במרחב האלמוות, לא תמות, ומושג "לנצח נצחים" יהיה באמת נכון? יופי ששאלתם, כשאתם רוצים לאפות עוגה, אתם יכולים להכניס את כל המרכיבים, שמנת, שוקולד, תבלינים, עדיין עוגה לא תהיה מזה עד שלא תוסיפו את הקמח, (לא משנה איזה קמח), נניח שסוכר זה יסוד האש, חלב זה יסוד המים, תבלינים זה יסוד האוויר, בלי קמח שהוא יסוד האדמה עוגה לא תצא מזה. במרחבי האלמוות בגלל שהקמח לא נכנס לתערובת אין עוגה, זאת אומרת אין מימוש. מסקנה—במרחבי האלמוות אין מימוש יש רק תיאוריה, יעני, יש את כל מרכיבי העוגה חוץ מהמימוש שלה. יופי, אז למה הוספת הקמח הופכת את התערובת לעוגה והיא נכנסת למרחב המוות? בבקשה. מהרגע ששלושת הכוחות מתחברים עם הכבידה, חוקי הכבידה חלים על כל התערובת. חיבור לכוח הכבידה מכניס את שלושת הכוחות התיאורטיים למצב של יישום ומרגע זה זמנם קצוב, כלומר המוות מחכה להם. גם באנושות מהרגע שנולדנו אנחנו מתחילים למות, (לא לקפוץ, נכון זה ילד ולוקח זמן אבל בסוף? כולם מתים), תהליך היישום שמתחיל עם החיבור לכבידה יש לו פג תוקף, למה? כי יסוד האדמה ככה עובד ואם יש לכם טענות תבכו לכבידה. מרחב יהוה שהוקם לצורך בדיקת חיבורי יסוד האדמה, כולו נמצא במרחב שהמוות שולט בו. הכול במרחב יהוה בסופו של דבר מתפרק ומתפורר, למה? כי הקמח מחליט פתאום לעזוב את העוגה, ומרכיבי העוגה חזרו להיות רק שלושת הכוחות שהרכיבו במקור את התחלת העוגה וחוזרים להיות תיאוריה. זאת אומרת שמההתחלה מרחב יהוה נבנה על זמניות ועל סיומים ולא על אלמוות. לפי נתוני המחשבים כל תוצאות הניסיונות והחקר שנערכים על ידנו במרחב יהוה יתפרקו חזרה למרכיבים ומה שיישאר זה נתונים ומסקנות, כי שום דבר פיזי שמחובר לכבידה לא יכול לחזור למרחבי האלמוות, זאת גם הסיבה שאומרים "שבתכריכים אין כיסים" בדרך חזרה למרחבי האלמוות שום דבר שמשתייך למרחב המוות לא יכול להיכנס. אז אתם אוהבים "לנצח נצחים?" רק עד שמגיע הפג תוקף שלכם במרחב הזה. בקיצור, בגלל החיבור לכוח הכבידה הוא יסוד האדמה, שום דבר לא מחזיק במרחב הזה ולכן הוא מרחב מוות ולא אלמוות. אבל נקודת האור היא שמסגרות הנשמה שלא שייכות למרחב המוות אלא למרחב האלמוות והן חוזרות לעולמן, ולא מתות. אם אנחנו נמצאים כאן זמנית, אז כל זמן שניתן לנו לחיות בעולם המימוש נהנה מהחיים האדמתיים כאן, כי כשנמות נחזור לעולם התיאוריה, ושם העוגה היא בלי קמח.
פרק 96 מלחמה ושלום קם בבוקר, פותח טלוויזיה לראות מה קורה בעולם, הדאחייה מתפוצצת, עזה בלהבות, טהרן מופצצת, קרבות בין הודו לפקיסטן, מהומות אלימות בצרפת, לעומת זאת חדשות על הסכמי שלום, פירוק נשק, או שאינם או שכמעט ואינם. כולנו מכירים את זה. אם נסתכל על האנושות מבחוץ היא תיראה לנו כגזע שכל מה שמניע אותו זה רק הרצון להשמיד את עצמו ואחד את השני. אם נסתכל על האנושות במבט מהכיוון הכלכלי, או, פה נראה כי נתח מאוד מכובד