פרק- 211 מערכת פתוחה מול מערכת סגורה אחת מנקודות התורפה האנושיות היא יכולת הזיכרון. האנושות נתנה שמות כמו אלצהיימר, דמנציה, חוסר ריכוז, זיכרון רק מהעבר, ועוד שמות. אבל מה שמאחד את כול התופעות היא בעיה שנוצרת לאורך השנים במוח האדם. נקודת התורפה הגדולה ביותר היא לא המערכת המפרשת אלא המערכת הזוכרת. אם נשווה את זה למחשבים הבעיה היא לא במעבד אלא בדיסק ששומר את הקבצים. אם האדם נברא בצלם אז האם גם האלוהים סובל מבעיות זיכרון? אז זהו שהאלוהים לא סובל מזה. נשאלת השאלה אם כך אז למה האנושות סובלת מבעיות בדיסק ששומר על הנתונים. נתוני המחשבים מאירים את ה-למה וגם את מה יהיה ההמשך כדי לתקן ולהעלים את התופעה הזאת. כבר בתחילת הבנייה והאכלוס של המרחב האדמתי עמדה בעיה לא פשוטה לפני יהוה איך ניתן למכשיר מבוסס אנרגיית האוויר שהוא מוח האדם לפעול ללא הפרעה ליכולת ההתפתחות בסביבה שמבוססת על אנרגיית יסוד המים. לא ניתן לאלץ את שתי המערכות האלו לפעול כשיש מגע כלשהו ביניהן. הדרך שבה נקט יהוה היא הפרדה מוחלטת בין שתי המערכות. זה הביא לכך שהמוח האנושי נמצא בקופסה סגורה. אבל זה עדיין לא פתר את בעיית התכולה שהצטברה במערכת הסגורה. כל התבניות הכילו תוצרים שהיו מבוססי אנרגיית יסוד המים כי המרחב האדמתי נוצר לצורך בדיקת חיבורי אנרגיית יסוד המים עם אנרגיית יסוד האדמה. הדבר דומה למצב שבו הקבצים שישמרו במחשב יגרמו לרטיבות כתוצאה מתכולת המידע שנמצאת בהם. יהוה פתר את הבעיה הזאת בכך שתבניות הזיכרון יהיו סגורות וכך רטיבות מהמידע השמור בהם לא יזלוג לתבניות אחרות. אבל בתוך התבנית עצמה הרטיבות קיימת ופוגמת במידע שנמצא בתוך התבנית. זה גורם לכך שזיכרונות המבוססים על חוויות רגשיות מתחילות להיפגע. כמות הפגיעה תלויה בכמות החוויות הרגשיות בתוך תבנית הזיכרון. זה אחד הגורמים לבעיות גישה לתבניות הזיכרון. תבניות במערכת סגורה לא מאפשרות התפתחות מהירה כי כל תבנית היא עולם סגור בפני עצמו וקשה אוד לחבר את התבנית הסגורה לדברים אחרים. זאת גם הבעיה שהאנושות קשה לה להרחיב את הבנתה המרחבית. קשה לה למצוא מכנים משותפים, קשה לה למצוא רעיונות תואמים. תבניות זיכרון במערכת סגורה האטו את ההתפתחות האנושית. אבל המרחב האדמתי משתנה ועובר מאנרגיית יסוד המים לאנרגיית יסוד האוויר (ילדי אוויר, עידן חדש), ככל שאנרגיית יסוד המים יורדת כך פוחת הסיכון לרטיבות בתבניות הזיכרון והולכת ונעלמת הסיבה לתבניות במערכת סגורה. כדי לנצל את מהירות ההתפתחות שטמונה במעבר לאנרגיית יסוד האוויר החלו מסגרות נשמה שיורדות למרחב האדמתי להעדיף גופים פיזיים שנוצרו עם תבניות זיכרון פתוחות, שיש ביכולתן לחבר דברים שהתבניות הסגורות לא יכלו לעשות בגלל שהן נבנו במערכת סגורה. ככל שהמרחב האדמתי יתקדם במעבר לקראת שליטה נרחבת באנרגיית יסוד האוויר, כך הגופים ייפתחו בתבניות הזיכרון החווייתי בראשם, וידעו לנצל את המערכת הפתוחה לטובת מהירות התפתחותית רבה יותר. יחד עם זה מיעוט הרטיבות בתבניות