פרק- 171 שיטת מצליח השיטה הידועה והשנואה באנושות היא שיטת המצליח. שיטת המצליח מבוססת על מושג ה-לנסות. חושבים על איזה מהלך, לא הולכים על בטוח ומנסים, הצליח אז יש ניצחון, לא הצליח אז יש הפסד. האנושות רגילה להיפגש עם שיטת מצליח הרבה פעמים כשמנסים לשקר לה בלי שהיא תשים לב. הדוגמה הנפוצה ביותר היא איזה תוספת לחשבון שלא צריכה להיות, ואו שמשלמים על משהו שלא צריך להיות או ששילמנו והפסדנו אנרגיה או כסף. בסיכומו של דבר זה מסתכם בניסיון גניבה. האם "המקור" הכניס באלגוריתמי הנשמות את קוד הגניבה? נתוני המחשבים מסבירים את קוד הגניבה. לפי נתוני המחשבים מושג גניבה לא היה בתוכנת "המקור" כל האלגוריתמים הנשמתיים נוצרו כל אחד למטרה שונה והאנרגיה ש"המקור" העניק וסיפק לו הייתה מותאמת רק לו. בגלל חוסר התאמה אנרגטית לא הייתה שום סיבה לאלגוריתם נשמה לנסות לגנוב אנרגיה מאלגוריתם נשמה אחר כי האנרגיה לא התאימה לפעילותו. קוד הגניבה הוא תוצר של מלחמת האור בחושך. כשמנהלת האנרגיות הרב קוטביות הצליחה להחליף את אנרגיית "המקור" והחלפת האנרגיה יצרה תלות במנהלת האנרגיות הרב קוטביות (להל"ן המערכת החשוכה), שהייתה לה מטרה אחת והיא לערער את יחסי האמון בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות. כדי להצליח היא הייתה חייבת לשנות את המצב ממערכת מסודרת למערכת כאוטית. היא השיגה את זה על ידי אחידות אנרגטית. אחידות אנרגטית יצרה את כל חוסר האמינות של אלגוריתמי הנשמות מול "המקור" שבסיס הפעילות שלו נבע מהדרך שכל אלגוריתם נשמה קיבל אנרגיה שונה, וזה נתן "למקור" את האפשרות לזהות כל אלגוריתם נשמתי. אחידות האנרגיה הביאה למצב כאוטי שחיסל את אפשרות "המקור" לזהות את פעילות אלגוריתמי הנשמות. זאת הייתה הנקודה שבה הוכנסה האפשרות לאלגוריתמי הנשמות להשתמש באנרגיה שנלקחה מאלגוריתם נשמתי אחר כי אחידות אנרגטית יצרה את האפשרות הזאת. אחרי התאוששות מנהלת האנרגיות הדו קוטביות (להל"ן המערכת המוארת), והקמת מועצת העל שפעילותה הראשונה הייתה החזרת יחסי האמון בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות כדי שהן יחזרו לקבל את האנרגיה המתאימה לכל אחת מהן, מועצת העל הקימה את הבריאות שקדמו לבריאה הנוכחית שמטרתן הייתה החזרת יחסי האמון. בגלל שהבריאות האלו נוצרו להחזרת האמון בין "המקור" לאלגוריתמי הנשמות, אלגוריתמי הנשמות לא יכלו להשתמש באנרגיה כוללנית אלא רק באנרגיה הספציפית של כל אחת מהן. אחרת הכאוס בזיהוי היה ממשיך. ולכן שום תהליך של גניבת אנרגיה מאלגוריתמי נשמות אחרות לא בא כלל לידי ביטוי. קוד יכולת השימוש באנרגיה כוללנית הופעל רק בבריאה הזאת. ירידת מסגרות הנשמה במרחב יהוה למרחב האדמתי נכנסה תחת מעטה הרמוני של שיתוף לצורך הגנה. כדי שיוכל להיות שיתוף נוצרה מערכת של אנרגיה כוללת כדי שתוכל לשמש את שיתוף הפעולה בין מסגרות הנשמה, וכך נולד מושג הכסף במרחב הזה. לא סתם יש משפט שאומר "לכסף אין ריח". בגלל כמות האנרגיה הגדולה שהמפגש עם אנרגיית יסוד האדמה דורש, יחד עם חוסר ידיעה על התנהגות אנרגיית יסוד האדמה, מסגרות הנשמה החלו לחשוש ממחסור אנרגטי. פה הופעל הקוד שנוצר בזמן מלחמת המערכת המוארת במערכת החשוכה והאפשרות לקחת אנרגיה מאחרים באה לידי ביטוי בשיטת המצליח. אבל צריך לחלק את מושג שיטת המצליח לשניים. כל גניבת אנרגיה למימוש הישגים פיזיים לא מופרעת כל זמן שהיא במסגרת המערכת ההרמונית. אבל כל הישג שמסגרת הנשמה יכולה לקחת כשלב התפתחותי חזרה לאלגוריתם הנשמתי לא תוכל להשתלב במעגל החכמה והפיתוח האלגוריתמי כי היא נעשתה באנרגיה שלא שייכת למסגרת הנשמה. בגלל זה קיים המשפט "אין ברכה בכסף גנוב". כי כדי שלימוד והתפתחות ייכנסו וישתלבו, בודקים מהיכן נלקחה האנרגיה שתמכה בזה, וזה כדי שמצב הכאוס שהיה בעבר בגלל השתלטות המערכת החשוכה לא יחזור שוב. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי שיטת מצליח יכולה לפעול במרחב האדמתי, אבל רק במסגרת החומרית, היא לא יכולה לתרום להתפתחות מסגרת הנשמה כי הוא יידחה. דוגמה? אם למדת והתקדמת בעזרת שיטת מצליח, לא יהיה לזה המשך, אם קנית כלי או כל דבר חומרי שנשאר במרחב הזה, שיטת מצליח יכולה לעבוד, אבל לצורך זה נוצרו החוקים האנושיים ששוללים את הגניבה. ורצוי לאנושות להבין כי הפעלת שיטת מצליח מקורה במערכת החשוכה. בקיצור, אין טעם לגנוב אנרגיה ממסגרת נשמה אחרת, זה לא מקדם, זה לא מלמד, והוא תוצר של המערכת החשוכה, ונכון התנהל בהתאם ליכולת ולכמות האנרגיה האישית ולא עם אנרגיה שנרכשה בשיטת המצליח. אולי זאת הייתה הכוונה בדיבר "לא תגנוב".
