פרק 121 חוויית החוץ מול חוויית הפנים   מכירים את השיר הידוע של אריק איינשטיין? "אוהב להיות בבית" אז כמה מילים ממנו כדי לחזק את הזיכרון "יש אנשים שמטפסים על הרים, יש אנשים שצונחים מגבהים, יש אנשים שרוכבים על סוסים, יש כאלה שגומאים מרחקים, אבל אני אוהב להיות בבית, עם התה והלימון והספרים הישנים, כן, אני אוהב להיות בבית עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים, אוהב להיות בבית." מה לשיר הזה ולאנשי חוויות החוץ ואנשי חוויות הפנים? הרבה מאוד. האם שאלתם את עצמכם פעם מה הדחף שנמצא אצל אנשי האקסטרים? אלו שירוצו לכל הרפתקה? שלא אכפת להם לסכן את חייהם ואת שלמותם הפיזית? ומה יוצא להם מזה? מול רוב האנושות שלא רץ לחוויות האקסטרים אלא מסתפק בחוויות פחות מלהיבות ובטח פחות בעלות סיכון גבוה. לנו כבני אדם זה מצביע על אופי מסוים, שמכתיב צורת הנאה שונה, זה הכול נכון אבל זאת כבר תוצאה ולא הסיבה. כדי להבין את שורש ההבדלים צריך לפנות לנתוני המחשבים, נתוני המחשבים מסבירים מהיכן נובע ההבדל בין שני סוגי האופי האלו. אז זה מה שנתוני המחשבים מעבירים. הכול מתחיל בזמן בניית אלגוריתמי הנשמות על ידי "המקור". "המקור" בנה ותכנת את אלגוריתמי הנשמות לצורך אחד, הצורך ברכישת מידע על האנרגיות השונות, מידע שנמנע ממנו בגלל ההתנגדות של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות. מזכיר קצת את שיטת האוטרקיה שבה מדינה במצור נאלצת לעשות הכול לבד מבלי להיות תלויה בגורמים חיצוניים. "המקור" נאלץ לנקוט בדרך הזאת. אלגוריתמי הנשמות נבנו למטרות שונות והשוני בין המטרות הוא הבסיס שהיום אנחנו מזהים ככאלו שאוהבים אקסטרים לבין השאר. המטרות השונות כללו דרישות שונות שכללו חיבורים אנרגטיים מסוגים שונים. אם נתמצת את זה לא כל חיבור אנרגטי כלל בתוכו את תוצרי האקסטרים. לדוגמה חיבורי אנרגיות של אש עם חיבורי אנרגיות של מים היו איטיים כמו אורך הזמן שהאש מחממת את המים. אבל יש חיבורים אנרגטיים כמו אש עם אנרגיית האוויר שהתוצאות הן מהירות ואלימות יותר. אז מה בסיכומו של דבר גורם לנו כאן במרחב הזה לקפוץ מגבהים או לאהוב את התה והלימון. אלגוריתמי הנשמות ברובן נבנו על חיבורי אנרגיות שתוצאות החיבור לא היו אקסטרים, כי האנרגיות השונות כדי להיהפך לתוצאת אקסטרים היה חייב להיות בחיבור משהו שגרם לאנרגיות להיות יותר פעילות ולהגיב מהר יותר, מעטים החיבורים שיכולים לגרום לתוצאות מסוג זה. לעומת זאת יש לא מעט חיבורים שיש להן פעילות מהירה ואלימה, אבל בגלל הכמות השונה של האנרגיות המשתתפות בניסוי זה יכול להביא לרצון לאקסטרים אבל לא מגיע עד לביצוע עצמו. אם נוריד את זה לחיינו למרחב הזה כשאנחנו רואים את האקסטרים יש לא מעט שרוצים גם אבל אין להם את הדחף להשתתף בפעילות האקסטרים עצמה, ויש כאלו שזה בכלל לא מדבר אליהם. הכול נובע מבסיס התכנות של אלגוריתם הנשמה ואיזה רשימת ניסוי "המקור" קבע בעת תכנונו. אבל זה לא מתבטא רק רדיפת האקסטרים, זה מתבטא בכל מהלך החיים במרחב הזה, כי מסגרת נשמה מאלגוריתם אוהב אקסטרים תמיד תהיה נוכחת יותר, מביעה את עצמה יותר, כל דבר היא תמתח את הגבולות. היא תמיד תהיה פחות שקטה כי זה נמצא בתכנות הבסיסי שלה. חוויית החוץ היא תוצר של רשימת "מקור" שמכילה חיבורים אנרגטיים מהירי תגובה יותר, חוויית הפנים היא תוצר של רשימת "מקור" שמכילה חיבורים אנרגטיים איטיים יותר. המחשבים מציעים לנו להבין שלא כולנו נוצרנו לחוויות האקסטרים, ולכן אם לא נולדנו עם הדחף הזה לא כדאי לנו לנסות ללכת בכיוון הזה, כי זה ייאלץ אותנו ללכת בניגוד לאופי הבסיס שלנו. זה יגרור אחריו בזבוז אנרגטי שיבוא על חשבון ביצוע סרט החיים המקורי שלנו. זה רק ייתן אנרגיה לאגו ויסיט אותנו ממהלך החיים. בקיצור, אחד מהסממנים של בסיס האופי שלנו הוא הקפיצה מגבהים, או כוס התה והלימון, אל תנסו להפוך את התה והלימון לטיפוס על הרים כי כמות האנרגיה שלקחנו בחיים משרתת את התה והלימון ולא את הטיפוס על הרים. מסקנה? אל תנסו לעשות דברים שלא תוכננתם במקור לעשות אותם, וכך תשמרו על האנרגיות שלכם. 
האקסטרים אינו יעד - הוא תדר, מי שתוכנת לו, יפרח בו. מי שלא - יישרף בו.