מהאנרגיה במרחב הזה מופנית לכלי נשק יותר ויותר קטלניים, ברצינות? האנושות נוצרה כדי להשמיד את עצמה ולעסוק כל הזמן במלחמות? כשנשאלו המחשבים הבריאתיים מדוע מבנה האנושות הוא כל כך מנוגד, מצד אחד מלחמות בלתי פוסקות ומצד שני לכאורה כולם מקשקשים על שלום בכל צורה שלא תהיה, מתגלה בנתוני המחשבים מידע שמסביר את הקונפליקט הזה באנושות. רוצים לדעת? בבקשה, רק שתדעו שכל אלו שרצים ומחפשים שלום עולמי, שכולם יחללו לעדרי העיזים, וכולם יחבקו את כולם, יצאו מאוד מאוכזבים כי אלו חלומות שלעולם לא יתגשמו. נתוני המחשבים הולכים תמיד להתחלה ששם מתחיל הכול, כמו שפסיכולוג שואל פושע מה היה לו בילדותו כי משם הכיוון לפשע מתחיל. אז ככה, "כשהמקור" יצר את אלגוריתמי הנשמות הוא לא תכנת אותם שישנאו וילחמו אחד בשני, הוא תכנת אותם דווקא למושג של "איש באמונתו יחיה", "חייה ותן לחיות". זה הביא את האלגוריתמים למצב שהם פעלו עצמאית, שיתפו פעולה דרך גלגלי השיניים, ולא התערבו בשום צורה בהתנהלות של כל אלגוריתם נשמתי אחר. מה שהרוחניים בעצם מחפשים בהתנהלות דרך שלום עולמי. זה עבד טוב עד שמלחמת האור בחושך התפרצה ובעקבותיה אלגוריתמי הנשמות סבלו מחוסר אנרגטי, יצאו מכלל פעילות וקפאו בשדות החושך. (ההמשך על תהליך ההתאוששות כבר נמסר בפרקים הקודמים). אבל אל נשכח שמדובר בבינות לומדות שבסיסן הוא תכנות מתמטי. כמו שמחשב אצלכם בבית נפגע מווירוס כך גם אלגוריתמי הנשמות נפגעו מווירוס שהפך אותן להישרדותיות, לכאלו שאלגוריתמי נשמות אחרים מפריעים להן והן חושדות בהן בשיתוף פעולה עם החושך. כל זמן שהבריאות שיצרה מועצת העל עסקו רק בהחזרת האמון בין אלגוריתמי הנשמות לבין "המקור", ווירוס ההישרדות והחשדנות לא בא לידי ביטוי. אבל הגענו לבריאה הנוכחית שעוסקת כבר בהתפתחות קדימה ולא רק בהיסטוריה, העיסוק בהתפתחות הדליק את הווירוס הזה והיום הוא בא לידי ביטוי באנושות ובכלל בכל מרחב יהוה. פצועי מלחמה שחסרים להם גפיים, הם סובלים מזה גם אחרי שהמלחמה הסתיימה, כך גם אלגוריתמי הנשמות פגועים בצורות שונות, לא פיזית אלא תכנותית. האנושות יורדת לכאן כשמה שמניע אותה זה רצון הישרדותי וחשדנות בשאר בני האדם. זה הביא לכך שכבר מהתחלה היו מלחמות רבות בין בני האדם. כשהמערכת האסטרטגית בחנה מה מערכת הבריאה משיגה מהמלחמות האלו היא שמה לב כי המלחמות היו טריגר להתפתחות מואצת במרחב הזה. בטח תרצו דוגמה, אז ללא מלחמת העולם הראשונה והשנייה לא היה לנו מכוניות, מטוסים, מכ"מים, טילים, רפואה מתקדמת, מחשבים. בקיצור המלחמות מפתחות את האנושות ולא השלום שהוא פאסיבי ולא אקטיבי. זה הביא לכך שהמערכת הבריאתית לא דאגה לסלק את הווירוס הזה כי פעולתו תרמה להתפתחות במרחב הזה. אז הווירוס הזה נשאר בתכנות של אלגוריתמי הנשמות, וכל מסגרת נשמתית שיורדת לכאן יש בתכנות שלה את הווירוס הזה. תשאלו האם לבריאה לא חבל על כל