פרק- 172 אל תפריע באמצע הסרט האנושות מאוד קשוחה עם חוקים נגד רצח. מה קורה ברצח? חיים זמניים של אדם נקטעים, אבל גם ללא רצח החיים מסתיימים. תאמרו חייו של נרצח הסתיימו טרם זמנו. באמת? מישהו יודע מתי זמנו כן הגיע? הרי אנחנו אבלים על אב או אם שהגיעו לגיל 90 ונפטרו ובמודעות האבל נכתב נפטר טרם זמנו. מה? בגיל תשעים וזה טרם זמנו? אז מתי נגיע למסקנה שכן הגיע זמנו? ובכן אף פעם. לא תמצאו מישהו שיבוא לאימו או לאביו ויאמר להם די, הגיע זמנכם. אז אם האנושות כל כך נמנעת מנושא המוות, איך זה שמתבצעים מעשי רצח, ולמה האנושות קיבלה את הדיבר "לא תרצח". דיבר כזה יהיה נכון לאנושות אם היא אוהבת את המוות. שאלה טובה. נתוני המחשבים מראים את מושג הרצח ואת הדיבר "לא תרצח" בפרספקטיבה אחרת לגמרי. כדי לתת הבנה למה התכוון המשורר כשנתן את הדיבר "לא תרצח" צריך לחלק את מושג הרצח לשניים. האחד איך האנושות מתייחסת לרצח ואיך הבריאה מתייחסת לרצח. ההתנגדות לרצח באנושות נובעת ממערכת הרמונית שמאלצת את מסגרות הנשמה העצמאיות לפעול בשיתוף פעולה. ביהדות אפילו הרחיבו לכת עם המשפט "המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא" זה נכון אם מבינים את מהות המשפט הזה. כל מסגרת נשמה בונה את מנהלי הרוח ונפש ככלים שמאפשרים לה לממש את סרט החיים במרחב אדמתי. בלי מנהלי הרוח והנפש שגוף האדם שהוא הכלי הביצועי שלהם, למסגרת הנשמה אין מה לעשות במרחב הזה. רצח מחסל את הגוף הפיזי יחד עם מנהלי הרוח והנפש, ומסגרת הנשמה שהיא העולם המלא יוצאת ונעלמת מהמרחב הזה, וסרט החיים נעלם יחד איתה. אם נבהיר את המשפט "המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא" הוא ייראה כך: "מי שפוגע בגוף פיזי גורם למסגרת הנשמה לצאת מהמרחב האדמתי מבלי שהיא סיימה את סרט החיים". בגלל שהאנושות לא יודעת מתי מסתיים סרט החיים היא מוכנה ללכת למלחמות, מתוך אמונה "שלי זה לא יקרה". המשפט "המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא" היא תפיסת מושג הרצח נתקלת בהתנגדות כל כך גדולה באנושות. אבל בבריאה מושג הרצח וההתנגדות לו נובעת לגמרי ממניעים אחרים. הבריאה היא מפעל מאוד אינטרסנטי, כמו בכל מפעל היא רוצה לראות תוצאות מההשקעה האנרגטית שלה. כל מהלך הבריאה סובב סביב השאיפה לקבל מ"המקור" את אור התנע שמאפשר לה פעילות. הבריאה יודעת כי הירידה למרחב אדמתי היא ירידה למרחב עוין. מרחב עוין הוא מרחב שנמצא תחת שליטת אנרגיית יסוד האדמה שתגובותיו לא ניתנות לחיזוי. כל מסגרת נשמה שיורדת למרחב הזה הבריאה משקיעה בה הרבה אנרגיה במטרה לקבל תוצאות מהשהות במרחב האדמתי. במצב של רצח כל ההשקעה יורדת לטמיון והבריאה מפסידה את כל ההשקעה האנרגטית באותה מסגרת נשמה. לדוגמה אדם שמקדיש הרבה אנרגיה בחדר כושר ומפתח לאחר השקעה רבה של כסף בחדר כושר גוף שרירי, חטוב, אתלטי. הולך בכביש ומכונית דורסת אותו למוות. האנושות תעלה על נס עד כמה הוא היה חביב, מעניק, נדבן, יודע לצחוק, מתנדב ושאר מעלות. אבל מבחינת הבריאה כל האנרגיה, הכסף, הזמן בחדר הכושר נעלם והלך לאיבוד. הבריאה לא רוצה שההשקעה האנרגטית שלה בכל אחד שיורד לכאן תיעלם, בגלל שהבריאה מודעת למרחב העוין היא רוצה להקטין את הסיכוי לאיבוד ההשקעה האנרגטית שלה ובגלל זה היא הביאה את מושג "לא תרצח" כדי שלפחות בהתנהלות האנושית היא לא תפסיד את ההשקעה במסגרות הנשמה. מושג הרצח או הפסקת יכולת המשך ביצוע סרט החיים, בא מתוך המערכת ההרמונית. כמו בכל נושא יש את שני הקטבים כי כל הבריאה מבוססת על דו קטבי ולא על רב קטבי. שני הקטבים במושג ההרמוניה הם קוטב שנאה וקוטב אהבה. הרצח בא מקוטב השנאה. קל לאנושות להתחבר לקוטב השנאה כי הוא לא דורש הקרבה, קשה לאנושות להתחבר לקוטב האהבה כי הוא דורש הקרבה, וויתור. הדיבר "לא תרצח" בא לתת לאנושות להבין את חשיבות שהיית מסגרת הנשמה במרחב אדמתי, ולא להפריע למנהלי הרוח והנפש לבצע את פעולתם. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי היא נמצאת במרחב עוין ולא צפוי, וגם אם היא תדבק בדיבר "לא תרצח" עדיין יהיו מסגרות נשמה שייאלצו לצאת מהמרחב האדמתי והבריאה תאבד את ההשקעה האנרגטית בהן. האנושות לא צריכה להוסיף לזה גם את החיבור לקוטב השנאה שמגדיל את האיבוד האנרגטי הבריאתי. בקיצור, הדיבר "לא תרצח" לא בא מרחמים, או ממסכנות, הוא בא כדי לצמצם הפסדים אנרגטיים שמושקעים בכל אחד שנולד במרחב הזה. בגלל זה הובא הדיבר "לא תרצח" לידיעת האנושות.
פרק- 173 אל תלכלך אותי הדיבר "לא תנאף", נו באמת, אפשר לחשוב שיהוה יודע מה פירוש המושג ניאוף. אפשר לחשוב שיהוה בתור כוח על, מסתובב בשמיים, בורח מאשתו למאהבת שלו. בכל זאת במסגרת ההמלצות לאנושות המושג "לא תנאף" נמצא. אז למה מושג "לא תנאף" נכלל במסגרת עשרת הדיברות. אפשר לחשוב שליהוה אכפת אם אני הולך ונואף עם השכנה שלי, באמת משנה לו כמה מאהבות היו לי במשך חוויית סרט החיים שלי במרחב הזה. באמת מה הסיבה שהדיבר "לא תנאף" ניתן בכלל לאנושות. נתוני המחשבים מראים מה מסתתר מאחורי הדיבר "לא תנאף". הכול מתחיל בשיטת הזיהוי ש"המקור" השתמש בה לצורך זיהוי האלגוריתמים הנשמתיים. דרך ההשתלטות של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות והפגיעה ביחסי האמון בין "המקור" לאלגוריתמי הנשמות השתמשה בפגיעה בסדר הזיהוי האנרגטי של "המקור". אז מה לזה ולדיבר "לא תנאף?". כל מסגרת נשמה שיורדת למרחב האדמתי נכנסת למרחב של בחירה חופשית ולמרחב הנשלט על ידי הגנת המערכת ההרמונית. כל מסגרת נשמה לפני שהיא נולדת במרחב האדמתי מחפשת שיתופי פעולה כמו חתימה על זוגיות, ועוד כל מיני שיתופי פעולה. כל שיתופי הפעולה נחתמים ונרשמים במערכת הבריאתית. כדוגמה כשאתם נשלחים לאיזה מקום, אתם מיידעים את השולחים איפה תהיו, עם מי תשתפו פעולה. זה