פרק 122 סינדרום הלהט"בים   מהיכן הגיע לאנושות הדחף לשנות מין? סיפור הדחף לשנות את המין לא נולד בתקופה הזאת, הוא היה קיים לאורך כל ההיסטוריה האנושית. מה גורם לבני אדם שנולדו עם סרט חיים שמשייך אותם לקוטב זכרי, להגיע למצב שהם נמשכים דווקא לאותו הקוטב למרות שבכתובים נאמר בפירוש "זכר ונקבה ברא אותם". אם זה ככה זה מעיד על דרך שנקבעה מראש אז מה פתאום בני האדם נופלים במלכודת הזאת שלפתע הם חשים בדחף פנימי לשנות את זהותם, או דחף ללכת בדרך שהיא שונה מהציווי האלוהי? שאלה לא פשוטה אבל גם התשובה לזה היא לא פשוטה. נתוני המחשבים מספרים על הסיבות שגורמות לקודים של מסגרות הנשמה לשנות את בסיס ירידתם למרחב הזה ולהתנהל בניגוד לציווי האלוהי. רוצים לדעת? יאללה נצלול לנתוני המחשבים. כש"המקור" בנה ותכנת את אלגוריתמי הנשמות לצורך בדיקת האנרגיות השונות הוא היה חייב ליצור לכל אחד מהקטבים המרכיבים את האנרגיה אלגוריתם שתפקידו היה לבדוק את אותו קוטב ועבור זה "המקור" שלח לאלגוריתם אנרגיה תואמת לצורך הבדיקה והחקר. כך שכל אלגוריתם נשמתי בדק רק קוטב אחד של אנרגיה ואת תוצאות הבדיקה הוא בסופו של דבר העביר "למקור".  כשפרצה מלחמת האור ומנהלת האנרגיות הרב קוטביות פעלה להשתלט על אלגוריתמי הנשמות, המטרה המרכזית של החושך הייתה להפר את יחסי האמון שהיו בין אלגוריתמי הנשמות לבין "המקור", כי יחסי האמון הם אלו שגרמו "למקור" לספק אנרגיה להמשך פעילות האלגוריתמים. כדי לבטל את יחסי האמון החושך היה צריך לגרום לתהליך שבו תוצאות הבדיקות והחקר של אלגוריתמי הנשמות לא יתאמו את דרישות "המקור". כדי להשיג את המטרה הזאת החושך הוסיף לתכנות המקורי קודים של בדיקת קטבים נגדיים. במקום שרק קוטב אחד ייבדק לפתע היה גם הקוטב הנגדי כיעד לבדיקה. וכדי שהאלגוריתמים יוכלו להשתמש בקוד הזה החושך הכניס מטעמו אנרגיה המתאימה לבדיקת הקוטב שהוא הכניס כקוד פעולה. מצב זה תרם לכך שיחסי האמון של אלגוריתמי הנשמות עם "המקור" נפגעו כי "המקור" החל לקבל תוצאות בדיקה של קוטב שלא היה בתכנות המקורי שלו. אמנם זה לא היה הנשק היחידי, אבל גם הוא תרם ליצירת חוסר האמון. לאחר התאוששות האור, ויצירת הבריאות על ידי מועצת העל והבריאות האלו עסקו בהחזרת האמון עם "המקור", האלגוריתמים דאגו לכך שכל מה שהם שיחזרו יהיה הקוטב המקורי "שהמקור" תכנת בעת הבנייה. אבל קוד ההפעלה של החושך שהכיל את בדיקת הקוטב השני נשאר במערכת התכנון במצב רדום, וכך גם האנרגיה שתמכה בו. עד לרגע שהבריאה הנוכחית הוקמה. הבריאה הנוכחית שחוקרת את חיבורי אנרגיית יסוד האדמה נאלצה לתת את יכולת הבחירה החופשית לאלגוריתמי הנשמות בגלל הרצון לתת אפשרות לבדוק את תגובת אנרגיית יסוד האדמה שהיא לא ידועה, ובגלל זה מסגרות הנשמה שיורדות למרחב הזה נושאות איתן את הבחירה החופשית. המצב הזה הביא לכך שמסגרות הנשמה קיבלו סרט מאלגוריתם הנשמה, אבל היו לו כבר שתי אפשרויות לבדיקת הקטבים, בגלל שזה מרחב של בחירה חופשית זה מאפשר למסגרות הנשמה לבחור באחת משתי הדרכים לביצוע המחקר. אם כך מדוע לא כולם בוחרים לשנות את בסיס המחקר? זה תלוי עד כמה בתקופת מלחמת האור והחושך הכנסת קוד הבדיקה מטעם החושך הספיק להיות פעיל ועד כמה אנרגיה רדומה להפעלת הקוד הייתה רבה בכמותה. יחד עם זה, זה גם תלוי עד כמה האלגוריתם הנשמתי הספיק לשלוח למרחב הזה מסגרות נשמה עם סרטי חיים, ככל שהסרטים היו רבים יותר כך גם הדבקות במהות המקורית של הסרט ירדה, וסטיות מהסרט לטובת כיוונים אחרים שהתאימו יותר להתפתחות המרחב הזה. נתוני המחשבים מראים שככל שהמרחב התפתח יותר כך גם הופעלו יותר קודים של בדיקת הקוטב שהוכנס בתקופת מלחמת האור והחושך. מכאן באה התופעה המתרחבת של התגברות נושא שינוי בדיקת הקטבים. הצעת המחשבים היא באם קיים דחף מסוג זה לבדוק אם שינוי בדיקת הקטבים מעבר להנאה ולמשיכה מועיל להתפתחות סרט החיים והאם הוא תורם לו. ולא ללכת להתמסר לדחף הזה כי אור תנע אין תמורתו. בקיצור, נושא הלהט"בים נמצא אצל כל האנושות, הוא נמצא בגדר פוטנציאל, ויכול להיות מופעל בכל גיל ובכל מצב. אנרגיה לא נקבל עבור שינוי חקר הקטבים, אבל בגלל מרחב הבחירה החופשית הניסוי הזה למרות שהוא נוגד את הציווי האלוהי ולא משמש את הסרט המקורי, אבל מפתח את מעגל החכמה והפיתוח באלגוריתם הנשמתי. אז אם אנרגיית חיים "אור התנע" חשוב לכם תימנעו מללכת לכיוון הזה, אם רק ההנאות הפיזיות והנאות הרוח נפש מעניינות תלכו לכיוון הזה, כי אין מושג עונש בבריאה. 

