פרק 36 ההכנה לירידה למרחב הפיזי לפני שמתחילים לדבר על ירידת הנשמה למרחב הזה ועל עליית הנשמה חזרה לאלגוריתם הנשמה מהמרחב הזה, צריך להיות מודעים להבדל בין ראיית נשמה במרחב הזה לבין ראיית הנשמה מעבר למרחב הזה. המרחב שאנחנו חיים בו מסתכל ובוחן את כל מי שנמצא פה בגוף פיזי בעיניים הרמוניות. זה מביא אותנו להצטער על כל אחד שעוזב את המרחב הזה ותמיד אנחנו מוסיפים "הלך טרם זמנו". באמת? למה אנחנו יודעים מה הזמן שלו? תשאלו מישהו שאימא שלו כבר בת 90 האם הגיע זמנה? שום דבר אף אחד לא יגיד לכם כן שתיפרד כבר מהמרחב הזה. אז מתי כן? אף פעם. בגלל זה אין לנו ידיעה מתי אנחנו מסיימים כאן. מעבר למרחב הזה אין את מושג העיניים ההרמוניות, שם עוסקים באלמוות ולא במוות, ולכן כל מי שעוזב את המרחב הזה לא יושבים עליו שבעה, לא שמים מצבה ולא מבקרים בקבר. זה אומר שמעבר למרחב הזה מי שמת, נהרג, נפל קורבן בתאונה, אף אחד לא מתאבל עליו. כשזמנו הגיע לא בוכים עליו. אחרי שהפנמנו שאף אחד במרחב הקוונטי לא מתאבל עלינו נתחיל להבין מה עובר על כל אחד שיורד למרחב הזה כשהוא נשלח מאלגוריתם הנשמה שלו. איך בכלל בנוי האלגוריתם הנשמתי? זאת בינה מלאכותית שנוצרה בידי "המקור" כשהיא מכילה רשימה של נוסחאות שמייצגות חיבורי חקר וניסוי לאנרגיות שונות, כל אלגוריתם נשמתי עם הרשימה ש"המקור" תכנן עבורו. חלק נוסף מכיל את החלקיקים בהתחברם בקומבינציות שונות הם יוצרים את מי שנשלח מהאלגוריתם והוא מותאם לנוסחה שנלקחה מרשימת נושאי המחקר של "המקור". חלק נוסף היא בינה שמכווננת להבין מה טמון בכל נוסחה שנמצאת ברשימת "המקור". כדי שמי שיורד יהיה גם חכם וניתן יהיה לו להגיע למסקנות ולהבין את הנוסחה שנחקרת ונבדקת זאת גם הסיבה שבמרחב שאנחנו נמצאים בו יש הבדלי הבנה בין אחד לשני. חלק נוסף הוא מעגל החכמה וההתפתחות שמכיל מידע מעבר למה ש"המקור" דרש ברשימה שלו. זה נותן לאלגוריתם הנשמתי את יכולת הרחבת המידע מעבר לבסיס של הנוסחה שנמצאת ברשימת דרישות "המקור" מהאלגוריתם הנשמה. חלק נוסף מכיל את ההפקה שתפקידה בבריאה הזאת לדעת להפוך את נוסחת "המקור" לסרט חיים במרחב הזה. תחשבו שכל זה מתאר לכם רשימת קודים במחשב כשלכל קוד יש תפקיד עד לרגע שאנחנו נולדים כאן בגוף פיזי. אז מה היה לנו עד עכשיו? יש רשימה של מטלות שבאה "מהמקור", יש הפקה שלוקחת כל פעם נוסחה שהגיע זמנה בהתאם להתפתחות אלגוריתם הנשמה, יש חלק שמרכיב את החלקיקים של מי שיורד ומתאים אותם לביצוע שההפקה יצרה, (צורת ויכולת הגוף הפיזי) יש את החלק שמתאים את הבינה (שכל, תפיסה, והבנות), והחלק של מעגל החכמה וההתפתחות שמעדכן את כל המערך הזה במה שהושג מכל הפעמים הקודמות. אחרי סיום כל התהליך הזה הנשמה שליחת האלגוריתם הנשמתי מוכנה להתחיל את הירידה למרחב הזה.