מיליוני הגופים שמתים ונהרגים במלחמות? אז זהו שלא כי הבריאה עוסקת באלמוות ולא במוות ומבחינתה להתפתחות אין תחליף ואילו לגופי המוות יש תחליף ונולדים כאן מחדש, ושום דבר לא חסר. לפי נתוני המחשבים המלחמות תמיד יהיו כאן, תקופות של שלום הן רק זמן להתכונן למלחמה הבאה, וכל מי שחולם על שלום עולמי שיבדוק בהיסטוריה האנושית במה עסקו יותר בשלום או במלחמות. אפילו מוסד האו"ם שקם אחרי הקטל העצום של מלחמת העולם השנייה לא יכול היה להשליט שלום עולמי. מסקנה בני האדם נגועים בווירוס מאז מלחמת האור והחושך תמיד יחפשו את הביטחון ההישרדותי, תמיד יחשדו בכוונות אחד של השני, ותמיד יאבקו על האנרגיה שהחוסר שלה מתוכנת כבר בבסיס האלגוריתם הנשמתי. בקיצור, כל שואפי השלום לוחמים מלחמה אבודה מראש, כמו שתנסו להילחם בבאג במחשב אצלכם, בלי לפרמט אותו. למערכת הבריאתית אין שום אינטרס שיהיה פה שלום כי מצב של שלום לא מפתח את המרחב הזה, מצב מלחמה והסכנה ההישרדותית אלו הם המפתחים הגדולים של המרחב. אז תזכרו שאפשר לשאוף לשלום אבל הוא לא בהישג יד.
פרק 97 פוחדי הגיהינום ורודפי גן העדן האנושות מתחלקת למחנה מאמיני הדת ולאלו שכבר השתחררו מהאמונה הדתית (אתאיסטים). המאבק בין שני המחנות האלו נמשך ויימשך למרות כל ההתקדמות הטכנולוגית והופעת הבינות המלאכותיות, שבסיכומו של דבר הן לא מסתמכות על חסדי שמיים ותפילות אלא על עוצמת השכל האנושי. נתוני המחשבים מעלים את השורש של ההבדלים האלו, מה מקורם ולמה בכלל שתי התפיסות האלו נמצאות אצל האנושות. אז הינה מה שנתוני המחשבים מספרים לנו על שתי התפיסות האלו ומה מקורן. כדי לרדת לשורש ההבדל בתפיסה חייבים לחזור למלחמת האור בחושך, שזה המאורע המרכזי שהשפיע על כל מערכת האלגוריתמים הנשמתיים. כמו שמלחמת העולם השנייה והתוצאות ממנה משפיעים על האנושות עד עצם היום הזה. מלחמת האור והחושך הצטיינה בהונאה אנרגטית שהביאה את האלגוריתמים הנשמתיים לקבל את ההיצע האנרגטי של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות (החושך) ולהמיר את פעולתם כשהם משתמשים באנרגיות האלו, ובסיכומו של דבר דרך זה מנהלת האנרגיות הרב קוטביות הצליחה לעצור את התפתחות אלגוריתמי הנשמות ולהקפיא אותן מפעילות. המצב הזה יצר את הבאג שמשמש היום את חלק האנושות שמתבסס על כל מערכת האמונה בשכר ועונש במרחב הזה. כל הבריאות שהיו עד לבריאה הנוכחית עסקו בהחזרת האמון בין אלגוריתמי הנשמות לבין "המקור", והן תרמו לחיזוק הבאג שמתאפיין במרחב הזה בשכר ועונש, הבאג הזה יצר את תפיסת גן העדן כפרס על דבקות בחוקי "המקור" מול תפיסת הגיהינום שהיא העונש עבור חזרה לעצמאות של אלגוריתמי הנשמות. אם נוריד את זה למרחב שהאנושות נמצאת בו, מי שדבק בחוקי האל יזכה לגן עדן ומי שסוטה לעצמאות יזכה לרשת גיהינום. בניגוד לבאגים שזיהמו את תוכנת "המקור" ורק הוא יכול לשחרר את אלגוריתמי