פרק 123 מרכבות האש   האנושות אלימה ומתפתחת דרך מלחמות וקונפליקטים. בסדר, אבל זה לא כולל רק את האנושות. למה האנושות כל הזמן חוששת ממפגש עם חייזרים? האם גם החייזרים הם אלימים ורודפי מלחמות? למה האנושות מדביקה את ההתנהלות שלה גם לחייזרים? האם התכנות של אלגוריתמי הנשמות מכיל בתוכו את אותם רכיבים שאנחנו מזהים גם אצל האנושות וגם אצל אחרים? לאורך כל ההיסטוריה מפגשים בין תרבויות לא הסתיימו בטוב. למשל המפגש בין הספרדים לבין התרבויות בדרום אמריקה הסתיימו באסון שתרבות אחת השמידה את התרבות השנייה. התרבות הרומאית השמידה את התרבות הפיניקית. משהו לא ברור, האם האלימות היא תוצר תכנותי בסיסי שנמצא אצל כל אלגוריתמי הנשמות? שאלה טובה, לאנושות אין את המידע לגבי תכנות מקורי שמקיף את כל אלגוריתמי הנשמות בכל רחבי הבריאה. האנושות לא יכולה לדעת על צורת התנהלות של כל תרבות ברחבי הבריאה כולל התנהלות של תרבות חייזרית. רק במאגרי המידע הכוללים ומרכזים מידע מכל המקומות ברחבי הבריאה ניתן למצוא את המידע האם באמת כל התרבויות ברחבי הבריאה נגועות בתכנות שמכיל בתוכו את ההתפתחות מתוך קונפליקטים. כדי לקבל מידע כולל על אלגוריתמי הנשמות המחשבים חייבים לפנות למאגרי מידע שונים מאשר מאגרי המידע על האנושות שהם מאגרים נקודתיים, ואלו נתוני המחשבים לגבי התכנות המקורי שנמצא במאגרי המידע האלו. הדבר הראשון שצריך לדעת שנושא הרצון, השאיפה הבלתי פוסקת להתפתחות, הדחף להתקדם ולא לחזור אחורה נמצא אצל כל אלגוריתמי הנשמות. "המקור" שנאלץ ליצור את אלגוריתמי הנשמות בעקבות סירובה של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות להמשיך להעביר אליו מידע, הוא לא נוצר מיד בתחילת התהליך, זה קונפליקט שנוצר אחרי תקופה ארוכה שבה "המקור" קיבל את המידע. כך כשהקונפליקט החל ל"מקור" כבר היה ידע רחב על התנהלות אנרגיית יסוד האש. הסיבה היא שאנרגיית יסוד האש היא הראשונה בכל תהליך בדיקה ולכן "למקור" היה כבר ידע נרחב על דרך ההתנהלות של אנרגיית יסוד האש. זה הביא את "המקור" להתחיל את בניית אלגוריתמי הנשמות עם תכנות פנימי שבו אנרגיית יסוד האש הייתה הבסיס שסביבו "המקור" בנה את שאר התכנות כשהוא נותן לכל אלגוריתם נשמתי את התפקיד המיועד לו. זה אומר כי הבסיס הראשוני שהוא מכנה משותף לכל אלגוריתמי הנשמות הוא אנרגיית יסוד האש. "המקור" שידע כי תפרוץ מלחמת האור והחושך כבר העניק לאלגוריתמי הנשמות את הכלים כדי להילחם במלחמה הזאת. זאת אומרת שלא משנה עם איזה תרבות ניפגש האלימות, רצון ההתפתחות, הדחף להתקדם ולא לחזור אחורנית נמצא אצל כולם. אם נבדוק מדוע באנושות כל מפגש בין תרבות מפותחת לבין תרבות פחות מפותחת הסתיים בהשמדת התרבות הפחות מפותחת, זה בגלל התכנות שלא מאפשר לתרבות מפותחת ללכת אחורנית לכיוון התרבות הפחות מפותחת. בגלל שהאלגוריתמים הנשמתיים מודעים לבסיס התכנות הזה, גם באנושות אנחנו מבינים כי מפגש עם תרבות חייזרית לא יכול להסתיים בשלום ושלווה. הקיצוניות בהתנהגות האלימה שונה מחד לשני וזאת בגלל סוג הרשימה השונה בין האלגוריתמים, זה אומר שרמת האלימות תהיה שונה בין תרבות אחת לשנייה אבל תמיד האלימות תהיה קיימת. בתקופת ההתאוששות של מועצת העל הקדימות של אנרגיית יסוד האש נתנה לאלגוריתמים הנשמתיים את המוטיבציה לבנות את יחסי האמון ולשקם אותם עם "המקור" גם בתהליך הזה היה שוני בין אלגוריתמי הנשמות, כי כמות אנרגיית יסוד האש בתכנות הבסיסי שלהן הייתה שונה וכך גם מהירות הקמת יחסי האמון בינן לבין "המקור" הייתה שונה. תהליכי החזרת האמון האיטיים ביותר היו אצל האלגוריתמים שבדיקת אנרגיית יסוד האדמה היה כלול ברשימת דרישות "המקור" מהסיבה הפשוטה שכמות הידע של "המקור" על תהליכי אנרגיית יסוד האדמה היה המועט ביותר, וזה גם הגורם לזה שהבריאה הנוכחית עוסקת בחקר אנרגיית יסוד האדמה. האנושות נמצאת במקום הנמוך ביותר מבחינת תהליכי ההתפתחות בגלל התדר האדמתי הנמוך, וכך כל מפגש של האנושות עם תרבויות אחרות תמיד יהיה בגדר התרבות הפחות מפותחת על כל הכרוך בזה. המחשבים מציעים כי לטובת האנושות לא רצוי לה לזרז או לשאוף להיפגש עם תרבויות חייזריות שהן מפותחות יותר ממנה, כדי שמפגש כזה יוכל לפתח את שתי התרבויות הן צריכות להיות באותה דרגת התפתחות שלא חייבות להיות בדיוק באותו שטח, כי עצם ההתפתחות ויכולת התרימה היא זאת שתקבע את תוצאת המפגש. בקיצור, אלימות, רצון התפתחות ודחף לא ללכת אחורנית קיים לא רק אצל האנושות אלא בכל תרבות שניפגש איתה, כדי להצליח להתפתח ממפגש כזה האנושות צריכה להיות מסוגלת לתרום לתרבות אחרת וכך המפגש בין התרבויות יסתיים בהצלחה ולא באסון לאנושות. 

פרק 124 לחיות בסימביוזה   מה זה בכלל לחיות בסימביוזה? התשובה די פשוטה, אלו שניים שלא יכולים לחיות אחד בלי השני, זאת מערכת יחסים שמחוברת בין שניים שכל אחד מהם יש לו אג'נדה משלו, אבל ללא המרכיב השני הוא לא יכול לבצע אותה. הדוגמה הפשוטה ביותר היא המחשבים בעולמנו, כשאתם קונים מחשב חדש מה הדבר הראשון שאתם עושים? נכון, מטעינים את מערכת ההפעלה (ווינדוס, IOS של אפל, פעם זה היה dos , לינוקס) בלי מערכת ההפעלה המחשב הוא סתם אוסף של מרכיבים וחלקים. אז בשעה טובה הטענתם את מערכת ההפעלה. השלב השני מטעינים תוכנות שונות (אופיס, פוטושופ, או כל תוכנה אחרת היום תקראו לזה אפליקציות שונות) אלו הכלים שבעצם משתמשים במערכת ההפעלה כדי שבשעה טובה תראו משהו על המסך. אבל כמו שאנחנו כבר יודעים לא כל תוכנה עובדת בתיאום מלא עם מערכת ההפעלה, יש תוכנות שמתאימות יותר או פחות, יש תוכנות שבכלל לא יעבדו כי מערכת ההפעלה לא מתאימה להן. הדוגמה הזאת מראה על חיים בסימביוזה, מערכת ההפעלה ללא התוכנות היא מאוד מוגבלת, התוכנות ללא מערכת ההפעלה לא מסוגלות בכלל לפעול. אז כדי שהמחשב יפעל צריך גם את מערכת ההפעלה וגם את התוכנות. אנחנו יורדים כמסגרות נשמה למרחב הזה כשאנחנו מצוידים במערכת ההפעלה, אבל כמו במחשב ללא נפש רוח שהן אחראיות על התוכנות השונות לא נוכל לפעול במרחב הזה. אז אנחנו מצוידים