בא כדי לוודא שהמערכת ששלחה אתכם תדע מה קורה לכם ותוכל לעקוב ולזהות בצורה מדויקת את תוצאות שליחותכם. זאת הסיבה שמסגרות הנשמה שמחויבות לאלגוריתם הנשמתי חותמות מראש על כל שיתופי הפעולה במרחב הזה. איך נעשה הזיהוי? כל מסגרת נשמה יש לה חותם אנרגטי אישי, כשהיא חותמת על שיתופי הפעולה מתווספים חותמים אנרגטיים של כל מי שמסגרת הנשמה חתמה איתו וכך ניתן לזהות את שיתופי הפעולה. כל מה שנעשה והושג על ידי מסגרת הנשמה במרחב הזה והוא נמצא ברשימת שיתופי הפעולה הוא נכון, וכשר למהדרין, ונכנס לאלגוריתם הנשמתי. אבל מה קורה במקרה של ניאוף? חיבור בשיטת הניאוף לא נמצא ברשימת החתימות שנעשו טרם ירידה למרחב האדמתי. אנרגיה של שיתוף לא חתום נדבקת באנרגיה של מסגרת הנשמה. האפשרות הזאת קיימת כי טבען של אנרגיות שיש ביניהן התאמה להתחבר. לא בכל טווח האנרגיה אלא רק בחלקים המתאימים אנרגטית. חיבור ושיתוף עם מי שלא חתום מראש גורם לחלקים לא מזוהים לחזור לאלגוריתמים הנשמתיים ושם הם נדחים. כמו בדוגמה של השליח שיוצר קשרים עם מישהו שהמערכת ששלחה אותו לא מכירה. ואז המערכת לא מוכנה לקבל שום תוצאה שנוצרה בשיתוף עם מישהו לא מוכר. זאת אומרת שכל מושג "לא תנאף" מדבר על חוסר יכולת לזהות את שיתופי הפעולה ודחיית התוצאות הלא מזוהות. שיתוף פעולה כזה מבזבז את הזמן המוקצב לסרט וכך מסגרת הנשמה לא משלימה חלקים בסרט והוא חסר, אם הסרט לא מושלם גם אור התנע יהיה לוקה בחסר. תחשבו שאתם נמצאים במבחן, עונים על כל שאלות המבחן והמורה מסמן לעצמו איזה שאלות אתם עניתם ואיזה העתקתם. כשהוא בודק את המבחן הוא מסלק את כל התשובות המועתקות כי הן לא הגיעו ממכם. המרחב ההרמוני דוחף את מסגרות הנשמה לשיתוף פעולה שנחתם, כי אחרת בגלל עצמאותן שום שיתוף לא יהיה, בגלל זה האנושות יכולה להתחבר וליצור את מושג הניאוף, כי מושג הניאוף הוא לא רק מאהבות, בגידות או מאהבים. מושג הניאוף בא לתת לאנושות להבין שהיא צריכה לדבוק ברשימת שיתופי הפעולה שנחתמו מראש, אחרת הזיהוי האלגוריתמי יסלק חלקים מהסרט שנעשה במרחב האדמתי ולסרט יחסר אור תנע. המחשבים יודעים כי בגלל המערכת ההרמונית אפשרויות של שיתופי פעולה וחיבור נמצאים בהישג יד של מסגרות הנשמה, ולכן הדיבר "לא תנאף" מזהיר את האנושות משיתופי פעולה לא חתומים מראש כי זה יפגום בשלמות הסרט שמסגרות הנשמה יחזירו לאלגוריתם הנשמתי ששלח אותן.. ובגלל שהבריאה מחפשת להשיג מה שיותר אור תנע, הדיבר "לא תנאף" בא לתרום לרצון הבריאתי להשגת מלוא אור התנע. בקיצור, הדיבר "לא תנאף" לא בא כדי לקלקל לאנושות את הקשרים הפיזיים עם איזה כיף של מאהב או מאהבת, הוא בא כדי שמסגרות הנשמה שאין להן מושג בהתנהלות החיבור עם אנרגיית יסוד האדמה, יהיו ערות לחתימות של שיתופי הפעולה המוקדמים ולא יתנו למנהלי הרוח והנפש להשתולל תוך ניצול האפשרויות שמעמידה המערכת ההרמונית בפניהם.
פרק- 174 אל תשקר עלי האנושות לא אוהבת שקרנים, היא לא מוכנה לקבל שקרים ומחפשת את האמת. למרות שבתקופה הזאת עם כניסת אנרגיית יסוד האוויר המצב השתנה והשפעת יסוד האוויר מוצאת קרקע פורייה למושגי השקר בצורת פייק ניוז. אבל הדיבר "לא תענה ברעך עד שקר" לא מתייחס כלל למושגי השקר שנהוגים באנושות אלא למשהו אחר שהשפעתו היא לא רק על יחסי אדם לחברו במרחב האדמתי אלא גם במושגים בריאתיים. נתוני המחשבים חוזרים עד למלחמת האור והחושך כדי להבהיר מדוע הדיבר "לא תענה ברעך עד שקר" נכלל בעשרת הדיברות. בתקופת מלחמת האור בחושך, אנרגיית המקור שהייתה שונה בין אלגוריתם נשמתי אחד לשני, הוחלפה באנרגיה אחידה וכוללנית. אנרגיה זאת הופעלה על ידי המערכת החשוכה כדי לפגוע ביחסי האמון בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות. אבל יחד עם זה האפשרות הכוללנית הביאה למצב שבו יכולת השליטה של המערכת החשוכה על אלגוריתמי הנשמות גדלה והועמקה. התהליך הזה פעל בשיטת ההלשנה, כדי שהמלשין יזכה באנרגיה נוספת. כך נוצר מצב שבו אלגוריתמים הנשמתיים עקבו אחד אחרי השני כדי לזכות באנרגיה נוספת. הקלות שבה ניתן היה להתחיל לשקר ולהפליל אלגוריתמי נשמות אחרים נבע מזה שמהערכת החשוכה לא ידעה על רשימות "המקור" של כל אלגוריתם נשמתי, ולכן קל היה לשקר את המערכת החשוכה במטרה לזכות באנרגיה נוספת. יחד עם זה תהליך זה גרם לתוספת במצב הכאוס שנוצר אצל "המקור" כי זה גם הסיט אלגוריתמי נשמות מרשימת דרישות "המקור". בנקודה הזאת נוצר קוד השקר. זאת שיטת ספר לי ותרוויח. לאורך תהליך החזרת האמון בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות, קוד השקר לא יכול היה להיות מופעל כי האלגוריתמים חזרו לפעול באנרגיה אישית ולא כוללנית. אבל הוא התחיל לפעול בבריאה הנוכחית במרחב יהוה ובמרחב האדמתי. החיבור למערכת ההרמונית העניק יכולת של שיתוף פעולה לצורך הגנה. שיתוף פעולה מחבר את הפעילות במרחב האדמתי בדומה לאנרגיה הכוללנית של המערכת החשוכה. כדוגמה הכסף שניתן להשתמש בו בצורה כוללנית. המצב במרחב האדמתי דומה למצב ששרר בתקופת מלחמת האור והחושך. יהוה שנתן את הדיברות ידע כי הדמיון הרב בין המצב העכשווי למצב הקודם, יביא להפעלת קוד השקר. הסכנה בהפעלת קוד השקר שהיא מביאה לחוסר זיהוי של מסגרות הנשמה על ידי אלגוריתמי הנשמות, וזה יפגע בקבלת אור התנע. היות והבריאה מתבססת על אור התנע שניתן על ידי "המקור", הפעלת קוד השקר יחזיר שוב את חוסר יכולת הזיהוי של "המקור", בעקבות זה אור התנע יחסר. כדי למנוע את הפעלת קוד השקר יהוה הכניס את הדיבר "לא תענה ברעך עד שקר". בגלל שקוד השקר יכול להיות מופעל רק בעת ביצוע הסרטים שמסגרות הנשמה יורדות איתם והביצוע הוא על ידי מנהלי הרוח והנפש, כיוון יהוה את הדיבר "לא תענה ברעך עד שקר" למושג האדמתי "רעך", ולא במושגי מסגרות הנשמה, כי הדמיון בשימוש באנרגיה