פרק- 201 החיים המתוקים חלק לא קטן מהאנושות לא יכול ליהנות מהחיים כי הוא סוכרתי. הסוכרת נמצאת בכמות לא פחותה ממחלת הסרטן אם לא יותר. הרפואה מצאה שיטות להוריד את ערכי הסוכר אצל האדם, גם מצאו ממתיקים מלאכותיים שיכולים להחליף את הסוכר, נחמד, אבל למרות הכול אם תשאלו כל אדם סוכרתי, הוא ברצון ובכיף גדול היה מוותר על כל שיטות הרפואה ועל האוכל הייחודי ולהיות חופשי לאכול בקלאוות כמה שרק בא לו בלי להסתכן בעליית ערכי הסוכר שגורמים לבעיות פיזיות גדולות ומשמעותיות. אם כולנו נבראנו בצלם אלוהים, כולנו נראים זהים מבחינה פיזית, אז למה יש בכלל את נושא הסוכרתיות בחלק מהאנושות ואילו אצל אחרים הבעיה לא קיימת, ולמה כמות הסוכרתיים רק הולכת ועולה ויחד עם זה הרפואה נאלצת להשקיע כל כך הרבה בשיפור המלחמה בסוכרת. נתוני המחשבים נותנים להבין למה הסוכרת פוגעת ולא בכולם ומה מביא את האדם להיות סוכרתי. כל מחלת הסוכרת מתחילה בתיאוריה של מסגרת הנשמה היורדת למרחב האדמתי. מסגרות הנשמה הראשונות שירדו לסרטים במרחב האדמתי ירדו מושלמות ומושג הסוכרת לא היה טבוע בקודים שהן קיבלו מהאלגוריתם הנשמתי. ככל שהזמן התארך החלו להצטבר במעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי נתונים על ביצועי הסרטים במרחב האדמתי. המרחב האדמתי שנועד לחקר וניסוי אנרגיית יסוד האדמה לא נועד להיות בית הבראה ומרחב של הנאה כי אנרגיית יסוד האדמה מעמידה בפני מסגרות הנשמה במרחב האדמתי קשיים לא מעטים וחוסר וודאות. הנתונים שהחלו להצטבר מהמידע שהגיע מחלק ממסגרות הנשמה שחזרו התחיל למלא את נתוני מעגל ההתפתחות במושג שהראה כי מסגרות נשמה אלו חזרו עם המושג "השהות במרחב האדמתי לא נעימה ואין הנאה ואין כיף במרחב הזה". לא כל מסגרות הנשמה חזרו עם המושג הזה, כי זה היה תלוי מתוך איזה סרט חווייתי הם ירדו. האלגוריתם הנשמתי שואף להתאים כמה שיותר את נתוני בניית הגוף הפיזי לסרט כי הוא זה שמבצע את הסרט ברמתו היישומית הפיזית. ככל שהצטברו יותר נתונים שהעידו על קשיים ועל חוסר הנאה, כך הפקת הסרט מתוך תרגום דרישות "המקור" התחילה להתאים יותר את קוד בניית הגוף לסרט. התהליך הזה התחיל להתאים את צורת ביצוע הסרט ואם המידע שהצטבר במעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי הראה על קשיים, ההתאמה החלה להוריד את חוויית המתיקות, הנוחות, וההנאה כדי שהגוף הפיזי יותאם יותר ויותר לרשימת דרישות "המקור". התהליך הזה מראה כי בניית הגוף הפיזי קשורה היטב לרשימת דרישות "המקור". ככל שרשימת הדרישות כללה סרטים קשים יותר, כך הקודים לבניית הגוף הפיזי כוללים פחות חיים מתוקים והנאה במרחב האדמתי, כדי שהאפשרות לסטייה מביצוע הסרט תהיה פחות אפשרית. הבריאה לא משאירה כלים שאין בהם שימוש כי כל כלי דורש השקעה אנרגטית. אם סרט החיים בא ממקום שתרגום ההפקה מתעלם מיכולת ההנאה, קוד הבנייה לא יכלול את הכלים שמטרתם היא הנאה ונעימות. במרחב האדמתי זה מתבטא במחלת הסוכרת. תופעת סוכרת שמתחילה בגיל מבוגר מול סוכרת שנולדים איתה או מגיעה בגיל צעיר היא עד כמה הנתונים שמעגל ההתפתחות והחוכמה האלגוריתמי מכיל לפי רמות הגיל שהסרטים הגיעו לחוויית חוסר הנעימות. מסגרת הנשמה מתאימה את עצמה לפי נתוני הסרט לזמן