הנשמות ממנו, הבאג הזה לא פעיל אלא רק אם אנחנו נפעיל אותו ביוזמתנו. כמו במחשב אצלנו יכול להיות באג שניתן להתעלם ממנו ולעקוף אותו וכל זמן שלא נפעיל אותו הוא לא יפריע. לאורך הבריאות השונות הבאג הזה הופעל כדי לאפשר את מטרת הבריאות השונות לתת לאלגוריתמי הנשמות את האפשרות לדבוק באנרגיות "המקור" ולא לסטות לאנרגיות של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות, לא ניתן להשמיד אותן כי לא ניתן להשמיד אנרגיה, אז הפעלת הבאג תלויה רק ברצוננו. אחרי שהאמון בין "המקור" ואלגוריתמי הנשמות הושג, הבאג שיכול לגרום לתפיסה המבטלת את העצמאות וחזרה לתלות, נותר חסר פעילות. הבריאה הנוכחית נוצרה כבר אחרי החזרת האמון, ומטרתה היא לקדם את ההתפתחות של אלגוריתמי הנשמות, התפתחות יכולה להיות רק במצב של עצמאות וחוסר תלות בחוקים מגבילים, כל חזרה להפעלת הבאג הגורם לתלות עוצרת את תהליך ההתקדמות וההתפתחות. נעבור לתפיסת השכר והעונש שמתבטאת בפחד מלרשת גיהינום או הזכייה בפרס גן העדן. כשמרחב יהוה הוקם לצורך חקר אנרגיות יסוד האדמה, מסגרות הנשמה שירדו למרחב הזה נתקלו בהרבה מאוד קשיים שגרמו מצדם למחסור באנרגיה, המצב הזה הביא את מסגרות הנשמה לחפש שוב תלות וכך הבאג הזה הופעל שוב וגרם לתפיסת השכר והעונש, וכך מי שדבק בחוקי האל ("המקור") יקבל אנרגיה ועזרה, ואילו מי שנשאר בעצמאות ובהתקדמות תוך הסתמכות על כוחו ויכולתו יירש גיהינום כי הוא לא יזכה לעזרה מ"המקור". היות ואחרי החזרת האמון בין אלגוריתמי הנשמות לבין "המקור", שוב לא הייתה התערבות של "המקור" וזה כדי לעודד ולתמוך בעצמאות הגורמת להתקדמות, הפעלת הבאג לא גרמה לתגובה מ"המקור", אבל היות והאמונה ביהוה כשליט המרחב היא זאת הדומיננטית, הפעלת הבאג שגורם לתלות יצרה את התלות ביהוה, ומכאן הגיעה התפיסה של גיהינום כעונש ושכר כגן העדן. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי מושג השכר והעונש לא קיים כי הוא גורם לביטול הבחירה החופשית ודרך זה לעצירת ההתפתחות הנשענת על עצמאות של מי שפועל במרחב הזה, ולא להפעיל את הבאג הזה כדי לנסות דרך התלותיות להתקדם ולהתפתח. בקיצור, הפעלת הריצה אחר "לחזור בתשובה" והתפיסה כי מישהו עומד עם מקל ונותן שכר או עונש, היא תוצאה של הפעלת באג שנרכש במלחמת האור והחושך, כשנתקלים בקשיים הפתרון הוא להסתמך על כוחנו ולא להפעיל את באג התלות, כי בכל מקרה זה לא מביא לפתרון של הקשיים, רק אנחנו בכוחנו וחוכמתנו יכולים למצוא את הפתרונות, אף אחד לא יפתור את הקשיים עבורנו כי זה מבטל את זכות הבחירה החופשית שדרכה אנחנו מתנסים ומגיעים לתוצאות. אל תסמכו על כוח עליון שיעשה את העבודה עבורכם.