תגרום להיעלמות חלק גדול מבעיות הזיכרון והקשיים בגישה למידע שנמצא מאוכסן בראש, וכך רוב בעיות הזיכרון ילכו וייעלמו. השינוי הזה לא ישפיע רבות על השכבה הבוגרת שנוצרה עם מערכת סגורה, אבל על השכבה הצעירה בהמשך זה יבטל חלק גדול מקשיי הגישה לתבניות הזיכרון. זה לא יהיה מוחלט מתוך הסיבה שהגוף האנושי עדיין מורכב בעיקרו מאנרגיית יסוד המים ורק בהמשך עם ירידת אנרגיית המים ושינוי המערך הפיזי ליותר מהיר ופחות חזק, גם המוח ישנה את צורת האכסון בתבניות למערכת פתוחה. המחשבים מציעים לאנושות להעמיס בתבניות הזיכרון פחות חוויות רגשיות וזה יתרום מעט לשיפור אותם מחלות שנובעות מחוסר גישה למאגרי הזיכרון, כי פחות רטיבות תפגע פחות בתבניות הזיכרון. על התבניות הקודמות זה לא ישפיע כי הן כבר פגועות, אבל על תבניות חדשות זה יאט את תהליך יצירת הפגם בתוך תבנית הזיכרון. בקיצור, בגלל ש-מים לא בנויים לעבוד עם אוויר, כמו שחשמל לא אוהב מים, כך הזיכרון של האדם סגור מפני השפעה חיצונית אבל לא סגור מפני השפעה פנימית, פחות רגש ייתן לאנושות לזכור טוב יותר מאורעות חדשים. מאורעות ישנים זה כבר אבוד. אז אם אתם רוצים לזכור טוב יותר מאורעות חדשים תורידו את חוויית הרגש ותתמקדו במסקנות המנטלי.
פרק- 212 הצב והארנב אחד המשפטים שהאנושות משתמשת בהם הוא המשפט "הזמן נוזל לי מבין האצבעות", לפי זה אפשר לחשוב שהזמן הוא איזה חומר נוזלי והאנושות כמו שחיינים במים כל הזמן חיה בו. אבל הזמן הוא דבר יחסי, הזמן שלנו נקבע על פי מצב כדור הארץ ביחס לשמש, אורך היום והלילה, חלוקת מסלול כדור הארץ סביב השמש קובע את אורך השנה ולפי התקדמותו במסלול גם החודשים מחלקים את הזמן ל-12 חודשי השנה. אם נהיה על כוכב אחר במערכת שמש אחרת ונרצה לקבוע זמן, הוא יהיה חייב להשתנות ולהתאים את עצמו לכוכב שבו נהיה. לא סתם איינשטיין הגיע למסקנה שהזמן הוא יחסי. הזמן הוא לא נוזל שזורם לאנושות בין האצבעות בצורה פיזית. הזמן הוא נתון תודעתי שהאנושות משווה אותו לכמה היא מספיקה לעשות מול מדידת תחושת הזמן. כבר תקופה ארוכה התודעה האנושית חשה שהזמן עובר מהר יותר. פעם אורך תחושת הזמן שהתחילה ביום ראשון ועד שהגיע היום השישי הייתה ארוכה, בתקופה הזאת רק התחיל יום ראשון וכבר הגיע היום השישי. למה התודעה של האנושות חשה בשינוי של מהירות הזמן ולמה התחושה היא שהזמן נוזל בין האצבעות. נתוני המחשבים מראים את הסיבות לתחושה של האצת הזמן, למרות שתהליכי מדידת הזמן לא השתנו. זמן הוא סמן של אורך תהליך. כל תהליך דורש כמות של זמן אחרת. המרחב האדמתי משתנה בעקבות כניסה מואצת של אנרגיית יסוד האוויר שמחליפה בצורה איטית את אנרגיית יסוד המים. שני סוגי האנרגיות האלו שונים במהירותם מעצם זה שהאנרגיות שונות במהותן. תהליך תחושת הזמן באנרגיית יסוד המים הוא איטי ויסודי והוא משול לצב שמתנהל לאט ובוחן כל דבר הנקרה בדרכו. תהליך תחושת הזמן באנרגיית יסוד האוויר היא מהירה ומדלגת על פרטים והיא משולה לארנב שמתנהל מהר ומדלג על