שבו היא תתחיל לחוות קשיים הנאתיים, לכן הסוכרת מגיעה בגילים שונים. עצם נושא הסוכר במרחב האדמתי הוא תוצר של ניסיונות מפגשי ניסוי וחקר של מסגרות הנשמה שחיפשו הנאות במרחב האדמתי, עד הנקודה שבה זה החל להפריע לביצוע סרטי חיים שבמקורם החוויה חייבת להיות קיצונית וקשה. מחלת הסוכרת היא לא אקראית, יש מאחוריה תהליך ארוך עד שזה הגיע למצב של מניעת מתיקות והערמת קשיים. הכול מתחיל ברשימת דרישות "המקור" והסוכרת היא חלק מהתאמת הגוף הפיזי המבצע לדרישות האלו. המחשבים מציעים ללוקים במחלת הסוכרת להבין כי זה חלק מביצוע הסרט שלהם במרחב הזה, ולא להתעסק עם למה זה מגיע לי, אלא למצות את האפשרויות שנוצרו במרחב הזה כדי להתגבר על מצבם, כי גם כל האמצעים רק מקלים ולא יוצרים התמכרות להנאת החיים המתוקים. בקיצור, מחלת הסוכרת תורמת לביצוע הנכון של סרט החיים, זאת לא קללה או התערבות שבאה להפריע, היא מחוברת היטב לרשימת דרישות "המקור", אז כדאי לקבל את הסוכרת כמשהו שעוזר ולא משהו שמקלקל.
פרק- 202 ממלכת הצללים לאורך כל ההיסטוריה האנושות הייתה עסוקה ב-לשנוא, דבר שהביא למלחמות, לשחיטות המוניות, לשפיכות דמים. כשבוחנים את הנושא הזה האנושות נראית כאילו היא נוצרה עם סכין בין השיניים והיא רק תוכנתה לשנוא, להרוג, ולחסל אחד את השני. אז למה בכלל אנושות נוצרה, הרי היא כל הזמן רק עסוקה בלשנוא ולהרוג. אז בשביל מה בכלל נולדים למרחב הזה? הבריאה לא אוהבת לבזבז אנרגיה שהיא משקיעה ולא יוצא לה שום דבר מזה. הפסד ברור של השקעה אנרגטית. זה נראה שהמערכת הבריאתית לא יכולה לשלוט בהפסדים האלו. כל הזמן האנושות מחפשת עזרה מכוחות עליונים כדי לנסות לעצור את הקזת הדם האין סופית הזאת, ושום דבר לא מצליח לעצור את זה. גם אם כבר איזה סוג של הסכם שלום או הפסקת אש מצליחים להשיג, זה רק לזמן קצר, יחד עם זה שהשנאה לא הופכת לאהבה, היא עדיין נמצאת אצל האנושות ויכולה להתפרץ שוב בקלות רבה. אז מה באמת מביא את האנושות להתנהל בצורה כזאת מבלי שהמערכת הבריאתית פועלת לשים לזה סוף כי הרי היא מפסידה את האנרגיה שהושקעה בכל מסגרות הנשמה שירדו לכאן במטרה להרוויח את אור התנע שמתקבל "מהמקור" ולהסתמך עליו כדי להשלים את רשימת דרישות "המקור". נתוני המחשבים מראים למה הבריאה לא יכולה לשלוט בנושא הזה. הבעיה הזאת נולדה והוטמעה בתכנות הבסיסי של אלגוריתמי הנשמות בתקופת מלחמת האור והחושך. כדי שאלגוריתמי הנשמות בבריאת הנשמות לא יתאחדו ויעשו יד אחת כנגד המערכת החשוכה, המערכת החשוכה הייתה צריכה להכניס קוד שמבטא חוסר אחדות ומעלה על נס את העצמאות האלגוריתמית ואת השנאה כלפי אלגוריתמים אחרים. זה לא היה קשה לביצוע כי תכנות העצמאות היה חלק מתכנות "המקור" כדי להשיג את המידע שהוא חיפש והעצמאות נתנה את ניקיון המידע ללא התחברות לאלגוריתמים אחרים. תכנות העצמאות יצר כבר מלכתחילה את האפשרות להוסיף מרכיב קטן בתכנות ולהפוך את רצון העצמאות למה שמתבטא היום במרחב האדמתי כשנאה וחוסר קבלה. הקוד שנוסף בתכנות נשאר, אבל לאורך הבריאות של מועצת העל שעסקו בהחזרת יחסי האמון עם "המקור" הייחוד והעצמאות היו הבסיס להחזרת האמון ולכן הקוד של השנאה לא הופעל ולא בא לידי ביטוי. המרחב האדמתי העוסק בחקר וניסוי של