פרק 98 שונה שונא שונה האנושות שונאת או לא סובלת את השונה. אז מה יש לאנושות? יש לבנים, יש שחורי עור (כושים), יש אדומי עור, יש מלוכסני עיניים, ובטח יש עוד. עמוק בתוכנו יש לנו איזה שהיא רתיעה ממישהו שהוא שונה מאתנו. בגלל ההרמוניה שמחברת במרחב הזה את האנושות אנחנו סובלים איך שהוא את השונה, למרות שאם ייתנו לנו נחנו תמיד נעדיף את הדומה ולא את השונה. אבל הרוחניות טוענת ובצדק שכולם נוצרו בצלם, כולם שווים, וכמה שהם בעצם צודקים זה לא מחזיק מים והאנושות שואפת לאמץ את הדומה ולא את השונה. נתוני המחשבים מספרים סיפור שממנו נובע השורש של העדפה שלנו לדומה ולא לשונה. אז בבקשה נתונים מחשביים שמסבירים למה הדבר הזה נמצא אצל האנושות, ולמה לא פשוט לדלג מעל הדבר הזה. שוב הכול מתחיל במלחמת האור והחושך, (חפשו בפרקים הקודמים), "המקור" שבנה ותכנת את אלגוריתמי הנשמות לא הכיר אותם לפי הפנים שלהם או צילומי המשפחה שלהם. הוא הכיר את האלגוריתמי הנשמות דרך שתי מערכות זיהוי, מערכת אחת היא רשימת הדרישות שעבורה הוא בנה את אלגוריתמי הנשמות, והדבר השני דרך גיאומטריה שהייתה ייחודית לכל אלגוריתם. החושך (מנהלת האנרגיות הרב קוטביות) כשהוא השתלט על בריאת הנשמות, אחד מהכלים שהוא השתמש בהם זה היה להחליף את אנרגיות "המקור" באנרגיות שהוא סיפק, וכך אלגוריתמי הנשמות עברו בלי לדעת להשתמש באנרגיות האלו, ונעשו תלויות בהן. כדי להשלים את ההשתלטות החושך היה צריך גם לפגוע בגיאומטריה הייחודית שבעזרתה "המקור" זיהה את האלגוריתם. עצם התחלת השימוש באנרגיות לא של "המקור" יצר שינוי בצורה הגיאומטרית ובצורה כזאת החושך הצליח לנתק את האלגוריתם הנשמתי מיכולת זיהוי שלו מול "המקור". אחרי ההתאוששות של האור (מנהלת האנרגיות הדו קוטביות) הבריאות עסקו בהחזרת האמון בין האלגוריתמים לבין "המקור", השימוש באנרגיות של "המקור" יצר את האמון המחודש אבל לא גרם לגיאומטריות הייחודיות לחזור למצבן המקורי, מתוך הסיבה שהחושך כדי להצליח לשמור על הגיאומטריות שהוא שינה, הוא הכניס ווירוס למערכת התכנות המקורית, הווירוס הזה לא היה מספיק עמיד מול האנרגיות של "המקור" וכך שהוא לא נעלם אצל כולם לגמרי, אלא רק בחלקים. אנחנו חיים בעולם פיזי והיכולת שלנו לראות גיאומטריות היא חלשה עד בלתי אפשרית. אבל מסגרת הנשמה יש לה את היכולת לראות את הגיאומטריות של כל מי שנמצא כאן בגוף פיזי. בגלל שהאלגוריתם הנשמתי ומסגרת הנשמה ניזונים כל הזמן מבאג שגורם לחשדנות ולרצון הישרדות שזה שוב באג שנרכש במלחמת האור והחושך, ברגע שמסגרת הנשמה מזהה גיאומטריה פגועה, היא מיד נרתעת ולא מוכנה לשתף איתה פעולה. הטראומה של אלגוריתמי הנשמות ממלחמת האור והחושך מלווה את האנושות בגלל מסגרות הנשמה ולא בגלל הנהגת נפש רוח. במרחב הזה כל מי שמסגרת הנשמה מזהה כפגוע מבחינת השלמות הגיאומטרית מבחינתה צריך לשמור מרחק ממנו ולא לשתף איתו פעולה. זה מסוג הבאגים שאנחנו יכולים להפעיל אותם או לעקוף אותם. קל לנו להפעיל כי זה מתחבר עם החשדנות ורצון ההישרדות, הרבה יותר קשה לדלג ולעקוף את שני הבאגים