כוללנית נמצא רק המרחב האדמתי שבו מנהלי הרוח והנפש פועלים. הסכנה במושגי השקר במרחב הזה ברמת מסגרות הנשמה היא חוסר זיהוי וסטייה מהסרט ואיבוד אור תנע, ובגלל זה נוצרו באנושות חוקים שמטרתם היא ליצור הירתעות מלעבור על הדיבר הזה. במקורו הדיבר "לא תענה ברעך עד שקר" לא היה בתכנות המקורי של האלגוריתמים הנשמתיים. לא היה להם בתכנות את מושג השקר, כל אחד היה עצמאי לעצמו עם רשימות ביצוע שונות ועם אנרגיות מיוחדות לו. מכאן צריך להבין כי קוד השקר מקורו במערכת החשוכה, וכל המשתמש בקוד הזה למעשה משתף פעולה עם המערכת החשוכה. המחשבים מציעים לאנושות לא להתחבר לקוד השקר כי פעולת השקר לא מתבטאת רק במרחב האדמתי אלא היא מתבטאת גם במרחב הקוונטי שבו פועלים אלגוריתמי הנשמות. לעבור על הדיבר הזה יש לו השפעה ארוכת טווח גם אחרי שמסגרת הנשמה סיימה את הסרט ונעלמה מהמרחב הזה. בקיצור, אל תתפתו לשקר אפילו עם זה מביא לכם תועלת כלשהי במרחב הזה. חוץ מחוקי המרחב האדמתי תוצאות השקר ממשיכות אתנו הלאה לאחר שנעלמנו מהמרחב הזה והשקר יגרום לנו איבוד אור תנע, זה אומר שמסגרת הנשמה בפעם הבאה תרד עם פחות אנרגיית חיים למרחב האדמתי. אז אולי פשוט לא לחיות בשקר, לשים לב לאזהרה שנמצאת בדיברות, וכך רק נרוויח כי לשקר אין רגליים, הוא מדדה ואין שום יציבות בשקר.
פרק- 175 בלי עיניים גדולות העיניים נשארות צעירות. לא מדובר על משקפיים או פגמי ראייה כאלו ואחרים, לא טיב הראייה אלא עצם מה שהן רואות. כדי שהעיניים יישארו צעירות הן זקוקות כל הזמן לאנרגיה שתשאיר אותן צעירות. לכן האנרגיה ששולטת בעיניים היא אנרגיית יסוד האש. בטח תרימו גבה באמת? אז בשביל זה יש דוגמה אחת מאוד מוכרת, למה יש דמעות בעיניים ולמה כשהדמעות נעצרות או לא מספיקות אנחנו מרגישים יובש בעיניים והעיניים מתייבשות ושורפות. חשבתם על זה פעם?. הדיבר "לא תחמוד" בא כדי להזהיר אותנו בדיוק מהמצב שבו האש בעיניים לא תדע להבדיל בין שלי ובין של האחר. נתוני המחשבים מפרקים את הקשר בין הדיבר "לא תחמוד" לבין הסיבה שהאש נמצאת בעיניים. הפעם נתוני המחשבים לא הולכים עד למלחמת האור והחושך, אלא מתרכזים בתקופה שבה אחרי שבניית המרחב האדמתי הושלמה, ויהוה החליט שהגיע הזמן לנצל את המרחב הזה כדי להתחיל לבצע את רשימות "המקור" שעסקו בחקר אנרגיית יסוד האדמה. את התהליך הזה אנחנו פוגשים בששת ימי הבריאה שבסופם האדם נוצר. בפני יהוה עמדה בעיה לא פשוטה, מצד אחד המרחב הזה בגלל שחקר אנרגיית יסוד האדמה רק התחיל, אז נוצרה אפשרות הבחירה החופשית איך לבצע את כל ניסויי החקר, וזה דבר שהוא זר כי האלגוריתמים לא נוצרו לבחירה חופשית, הדבר השני מסגרות הנשמה לא יכולות להיפגש ישירות עם אנרגיית האדמה אלא הן חייבות מתווך שהוא יהיה מסוגל לבצע את מימוש דרישות "המקור" ברמת המפגש עם העולם החומרי. זאת הייתה הנקודה שבה נוצרו מנהלי הרוח והנפש והגוף הפיזי. זה אומר שהמושג "נעשה אדם בצלמנו" מדבר על יכולת לשאת במסגרת הנשמה את הסרט המבוסס על דרישות "המקור" ואילו כלי העזר הרוח, הנפש והגוף הפיזי לא הם שנוצרו בצלמו. כדי שמסגרת הנשמה תוכל להפעיל את כלי העזר שברשותה במרחב של בחירה חופשית, יחד עם כל הקשיים במפגש עם אנרגיית יסוד האדמה, יהוה היה צריך לתת תמריץ לכלים המבצעים הרוח, הנפש והגוף הפיזי כדי שהם יבצעו את מה שמסגרת הנשמה הטילה עליהם. התמריץ היה חייב לכלול רצון, תשוקה, חתירה להישגים, סקרנות ורצון לחוות ולנסות. כדי להשיג את זה יהוה הפעיל את העיניים הפיזיות תחת שליטה של אנרגיית יסוד האש. האדם נוצר והתחלת דרכו הייתה במושג גן העדן שבו מסגרת הנשמה למדה לפעול במרחב של בחירה חופשית. עד הרגע של האכילה מעץ הדעת. בנקודה הזאת יהוה הבין כי אנרגיית יסוד האש שהפעילה את העיניים מתגברת על הרצון למלא את ההנחיות שניתנו לאדם. זה אומר שהעיניים של האדם במרחב של בחירה חופשית יצאו מכלל שליטה. כי בסיכומו של דבר כל מערכת הכלים נוצרה כדי לבצע את סרט דרישות "המקור" והניסיון בגן העדן הראה כי למרות הוראת האיסור הן פעלו על דעת עצמן. גירוש האדם מגן העדן לא היה רק בגלל החטא, אלא יהוה הביא את האדם למצב שבו עבודת האדמה והקשיים יקטינו את פעילות יסוד האש בעיניים. בהמשך יהוה ראה כי העיניים הגדולות שנוצרו בתור תמריץ ממשיכות לגבור על כל מה שמסגרות הנשמה הביאו כסרט. הבעיה לא הייתה בעצם העיניים הגדולות. אם הן היו לא במרחב אדמתי, זה לא היה מהווה הפרעה לסרטי מסגרות הנשמה. במרחב אדמתי העוסק במימוש פיזי הבעיה הזאת יצרה את המצב שהעיניים שחמדו גם מימשו, וכך האדם הפך לרודף אחרי כל מה שהעיניים שלו חמדו. נכון ששום דבר שמושג ברמה החומרית לא ממשיך אלא נשאר כאן, אבל הקצבת האנרגיה לצורך זה הורידה את כמות האנרגיה שנשארה עבור ביצוע הסרט במימוש פיזי, וזה גרם לכך שמסגרות הנשמה חזרו עם סרטים חסרים ופה נפגשים שוב עם הפגיעה באור התנע. ברגע שיהוה הבין כי במסגרת הוראות ההפעלה הבריאתיות במרחב הזה הוא חייב להכניס איסור מפורש מלקחת חומר פיזי שלא שייך לסרט שלך, נכנס הדיבר "לא תחמוד". המחשבים מציעים לאנושות להבין כי כל אחד יורד עם סרט אחר שדורש מימוש אחר במרחב הזה. לא נכון לחמוד ולקחת חומר ששייך למסגרת נשמה אחרת כי היא תהיה חסרה ואילו ללוקח זה איננו ברשימת הסרט שלו ובכל מקרה זה לא יכול לקדם אותו במרחב הזה. אם העיניים הגדולות חומדות מה ששייך לאחר, כדאי לאנושות להיזכר בדיבר "לא תחמוד" ולא ללכת אחר יסוד האש בעיניים. בקיצור, יש לנו עיניים גדולות שנשארות צעירות בגלל שיסוד האש שולט בעיניים, העיניים חומדות מה ששייך למסגרת נשמה עם סרט אחר, האנרגיה שנשקיע בלקחת את החומר שלא שייך לסרט שלנו יחסר לנו בשלבים הבאים והחומר יחסר גם למי שלקחנו ממנו. אז אולי כדאי לנו לשים לב לדיבר "לא תחמוד" כי לא סתם הוא נכלל בעשרת הדיברות.