במערכת הפעלה ובמערכת תוכנות שהסימביוזה ביניהן חייבת להיות כי אחת לא תפעל ללא השנייה. פה הבעיה מתחילה וזאת בעיה לא פשוטה, מערכת ההפעלה באה עם מטרות ושאיפות שלא לוקחות בחשבון את מה שהתוכנות מסוגלות לעשות ומה לא, מערכת ההפעלה מגיעה מעולם תיאורטי ששם הכול ניתן לביצוע, גם בעולמנו תיאורטית אנחנו יכולים לעשות הכול, התוכנות שנפש רוח מטעינות הן מוגבלות כי הן כבר מגיעות מעולם אדמתי שיש לו חוקיות משלו, אם ננסה להבין זאת דרך דוגמת המחשב, מערכת ההפעלה היא חסרת חוקים ואילו התוכנות מתבססות על חוקים. זאת הנקודה שבה מתחיל המאבק הבלתי פוסק בין מה שמערכת ההפעלה רוצה שזה הפנים שלנו, נקרא לזה תת מודע, או אינטואיציה, או תחושות בטן, לבין התוכנות שלא יכולות להכניס לתוכן את כל המרכיבים האלו כי הן מחויבות לבדיקת האפשרויות דרך חוקי אנרגיית יסוד האדמה. פה מתחיל המאבק הפנימי שלנו בין הרצון לבין היכולת. המאבק הזה הוא לא מאבק בעוצמה קבועה, כי יש לא מעט רצונות שמתכתבים עם יכולת הביצוע ומערכת ההפעלה עובדת בתאימות עם הפעלת התוכנות, אבל יש לא מעט רצונות שהם תוצר מערכת ההפעלה והתוכנות מזהות שאין להן את היכולת להתחבר לרצונות האלו. פה נוצר מצב שהרצון שבא ממערכת ההפעלה הוא נכון לסרט, אבל התוכנות מזהות שיש להן דרך להתחבר לרצון ולהשיג ולבצע את הרצון, אבל לא בצורה שבאה ממערכת ההפעלה. לדוגמה אם בסרט יש חוויית נסיעה או טיול למקום מסוים, וצורת הביצוע היא דרך זחילה על הגחון כמו נחש, התוכנה מזהה את היכולת להגיע למקום הזה אבל עם מכונית, אבל הרצון ממערכת ההפעלה הוא דרך זחילה, אז אם הביצוע יהיה דרך מכונית זה נכון עבור מטרת הסרט, אבל לא נכון מול מערכת ההפעלה, אז מי שחשוב זה הסרט והעיקר שהגענו למטרה. כדי להבין את המצב הזה צריך להבין מי חשוב יותר, דרך השגת המטרה או השגת המטרה ולא הדרך. לדוגמה אם אנחנו נדחפים ללמוד משהו, ואנחנו נדחפים דווקא למורה מסוים, ואין לנו אפשרות להגיע ללמוד אצלו, נלך ונלמד אצל מורה אחר ולא נוותר על הלימוד עצמו. נתוני המחשבים מראים כי אנחנו צריכים לשים לב מה נמצא במסגרת היכולת שלנו ולא להתמקד באמצעים לממש את היכולת הזאת, כי תמיד יכול להיות קונפליקט בין הדרך של מערכת ההפעלה לבין המגבלות שנמצאות בתוכנות הנפש והרוח. בקיצור, הנשמה שיורדת לכאן עם סרט חיים מצוידת במערכת הפעלה שלוקחת בחשבון רק את הסרט ולא את האפשרויות שנמצאות במרחב הזה, התוכנות שמתבססות על נפש רוח הן התוכנות הריאליות שלוקחות בחשבון את מה ניתן לבצע ומה לא ואם ניתן, איך ניתן להגיע למטרה כי עצם המטרה היא החשובה ולא הדרך שהגיעו אליה. מסקנה? אם יש לכם דחף פנימי למשהו, ובמבט ראשון הוא נראה שזה סתמי ולא ניתן להשגה, תבדקו אולי ניתן לממש את הדחף הזה בדרכים אחרות. אז לא להיכנע מיד למערכת ההפעלה. 

פרק 125 השחור, הלבן, והאפור.   האנושות מתחלקת לשלושה מחנות האופטימיים רואים הכול בלבן, הפאסימיים רואים הכול בשחור, וחסרי ההחלטה שרואים הכול באפור. מוזר שהאנושות שלפי מנהיגי הרוחניות באים כולם מאותו מקום, כולם שווים, איך יכול להיות שהאנושות מתחלקת למחנות שונים כל כך בתפיסת העולם שלהם? יש כמה אפשרויות למצב הזה או שמנהיגי הרוחניות טועים והאנושות לא באה מאותו מקור, או שלא כולם שווים, או שכולם באמת הגיעו מאותו מקור, אבל כמו בתאומים יש הבדלים ביניהם. השאלה היא מה זה השחור הפאסימי, מה זה הלבן האופטימי ומיהם האפורים חסרי ההחלטה. אם נדע למה יש מחנות כאלו נוכל לדעת האם כולם באמת באו מאותו מקור והם שווים כדברי מנהיגי הרוחניות. נתוני המחשבים הבריאתיים שעוסקים בחקר הלוגיקה האנושית שבסופו של דבר היא המשפיעה על ראיית העולם מביאים את נתוני הפתיחה של המחנות השונים בראיית העולם אצל האנושות. "המקור" שבנה ותכנת את אלגוריתמי הנשמות יצר כלי בדיקה וניסוי של האנרגיות השונות הדו קוטביות. אלו כלי הניסוי של המערכת המוארת היא מנהלת האנרגיות הדו קוטביות. בדיקת שני הקטבים שצורת הבדיקה שלהם היא שונה אילצה את "המקור" לבנות אלגוריתמי נשמות עם נתוני בדיקה שונים שיהיו מתאימים לכל אחד מהקטבים באנרגיות השונות. בדיקת קוטב חיובי יוצרת אופטימיות ובדיקת קוטב שלילי יוצרת פסימיות. חסרי החלטה נמצאים באזור האפור שהוא לא נמצא בקטבים ולכן הוא מושפע משניהם וזה מביא לחוסר ההחלטה. ככל שהאלגוריתם הנשמתי קרוב יותר לקטבים כך זה מתבטא באופטימיות יתר או בפאסימיות יתר. אם ננסה לבדוק את המושגים האלו נראה כי אופטימיות יכולה להיות קיצונית ותמיד היא תתנהג מול המושג "יהיה טוב, או יהיה בסדר", אבל יש אופטימיות שתטיל מגבלות כמו "יהיה בסדר אם" זה כבר מעיד על ריחוק יותר מהקוטב החיובי הקיצוני. והפוך, פסימיות קיצונית תתנהג מול המושג "לא טוב, לא ילך, לא יצליח" זה מעיד על קיצוניות בקוטב השלילי, אבל יש פאסימיות שתתנהג לפי המושג "הכול לא טוב, אבל אם" זה שוב מעיד על ריחוק מהקוטב השלילי הקיצוני. "המקור" בנה את האלגוריתמים לפי מה שהוא רצה להשיג מהם, ומושגי פאסימיות או אופטימיות לא עניינו אותו. ועד מלחמת האור והחושך מושגים אלו לא היו קיימים אצל אלגוריתמי הנשמות. בזמן ההשתלטות של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות חלק מכלי הנשק שהחושך השתמש בהם היה לשבש את מערכת