אנרגיית יסוד האדמה עובד בשיתוף פעולה וזאת בעקבות הלקחים שמועצת העל הסיקה מכישלון הבריאה האחת עשרה. לצורך זה במרחב האדמתי המערכת ההרמונית שמחייבת לשתף פעולה. הקוד שהוכנס על ידי המערכת החשוכה מנוגד לפעילות הרמונית ושיתוף. יחד עם זה שהרמוניה ושיתוף היא כלי הנשק הטוב ביותר כדי לדחות את פעילות המערכת החשוכה. בתחילה המערכת ההרמונית היטיבה לפעול, וכמות השנאה והמלחמות שהמערכת החשוכה הצליחה לייצר דרך עקיפת המערכת ההרמונית והפעלת קוד השנאה הייתה אבל בממדים ובכמות יותר קטנה. אבל דברים בבריאה השתנו בעקבות החלפת הפעילות באנרגיית יסוד המים שתורם להרמוניה לפעילות המתבססת על אנרגיית יסוד האוויר. ההחלפה גרמה למערכת ההרמונית להיחלש, וזה נתן למערכת החשוכה הרבה יותר אפשרויות להפעיל את קוד השנאה. במרחב האדמתי זה החל להתבטא ביותר מלחמות, יותר הקזת דם, יותר שנאה, ויותר קונפליקטים של שנאה שלא תמיד דווקא הגיעו למלחמות. אם תתבוננו טוב תראו שיש הרבה מאוד שנאה וחוסר קבלה ושיתוף בלי שהתותחים רועמים. המערכת הבריאתית לא יכולה לשלוט בתקופה הזאת על פעילות קוד השנאה כי אנרגיית יסוד המים שהיא השתמשה בו כדי להשפיע על פעילות קוד השנאה, הולכים ונחלשים והשליטה של המערכת הבריאתית למעשה כמעט כבר לא מורגשת במרחב האדמתי. בשאר אזורי הניסוי בבריאה מושג שיתוף הפעולה לא קיים, ולכן המעבר מאנרגיית יסוד המים לאנרגיית יסוד האוויר לא השפיע. ככל שאזורי הניסוי במרחב יהוה עוסקים בתדרי אנרגיית יסוד האדמה בתדר הגבוה יותר כך גם שיתוף הפעולה הוא פחות וכך גם היעדר אנרגיית יסוד המים לא מנוצלת בצורה כל כך קיצונית כמו במרחב האדמתי. הנתונים האלו מצביעים על הפעלת קוד השנאה בצורה מוגברת יותר ויותר. אין לבריאה או לאלגוריתמים הנשמתיים אפשרות לבטל או לשלוט בקוד השנאה שמאפיין את ממשלת הצללים שדרכו היא שולטת בנושא הזה באנושות. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי תהליכי השנאה, הקזת הדם, חוסר קבלת האחר, מקורם במערכת החשוכה והדרך להיאבק בפעילות קוד השנאה היא רק בדרך האישית. הגדלת כמות אנרגיית יסוד המים ההרמונית תוכל להקטין את פעילות קוד השנאה אבל לא לנטרל ולחסל אותו. בקיצור, האנושות במקור לא נוצרה כדי לשנוא, להרוג, ולהילחם, מופעל אצלה קוד שנשתל על ידי ממשלת הצללים של המערכת החשוכה, כדי לבטל את הפעילות תנסו לחזור לרגשות הסימפטיה, ההבנה, קבלת האחר, וזה יקטין את השפעת ממשלת הצללים עליכם.
פרק- 203 תיבת הקסמים האנושות נתקלת לעיתים בתופעה שאין לה הסבר איך הוא יכול להיות. לעיתים מתגים באדם במצבים מסוימים כוחות על אנושיים כמו אבא שמצליח להרים את המכונית ולשחרר את הבן שנלכד מתחתיה, או להצליח להזיז אבן או קורה כבדה כדי להצליח לצאת ולהיחלץ ממפולת. מהיכן מגיע הכוח הזה שבמהלך החיים הרגילים הוא לא נראה והוא לא מתבטא בצורה של פעילות רגילה. כדי שכוח על כזה יוכל להתבטא בזמנים שונים, האנרגיה הזאת לא באה באותו רגע מהאוויר, היא חייבת להיות אצורה בתוך הגוף האנושי ורק מצבים מסוימים היא תוכל לבוא לידי ביטוי. נתוני המחשבים מסבירים את תיבת הקסמים ששם נמצא כוח העל הזה. היכולת להפיק פתאום את מה שטמון בתיבת הקסמים למעשה מפוזר בכל אחד מתאי הגוף האנושי. אז