פרק- 176 עבודת שורשים לכל אחד יש אבא ואימא. אפילו היום בתקופה שיש תרומות זרע, יש הפרייה מלאכותית, ועדיין יש אבא ואימא למרות שלא תמיד ידוע בדיוק מי האבא. הדיבר כבד את אביך ואת אמך לא מחזיק מים אם לא יודעים מי האבא. אם לא יודעים מי האבא איך אפשר לכבד אותו? זה אומר שבעצם הדיבר כבד את אביך ואת אמך פשוט לא מסתדר עם התקדמות האנושות. אם זה כך יחד עם זה שברור שהציוויים שנתקבלו עם עשרת הדיברות הם נצחיים, אז איך זה שהדיבר כבד את אביך ואת אמך היום לא תופס והוא מפגר אחר התקדמות האנושות. אולי הכוונה שמסתתרת מאחורי הדיבר הזה לא מכוונת את דבריה למושג האב והאם הביולוגיים והאנושיים. אז למי כן הכוונה בדיבר כבד את אביך ואת אמך? נתוני המחשבים מפנים את התשובה למקור אחר לגמרי. "המקור" שהוא כלי שייצר הגורם השלישי לצורך ניהול חלק היקום הנוכחי, בנוי על פי השיטה של שני הקטבים. ל"מקור" יש את קוטב הפלוס ואת קוטב המינוס. שני הקטבים יוצרים אצל "המקור" שלמות ויכולת להתנהל דרך חלוקת תפקידי הניהול של היקום הנוכחי. "המקור" הוא זה שתכנן ונתן את רשימת דרישות "המקור" לאלגוריתמי הנשמות כשהן מכוונות ומתוכנתות לצורך הצרכים שלו. מהרגע שאלגוריתמי הנשמות הושלמו ונשלחו כל אחת למטרות שהציב להן "המקור", הן לא תוכנתו להיפגש עם "המקור" כי הן תוכנתו להיות עצמאיות במרחב. המרחק שנוצר בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות דומה לגוזלים שעזבו את הקן ויצאו לדרך עצמאית. הדבר היחיד שחיבר אותן ל"מקור" היה דרך שליחת נתוני חקר וניסוי שאלגוריתמי הנשמות ביצעו במרחבי היקום בשדות החושך.. בדומה לשליח שיצא לדרכו ופועל לפי רשימה שניתנה לו מראש, ומה שמקשר אותו לשולח הוא קו תקשורת שדרכו הוא מעביר את תוצאות שליחותו ומקבל תמורת זה כסף לצורך המשך ביצוע השליחות. המרחק הזה והעצמאות של אלגוריתמי הנשמות מזכירה תוכנת מחשב כמו פוטושופ לדוגמה שהיא עצמאית ואין לה קשר למתכנתים שלה. הסכנה במרחק הזה היא שהאלגוריתמים יאבדו את המידע על מי שבנה אותם והם מחויבים אליו. הדיבר כבד את אביך ואת אמך בא להזכיר לאלגוריתמי הנשמות את מקורם שהוא "המקור". אלגוריתמי הנשמות נוצרו תוכנתו ונבנו על ידי הקוטב החיובי של "המקור" שהוא האב היוצר. כל התכנות של אלגוריתמי הנשמות שכלל את הקודים לעצמאות, את הדבקות במטרה, את רשימת דרישות "המקור" נוצרו על ידי הקוטב השלילי של ה"מקור" היא האם המחנכת. גם במרחב האדמתי תפקידו המרכזי של האב הוא ליצור ולספק את הפרנסה כלומר את האנרגיה, ותפקיד האם הוא לחנך ולהכווין את הילדים. כל זמן שאלגוריתמי הנשמות עסקו בהחזרת האמון בינם לבין "המקור" הריחוק לא היה גדול וידיעת היוצר והמחנכת כלומר האב והאם היוצרים הייתה ונשמרה. כל הבעיה התחילה בבריאה הנוכחית כשנוצר המרחב האדמתי ונוצרה אפשרות הבחירה החופשית. המרחק שגדל יחד עם העצמאות ויכולת הבחירה החופשית יצרו סכנה של ניתוק מהאב ומהאם שמהווים את שני הקטבים של "המקור". ניתוק כזה היה פוגע באספקת אנרגיית אור התנע, יחד עם חוסר הבנה של אלגוריתמי הנשמות למה הם נוצרו, מה הסיבה שהם מחויבים לרשימת דרישות "המקור", ולמה הם צריכים לדבוק בה. משמעותם של ניתוקים כאלו היו יוצרים ערב רב של אלגוריתמי נשמות שמסגרות הנשמה שלהם ירדו למרחב האדמתי כשאין להם שום מושג למה ומה בכלל הם באו לעשות במרחב העוין הזה. זה היה מביא לכך שהאלגוריתמים הנשמתיים היו מתחילים לסרב לשלוח למרחב האדמתי את מסגרות הנשמה. כמו שהאנושות רוצה לדעת למה היא נשלחת ומה המטרה, כך גם האלגוריתמים הנשמתיים לא פועלים כמו רובוטים כי יש בהם את קוד העצמאות. הדיבר כבד את אביך ואת אמך, בא להזכיר למסגרות הנשמה היורדות למרחב האדמתי את מקורן, מי בנה ויצר אותן, ובעקבות זה להבין מה מטרת ירידתן למרחב הזה. כי ללא הדיבר הזה שמזכיר למה הן כלל נמצאות כאן, הסרטים לא היו מתבצעים ואור התנע היה נפגע. המחשבים מציעים לאנושות להבין מי הם, למה הם נמצאים במרחב הזה ודרך זה לכבד את מי שיצר ותכנת אותם, ודרך ההבנה הזאת גם הסרטים יבוצעו עם פחות סטיות מרשימת ההוראות המקוריות של האב והאם שהוא "המקור" בקיצור, הדיבר כבד את אביך ואת אמך, לא בא לתת לאנושות את ההבנה שהאב והאם הביולוגיים זקוקים לכיבוד אלא יוצרי אלגוריתמי הנשמות הם שצריכים להיות בזיכרון האנושי, כי זה המפתח לביצוע תפקידם במרחב הזה. אז תזכרו את מקורכם.