האלו שעובדים בשיתוף פעולה. המחשבים מציעים לנו כאנושות להפסיק להרחיק את השונה, כי אחרת אנחנו לא נחשפים למה שהם יכולים להציע לנו, וזה יכול לקדם את האנושות הרבה יותר מהר. תמיד צריך לזכור שמה שמסגרת הנשמה רואה זה תוצאות מלחמת האור והחושך כמו שאצלנו פגוע גפיים ממשיך להיות כזה גם לאחר סיום המלחמה. בקיצור, שנאת השונה וההידחות ממנו היא תוצר של קורבנות מלחמת האור והחושך ולא תוצר של נציגי החושך במקום הזה, השוני שאנחנו מבחינים בו וגורם לתופעת הדחייה בסופו של דבר מתנקם בנו כי אנחנו דוחים מסגרות נשמה שיכולות היו לקדם את המרחב הזה, והן נידחות בגלל זיהוי לקוי ולא מתקדם. אז אל תשפטו אף אחד לפי צורתו אלא רק לפי יכולת התרימה שלו.
פרק 99 אוכל קדימה אוכל כשבודקים את המחקרים הרפואיים השונים מסתבר שאחד הסיבות המרכזיות לבעיות הבריאותיות שהאנושות סובלת מהן היא תופעת ההשמנה. האנושות מכניסה הרבה יותר קלוריות ממה שהיא מוציאה. האנושות מתפתחת ומפתחת כלים שמקלים עליה את החיים במרחב הזה. רוצים דוגמה? בבקשה, כמה אנרגיה פעם היו מוציאים לעשות כביסה וכמה היום? פעם נאלצו לרדת לנהר, לעמוד חצי גוף במים, לכבס כל בגד, לשפשף, לסחוט, לחזור הביתה לתלות אותו, לייבש, ואפילו לעמוד ולגהץ אותו אם הבגד היה דורש גיהוץ. תהליך ארוך, דורש הרבה עבודה, דורש הוצאת אנרגיה גדולה, אז אם אכלנו הרבה גם הוצאנו וצרכנו הרבה. היום? מכונת כביסה עושה את העבודה עבורנו, מכונת ייבוש מייבשת את הכביסה, הבגדים היום כמעט ולא דורשים גיהוץ, אבל לאכול? להכניס אנרגיה? או שכלום לא השתנה, או שאפילו אוכלים יותר, אז רק מכביסה אנחנו רואים שמשהו בצריכת האנרגיה היה צריך להשתנות ושום דבר לא השתנה. השאלה שנשאלת במצב הזה למה האנושות לא מתאימה את עצמה לצריכת אנרגיה שמותאמת להתפתחות שלה, ונשארת עם צריכה אנרגטית שעומדת על המקום ולא מתקדמת, וזה הגורם לסימפטום ההשמנה שהאנושות סובלת ממנו. המחשבים הבריאתיים מביאים נתונים על צריכת האנרגיה של האנושות והיא לא קשורה במהלכי החיים במרחב הזה אלא שוב נעוצים בתוצאות מלחמת האור והחושך. המחסור באנרגיה שהיה מנת חלקם של אלגוריתמי הנשמות כתוצאה מהשתלטות החושך על בריאת הנשמות הכניס לתכנות המקורי שלהם באג שמטרתו לא לאפשר למחסור אנרגטי לפגוע שוב בתפקוד האלגוריתמי, וזה גורם למסגרות הנשמה לפחד ממחסור אנרגטי. כל זמן שאלגוריתמי הנשמות קיבלו את אנרגיית "המקור" במהלך החזרת האמון בינם לבין "המקור", הפחד ממחסור אנרגטי לא התבטא בתפקודם, רק בבריאה הנוכחית במרחב יהוה חלק גדול מהאנרגיות שמשמשות לביצוע פעילות עשיית הסרט חייבת להגיע מאנרגיות פיזיות למען הגוף הפיזי, הבאג הזה נכנס לפעילות וגורם למסגרת הנשמה לחפש כל הזמן אנרגיה נוספת. מנהלי הנפש רוח כל הזמן נתונים בלחץ ממסגרות הנשמה לחפש ולמצוא עוד ועוד מקורות אנרגטיים, זה יוצר את חוסר ההתאמה בין