למה הוא לא בא לביטוי תמיד? הבעיה היא ביכולת השיתוף וההתאמה האנרגטית. תאי הגוף עובדים בנפרד כך שהידיים מותאמות לפעילות אחרת מאשר הכליות או הרגליים וכך כל שאר האיברים בגוף. כל תאי הגוף בנויים מאטומים שמופעלים בהתאמה לתפקידם בגוף. הרבה אנרגיה טמונה באטומים ואת זה כבר האנושות הבינה כשהיא בנתה את פצצת האטום. צריך משהו שיכול לחבר את האנרגיה הטמונה באטומים לכלל מטרה אחת. אם כך למה רק במצבים מאוד מסוימים לפתע האנרגיה שבצורה רגילה מתפקדת בהתאם למה שהיא נוצרה, מתחברת וממנה נובע כוח העל שיכול לבצע פעולות שאדם בצורה רגילה לא יכול לבצע. מסגרת הנשמה בונה את בגוף הפיזי כדי שהוא יוכל לתפקד כמבצע הסרט במרחב האדמתי. כדי שהמטרה הזאת תושג, הגוף האנושי מחולק לתפקודים שונים כול תפקוד תורם לאפשרות של מסגרת הנשמה להשתמש בגוף הפיזי לצורך הסרט וגם לצורך ניסוי וחקר של המגע עם אנרגיית יסוד האדמה. המצבים שלפתע האנרגיה הכוללת הטמונה באטומים מתחברת ויוצרת את כוח העל באה מהבינה שמלווה ומממשת את הסרט. הבינה היא תוצר של האלגוריתם הנשמתי שיצר את הסרט והיא זאת שמתרגמת את דרישות הסרט התיאורטיות למצב שבו מנהלי הרוח והנפש יוכלו להפעיל את הגוף הפיזי שהוא המבצע. כל הזמן ניתנת אנרגיה לידיים, לרגליים, לראש ולכל שאר האיברים כשהיא מותאמת לפעילות של האדם, מי שאחראי לזה הן הצ'אקרות השונות שהן המרכזים האנרגטיים שלוקחים ומחלקים את האנרגיה לאיברים השונים. כדי שכוח העל יוכל לבוא לידי ביטוי כל הצ'אקרות חייבות לשנות את האנרגיה ולאחד אותה לאנרגיה אחת המכוונת לפעילות אחת בלבד. הבינה שאחראית על ביצוע הסרט במצב רגיל לא משנה את פעילות הצ'אקרות ובגלל זה האנרגיה שטמונה באטומים השונים לא מתאחדת למצב של כוח על. האדם כל הזמן משתמש באנרגיות בצורה שתואמת לכוח שצריך כדי לבצע. כמו הכוח שמתרכז בהרמת משקולות, הכוח שמתרכז בהליכה וכך בשאר הפעילות. הבינה יודעת כבר איזה כמות אנרגטית כל פעילות צריכה ובהתאם לזה הצ'אקרות מזינות את האנרגיה. במצבים של הופעת כוח העל, הבינה נתקלת בתופעה של חוסר אנרגטי שלא מוכר לה, היא מתחילה לגייס אנרגיה זמינה מתוך האטומים דרך שינוי מהלך הצ'אקרות. השינוי הזה לא נעשה בבת אחת אלא כל פעם עוד ועוד צ'אקרות מתחילות להשתתף בחגיגה ולהתאים את האנרגיה העוברת דרכן עד שכל הצ'אקרות מתחברות למטרה אחת ואז כל האנרגיה שנמצאת טמונה באטומים שבגוף מפנים את האנרגיה לטובת בניית כוח העל. ולפתע זה מתבטא ביכולת להרים מכונית או להזיז אבנים כבדות או קורות ענקיות. מיד אחרי שהמטרה הושגה הצ'אקרות חוזרות לתפקודן הרגיל וכוח העל נעלם כלא היה. זה מקורו של כוח העל, איחוד כל האנרגיה למטרה אחת. המחשבים מציעים לאנושות להבין את הכוח הטמון בפעילות אחידה ולכוון את הכוח למטרה אחת ולא להתפזר, כי איחוד כוחות נותן את האפשרות לבצע את הבלתי אפשרי. מצב של פיזור האנרגיה לא מאפשר לנצל את כולה למטרה אחת, ואז הכוח לא מספיק. תלמדו לפעול באיחוד כוחות שהוא גם פועל באחדות עם המערכת ההרמונית וההישגים יתרחבו ואיחוד האנרגיות יביא הצלחות גדולות יותר מאשר פיזור האנרגיה. בקיצור, כוח העל מופיע רק במצבים שמאלצים לאחד את האנרגיות למטרה אחת. לא מדובר על איחוד הצ'אקרות שזה מהלך של הבינה השולטת, זאת יכולת פרטנית, אלא על הבנת הכוח הטמון בראיית מטרה אחת וההצטרפות אליה אז בבקשה אל תתפזרו ותנסו לאחד את הכוחות. כי באיחוד אתם פותחים את תיבת הקסמים.