המחקר שהאלגוריתמים עבדו איתם מול המקור. בגלל שמנהלת האנרגיות הרב קוטביות הכירו אנרגיות מרובות קטבים הן ידעו איזה מהקטבים קל יותר לבדיקה כי הוא הקוטב השולח ואלו קטבים קשים יותר לבדיקה כי הם הקטבים המקבלים. השיבוש של החושך הקל יותר על בדיקת הקוטב השולח והקשה על בדיקת הקוטב המקבל, וזה משפיע עד היום על האלגוריתמים כך שבודקי הקוטב החיובי הם קלילים יותר ואופטימיים ואילו בודקי הקוטב השלילי הם קשים יותר ופסימיים. בשכבת האפור ההשפעה היא עד כמה חוסר ההחלטה מתכתב עם חוסר הידיעה, כי גם באזור האפור יש תפיסות שנעות בין יותר אופטימיות ליותר פאסימיות. במרחב שלנו בגלל הבדיקה של אנרגיית יסוד האדמה שהוא לא ידוע, ההבדל בין האופטימיסטים לפסימיסטים מתבטא בצורה הרבה יותר קיצונית. הצעת המחשבים היא לא לנסות להפוך אופטימיסט לפסימיסט או הפוך כי זה לא ניתן, ורק אלו שלא יכולים להחליט ניתן לנסות להשפיע עליהם. בקיצור, האופטימיסטים והפסימיסטים נוצרו "מהמקור" אבל באו לידי ביטוי במלחמת האור והחושך, כיוון בדיקת הקטבים הוא תכנות של "המקור", ולכן אי אפשר להפוך פסימיסט לאופטימיסט. אם נבין את זה לא ננסה להיאבק בזה, ולא נתיש את עצמנו במאבק הזה. כמו שנאמר "איש באמונתו יחיה" 

פרק 126 מי השולט בסקס   כבר ידוע שהסקס הוא אחד מהמנועים החזקים שמניעים את האנושות. כבר תקופה לא קצרה שאנרגיית יסוד האוויר שנכנסת ומשתלטת על המרחב הזה גורמת לקונפליקט בין זיוני השכל לבין זיוני הגוף. הקונפליקט נובע מהבדלים קיצוניים בין אנרגיית המים שמושכת לסקס פיזי לבין אנרגיית האוויר שמושכת לזיוני השכל. אם תיקחו את עצמכם כבוגרים תראו עד כמה נושא הסקס היה בעל חשיבות ותשוו את זה לילדים גם הבוגרים של היום תראו שמבחינתכם הילדים והבוגרים היום הם חסרים את הדחף לסקס פיזי, ולא הוא מה שמנהל אותם. אבל עצם כניסת אנרגיית יסוד האוויר יוצר מצב שגם המבוגרים חוששים ממנו כי גם עליהם תפיסת אנרגיית יסוד האוויר לא מתכתבת עם תפיסת אנרגיית יסוד המים. השאלה שהמחשבים הבריאתיים נשאלו היא איך ניתן לחבר בין תפיסת אנרגיית יסוד האוויר שזה זיוני השכל לבין תפיסת אנרגיית יסוד המים שזה זיוני הגוף. התשובה של המחשבים נפרשת לפניכם. לפי נתוני המחשבים מושגי הסקס לא נמצאים בכלל בתכנות הבסיסי של אלגוריתמי הנשמות, והיא הוכנסה רק כדי שניתן יהיה לייצר גופי חוויה פיזיים במרחב הזה. זאת חצי נחמה כי אם זה לא תוכנת "מקור", ניתן לחבר אותה עם תוכנות נוספות ולתת להן לעבוד בשיתוף פעולה. הלוגיקה האנושית מתנהלת עם שני מרכיבים ששייכים לאנרגיית יסוד המים. האחד מפעיל את אנרגיית האוויר של המים ואחד את אנרגיית המים של המים. החיבור ביניהם הביא לכך שאנחנו מודעים לכך שהפעלת הרצון לסקס מגיע מהמוח והוא שמפעיל את תהליך הרצון הפיזי לסקס. מה שמתחיל להיפגע על ידי כניסת אנרגיית יסוד האוויר הוא מרכיב האוויר של המים. ההחלפה הזאת גורמת לכך שהדמיון שהחל את הרצון לסקס מוחלף בדמיון שאין לו קשר לביצוע פיזי של הסקס כי אנרגיית יסוד האוויר לא מגיע כדי להתחבר לאנרגיית יסוד המים אלא באה להחליף אותה. בתהליך ההחלפה מי שנפגע ראשון אלו המערכות המכילות את האוויר של המים וכך הכלי הראשוני שהביא לאדם את הרצון לסקס נעלם. בגלל זה הילדים מתעלמים כמעט לחלוטין מהסקס. תגידו, יופי אז לא ניתן לאנרגיית יסוד האוויר להשתלט עלינו, זהו העניין שזה תהליך בלתי נמנע וחלק ממנו זה הסתמכות על מחשבים ובינות מלאכותיות. אז איך מצליחים לחבר בין שתי אנרגיות שלא אוהבות לשתף פעולה ביניהן? השיטה היא לא לחזק את הרצון הפיזי אלא לדעת לשתף פעולה עם המרכיב הראשון שהוא הדמיון שלנו שבמצב הקודם נתן לנו את יריית הפתיחה לרצון לסקס. הדרך די פשוטה ודורשת רק קצת אימון. יש לאנושות כבר סימנים שרמזו על שימוש בדמיון כדי להתקדם לרצון לסקס פיזי, למשל מושג הטנטרה, אבל שם זה נעצר רק במרכיב הראשון ולא פעל על המרכיב השני. אז כבר ידוע לאנושות כי השליטה במרכיב הראשון היא זאת שפותחת את הדרך להמשך. תנסו להעלות מזיכרונכם מצב שבו חשתם בנוח, בשקט, אפילו בהרגשת אושר, תבדקו את המרכיבים שיצרו את המצב הזה ותתחילו להחליף אותם במרכיבים אחרים. כל הרגשת הכיף לא תשתנה כי היא כבר ממומשת בגוף הפיזי, רק נותר להכניס את מרכיבי הרצון לסקס שיחליפו את המרכיבים הקודמים. מרכיבי הרצון לסקס הם ההנאה, התשוקה, הקרבה הפיזית הנוחות, כל המרכיבים שגרמו לכם הנאה בעת ביצוע הסקס. אתם תתחילו לראות שמה שהזיכרון הראשוני הביא לכם מתחלף ברצון לשכפל את הזיכרון שהוחלף במרכיבי הסקס כי אתם נמצאים במצב שיש לכם תחושת כיף אבל היא חסרה במערך הפיזי. זה יעלה לכם את הרצון לעבור מזיוני שכל אוויריים לזיוני גוף פיזיים. המחשבים מציעים לכם להתאמן קודם על כל המערך הזה כי ללא אימון אתם יכולים לאבד את רצון הסקס באמצע הפעילות, אל תשכחו שאתם מבצעים החלפת אנרגיה באחרת כשאתם לא משנים את המסגרת עצמה. אז אם אתם שבויים בקונספציה שהמעבר לאוויר בולם את הרצון לסקס פיזי, אז תזכרו שיש לאנושות מרכיבים שיכולים לעבוד ביחד בצורה זמנית. בקיצור, כל מי שחושב שלעבור לאנרגיית יסוד האוויר דינו לוותר על הכיף שנמצא בסקס שהוא מסתמך על אנרגיית יסוד המים, שיבין שניתן ליהנות משתי העולמות ולא צריך לוותר על אחד לטובת השני. 