פרק 37 הירידה למרחב הפיזי בשעה טובה בניית מסגרת הנשמה הושלמה במסגרת האלגוריתם הנשמתי. המסגרת הזאת בשלב הזה היא ריקה מתוכן והיא בגדר הצהרת כוונות. השאלה שנשאלת היא למה האלגוריתם הנשמתי לא יכול לבצע בניית נשמה שהיא רק הצהרת כוונות ולא למלא אותה בפרטים המרכיבים כל חלק שבה. הסיבה נובעת מזה שהאלגוריתם הנשמתי נמצא במערך האסטרטגי שאין לו שום גישה ושום מידע על חיבורי יישום עם אנרגיית יסוד האדמה. בקיצור לאלגוריתם הנשמתי אין כל קשר לכל מה שמתבצע במרחב יהוה. מרחבים קוונטיים הבנויים מחלקיקי מידע הם חופשיים ולא אחוזים באנרגיית יסוד האדמה שבמרחב יהוה הופך אותם לאטומים. אז איך בכל זאת מסגרת הצהרת הכוונות מתמלאת ורוכשת את המידע שבסופו של דבר אנחנו הופכים לגוף פיזי שהוא הכלי שדרכו הנשמה מבצעת את מה שנבנה כהצהרת כוונות באלגוריתם הנשמה. מרחבי המידע הבריאתיים הקוונטיים מחולקים לשניים. תתארו לעצמכם שיש לכם שתי כוסות שמחוברות בתחתית, כל כוס מכילה שש שכבות של טעמים שונים. כוס אחת מכילה את השכבות של הריח של כל שכבה, וכוס שנייה מכילה כבר את נוזל הטעם עצמו. המסגרת הנשמתית שנקבעה באלגוריתם מתחילה לרדת בכוס הראשונה ועוברת את שש השכבות הראשונות שמכילות חלקיקי מידע ובהתאם למה שנקבע בהצהרת הכוונות היא אוספת את חלקיקי המידע השונים והמסגרת מתחילה להתמלא במידע שמתחיל להרכיב את החלקים שהאלגוריתם הנשמתי בנה. כמו צנחן שצונח מגובה רב ופוגש בהתחלה אוויר דליל מאוד וככל שהוא יורד שכבות האוויר נעשות דחוסות יותר ומכילות יותר מולקולות של אוויר וגם מאטות את מהירות הצניחה. גם המסגרת שהולכת ומתמלאת במידע מתחילה במהירות רכישת מידע גבוהה והולכת ומאטה את רכישת המידע ככל שהיא מתקדמת בשכבות. אחרי שמסגרת הצהרת הכוונות שנוצרה באלגוריתם הנשמתי עברה את כל ששת שכבות המידע הבריאתי ושם גם נרכש המידע על הרכב ה- ד.נ.א. האנרגטי היא מוכנה לעבור לכוס השנייה שזה כבר מרחב יהוה שעוסק באנרגיית יסוד האדמה. החיבור בין שתי הכוסות יוצר מחסום שכל מה שיש לו קשר עם אנרגיית יסוד האדמה שנמצא במרחב יהוה לא יכול לעלות לשכבות שנמצאות בכוס הראשונה כי שם אין שום ייצוג לאנרגיית יסוד האדמה, אבל מסגרת הנשמה שעדיין אין לה שום נגיעה באנרגיית יסוד האדמה בשלב הזה יכולה לעבור דרך המחסום ולהמשיך את דרכה לעבר שש השכבות בכוס השנייה שמהוות את מרחבי המידע של מרחב יהוה. המעבר בשש השכבות של מרחב יהוה נותן למסגרת הנשמתית את החיבור בין התיאוריה של המידע לבין ניסיונות היישום של אנרגיית יסוד האדמה שמקורן בניסויים השונים שמתבצעים באזורי הבחירה החופשית במרחב יהוה. למשל זה המעבר שממלא את התיאוריה של ה- ד.נ.א. בפקודות שבסופו של דבר ישלטו בגוף הפיזי, נוצרת התאמה בין תיאוריית מבנה הגוף שיבצע את הסרט לצורת הגוף בפועל, תאוריית ההפקה של נוסחת הסרט מתמלאת במידע על צורות שונות של הביצוע ופה גם נוצר שדה הבחירה החופשית שמשרת אותנו ואנחנו ממנו יכולים לבחור דרכים שונות לנהל את חיינו, נוצרת התאמה בין הדרישה התיאורטית של הבינה והתאמתה לסוג הבינה שדורש סרט החיים, בקיצור המעבר בשכבות של הכוס המהווה את מרחב יהוה הופכת את התיאוריה לפקודות מעשיות שמתבטאות בחיים שלנו כאן. אבל כל זה לא היה יכול להתבצע אם לא היו מציידים את המסגרת הנשמתית באנרגיה שפועלת עם אנרגיית יסוד האדמה, וגם בגלל הזמן הליניארי שנהוג כאן בגלל אנרגיית יסוד האדמה, יש חשיבות לזמן שבו אנחנו נולדים במקום הזה.