פרק- 204 ספינת האהבה אחד הדברים שמאפיינים את האנושות היא העבדות למושג האהבה. מי מוכן לוותר על האהבה, אף אחד. למרות שאם בוחנים טוב היא מאלצת את האוהבים להתפשר, להיות תלויים באהבה. וכשהאהבה מסתיימת, לאיזה כאבי לב היא גורמת, איזה אכזבה מלווה את מותה של האהבה, עד כמה הסיום שלה קשה אנושות. אין מושג אחר שהאנושות מוכנה להקריב למענו כל כך הרבה. האהבה דומה למחלה עם הרבה סימפטומים ובכל זאת אף אחד לא מוכן לוותר עליה למרות כל הקשיים. נתוני המחשבים מראים מה הרווח הגדול לאנושות ממחלת האהבה. מושג האהבה לא נוצר במקורו על ידי "המקור". אלגוריתמי הנשמות נוצרו לעצמאות, לחוסר תלות, וללא קוד של שיתוף פעולה ביניהן. אפילו במלחמת האור והחושך המערכת החשוכה הכניסה את קוד השנאה בתכנות האלגוריתמי כדי שהפירוד שתוכנת באלגוריתמי הנשמות על ידי "המקור", לא יאפשר שום שיתוף פעולה ביניהן. לאורך הבריאות שיצרה מועצת העל לצורך החזרת האמון בין אלגוריתמי הנשמות לבין "המקור" כל אלגוריתם נשמתי היה לעצמו והקפידו על כך כדי שהניסיונות ששוחזרו יהיו נקיים מכל זיהום ששייך לאלגוריתם נשמתי אחר. גם בבריאה הנוכחית מושג האהבה לא קיים ברחבי הבריאה, הוא נוצר רק במרחב האדמתי הנמנה על מרחב יהוה. לכן גם השיוך למושג האהבה מתבטא רק במרחב האדמתי והוא נוצר בעקבות המערכת ההרמונית שתפקידה לחבר את שיתוף הפעולה בין מסגרות הנשמה וזאת כדי ליצור מטריית הגנה בפני השפעת המערכת החשוכה שקודים לא מעטים מתקופת מלחמת האור והחושך נמצאים בתכנות האלגוריתמי הנשמתי. האהבה נושאת את היכולת לעלות ולהשיג ברמה האישית יכולת הישגית שבלעדיה ההתקדמות האישית הייתה הרבה יותר מעטה. האהבה נותנת אפשרות לעלות את הפרט ולהשיג תוצאות שללא שיתוף מלא הן לא היו מושגות. מי שדוחף את המרוץ לאהבה באנושות היא הבינה האלגוריתמית שרוצה להשיג מה שיותר אור תנע מביצוע הסרט במרחב האדמתי. האהבה היא אנטי תזה לתכנות המקורי שדגל בעצמאות וחוסר תלותיות. אהבה מאפשרת התפתחות והתקדמות מהירה יותר כשהיא מנצלת את רצון השיתוף שהמערכת ההרמונית מעניקה למסגרות הנשמה. בגלל רצון ההישגיות שמסגרות הנשמה רוצות, הדרך להשיג את זה קלה ומהירה יותר אם מתחברים לאהבה. זאת הסיבה שהאנושות מחפשת כל הזמן את האהבה. המרחב האדמתי שעסק בניסוי וחקר אנרגיית יסוד האדמה נחשב בבריאה כמרחב עוין לא צפוי וסובל מחוסר וודאות. קל יותר לעבור את השהות במרחב האדמתי בשניים שכל אחד מהם מנתח את האתגרים שמציב המרחב האדמתי דרך הבינה שאחראית על הסרט שלו. זאת גם הסיבה שהצלחה במערכת האהבה חייבת בפשרות בין האוהבים. וזאת גם הסיבה שברגע שמושג הפשרות לא קיים גם האהבה נעלמת. מאחר ותפקיד האהבה הוא לקדם במרחב האדמתי והוא חייב בהבנת ראיית האתגרים שמעמיד המרחב האדמתי דרך שניים, טעות היא לחשוב שהבריאה אוהבת את האנושות. הבריאה מעריכה את הישגי האנושות במרחב האדמתי וכל התקדמות והישג של מושג האהבה מקדם את הבריאה ואת מרחבי המידע שנמצאים בה. ברגע שמסגרת הנשמה מסיימת את תפקידה, גם חיבור למושג