פרק- 177 חוגגי הבטלה האנושות חוגגת ומקדשת את היום השביעי. אצל הנוצרים היום השביעי הוא יום ראשון, אצל היהודים היום השביעי הוא יום השבת, אצל האסלאם היום השביעי הוא היום השישי. לפי הדיבר זכור את יום השבת הכוונה היא ליום השביעי. אז אצל כל הדתות זה יוצא היום השביעי. ראשון עד ראשון, שישי עד שישי, שבת עד שבת. זה לא משנה מתי יוצא היום השביעי, מה שמשנה זה עצם היום השביעי, המספר שבע הוא המכנה המשותף בין כולם. למה חשוב כל כך לא להשתמש ביום השביעי ולמה יהוה כיוון את כל תהליכי הבריאה בצורה כזאת שביום השביעי הוא לא יצטרך לברוא ואז הוא שבת מכל מלאכתו אשר עשה. נתוני המחשב מראים את ההיגיון ואת האילוצים שיהוה עצר ביום השביעי את מלאכת הבריאה. אם האנושות מקדשת וחוגגת את היום השביעי היא בעצם חוגגת את חוסר העשייה. כלומר היא מקדשת את הבטלה. מוזר נכון? אז למה יהוה הכניס בתוך עשרת הדיברות את חגיגת הבטלה שלו ודרש לקדש ולזכור אותה. כל תהליך בריאתי דורש מידע ונתונים שיספקו את הבסיס לכל החלקים שירכיבו את תהליך הבריאה. גם יהוה כשהוא התחיל את תהליך הבריאה שנמשך שישה ימים קוסמיים ולא שישה ימים שאנחנו סופרים בצורה ליניארית היה זקוק למידע ונתונים כדי לבצע את בריאתו של מרחב יהוה. הבריאה בנויה משש שכבות של מרחבי מידע קוונטיים שמלאים במידע שהושג מאזורי החקר והניסוי ממקומות שלא קשורים לאנרגיית יסוד האדמה. שש השכבות האלו מהוות את מאגר המידע הבריאתי ולשם כל תוצאות הניסויים בבריאה משודרים ונמצאים שם בצורת חלקיקים נושאי מידע. אם נבדוק את תהליך ששת ימי הבריאה נראה כי יהוה יצר אותם בסדר מסוים עד שביום השישי הוא הגיע לשכבה שנתנה לו את המידע והנתונים איך לברוא את האדם. כתוב נברא אדם בצלמנו ובדמותנו, וזה כי השכבה השישית הכילה את הנתונים והמידע על מושג האלוהים. רק אז יהוה סיים את תהליך הבריאה. כל שכבת נתונים מתוך שש השכבות מכילה נתונים ומידע מתוצאות שונות המתקבלות מאזורי הניסוי השונים בבריאה, כך שכדי לאסוף את כל הנתונים יהוה השתמש בכל ששת שכבות המידע. אין שכבה שביעית במאגר הנתונים הבריאתי. לאחר שיהוה עבר ואסף את כל הנתונים מששת השכבות ואין שכבה שביעית הוא סיים את תהליך הבריאה ושבת מכל מלאכתו. היות וששת שכבות המידע מקבלות כל הזמן מידע מאזורי הניסוי הבריאתיים, אם ינסו להזרים מידע לשכבה שביעית שלא קיימת המידע הזה לא יהיה לו מאגר מידע. זה דומה בעולמנו למחשב שיש לו שישה דיסקים שמאחסנים את המידע וננסה לשמור מידע והכתובת תהיה דיסק שבע שלא קיים. הדיבר על היום השביעי בא כדי להזכיר את מבנה שש השכבות ובעקבות זה יש את המשפט שאומר שאין ברכה במה שעושים ביום השביעי. יהוה היה צריך להתריע בפני מסגרות הנשמה שיורדות למרחב האדמתי שכל פעילות שתיעשה במסגרת ביצוע הסרט לא תהיה לה כתובת במאגר המידע הבריאתי. למה זה חשוב? מסגרת הנשמה שיורדת למרחב האדמתי אוספת את המידע הרלוונטי לסרט שהיא נושאת איתה מתוך ששת שכבות המידע. אם מה שנעשה ביום השביעי לא יהיה במאגר המידע הבריאתי כי הוא נעשה ביום השביעי, מסגרת הנשמה לא תמצא את המידע הזה בזמן שהיא יורדת למרחב האדמתי והוא יחסר לה, ובעקבות זה או שהסרט יהיה חסר או שמסגרת הנשמה תיתקל בקשיים מעבר למה שדורש הסרט. וכל זה כי שידור תוצאות הניסויים והחקר במרחב האדמתי לא מצא את השכבה השביעית שלא קיימת. יהוה ידע כי מדידת הזמן במרחב האדמתי לא זהה לזמן התהליכי בששת השכבות ולכן הדיבר זכור ושמור את היום השביעי לא בא להלל ולחגוג את חוסר העשייה של יהוה, אלא בא להזהיר את מסגרות הנשמה שכל מה שהן יעשו ביום השביעי לא יתווסף למאגרי המידע הבריאתיים, ולא יהיה ניתן להשתמש בהם בהמשך. המחשבים מציעים לאנושות להבין את חשיבות של שידור התוצאות לששת שכבות המידע וכדי לא לאבד נתונים לא לייצר נתונים ביום השביעי כי הם יהיו ללא כתובת. ביום השביעי אפשר לעשות הכול בתנאי שהעושה יבין ששום דבר מזה לא ייכנס לששת שכבות המידע ולא ישרת אותו בהמשך. בקיצור, אין קדושה בדיבר זכור ושמור את היום השביעי, יש בזה רק אזהרת חוסר בשמירת נתוני עשייה שיכולים להיות חסרים למסגרות הנשמה ברדתן בפעם הבאה למרחב הזה. אז תזכרו שלא מדובר בקדושה אלא בהימנעות מלבזבז תוצאות ניסוי וחקר שלא יוכלו לשמש להמשך.