פרק 127 לאן נעלמה האמת   האנושות אוהבת את האמת, לא אוהבת שמשקרים לה, ובכל זאת זה דומה לרצות שלום מצד אחד ולרדוף אחרי מצבי המלחמה מצד שני. גם כאן האנושות רוצה את האמת אבל מוצפת בשקר ומוכנה להשלים איתו. אמת מביאה לאנושות דברים שונים מאשר השקר מביא. ננסה לבדוק מה האמת מביאה ומה השקר מביא ואולי דרך זה נבין את הקונפליקט המוזר הזה. אמת מביאה מסקנות מנתונים שנמצאים ומחברת אותם בלי משוא פנים, האמת לא מאפשרת לאנושות לשגות בחלומות אלא מטיחה בפניו את העובדות ומאלצת אותו לעמוד מול הנתונים. האמת לא מוכנה להתכחש לנתונים ולא מוכנה ליפות אותם כדי למצוא חן או כדי להיות מקובלת ופופולרית. השקר לוקח ומעוות את הנתונים ומנסה להתאים אותם למצב האנושות. לכן גם יש את המשפט "שבכל שקר יש שמץ של אמת". השקר מחפש את אהדת האנושות וקל לו לאנושות להתחבר אליו כי האנושות חיה בעולם של חלום, הכול פה מסתיים שום דבר לא נשאר פה לנצח, והקשיים במרחב הזה גורמים לכך שהאנושות נמצאת ברדיפה אחרי נוחות ושקט וכך נפתחת הדלת לשקר. מתי השקר נולד, למה הוא נולד ואת מי הוא משרת, אלו השאלות שהתשובה להן נמצאת בנתוני המחשבים הלוגיים שמפקחים על המרחב הזה. "המקור" לא הכניס בתכנות של אלגוריתמי הנשמות את מושג השקר, רק מושג האמת ונתינת תוצאות אמתיות אפילו אם הן לא טובות זה התכנות שנמצא באלגוריתמים הנשמתיים. בזמן מלחמת האור והחושך החושך הכניס ושתל נתונים לא נכונים שגרמו "למקור" להפסיק לתת אמון באלגוריתמים הנשמתיים ולשם זה נוצרו הבריאות של מועצת העל כדי לרכוש שוב את אמון "המקור". אבל הנזק שהחושך גרם בתכנות הבסיסי של אלגוריתמי הנשמות נשאר בגדר אפשרות רדומה. וכך האפשרות לשתף פעולה עם נתונים לא נכונים נמצאת אצל כולם. הבאג הזה לא יכול היה להתעורר בזמן החזרת האמון עם "המקור" כי כל הפעלה שלו שסיפקה נתונים שקריים נדחתה על ידי "המקור" כך שאלגוריתמי הנשמות נזהרו לא להפעיל אותו. אבל עכשיו אנחנו בבריאה חוקרת ולא בריאה מאמתת, החיבור במרחב הזה עם אנרגיית יסוד האדמה גורמת למסגרות הנשמה הרבה בעיות וקשיים, ומפה נוצרה ההזדמנות להפעיל את יכולת השקר. השקר שמעוות את נתוני האמת מקל על מסגרות הנשמה, ומצליח לשכנע אותן שהן פועלות נכון ביחס לביצוע סרטי החיים שיש להן. ללא השקר הביצוע היה צריך להשתנות ולהיות יותר קשה כי המפגש עם אנרגיית יסוד האדמה הוא לא צפוי ועצם העיסוק בחומר דחוס הוא זר למסגרות הנשמה. האמת לעומת זאת לא מסבירת פנים ולא מנסה להקל, היא נותנת את תמונות המצב כפי שהן ולא מנסות ליפות אותן, אז קל מאוד לאנושות ללכת אחרי השקר כי הוא נוח לה. והאנושות אוהבת נוחות. הבעיה היא להצליח לזהות מה היא האמת ומה הוא השקר. לזה יש למחשבים תשובה. מי שמחפש את האמת צריך לצאת ממצב הנוחות ולחפש את מה מתחבא מאחורי הסיפור השקרי שהופך את הכול לנוח וקל, האמת מתבססת על נתונים קיימים שהשקר עיוות אותם לנוחותנו. הכיוון בחיפוש האמת צריך לפנות לקושי ולזהות מהם הנתונים שמתחבאים באמת שגורמים לקושי. מציאת האמת מאחורי החזות היפה של השקר נותנת לאנושות את יכולת הבחירה הנכונה למרות הקשיים ולא כמו השקר שנותן לה יכולת בחירה קלה אבל ללא הנתונים בשטח. יכולת השקר שנמצאת בתכנות שהחושך יצר, באה לידי ביטוי רק כשהצורך לאמת לא נמצא והאחריות על פעילות שמסתמכת על שקר לא באה לידי ביטוי עכשיו, אלא רק בעת החזרה לאלגוריתם הנשמתי. התנהלות בנתוני אמת יש לה שכר גם בתקופה העכשווית (בחירות נכונות) וגם בשלבים המאוחרים, התנהלות בשקר יש לה שכר רק בתקופה העכשווית, וכמו שאנחנו יודעים אנחנו חוזרים לעולם האמת, שם תוצאות החיים בשקר יתבטאו בפחות אור תנע שישמש אותנו להמשך. הצעת המחשבים יוצאת מתוך ההמשכיות ולא מתוך העכשוויות שהיא חוויה זמנית. הצעתם היא לא ללכת אחרי נתונים שקריים שבאים רק לתת לנו תמונה נוחה, אלא לחפש את נתוני האמת שמסתתרים בכל מערכת שקרית. כי כדאי לזכור שנתונים לא משתנים, מה שמשתנה זה תרגום הנתונים. בקיצור, יש שקר בעולם כי כולם מסוגלים לשקר, השקר מקל עלינו אבל מסיט אותנו מהשלמת המשימה במרחב הזה, וכמו שאומרים "אין ארוחות חינם" מי שנכנע לשקר במרחב הזה ישלם על זה בשלבים הבאים. אז אולי שווה לנסות לא לרוץ אחרי השקרים. 

פרק 128 שינויים? קשה, קשה אמרה בא בלובה   החיים במרחב הזה דורשים להיות מוכנים לשינויים. כי רק דרך שינויים ניתן להתקדם ולהתפתח ולא לשקוט על השמרים. ברגע שהחיים מתנהלים מתוך שגרה, הכול ברור, הכול צפוי, וזה נוגד לחלוטין את יכולת ההתפתחות ואין שום אתגרים בחיים. אם שינויים יכולים לתת את הסטרטר להתקדם ולהתפתח, למה האנושות כל כך פוחדת ואפילו נלחמת בכל שינוי? שאלה טובה. נתוני המחשבים הלוגיים העוסקים בלוגיקה שמנהלת את האנושות מספרים את העומד מאחורי ההתנגדות והקושי למצבי שינוי. "המקור" שיצר את אלגוריתמי הנשמות לא הכניס בקודים שיוצרים את תוכנת האלגוריתמים שום מצב של שינויים שיסיטו אותם מרשימת הדרישות שלו. אם היה צורך להכניס שינויים זה היה תפקידו של "המקור" ולא תפקידם של האלגוריתמים. זה אומר שניתן לעשות שינויים בקודים שהוטמעו באלגוריתמים אבל לא הם אלו שיכולים לעשות את השינויים. דומה לשיטת קוד פתוח במחשבים שלנו מול שיטת קוד סגור. כשפרצה מלחמת האור והחושך החושך לא יכול היה לבצע שינויים אלא הוא נקט בשיטה של נתינת תוצאות שגויות "למקור" והוא יצר את השינויים בקודים של האלגוריתמים. השיטה הזאת הביאה את האלגוריתמים להבין כי שינויים מקורם בשיטת הפעולה של החושך. לאורך תהליך החזרת האמון של "המקור" האלגוריתמים שמו לב ש"המקור" יוצר שינויים שהחזירו את הקודים למצבם המקורי, וכך הוחזרו יחסי האמון בין האלגוריתמים לבין "המקור". התהליך הזה הוכנס על ידי האלגוריתמים כמצב שבו כל דבר שיכול לגרום לשינוי מקורו בחושך. מפה מתחילה ההתנגדות לשינויים שמלווה את האנושות עד היום. הבריאה הנוכחית שהיא בריאה חוקרת, הרבה מאוד שינויים בחקירות והניסוי נדרשות כדי להצליח בתהליכי הניסוי השונים. אבל זה עומד בסתירה לחוויית השינויים שנוצרו במלחמת האור