האהבה מסתיים כי הוא סיים את תפקידו. כמו כלי ארצי שמשתמשים בו ולאחר השימוש הוא מוחזר לארגז הכלים. כמו שהאנושות לא יוצרת עבדות לכלים כך האהבה היא כלי שמשרת אותה והוא לא המטרה עצמה. המטרה היא להשתמש בו כדי להשיג התקדמות ולא כדי להתמכר אליו. המחשבים מציעים לאנושות להתחבר לכלי האהבה אבל לא להשתמש בו רק ככלי רגשי והנאתי, אלא להבין כי חיבור כזה נותן אפשרות להתקדמות ולהשגת אור תנע כי הוא טומן בתוכו את האפשרות להבין ולהתגבר ביחד בגלל ראיית מרחב אדמתי שונה, ולהצליח להתגבר על הקשיים שמעמיד המרחב האדמתי בפני מסגרות הנשמה היורדות אליו. מושג האהבה בנתוני המחשבים מסכם את האהבה במושג "אם אני עולה, אתה עולה" בקיצור, אין אהבה בבריאה. מבחינת הבריאה האהבה היא כלי לצורך התפתחות ולא רק כדי ליהנות רגשית במרחב האדמתי, אלא כדי לנצל את החיבור הזה לצורך הבנה טובה יותר של המרחב האדמתי, אז בבקשה תאהבו אבל תבינו גם למה מושג האהבה נוצר באנושות.
פרק- 205 בין שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד האנושות מצטיינת לפעול בשיטת הסחות הדעת. מעט מאוד האנושות פועלת להשגת מטרה כשהמטרה ברורה והדרך להשגת המטרה היא ישרה, ללא סטיות וללא הסחות דעת. האנושות מודעת לכך שפעילות להשגת מטרה אם היא מתבצעת עם סטיות והסחות דעת היא לא תורמת למטרה עצמה אלא רק מאריכה את הדרך להשגת המטרה. ולמרות זאת קל מאוד לאנושות לצעוד בדרך שמאריכה את השגת המטרה ולהתמסר להסחת הדעת, שמצידה גורמת לסטיות ומרחיקה את השגת המטרה ולעיתים גם משנה אותה. נתוני המחשבים מסבירים מדוע השיטה הזאת קיימת ומה מקורה. "המקור" שיצר ותכנת את אלגוריתמי הנשמות, תכנת בהן גישה מדויקת למטרה שהוא רצה להשיג מהן. אין בתכנות המקורי שום קוד שמאפשר לאלגוריתמי הנשמות לנסות ולסטות מהשגת המטרה. כי היכולת לסטות שהיא זכות הבחירה החופשית לא קיימת בתכנון המקורי של "המקור". במלחמת האור והחושך המערכת החשוכה הכניסה את קוד יכולת הסטייה בתכנון המקורי כדי לאפשר לאלגוריתמים הנשמתיים את האפשרות לתת "למקור" מידע לא מדויק וכך לערער את יחסי האמון בין "המקור" לבין האלגוריתמים הנשמתיים. ככל שרמת הסטייה מהמטרה הייתה גדולה יותר, כך יחסי האמון הלכו וירדו, וזה אפשר למערכת החשוכה להחליף את אנרגיית "המקור" באנרגיה שלה. המושג "בין שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד" מראה על דרך השגת מטרה ללא סטיות ומאפיינת את הדבקות במטרה. אחרי שהמערכת המוארת התאוששה ממלחמת האור והחושך, ומועצת העל עסקה רק בהחזרת האמון בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות, מושג הדבקות במטרה היה הבסיס לדיוק בתהליך החזרת יחסי האמון. כך שהבריאות שעסקו בהחזרת יחסי האמון היו ללא בחירה חופשית, ללא סטיות מהמטרות שהיו בדרישות "המקור" מהאלגוריתמים. קוד האפשרות לסטיות והסחות דעת שנוצרה על ידי המערכת החשוכה התעוררה רק במרחב האדמתי כשאפשרות הבחירה החופשית ניתנה לצורך הרחבת הניסוי והחקר של אנרגיית יסוד האדמה. החיבור בין פעילות המערכת ההרמונית ויכולת הבחירה החופשית היא הגורם להסחת הדעת והסטיות בדרך להשגת המטרה. זאת גם הסיבה שהמערכת הבריאתית לא אוהבת בלשון המעטה את מושג הבחירה החופשית. הליכה