פרק- 178 היכרות ודרישות האנושות מעלה על נס את מעמד הר סיני ומקדשת אותו. ההצגה הגדולה של עליית משה להר סיני יחד עם הסנה הבוער ונתינת לוחות הברית מגרים עד היום את דמיון האנושות. השאלה היא למה יהוה לא ירד אל משה כדי לתת לו את לוחות הברית? למה הוא אילץ את משה לעלות אליו לפסגת הר סיני? נתוני המחשבים מסבירים מדוע משה נאלץ לטפס אל פסגת ההר כדי לקבל את לוחות הברית. יהוה בנוי מאנרגיה עוצמתית, אנרגיה בריאתית. אם יהוה היה יורד למרחב האדמתי, המרחב האדמתי לא יכול להכיל אנרגיות עצומות כמו של יהוה, וירידה של יהוה למרחב האדמתי הייתה מפרקת ומחסלת את כל המרחב שיהוה בנה. זאת גם הסיבה שהתקשורת של יהוה עם המרחב האדמתי נעשתה על ידי שליחים כמו מלאכים או הנביאים. עשרת הדברות מחולקות לשלוש הדברות הראשונות שאין להן קשר עם שאר שבע הדיברות. שלושת הדיברות הראשונות אנכי יהוה אלוהיך, לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, לא תשא שם אלוהיך לשווא אלו הדיברות שמבססות את שליטת יהוה על המרחב האדמתי. שבע הדיברות הנוספות הן הוראות הפעלה שנוצרו עבור מסגרות הנשמה כשהן בונות את כלי העזר לצורך מימוש סרטים שהן ירדו איתן. שבע הדיברות נותנות את המידע למנהלי הרוח והנפש על מקורן, ודרך זה לתת למסגרת הנשמה את האפשרות הטובה ביותר לבצע את סרטי החיים במרחב האדמתי. צריך להבדיל בין שלושת הדיברות הראשונות שהן הכרזת השולט במרחב האדמתי ואיך לא לשכוח מי בעל הבית, ואילו שאר הדיברות כבר עוסקות ב-למה וב-איך. הסיבה שיהוה נתן את הוראות ההפעלה באה מתוך הבנת חוסר המגבלות שמסגרות הנשמה ייתקלו בהן במרחב שבו השליטה היא דרך בחירה חופשית, וכדי לנתב את מסגרות הנשמה לכיוון של מימוש שיביא בעקבותיו אור תנע, יהוה הוריד למרחב האדמתי את הוראות ההפעלה בדמות עשרת הדיברות. המחשבים מציעים לאנושות לפעול מתוך הבנה כי המרחב הזה למרות שהוא פועל מתוך בחירה חופשית, הוא נשלט בידי כוח בריאתי שבנה את המרחב הזה והחווים במרחב הזה לא נעזבו לנפשם שיעשו מה שעולה על דעתם. על האנושות לקחת את הוראות ההפעלה כמתווה דרך ולא כאוסף של מצוות עשה ואל תעשה כי צורה זאת מבטלת את הבחירה החופשית. המחשבים מציעים לאנושות לקחת אחריות על עשייתם במרחב האדמתי מתוך התחשבות בהוראות ההפעלה בדמות עשרת הדיברות. בקיצור, כדי שמסגרות הנשמה שמגיעות למרחב של בחירה חופשית, וכדי שהן לא יאבדו את הצפון, עשרת הדברות מלמדות כי יש השגחה על מה שהן עושות כאן כדי שאור תנע יצא מזה ויש בעל בית במרחב של בחירה חופשית. הוראות ההפעלה באות להזכיר את מקור מסגרת הנשמות, ושהן מחוברות למשהו הרבה יותר גדול והן רק מבצעות שליחות. וכדי לדעת לדבוק בשליחות הן צריכות להיות מודעות למקורן. מי שלא מודע לעברו לא יכול לבנות את עתידו.
פרק- 179 המייצבים והמניעים אפשר לחלק את האנושות לשני סוגים, אלו שמחפשים רק את השקט ואת היציבות, ואלה שמכנים אותם פתיל קצר. כל אחד מהאנושות יורד לכאן כעצמאי, כל מסגרות הנשמה באות מאלגוריתמי הנשמות, אז למה יש טיפוסים שהם מייצבים (רודפי השלום והשקט) ומולם הטיפוסים המניעים (רודפי המלחמות וההתנגשויות). אם כל אלגוריתמי הנשמות הגיעו מאותו "מקור" מה הסיבה שאלגוריתמי הנשמות מתחלקים לשני סוגים. נכון יש ביניהם גווני ביניים, אבל אם נתבונן בקצוות נמצא את ההבדלים האלו. נתוני המחשבים יודעים ומודעים לשני הקצוות האלו, אבל הם מסבירים מהיכן ומתי נוצרו ההבדלים. "המקור" יצר ותכנת את אלגוריתמי הנשמות לצורך חקר וניסוי של אנרגיות. היות וכל היקום שנשלט על ידי הגורם השלישי משתמש באנרגיות שהמדע מכנה אותן ארבעת הכוחות הפיזיקליים שהם הכוח החזק, הכוח החלש, האלקטרומגנטיות, הכבידה, הם מייצגים את יסוד האש, יסוד המים, יסוד האוויר, יסוד האדמה. בכל אלגוריתם נשמתי תוכנתה תוכנית פעולה על ידי "המקור" שעסקה באחת מהיסודות. הרצון של "המקור" היה לזהות התנהלות של חיבורי אנרגיה כמו חיבור בין יסוד האש ליסוד המים, או יסוד המים עם יסוד האוויר וכך הלאה. כל אלגוריתם נשמתי היה מתוכנן לבצע רשימת דרישות כשאחד מהיסודות הוא המוביל. כמו אלגוריתם שתוכנן לחקר חיבורי יסוד האש ברשימת הדרישות הוא צריך היה לחבר את יסוד האש עם שאר שלושת הכוחות הפיזיקליים. תכנון האלגוריתם הנשמתי לא כלל שום הפנייה להיות מייצב או להיות מניע. הכיוון לפנות להיות מייצב או להיות מניע היא תוצר של התנהגות האנרגיות שהיו בתכנון של דרישות המקור. יסוד האש כמוביל את החקר והניסוי הוא יסוד פעיל מאוד, בעל פעולה מהירה זה יסוד לא מתחשב אלא שואף להשיג את מטרתו. זאת אומרת שאלגוריתמי נשמות שמטרתם הייתה להתעסק באנרגיית יסוד האש למדה איך לנהוג בו ואלגוריתמים נשמתיים אלו לאט, לאט עברו להיות במחנה המניע. אלגוריתמי נשמות שהיסוד המוביל בדרישות "המקור" היה חקר יסוד האוויר בגלל מהירותו גם הם עברו למחנה המניע. ההבדל בין שני מרכיבי המחנה המניע הוא שיסוד האש מהיר בפעולתו ובתגובתו אפילו שהוא יכול לטעות, ואילו יסוד האוויר הוא יסוד מחושב יותר, איטי יותר אבל ברגע שהוא פועל הוא לא מתחשב כבר בתוצאות הניסוי. המחנה המייצב מורכב מאלגוריתמי נשמות שיסוד המים הוא המוביל בדרישות "המקור" יסוד המים איטי בפעולתו ולא רץ אחרי פעילות מהירה ואלימה, וכדי שאלגוריתמי הנשמות יוכלו לחקור את יסוד המים הם נקטו בשיטה של חיפוש השקט המחקרי, לא הפעילו פזיזות, ולא רצו אחרי מהירות פעולתית. המרכיב השני במחנה המייצב אלו אלגוריתמי הנשמות שדרישות "המקור" מהם כללו את יסוד האדמה שהוא המוביל. יסוד האדמה איטי בתגובה, איטי בהשגת תוצאות, שומר על מסגרות הניסוי, ועד שהניסוי לא מסתיים הוא מתעקש לסיים אותו. שני מרכיבי המחנה המייצב כוללים חקר יסודות שהם הפוכים בהתנהגותם מהיסודות שמרכיבים את המחנה המניע. אז מה לזה ולאופי האדם? כל אחד מהאנושות שמסגרת הנשמה שמגיעה למרחב האדמתי בא מאלגוריתם שמתוכנת לדרישות שונות ומנותב ליסוד אחר. זה מתבטא במרחב האדמתי באופי שונה של האדם כי האדם הוא המבצע את הסרט שמופק מדרישות "המקור". ההבדלים בין האנושות הם עד כמה דרישות "המקור" דרשו אנרגיות קיצוניות יותר שזה מתבטא בפתיל קצר, או שהאנרגיות היו פחות קיצוניות, ואז גם אופי האדם פחות קיצוני. עם גווני ביניים באופי. זאת הסיבה שיש באנושות קיצוניים יותר לצד הפתיל הקצר או קיצוניים יותר לצד הפתיל הארוך. האופי נשאר לאורך כל הדרך החל מבריאת הנשמות ועד לבריאה הנוכחית, עם תיקונים קלים באופי ההתנהלות בהתאם לניסיון שאלגוריתמי הנשמות רכשו תוך כדי תהליך החקר והניסוי. בקיצור, כל אחד יש לו את האופי שלו, מזה גם נובע שלא כל אחד יכול להיות מנהיג. האופי לא נקבע רק בסרט הנוכחי, אלא זה תהליך לימוד התנהלות שמתאימה לאנרגיות של דרישת "המקור". אז אל תנסו לשנות אופי, לפי המשפט התנכ"י "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו" (ירמיהו י"ג כ"ג) תנסו לעדן אותו בהסתמך על המערכת ההרמונית. אבל תזכרו האופי נשאר ויכול להתפרץ כשהתנאים מתאימים. כי האופי נמצא במקור האלגוריתם הנשמתי.