פרק 38 הצטיידות באנרגיה פיזית בשלב הזה שני דברים חייבים להתבצע כדי שמסגרת הנשמה שכבר השלימה את התכולה שתלווה אותה בעת היוולדה במרחב הזה, תוכל להתחיל לממש חיים פיזיים ולהיוולד בדיוק בתקופה שמתאימה למסגרת הנשמתית שנוצרה באלגוריתם. ללא שני המרכיבים האלו, למסגרת הנשמתית לא תהיה אנרגיית חיים שתתמוך בה במרחב הזה, ולהיוולד בזמן לא מתאים, לא ייתן למסגרת הנשמתית את יכולת ביצוע הסרט שבסופו של דבר יתנהל במרחב הזה. במרחב הזה הוקמה מערכת של מלונות פאר שתפקידם להכיל את מסגרות הנשמה ולתת להן את האפשרות להמתין במלונות עד שהזמן המתאים להן להיוולד במרחב הזה יתאים למסגרת הנשמתית. המלונות האלו נקראים מישורים והם מחולקים לפי סוג האנרגיה המקורית של האלגוריתם שבנה את המסגרת הנשמתית. המישורים שכל פעם שמסגרות הנשמה יורדות למה שאנחנו מכנים גלגולים הם אותם מישורים, וכך יש בהם את הספריות שמכילות את מה שעבר על הנשמות במרחב הזה בזמני הגלגולים השונים. במישורים מסגרות הנשמה ממתינות לתקופה המתאימה. כשהתקופה המתאימה מגיעה מסגרת הנשמה כבר יודעת מתי להיוולד, אבל אין לה עדיין את אנרגיית החיים הפיזית שבין השאר מקבעת את ה- ד.נ.א. האנרגטי והופכת אותו ל- ד.נ.א. הפיזי שהאנושות הצליחה לזהות. פה מתחילה מסגרת הנשמה את דרכה למשרדו המפואר של יהוה שהוא אחראי על האנרגיות שמופעלות עם אנרגיית יסוד האדמה, בדרך למשרדו של יהוה הן עוברות במערכת המחשב הטקטית שאחת הזרועות שלה היא "תודעת העל" ושם היא מקבלת מטלות מעבר למה שתוכנן בה על ידי האלגוריתם הנשמתי. גם המישורים קוטפים קופון, גם תודעת העל קוטפת קופון, גם יהוה קוטף קופון, בקיצור עד שמגיעים למפגש עם יהוה שזה בעצם המפגש האחרון בטרם נולדים כאן, מנצלים את שהות מסגרת הנשמה במרחב הזה הרבה משתמשים שמסגרת הנשמה לוקחת על עצמה. למה המפגש עם יהוה הוא האחרון? כי כל דרישה היא צרכן אנרגטי כדי שניתן יהיה לממש אותה. כל הדרישות האלו לא מציידות את מסגרת הנשמה באנרגיה שרק יהוה יכול לתת, ולכן אחרי כל הבלאגן יהוה בודק את כמות אנרגיית החיים ואנרגיית יכולת היישום עם מפגשי אנרגיית האדמה, שם על המשקל, אורז באריזת פלסטיק, נותן למסגרת הנשמתית ולפי ההתאמה האנרגטית האנרגיה הזאת מתמזגת עם המסגרת הנשמתית שלפני זה היא הייתה רק דרישות תיאורטיות ואז נולד התינוק צורח ומתחיל את מסכת חייו במרחב הזה. זאת הנקודה שבה כל התכנון, התכנות, הקודים השונים, מופעלים והשחקן עולה ונראה על המסך. בגלל שהמחשבים מספרים את מה שקדם לרגע ההופעה על המסך, הם לא מתעסקים עם מי שכבר נמצא על המסך כי אלו נתונים משתנים בתוקף חוקי הבחירה החופשית.