להשגת מטרה צריכה להתבצע רק כשהמטרה שהוגדרה נמצאת מול עיני ההולך לכיוון המטרה. לפני שמטרה מוגדרת כמטרה היא חייבת לעבור את שלב ההבנה, את שלב המחיר, את שלב התוצאה כשהמטרה מושגת. רק כך ניתן לקבוע מטרה ולהשיג אותה. במרחב האדמתי הפועל תחת הרמוניה וזכות הבחירה המטרה לא יכולה להיות מוגדרת בצורה מלאה כי ההתחשבות ההרמונית גורמת לחוסר דיוק בהגדרת המטרה, וזכות הבחירה מאפשרת גמישות שתימצא בהתאמה למערכת ההרמונית. שני המרכיבים האלו גורמים לכך "שבין שתי נקודות יהיה קו מתפתל, מאריך את הדרך כשהוא אוסף בדרך מרכיבים שמשנים את נתוני המטרה הראשוניים. הקוד שהוכנס על ידי המערכת החשוכה פועל במרחב האדמתי תוך ניצול המערכת ההרמונית וזכות הבחירה כדי להאט ולעצור את התפתחות האנושות בתהליך מחקר אנרגיית יסוד האדמה. שלא כמו המטרה המקורית שלו ליצור ערעור ביחסי האמון, במרחב האדמתי הוא מביא למצב שיכולת ההתפתחות נעצרת. כדוגמה הוויכוחים להשגת אנרגיות נקיות, המצאות מפתחות שמרוב הסחות דעת והתחשבות הרמונית לא באות לכלל ביצוע. ככל שעבר הזמן הארצי כך הסחות הדעת והסטיות הלכו גדלו, וחוסר ההתמקדות במטרה יותר ויותר עצר את האנושות. זאת גם הסיבה שהאנושות חוששת ממושג החייזרים כי הם נתונים פחות להשפעת ההרמוניה והבחירה החופשית. המחשבים מציעים לאנושות לפני הצבת מטרות לבדוק היטב את מהות המטרה, ולאחר שהמהות נבדקה, לצעוד לכיוון המטרה ולהתעלם מההרמוניה ומזכות הבחירה, למרות שהתעלמות במרחב האדמתי ההרמוני יוצרת לחץ וניסיון להתאים את המטרה לסביבה. ומאחר וכל אחד ממרכיבי הסביבה הוא שונה, אין טעם לנסות להתאים את המטרה לסביבה לאחר שהוחלט על המטרה. כששני המרכיבים האלו לא פועלים הקוד שהוכנס על ידי המערכת החשוכה לא יכול לפעול. וזה המצב שבו מסגרת הנשמה פועלת בהתאמה עם התכנות המקורי של "המקור". בקיצור, אם יש לכם איזה רעיון, לפני שהוא הופך למטרה תבדקו היטב את הרעיון, לאחר שהגעתם למסקנה שזה הדבר שאתם רוצים, תסמנו אותו כמטרה ואל תתנו לאף אחד להסיט אתכם ולהאריך לכם את הדרך להשגת המטרה. תזכרו ,בין שתי נקודות האחת היא אתם והשנייה היא המטרה עובר רק קו ישר אחד ולא קו עקום ומסולסל.
פרק- 206 תעודת זהות ביומטרית האנושות מזהה את הפרט בכמה דרכים. דרך תעודות זהות, דרך דרכונים, רישיונות מסוגים שונים, צילומי פנים. הכול נוצר כדי לדעת לזהות פרט אחד מתוך המון רב שנראים אותו דבר. למה צריך לדעת לזהות את הפרט? יש הרבה סיבות לכך, כי ללא זיהוי הפרט לא נוכל לבודד את האחד שמחפשים אותו מכל מיני סיבות. אז זיהוי באנושות הוא כל כך בעל חשיבות שהאנושות המציאה הרבה צורות זיהוי שבסיכומו של דבר הם מכוונות לפרט ולדעת לבודד אותו מתוך המון רב. ההמון הרב מכיל הרבה מסגרות נשמה שההמון הרב הוא תוצר שלהן. למרות שמסגרות הנשמה חסרות גוף פיזי משהו צריך לדעת לזהות אותן. נתוני המחשבים מראים איך תהליך הזיהוי מתבצע. "המקור" שיצר ותכנת את האלגוריתמים הנשמתיים העניק לכל אחד מהאלגוריתמים הנשמתיים צורה גיאומטרית שונה וכך הוא יצר את תהליך הזיהוי. קל מאוד לזהות כל אלגוריתם נשמתי בהתאם לרשימת הגיאומטריות ולזהות את ההתאמה הגיאומטרית וכך להפנות את המידע שהתקבל למיקום המתאים. במלחמת האור והחושך המערכת