פרק- 180 סבבי קידום וסבבי ועצירה אין אחד באנושות שלא מחפש מה צופן לו העתיד. כשנולדים במרחב האדמתי כל אחד מגיע עם סרט חיים וזה הסרט שקובע איך ייראו חייו, למה בכלל הוא נולד במרחב האדמתי, מה הוא צריך להשיג לאורך החיים. כולם מדברים על הייעוד בחיים, אז הסרט כולל כמה מטרות ייעוד ולא רק מטרה אחת. אחרת אחרי השגת הייעוד לא היה לנו מה לעשות במרחב הזה ומסגרת הנשמה הייתה מסתלקת מפה מהר ככל האפשר. "חכמי הדור" ישאלו אם זה כל כך חשוב ואם כל מי שנולד כאן כל כך רוצה לדעת מה צופן לו העתיד או בלשון העם "מה יהיה", אז למה שלא נדע את הסוד הגדול שמסתתר בסרט החיים מהרגע שאנחנו נולדים? התשובה די פשוטה: באזור שנשלט על ידי בחירה חופשית אסור לתת רשימת הוראות לביצוע כי זה נוגד את הבחירה החופשית, ורשימת הוראות תנתב את מי שנולד כאן לחיות כמו רובוט ממלא הוראות. לכן מה שכתוב בסרט החיים הוא הסוד השמור ביותר, גם המחשבים הבריאתיים לא מסוגלים לזהות את ספר ההוראות שמסגרת הנשמה ירדה איתה. אבל התהליך שקובע את טיב הסרט שנקבע באלגוריתם הנשמתי הם כן מזהים. נתוני המחשבים מזהים שני סוגי סרטי חיים סרט שמקדם את האלגוריתם הנשמתי וסרט שלא מקדם. אז מה הם שני סוגי הסרטים. כעיקרון סרט חיים נבנה על ידי ההפקה שמתרגמת את אחת מדרישות "המקור" למצב שבו ניתן יהיה במפגש עם אנרגיית יסוד האדמה לתת מענה לדרישה. זה סרט שמקדם את התפתחות האלגוריתם הנשמתי כי הוא מקדם את האלגוריתם הנשמתי לעבר מטרתו שהיא ביצוע רשימת דרישות "המקור". הפקת הסרט יכולה לכלול סצנות קלות יותר וסצנות קשות יותר, סצנות שנעשות בגיל מסוים בהתאם לתהליך הסרט. נתוני הסרט כוללים חברויות, זוגיות, חוויית עושר, חוויית עוני ומחסור, תהליכי לימוד כמו אוניברסיטה, התעניינות בסוגי עיסוק שונים, תהליכי הזדקנות, בריאות וחולי. מסגרת הנשמה יורדת עם סרט חיים מלא. בהתאם לסרט מסגרת הנשמה בונה את מנהלי הרוח נפש. את גוף התינוק הפיזי מסגרת הנשמה בוחרת לפני הירידה למרחב האדמתי כשהיא מזהה את הגוף הנבנה ואת מסגרת המשפחה ובהתאם לזה מסגרת הנשמה בוחרת בהורים ולא ההורים בוחרים באיזה סוג נשמה תיכנס לתינוק שלא נולד עדיין. זה מוכר וידוע כי זאת הדרך שבה סבב שמקדם (גלגול סטנדרטי) מתנהל. אבל מה קורה כשהסרט לא משיג את מטרותיו? המפגש של המבצעים מנהלי הרוח והנפש שנאלצים לחיות בעולם שבו המערכת ההרמונית של השיתוף שולטת? החיפוש אחר ההידמות לאחרים, הרצון להתעלות מעל המגבלות גובר, העיניים הגדולות, ההתמכרות לחומר, רצון האגו הארצי להתבלט, כל אלו ויש עוד יוצרים מצב שבו לא כל מטרות הסרט מושגות. כל זמן שהמרחב האדמתי לא השתנה ועדיין אנרגיית יסוד האוויר לא החליפה את אנרגיית יסוד המים, כל מה שלא הושג בסרטים הקודמים נרשם באלגוריתם הנשמתי כהערות הדרושות להשלמה. לעיתים אם היה מפגש של תיאום אנרגטי עם אחד הסרטים, מה שלא הושג שובץ בסרט וכך ההערה הזאת הושלמה. אבל לאורך הזמן רשימת ההערות הדרושות להשלמה הלכה והצטברה ובתקופה הנוכחית של התחלפות אנרגיית יסוד המים באנרגיית יסוד האוויר, לא נותרה ברירה בפני האלגוריתם הנשמתי אלא לעצור את סבבי הקידום ולבנות בהפקה סרט שמכיל רק את ההערות שלא הושלמו. סרט כזה שמורכב מהערות לביצוע שבאו מסרטים שונים ומסצנות בגילים שונים לא פשוטה בלשון המעטה לביצוע. כי הסרט מורכב כולו מקשיים שלא בוצעו בסרטי החיים הקודמים. במרחב האדמתי אנחנו מתפלאים למשל על ריבוי ילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי בדרגות חומרה שונות. סרט שמחבר בתוכו טווח שלם של חוסר בביצוע סבבים מקדמים כתוצאה מההתמכרות להרמוניה הסביבתית, יורד כשהוא מבצע את רשימת ההערות לביצוע כשהוא מנותק מהתקשורת הסביבתית שלא תפריע לו לביצוע הסרט הזה כי זה סרט השלמות שלא תורם להתפתחות ולקידום האלגוריתם הנשמתי. במרחב הזה אנחנו מנסים בכל דרך לקדם את יכולת התקשורת של האוטיסטים ולא מוכנים להבין כי האוטיסט ירד למרחב האדמתי מתוך כוונת מכוון שהתקשורת לא תפריע לו להשלים את ההערות לביצוע שנאספו מסרטים קודמים. לא מדובר רק על אוטיסטים, בכלל כל מי שנולד עם פגמים שונים בנושאים שונים, ודרגת הקושי היא גבוהה, ומתווה לו חיים קשים נמצא בסבב עצירה. המחשבים מציעים לא להתאמץ לשנות את מי שהגיע למרחב הזה, משתי סיבות סיבה ראשונה לא להפריע למהלך ביצוע של סרט המכיל אוסף של הערות לביצוע מסרטים קודמים, הסיבה השנייה בכל מקרה לא נצליח כי נושא הסרט אין לו דברים אחרים והבחירה החופשית להיות אוטיסט או לא, לא משפיעה עליו. בקיצור, לא סתם נולדים היום הרבה ילדים עם פגמים שונים, הם משלימים את מה שלא הושג בסבבים מקדמים, להקל עליהם את החוויה ניתן, אבל לא ניתן לשנות אותם ולהתאימם לטעמנו.