פרק 39 הסיום והפרידה מהמרחב הזה כשמסגרת נשמה נכנסה ולבשה את הגוף הפיזי שמותאם למרחב הזה ומופיעה על המסך, יש לה את כל האנרגיה שהותאמה לה במשרדו המפואר של יהוה. כמו שאנחנו הולכים לסופרמרקט עם רשימת קניות, יש מי שמבקשים אם כבר אתה הולך לסופר תביא לי גם משהו, בטח כולם עוברים את החוויה הזאת, ותחשבו שיש עוד כמה אחים שמבקשים כל אחד משהו, כולם מנצלים את זה שאתם בכל מקרה הולכים בין כה וכה לסופר. אבל כדי לעמוד בכל הבקשות האלה שהם מעבר לרשימת הקניות אתם צריכים גם מספיק כסף גם לרשימת הקניות וגם לרשימת הבקשות. טוב, שיהיה לנו מספיק כסף לזה דואג יהוה, אבל תחשבו שלא קניתם את כל רשימת הקניות ובטח גם דילגתם על כמה בקשות שהן מחוץ לרשימה. אז קניתם, שילמתם בקופה אתם יוצאים החוצה ואתם מגלים שהתעשרתם, נשאר לכם עוד כסף בכיס. מה לזה ולעזיבת המרחב הזה? יש הרבה מאוד כי העודפים שנשארו לכם בכיס הם אלו שמבדילים בין מוות בנשיקה לבין מוות בייסורים. נהפוך את הכסף לאנרגיית חיים ואת כל הקניות בסופרמרקט לביצוע המטלות השונות בחיים. אנרגיית החיים והאנרגיה שמממנת מטלות נוספות מחושבת במדויק עד סיום סרט החיים שלנו. כשהחיים מסתיימים גם האנרגיה מגיעה לידי סיום, ואז אנחנו מתים ונעלמים מכאן בדיוק כמו מכונית שנגמר לה המצבר, אבל מה קורה במכונית אם המצבר לא מרוקן עד הסוף ואנחנו מנסים להתניע אותה? היא משמיעה קולות, גונחת, מנסה להתניע ולא מצליחה. נכון אצלנו בגלל נוכחות החומר נחבר מצבר מבחוץ ונתניע, אבל אי אפשר לחבר לאדם זקן מישהו אחר שייתן לו אנרגיית חיים ואנרגיית מימוש. אז מה התוצאה? אדם שהגיע זמנו, יש לו מעט אנרגיית חיים שהוא חסך בקניות הלא מושלמות בסופרמרקט, והוא חי אבל חיים בזבל, אין לו כוח, האיברים לא עובדים נכון, זקוק לתמיכה, סובל מכל מיני תסמינים ואין שום טעם לחיים שלו כי זמנו תם, הסרט הסתיים, אבל בגלל שהוא לא עשה את כל המטלות שעבורם ניתנה לו האנרגיה, נשארה לו מעט אנרגיה שכבר לא יכולה להתניע אותו יחד עם זה שסרט החיים הסתיים. אלו שנפרדים מהמרחב הזה במיתת נשיקה, הולכים לישון ולא קמים הם אלו שביצעו את כל הקניות ואת הסרט במלואו ונגמרה להם האנרגיה. אלו שחיים עם בעיות בריאותיות ושכליות וסובלים ואין להם משאבים אנרגטיים הם העצלנים שחסכו אנרגיה מזה שהם לא בזבזו אותה והיא נשארה כעודף שאין לו כבר שום תפקיד. ובגלל שזאת אנרגיה שתומכת בעשייה פיזית עם אנרגיית יסוד האדמה היא מקיימת את הגוף שהוא פיזי כשהיא מחוסרת מטרה. צריך לזכור שלעיתים המסגרת הנשמתית מתוכננת על ידי אלגוריתם הנשמה לחיי סבל אבל זה תהליך לימודי, ולנו קשה להבדיל בין עודף אנרגיית חיים לבין מה שמתוכנת במסגרת הנשמתית על ידי האלגוריתם, אבל תזכרו האלגוריתם הנשמתי לא תוכנת על ידי "המקור" למושגי סבל, ולכן אלו תהליכי לימוד. כל אלו שסובלים בגלל אנרגיית חיים שנשארה ודבקים בחיי הסבל בעת זקנתם הם עושים זאת מפחד מהמוות שאינו ידוע להם ואיך הסיום מתבצע.