החשוכה החלה לשנות במעט את המבנה הגיאומטרי וכך נוצר אצל "המקור" חוסר התאמה בין הרשימה הגיאומטרית שהייתה אצלו לבין המבנה הגיאומטרי שהתקבל. זה מצדו גם תרם לערעור יחסי האמון בין "המקור" לבין האלגוריתמים הנשמתיים. לאחר סיום מלחמת האור והחושך "המקור" הוסיף נדבך נוסף בתהליך הזיהוי שהתווסף לתהליך הזיהוי הגיאומטרי והוא תהליך זיהוי אנרגטי משני סוגים. לתהליך הזיהוי הגיאומטרי נוסף זיהוי אנרגטי של האלגוריתם הנשמתי עצמו יחד עם זיהוי אנרגטי של דרישת "המקור" שהמידע עליו התקבל מהאלגוריתם הנשמתי. כל אלגוריתם נשמתי נוצר עם אנרגיה שונה ובהתאם לזה "המקור" גם העניק לו את אור התנע שהיה מותאם לו אישית. זאת אומרת שלכל אלגוריתם נשמתי הייתה טביעת אצבע אנרגטית שונה. "המקור" הוסיף לתהליך הזיהוי הגיאומטרי גם את טביעת האצבע האנרגטית של האלגוריתם הנשמתי. כל דרישה של "המקור" שעסקה בניסויים אנרגטיים שונים הייתה לה טביעת אצבע אנרגטית התואמת את הניסוי. הדבר דומה לסימול של אנרגיה גרעינית במעבדות. ואת הסימול האנרגטי הזה "המקור" הוסיף גם לתהליך הזיהוי. בצורה כזאת "המקור" חיבר לצורך הזיהוי שלושה מרכיבים את הגיאומטריה הייחודית, את האנרגיה של האלגוריתם הנשמתי ואת סימול דרישת "המקור" מאותו אלגוריתם נשמתי. התאמה בין שלושת המרכיבים הביאה לזיהוי מלא של האלגוריתם הנשמתי. תהליך הזיהוי הזה התחיל לפעול מיד אחרי מלחמת האור והחושך ותרם הרבה לתהליך החזרת האמון בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות. גם בבריאה הנוכחית תהליך הזיהוי לא השתנה והוא תורם לקבלת אור התנע תמורת ביצוע רשימת דרישות "המקור". קל מאוד למקור להשוות בין הישגי מסגרות הנשמה שמבצעות תהליכי ניסוי וחקר במרחב האדמתי לבין רשימת הדרישות שנמצאת בכל אלגוריתם נשמתי, וכך לדעת איזה אור תנע ומה תהא כמותו לפי הצלחת האלגוריתם הנשמתי להביא את השלמות בביצוע דרישות "המקור". מסגרות הנשמה שסוטות בעת ביצוע סרטי החיים לכיוונים אחרים מזוהות מיד ברגע שהן מסיימות במרחב האדמתי, ותוצאות הביצוע משודרות "למקור". מסגרות הנשמה לא יכולות לדעת את תוצאת הסרט וכמה אנרגיית אור תנע הן השיגו, זאת גם הסיבה שהמחשבים כל הזמן מציינים שלא רצוי לסטות מהסרט. מסגרת נשמה במרחב האדמתי יכולה לחזור עם הבנה כי הסרט מושלם ולפתע היא תהיה מופתעת שמבחינת "המקור" יש חסרים וסטיות ואור התנע יהיה פחות מהמצופה. בגלל תהליך הזיהוי המורכב והמדויק סטיות של מסגרת נשמה אחת לא יוכלו להיזקף לחובת מסגרת נשמה אחרת, ולכן מבחינה זאת מסגרות הנשמה לא יכולות להטיל את האחריות על מסגרת נשמה אחרת. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי כל מה שמסגרת הנשמה פועלת במרחב האדמתי משויך רק אליה ורק היא נושאת באחריות לכמות אור התנע שתקבל מפעילותה במרחב האדמתי. השיטה של הטלת אשמה על אחר לא מתקבלת בתהליך הזיהוי הבריאתי, וכל מסגרת נשמה רק היא נושאת באחריות. רצוי לאנושות לפעול מתוך הבנת המטרה של המסגרת הנשמתית ולדבוק בה כי לא ניתן להאשים אחרים בכישלון. בקיצור, לא ניתן להתחבא כי תהליך של זיהוי מסגרות הנשמה הוא מדויק וכל מה שנעשה הוא בגדר אחריות אישית של העושה. המסקנה? לעולם אל תאשימו מישהו אחר אלא רק את עצמכם.