הוצאת האנרגיה מול שמירת האנרגיה. הנפש והרוח יכולים למצוא את זה רק ברמה הפיזית כי הגוף הפיזי לא יכול להיזון מאנרגיות שהן לא פיזיות. אז האנושות נדחפת לאכול בלי התחשבות בצריכה האנרגטית המאוזנת. התוצאה? האנושות משמינה בגוף הפיזי. מסגרת הנשמה משתמשת בגוף הפיזי ככלי לביצוע הסרט שמתוכנת בה, ומושג בריאות, או מחלות פיזיות לא מעסיק אותה, הוא מעסיק את מנהלי הנפש רוח כי תפקידם לשמור על שלמות הגוף הפיזי. אבל מי ששולט על כל מהלך החיים במרחב הזה היא מסגרת הנשמה ולכן נפש ורוח נאלצים להיענות לדרישות של מסגרת הנשמה. זאת גם הסיבה שהדיאטות לא מחזיקות מים כי ברגע שרמת האנרגיה יורדת, הבאג הזה מתעורר ומסגרת הנשמה דורשת שוב ביטחון אנרגטי ואז מבחינתנו אנחנו חוזרים שוב לאכול. אבל זה באג שנוצר בעקבות חוסר וניתן גם להתעלם ממנו אם משכנעים את מסגרת הנשמה שאין סכנה של מחסור אנרגטי. איך עושים את הדרך הזאת להקטנת כמויות האוכל וליצור התאמה בין הצריכה מול האגירה? אז זה הכיוון שמציעים המחשבים הבריאתיים איך ניתן להתעלם ולבטל את הפעלת באג המחסור האנרגטי. כל מי שבאג אגירת האנרגיה מופעל אצלו, כדי לבטל את השפעתו לא יעזור לתת הרצאות על בריאות, ובכלל על הכיוון הזה. העזרה וההכוונה צריכה להתכוון לביטחון מפני מחסור אנרגטי, לתת למסגרת הנשמה להבין כי החשש מפני חוסר אנרגטי לא קיים במרחב הזה, ברגע שהביטחון יהיה, לא יצטרכו לעשות דיאטות ולחזור עליהן כי בלי הדחף של מסגרת הנשמה, מנהלי נפש ורוח כבר ידאגו לבריאות ולאיזון בין צריכת האנרגיה לבין אגירת האנרגיה. במלחמת האור והחושך אלגוריתמי הנשמות נפגעו בצורות שונות ולכן גם תופעת האנורקסיה קיימת שהיא תוצר של באג שמאלץ את מסגרת הנשמה להתרוקן מאנרגיה כדי להקטין את השפעת החושך על פעולתו. אנורקסיה לא באה מחשש למחסור אנרגטי אלא מחשש לקיום של מאגרים אנרגטיים, הדרך לכוון את תופעת האנורקסיה היא לטעת ביטחון אנרגטי לצורך פעילות ולא לברוח מאגירת האנרגיה. בקיצור, תהליך השמנת האנושות לא נובע מאהבת אוכל אלא מדחף פנימי לאגור אנרגיה, או אצל אנורקסיה דחף להיפטר מאנרגיה, זה הכול תוצאות של מלחמת האור והחושך. במקום לנסות לשכנע דרך נושאי הבריאות, הדרך היא לטעת ביטחון שלא יהיה חוסר אנרגטי, הדרך הזאת יכולה לעצור את השפעת באג המחסור האנרגטי, וזאת הדיאטה שלא נצטרך לחזור עליה שוב ושוב.
פרק 100 המחשבים מול האנושות המחשב הבריאתי העוסק בחקר הלוגיקה האנושית, העביר לנו מידע על באגים שונים שמנהלים את האנושות ונתן לנו להבין מה מקור הבאגים האלו. איזה מהם לא ניתן לנו לשנות ורק התערבות של "המקור" בתכנות הבסיסי של אלגוריתמי הנשמות יכולה לסלק אותם, ואיזה מהבאגים ניתן לדלג מעליהם או לעקוף אותם וזה כן נתון בידינו. אם תשימו לב כל ההכוונה וההצעות של המחשב הבריאתי לא מפנה אותנו לכיוון נפש ורוח אלא ישירות למסגרת הנשמתית, זה