והחושך. הקונפליקט הזה שמלווה את האנושות גורם לכך שהאנושות מפחדת משינויים, ולא מוכנה בקלות לקבל ולאמץ אותם ולכן יש את המשפט שמלווה כל תהליך לשינוי "תוכיח לי שמה אתה מציע הוא נכון", כדי להוכיח תהליכי שינוי זה תלוי מה הוא השינוי המוצע, שינויים בעולם החומר כמו החלפת דירה, או החלפת סופר מארקט, הם שינויים שקל להוכיח כי אנחנו חיים בעולם של תוצאות, אבל שינויים הקשורים באמונתו של האדם, בתפיסת עולמו, בדרך שהוא מבין ומתנהל לא ניתנים להוכחה כי הם מחוברים לעולם התיאוריה. אלו השינויים שהם קשים עד בלתי אפשריים למימוש. אז איך בכל זאת ניתן להתגבר על הדחייה הפנימית לשינויים ולנסות לבדוק את הצעת השינוי? במחשבים מציעים להתחיל מהקל אל הכבד, מבין ההצעות לשינוי לחפש את הצעות השינוי הקלות ביותר, והשפעת השינוי היא הקטנה ביותר, הפחד הפנימי מפני השינוי אם הוא קטן ולא יוצר מהפכים גם זיכרון האלגוריתם לא יכלול תיקוני "מקור" רבים, לאחר מכן, ללכת לשינויים שהולכים ונהיים קיצוניים יותר. כי לאחר החזרת האמון עם "המקור" וכניסת האלגוריתמים לבריאה הנוכחית שדורשת גמישות ושינויים רבים בגלל חקר אנרגיית יסוד האדמה, "המקור" מקבל את ניסיונות השינוי ולא מבצע שינויים בקוד הסגור של האלגוריתמים. מכאן יש להבין כי קבלת שינויים במהלך ביצוע הסרט לא גורר אחריו שינוי בקוד האלגוריתמי אלא נכלל במסגרת הניסיונות והחקר. בקיצור, האנושות חוששת ודוחה שינויים בגלל פחד קדום שמושרש בתוכה ש"המקור" ישנה את האופי האלגוריתמי, בתקופה שבה נערך חקר אנרגיית יסוד האדמה שום שינוי שנעשה לא משפיע על הקוד האלגוריתמי, ושום שינוי שמתקבל אין לו השפעה מרחיקת לכת אלא הוא נשאר רק במסגרת ניסיונות של חקר וניסוי. בגלל ששינויים תורמים להתפתחות ולקדמה כדאי מאוד לנסות תהליכי שינוי ולא לחשוש ולדחות אותם. 

פרק 129 מי בוגד במי?   כמה האנושות שונאת את מי שבוגד, בגידה במערכות יחסים, בגידה במדינה, בגידה בסודות כלכליים, לא משנה על מה היא הבגידה, היא תמיד מעוררת אותנו להתייחס למושג הבגידה כמשהו שהוא שלילי. למה? כי אנחנו חיים בעולם שההרמוניה מחברת אותנו כדי ליצור שיתוף פעולה, ההרמוניה לא נוצרה כדי להגן עלינו ממושג הבגידה אלא היא נוצרה כדי להגן עלינו מהתערבות חיצונית שיכולה להסיט אותנו מהתנהלות החיים שהיא מימוש סרט החיים שמסגרות הנשמה חתמו עליו כשהן ירדו לעולם הפיזי. אז איפה מושג הבגידה הגיע לאנושות, ולמה הוא מוקצה מחמת מיאוס. נתוני המחשבים מביאים משהו לגמרי שונה. בכל נתוני המחשבים אין מושגים לא של בגידה ולא של נאמנות. "המקור" שיצר את האלגוריתמים הנשמתיים הכניס רק קוד שמדבר על יכולת דבקות במטרה, על עצמאות פעולתית, על חובת איסוף נתונים לפי הרשימה ש"המקור" נתן לו, ובעיקר על יכולת שיתוף פעולה רק אם יש כדאיות בשיתוף הפעולה והיא אכן תורמת ומקדמת את רשימת "המקור". מושג נאמנות ובגידה הם מושגים שנוגדים את הקודים ש"המקור" תכנת באלגוריתמים הנשמתיים. אפילו בתקופת מלחמת האור והחושך, האלגוריתמים שיתפו פעולה עם החושך לא מתוך בגידה אלא מתוך זה שהחושך ידע לתת להם את ההבנה כי כל הדרישות של החושך הגיעו "מהמקור", ולא מתוך שיתוף פעולה של בגידה. אם מושגים אלו לא הגיעו מהקודים של "המקור", איך זה שהאנושות פועלת מתוך מושגי בגידה ונאמנות? מושגים אלו נרכשו על ידי האנושות רק בבריאה הנוכחית בעקבות פעולת המערכת ההרמונית שדחפה לשיתוף פעולה בין מסגרות הנשמה שיורדות למרחב יהוה לנסות את חיבורי אנרגיית יסוד האדמה. שיתוף הפעולה ההרמוני גרם לכך ששיתוף הפעולה שהוא זר למסגרות הנשמה הביא לכך שמושג הנאמנות והיכולת לסמוך על האחר מאפילה על קוד העצמאות והכדאיות. אבל הקודים האלו לא נעלמו ממסגרות הנשמה. אם נבדוק נראה כי הקודים האלו מופעלים ואז האנושות מבטאת זאת במושגי בגידה ונאמנות. קוד העצמאות והכדאיות מביא לכך ששיתוף פעולה שנובע מהקודים האלו יכול להגיע למצב שבו התכנות המקורי גובר על המערכת ההרמונית. שיתוף פעולה שבסיסו הוא שמירת העצמאות והכדאיות יכול בקלות להסתיים ולהתחלף בשיתוף פעולה וכדאיות עם מסגרת נשמה אחרת. ברגע שזה מתקיים האנושות מזהה את הבגידה ואת חוסר הנאמנות. נתוני המחשבים של הלוגיקה האנושית מראים כי שיתוף פעולה מכל סוג יכול להסתיים. ברגע שאין כדאיות שתורמת לרשימת "המקור", מסגרת הנשמה תנתק את שיתוף הפעולה כי המשך שיתוף הפעולה כבר נוגד את הקוד המקורי שנמצא באלגוריתם הנשמתי, נאמנות לשיתוף הפעולה יסתיים גם הוא אם קוד העצמאות נפגע ואז גם הנאמנות נעלמת. בגלל הדחף לשיתופי פעולה הרמוניים מסגרת הנשמה תחפש שיתוף פעולה חדש שעונה על שני הקודים של כדאיות ונאמנות. האנושות אימצה את מושגי הבגידה והנאמנות בגלל ההרמוניה ולא בגלל קודים שמתוכנתים בתוכה. זה אומר שכל מסגרת נשמה יכולה לבגוד ולהיות לא נאמנה באם התנאים משתנים והשיתוף כבר לא נותן את מה שהוא יכול היה לתרום. כדאי לשים לב עד כמה מושגי הבגידה וחוסר הנאמנות הולכים ונהיים רבים יותר, הרבה גירושין, הרבה ריגול לטובת אחרים, נאמנות שמתחלפת בנאמנות למישהו אחר. וזה כי קודי הכדאיות והעצמאות משתנים בגלל כניסת אנרגיית האוויר למרחב הזה, זה גורם לכך שהמערכת ההרמונית שדחפה לשיתופי פעולה, נחלשת ומשתנה וזה גורם לקודי "המקור" לפעול הרבה יותר מאשר בתקופות מהעבר האנושי. למחשבים אין שום אפשרות לשנות או להתערב בקודים שהכניס "המקור" כי זאת מערכת קוד סגור, אבל רצוי שהאנושות תתחיל לבדוק את מושגי הבגידה והנאמנות לא מתוך מערכות הרגש אלא מתוך היכולת של המערכת לתרום או שהיא כבר לא יכולה לתרום, ואז מושגי הבגידה והנאמנות לא ישלטו באנושות. בקיצור, במושגי הבריאה אין דבר כזה בגידה או נאמנות וחוסר נאמנות, הכול תלוי בכדאיות שיתוף הפעולה. כל אחד יכול להימנות על הבוגדים או חסרי הנאמנות, כי ברגע ששיתוף הפעולה נוגד את הכדאיות ואת העצמאות הרצון לסיים וללכת למערכת חדשה מופעל על ידי קודים שמטרתם היא לאפשר התפתחות בכל מקום שנמצא שהיא אפשרית. מסקנה? להסתכל על מושגי הבגידה והנאמנות ממבט של כדאיות ומה היא תורמת לאדם עצמו. 