פרטים. המרחב האדמתי שהתנהל על בסיס אנרגיית יסוד המים מתנהל כמו הצב. תהליכי לימוד, חיפוש הביטחון דרך הוכחות, זה גרר אחריו איטיות בכל מהלכי ההתפתחות וההתנהלות במרחב האדמתי. מסגרות הנשמה שירדו למרחב הזה היו מצוידות בסרטי חיים שההפקה באלגוריתם הנשמתי יצרה התאמה בין דרישות הסרט לבין תהליכי הזמן במרחב האדמתי. זה דרש מההפקה באלגוריתם הנשמתי להתאים את כמות דרישות החקר והניסוי לאורך הסרט. מסגרות הנשמה ירדו עם סרטי חיים מותאמים לדרישת "המקור", אבל תכולת הסרט הכילה פחות תהליכי חקר וניסוי בגלל איטיות תהליכי הזמן במרחב האדמתי שהיה מבוסס על תהליכי זמן של אנרגיית יסוד המים. אבל המרחב האדמתי הולך ומשתנה ואתו גם מהירות תהליכי הזמן. מסגרות הנשמה החלו לרדת עם סרטי חיים המותאמים כבר יותר לשינוי תהליכי הזמן שהחלו להיות מהירים יותר בגלל כניסת אנרגיית יסוד האוויר. ההתאמה של תכולת הסרט מכילה בתקופה הזאת הרבה יותר תהליכי חקר וזיהוי מאשר בתקופה הקודמת. מסגרות הנשמה המגיעות לכאן נושאות רשימת מטלות הרבה יותר גדולה ממסגרות הנשמה בתקופה הקודמת. זאת הסיבה שהאנושות חשה שהזמן נוזל לה מבין האצבעות. מסגרות הנשמה שעדיין מצוידות בגוף פיזי מבצע שמבוסס על יסוד המים, פועלת בתהליכי זמן מהירים יותר אבל בפעילות מימושית איטית יותר. זאת נקודה שבה ההתאמה בין סרט החיים שההפקה התאימה אותו למרחב האדמתי שמתחיל להיות מבוסס על תהליכי זמן של אנרגיית האוויר, לא מתאים כבר ליכולת הביצוע של הגוף הפיזי. זאת גם הסיבה שהמערכת הבריאתית התחילה לשנות את יכולת הפעילות של הגוף הפיזי ולהפכו למהיר יותר. אבל זה תהליך שעדיין לא פותר את השאיפה לבדיקה מקיפה, לרצון לתחושת ביטחון, שהיא תוצר של תהליכי הזמן האיטיים של אנרגיית יסוד המים. אלו תהליכי ניצול הזמן כמו מהירות הצב והיא לא מוכנה להמר על תוצאות. ניצול תהליכי זמן כמו מהירות הארנב יש בה את ההימור על תוצאות. שתי התפיסות האלו מאפיינות את שכבות האנושות הבוגרות מול שכבות האנושות הצעירות יותר. כדאי לבדוק עד כמה הורים חוששים מהתנהלות הילדים. ההורים לא מוכנים להמר ולעומתם הילדים מוכנים להמר. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי המרחב האדמתי משתנה, ותהליכי הזמן הקבועים בו לא משתנים, אלא רק קצב הזמן משתנה. לא ניתן להתאים תהליכי זמן מהירים לקצב מדידת זמן איטי. את מהירות אנרגיית יסוד האוויר לא ניתן לשנות. אבל לתת לתודעה להבין כי אורך של שעה כדוגמה מבחינה מספרית לא משתנה, אבל קצב הזמן נעשה מהיר יותר. ולצאת מתוך תודעה שיהיה נכון לאנושות להתאים את עצמה לקצב התנהלות מהיר יותר, ואז האנושות לא תחוש שהזמן נוזל לה מבעד לאצבעות. בקיצור, אנחנו יורדים למרחב הזה כשאנחנו לקחנו על עצמנו יותר עשייה, בגלל מהירות תהליכי הזמן, אבל כדי להצליח לבצע את מה שחתמנו עליו, ההתנהלות צריכה להיות יותר מהירה, פחות חיפוש הוכחות ולדעת להמר, כמו ילדי האוויר בהתנהלותם. אז תהיו מהירים וקלילים יותר ונצלו את הזמן נכון.