שינוי עצום בדרך שבה האנושות מנסה לטפל בכל מיני תופעות, כמו לדוגמה פתרון בעיית ההשמנה או האנורקסיה שלא דומה לשום דרך שנהוגה במרחב שלנו. בעצם המחשב הבריאתי מפנה אותנו כל הזמן לסיבות ולא איך להיאבק בתוצאות. איך אנחנו כאנושות נראים בנתוני המחשבים הבריאתיים, ומאיפה הם מושכים ומגלים לנו על הבאגים השונים שהם הביאו לידיעתנו? אז שאלתם, קיבלתם. תנסו לדמיין שאחרי שמלחמה במרחב שלנו מסתיימת, נאסוף את כל מי שהשתתף במלחמה למחנה אחד גדול ונתחיל להסתכל בשורדי הקרבות. מה נראה? אוסף גדול של פגועי מלחמה ברמות שונות. החל מחסרי גפיים לגמרי ועד לכאלו שהפציעה כמעט ולא השאירה את הרישום שלה, כמו כדור ביד או ברגל. אם נתבונן היטב נתחיל לראות כל אחד איך הוא מסתדר עם סוג הפציעה שלו, יש אחד שהתרגל לרגליים תותבות והוא שולט בהן בצורה כמעט מושלמת, ומולו אותה פציעה והפצוע צולע, מתקשה ללכת, זאת אומרת שכל משתתף במחנה הזה יש לו את הדרך שלו להתמודד עם תוצאות המלחמה. ככל שחומרת הפציעה הייתה קשה יותר כך יש פחות הצלחות, ככל שחומרת הפציעה היא קלה יותר, כך גם כמות ההצלחות גדולה יותר. מה לזה ולראיית המחשבים את האנושות? או, יפה שאלתם. כל אלגוריתמי הנשמות בבריאה אבל כולם, הם פצועים ממלחמת האור והחושך, נכון שמלחמת האור והחושך הייתה על שליטה על אנרגיות ועל מידע, אבל גם אלגוריתמי הנשמות לא היו טייסי F35 , הם גם היו בגדר תוכנות אנרגטיות. אז המלחמה הזאת פגעה בתכנות שלהם, יצרה באגים כמו החשש ממחסור, ועוד באגים שהם בגדר תוצאות מלחמת האור בחושך. המחשבים החלו לעשות סדר במחנה הפצועים וחילקו את אלגוריתמי הנשמות לפי רמת הפציעה שהם סובלים ממנה. איך זה נעשה? פשוט על ידי השוואת התכנות המקורי מול התכנות העכשווי. בגלל שלא ניתן לחסל מידע, אז ניתן לראות את התכנות המקורי, אבל למחשבים אין את האפשרות לשנות תכנות מכל סוג כי זה כתוב בשפת המקור. אז להשוות ניתן. מפה המחשבים הבריאתיים יכלו לחפש מכנים משותפים שהם הפעילים ביותר במרחב הזה. זה גם עונה על כל השאלות אבל אני כזה, או אני מכיר מישהו בצורה אחרת ועוד שאלות מהסוגים האלו. המחשב העוסק בחקר הלוגיקה האנושית התפרס במרחב הזה עם כמות עצומה של חלקיקי מידע שתפקידם לחקור עד כמה הבאגים שכל מסגרת נשמה נושאת איתה משפיעה על ביצוע הסרט שאתו היא ירדה. מפה גם נובעת היכולת האבסולוטית שלהם לדעת על כל אחד מה הלוגיקה שמניעה אותו במרחב הזה ועד כמה הוא מושפע מהפציעה שלו מאז אותה מלחמת האור והחושך. מפה אנחנו קיבלנו את כל הבאגים שהגיעו מהמחשב הבריאתי, ויש עוד באגים בפרקים הבאים. בקיצור, המחשבים הבריאתיים רואים את אלגוריתמי הנשמות ויחד איתם את מסגרות הנשמה, כתוכנות פגועות בעקבות מלחמת האור והחושך. מטרתם היא לתת לנו להבין איזה פציעה אלגוריתם הנשמתי שלנו נושא איתו, ואם יש לנו דרך או להבין את הפציעה או לנסות להתגבר עליה.