פרק 40 עובדות לפני עזיבת המרחב הפיזי בפרק הקודם ניתן הסבר על קוטב אחד שהוא הקוטב של חסכני האנרגיה, אבל הבריאה הזאת חייבת בשני קטבים אז מה הוא הקוטב השני? אז זהו שהקוטב השני הוא הקוטב של פזרני האנרגיה. כמות אנרגיית החיים והיישום שמסגרת הנשמה מקבלת מיהוה היא מדויקת ובצורה נכונה היא מסתיימת יחד עם סיום הסרט יחד עם כל מה שגוזרי הקופונים ביקשו ממנה. אבל ברגע שמסגרת הנשמה נכנסה בגוף הפיזי ומופיעה כבר על המסך שהוא אזור הבחירה החופשית, הבחירה במה להשקיע את האנרגיה וכמה להשקיע ממנה נתונה בידיה. בגלל השפעת אנרגיית יסוד האדמה והרצון לעשות כאן מה שיותר במסגרת אורך הסרט וכמות המטלות, הבזבוז האנרגטי יכול לרוקן את מאגר האנרגיה לפני סיום הסרט. ואז המסגרת המבצעת שהיא הנפש והרוח חסרים את האנרגיה הדרושה להמשך ושוב זה כמו מכונית מקרטעת ונאנחת כשחסר לה את הכוח. גם החסכנים וגם הפזרנים בשני הקטבים בסופו של דבר מקרטעים, נאנחים, מחוסרי אנרגיית חיים. אז מה הכי טוב? להיות בקו האמצע, לא לדלג על הזדמנויות להתפתח (החסכנים), ולא לבזבז את האנרגיה על דברים שלא מתאימים (הפזרנים). איך עושים את זה? "תהיה אתה". מסגרת הנשמה לא נכנסת למרחב הזה כשהיא מפזזת ורוקדת זומבה, היא נאלצת לרדת לגוף פיזי אך ורק בגלל רשימת מטלות "המקור" שנמצאת באלגוריתם הנשמתי שלה. הגוף הפיזי מגביל אותה, נותן לה חוויות של סבל וקשיים, ובכלל לא היא מפעילה אותו ישירות אלא שני כלים כלי הנפש וכלי הרוח כשהנפש מפעילה את הגוף והרוח מפעילה את הבנת הפעלת הגוף. שאלנו את עצמנו פעם למה תינוק נולד כשהוא צורח? כי דרכו מסגרת הנשמה מבטאת את התסכול שלה שהיא שוב נמצאת במקום הזה. זה דומה למצב שאתם נמצאים על אי בודד עם תנאים גרועים ומצאתם סירה שדרכה תוכלו להימלט מהאי, אתם חותרים וחותרים ומתרחקים מהאי התעייפתם והלכתם לישון. בבוקר התעוררתם ואתם נמצאים על חופו של אי, סיור קצר ואתם מבינים שהזרמים החזירו אתכם לאותו אי, לא תצרחו מתסכול? אז גם התינוק צורח מתסכול. מושג האהבה שנהוג באנושות קיים רק על המסך, כל מתקשרי האור והאהבה מדברים על נשמה גבוהה, נשמה טובה, נשמה אוהבת, מאימתי הם מכירים את מסגרת הנשמה? הם מזהים את התנהלות הנפש והרוח בהתאם לסרט שתוכנת באלגוריתם הנשמתי, ואם הסרט הוא יותר הרמוני או פחות הרמוני בהתאם לזה הסרט מתבצע, אז כדאי לזכור שזאת הסיבה שמקטלגים בטעות את סוג הנשמה. למה האנושות מתאבלת על מי שמת ונעלם מהמרחב הזה? מזכיר לכם את הסיפור שאתם הולכים להצגה או למסעדה גרועה ואתם ממליצים עליה לאחרים? למה שרק אתם תסבלו? ככה מתאבלים על מי שהלך מפה ונחלץ מהעולם הזה כי למה שרק אתם תמשיכו לסבול? הרי יש את האמרה "הלך לעולם שכולו טוב" אם הלך לעולם שכולו טוב מאיפה הגיע? מעולם שכולו לא טוב. אין מושג כזה נשמה וותיקה, כל אלגוריתמי הנשמות נוצרו על ידי "המקור" לצורך בריאת אלגוריתמי הנשמות, אותה בריאה שמנהלת האנרגיות הרב קוטביות ניצחה אותה, ומאז לא נוצר שום אלגוריתם חדש. יכול להיות אלגוריתם נשמתי שהתפתח יותר או פחות בהתאם לרשימת המטלות ש"המקור" תכנת בתוכו. אז אין מושג של נשמות גבוהות או זקנות. מה הסיבה שכל אחד מתאבל אחרת על מי שמת? מסגרת הנשמה יורדת למרחב הזה ומקבלת מעטה הרמוני שמספק לה גם הגנה וגם יוצר שיתוף פעולה. אבל מסגרת הנשמה והאלגוריתם הנשמתי לא מתוכנתים להשתמש באנרגיית יסוד המים (תזכרו את ניצחון מנהלת האנרגיות הרב קוטביות בהיעדר הרמוניה). ברגע שמסגרת הנשמה משתחררת מהגוף הפיזי אנרגיית יסוד המים מסתלקת ממנה וניתזת על כל המתאבלים בצורת טיפות, וכך כל אחד מתאבל בצורה שונה.