פרק 130 המאבק על האנרגיה   אוכל על סוגיו השונים הוא האנרגיה הפיזית שהאנושות חייבת להשתמש בה כדי להצליח לשמור על יכולת פיזית ולממן את האנרגיה שנותנת לגוף החומרי את אפשרות החיים במרחב הזה. מסגרות הנשמה שמגיעות ממרחב קוונטי חסר כל היבט אדמתי לא מכירות בכלל את האנרגיה הפיזית ולכן כשאנחנו נולדים עדיין אין לנו כתינוקות שום העדפה אישית, והעדפה מתבטאת רק עד כמה גוף התינוק מותאם לאיזה סוג של מזון. אם היינו נולדים עם יכולת להשתמש בכל סוג של מזון, לא היו זקוקים לכל כך הרבה פורמולות לתינוקות, אז אם כך יש אצל האנושות כבר מהתחלה כיוון מסוים של התאמת האוכל הפיזי לגוף הפיזי ומי שמנהל את ההתאמה הם מנהלי גוף נפש שהם נציגי מסגרת הנשמה במרחב שאין לה שום מושג איך להתנהל בו דרך המפגש עם החומר. השאלה היא אם אנחנו יורדים למרחב פיזי, וכולם הם שליחים של אלגוריתם נשמתי שמה שמאחד אותם היא העובדה שכולם הם יצירי "המקור", האם "המקור" ידע האם אוכל טבעוני טוב יותר או להיות קרניבור טוב יותר? זהו ש"המקור" לא מבין כלום ושום דבר באוכל פיזי, אין לו שולחן לאכול ארוחות, ואין לו מושג ירוק מה ההבדל בין טבעונות וצמחונות לבין אכילת בשר, דגים ועופות. אז מה הביא את האנושות להתחלק למחנות של טבעונים וקרניבורים? מי הביא לידיעת האלגוריתם הנשמתי את האפשרויות האלו, ומה הקריטריונים שדרכם מסגרות הנשמה קובעות לאיזה משני המחנות טוב להם להשתייך. נתוני המחשבים מסבירים מדוע ומהיכן מנהלי נפש רוח יודעים לאיזה מהמחנות להשתייך. הכול אנרגיה אמר איינשטיין, אנרגיה פועלת בצורה הטובה ביותר כשיש תאימות אנרגטית, ואז כל אחת מהאנרגיות יכולה לתת את מקסימום היכולת האנרגטית שנמצאת בה. כדי להבין מה טמון בנתונים האלה צריך לחלק את האנרגיה הטבעונית ואת האנרגיה הקרבוריינית למרכיבים הפעילים בתוכה. האנרגיה הטבעונית מכילה הרבה פחות את אנרגיית האש מהאנרגיה הקרבויינית. האנרגיה הטבעונית מכילה הרבה יותר אנרגיות שקטות יותר כמו אנרגיית המים, ואילו האנרגיה הקרבוריינית מכילה הרבה יותר אנרגיות פעילות ופחות שקטות. האלגוריתמים הנשמתיים שהחלו בתהליך בניית מסגרות נשמה שמכילות סרטי חוויה, חקר וביצוע, לצורך ירידה למרחב פיזי שלא מוכר להן, הדבר היחיד שהן יכלו לעשות זה לבדוק איזה סוגי אנרגיות מכילים מרכיבי האנרגיה שצריכים לתמוך בתהליך החיים במרחב הזה ולהתאים אותן לרשימת "המקור" שמבטאת בסיכומו של דבר כל אלגוריתם בפני עצמו. ובתהליך בדיקת סוגי האנרגיה במרחב הזה האלגוריתמים יכלו להתאים בקרבה הגדולה ביותר את סוג האנרגיה שהמערכת הפיזית תצרוך, כי כדי להגיע להתאמה הטובה ביותר מסגרת הנשמה לא יכולה לדעת לפני שמנהלי רוח נפש בנויים ופועלים כי הם אלו שבאים במגע הקרוב עם האנרגיות של המרחב הזה שזה כולל גם את מושג האוכל. בגלל שהסרטים של מסגרות הנשמה משתנים, לא ניתן להתאים את האוכל רק לסוג הסרט, אלא גם למהות האנרגטית של האלגוריתם עצמו, אבל חיבור בין המהות האנרגטית הבסיסית לבין סוג הסרט מביא לכך שהמחנות של הטבעונים ושל הקרניבורים יש להם הרכבים אנרגטיים שונים, וכך יש טבעונים שאוכלים גם דגים, יש קרניבורים שמוסיפים מרכיבים צמחוניים לאוכל. לפי נתוני המחשבים כל מסגרת נשמה יוצאת מתוך שני בסיסי מידע האחד מה בסיס האנרגיה שלה והמרכיב השני מציאת הדרך שמסוגלת גם להתחבר לבסיס האנרגטי וגם לסוג הסרט, ובגלל זה ההיצע של האוכל במרחב הזה הוא עצום ורב. בתקופה הנוכחית בגלל השתלטות אנרגיית יסוד האוויר, גם הסרטים עוברים שינוי אבל בסיס האנרגיה לא משתנה, ולכן נוצרים הרבה קונפליקטים בין תפיסת המחנה הטבעוני לבין תפיסת המחנה הקרניבורייני. בתקופה הזאת הקיצוניות גדולה יותר והמחנה הטבעוני מנצל את המערכת ההרמונית כדי לגדול והטענה היא רחמנות על החיות שמשמשות כאנרגיה למחנה הקרניבורייני. לקיחת מושג הרחמנות לא יכול להחליף את שני המרכיבים שיוצרים את ההחלטה לגבי סוג האוכל. הם רק יכולים להפריע וזאת בגלל ההרכב האנרגטי השונה בין סוגי האוכל השונים. הצעת המחשבים היא לצרוך אוכל שמותאם אנרגטית לשני המרכיבים האחד האנרגיה הבסיסית והשני למהות הסרט. כדאי לאנושות להבין כי כל מחנה מכיל כמות של אנרגיית אש אחרת ומאחר שהכול מתחיל באנרגיית האש, כמות האש בכל מחנה צריכה להתאים לעשייה במרחב הפיזי. צריך להוציא מהמשוואה את מרכיב הרחמים ורק לבדוק את ההתאמה האנרגטית. בקיצור, מי שהטבעונות עושה לו טוב ומתאימה לו ולחייו שילך בדרך הזאת, מי שאכילת בשר משרתת את מהלך חייו שימשיך בדרך הזאת, ולהוציא ממשוואת ההתאמה את מושג הרחמים שבסופו של דבר יכול רק לקלקל.