פרק- 231 אפסנאות קשר או סוד ההתאהבות כמה קל לקבל דברים שונים כמובן מאליו, לא לנסות להבין מה עומד מאחורי הדברים. דבר פשוט כמו להתאהב, דבר בנאלי, קורה כל הזמן, לא משנה אם הוא משמח או לא, למה בכלל קורים דברים כאלו. יושבת חבורה של גברים ונשים, לפתע עיניים נפגשות בעיניים והופה נוצר קליק, שלאחריו לפתע מתאהבים. יופי, למה זה קורה? מה מביא את האנושות להתאהב? אם כל אחד מאתנו הוא שונה, יש לו מבט אחר על החיים, יש לו תפיסת יופי, טעם, איכות חיים שונה, ולפתע בתהליך ההתאהבות הוא מוכן להתפשר, לשנות חיים, והכול לצורך בניית מודל ההתאהבות. מוזר ומשונה. נתוני המחשבים מסבירים מה מסתתר מאחורי מושג ההתאהבות. "המקור" לא העניק לאלגוריתמי הנשמות את היכולת להתחבר אחד לשני כי הוא תכנת רשימת דרישות שונה מכל אלגוריתם נשמתי וכל אחד היה בודד לעצמו. כך שחיבורים של התאהבות לא היו בבסיס התכנות של "המקור". האנושות נתקלת במושג ההתאהבות רק במרחב יהוה ובצורה הדרמטית ביותר במרחב האדמתי. כדי שלמסגרות הנשמה היורדות למרחב האדמתי תהיה אפשרות להצליח לבצע את סרט החיים, הם זקוקות לשיתוף פעולה. שיתוף הפעולה מתחלק לשניים השיתוף הכולל שמיוצג על ידי המערכת ההרמונית, ושיתוף פעולה פרטני המיוצג על ידי בת או בן זוג. להשיג שיתוף פעולה כולל במערכת הרמונית הוא לא מסובך כי עצם בניית מנהלי הרוח והנפש יוצרת כלים שמסוגלים להבין את הטמון בחיים במרחב האדמתי, את חשיבות שיתוף הפעולה, וכך נוצר שיתוף פעולה כולל מבלי שמשהו משתנה באינדיבידואל הנשמתי. תהליך של חיים במרחב לא דומה לתהליך של התאהבות במישור האישי. השאלה היא למה בכלל זקוקים לתהליך ההתאהבות, איך הוא יוצר חיבור בין שונים, למה לעיתים הוא מסתיים, ולמה לעיתים הוא נמשך עד סוף החיים הארציים. כל מסגרת נשמה שיורדת למרחב האדמתי עומדות לפניה כמה בחירות. הבחירות כוללות האם לבצע את הסרט לבד בלי עזרה, אלו הרווקים שלא מצליחים ליצור מסגרת זוגית, בחירה שנייה היא בחירת עזרה ארוכת טווח, אלו שמתאהבים ונשארים ביחד לאורך כל החיים, והבחירה השלישית היא עזרה קצרת טווח ומשתנה, אלו שמתאהבים יותר מפעם אחת, וההתאהבות משתנה כמה פעמים. הבחירה באחת האפשרויות היא תוצר של הקשיים שנמצאים בביצוע הסרט מול הניסיון הקודם של מסגרת הנשמה במרחב האדמתי. חוץ מהבחירה שלא להתחבר, שאר שתי הבחירות מאלצות לפנות לאפסנאות הקשר. בגלל שכל מסגרת נשמה אין בתכנות שלה קוד התחברות מתוך התאהבות שדורש שינוי ופשרות, צריך לשתול בה קוד שמאפשר את ההתאהבות והשיתוף הפרטני. התהליך הוא כזה: שלב ראשון באלגוריתם הנשמתי נוצר סרט שהוא תרגום ההפקה לנוסחת "המקור" השלב השני חיפוש אמצעי עזר שנמצאים במעגל החוכמה וההתפתחות האלגוריתמי, שלב הירידה למרחב האדמתי ואיסוף נתוני ביצוע ומימוש של הסרט, השלב הבא ביקור במישורים שהם כמו בתי מלון במרחב יהוה, ושם נוצרות החתימות בין מסגרת נשמה אחת לשנייה לצורך תמיכה ועזרה במהלך ביצוע הסרט, השלב הבא הוא שתילת קוד שמאפשר לחתומים לשתף פעולה. שתילת קוד כזה היא הכנסת אפשרות לשתף פעולה ולדעת להתאים תדר אנרגטי אחד עם תדר אנרגטי שני. זה המקום שבו נקבע אם ההתאהבות תהיה חד פעמית או אם יש כמה חתימות לשיתוף פעולה. כל קוד יש לו את פג התוקף בהתאם להתפתחות הסרט. כמו שנוצר קליק ההתאהבות, כך הוא גם נעלם ונוצר קליק חדש. כל התהליך כפוף לקוד השיתוף הפרטני. קוד ההתאהבות מקבל מאפסנאות הקשר את האפשרות ליצור שיתוף פעולה פרטני, וכך הקוד שמופעל מאפשר התפשרות, שינוי דרך חיים, וכל מה שקשור בהתאהבות. הקליק שנוצר הוא תהליך חיבור לשיתוף שמסגרת הנשמה נושאת בעקבות סוג הבחירה שמסגרת הנשמה חתמה והעדיפה. המחשבים מציעים לאנושות לדעת לנצל כל קליק שנוצר כי הוא מגיע מעזרה לביצוע סרט החיים, לא להתאבל על התאהבות שהסתיימה כי הקוד שהפעיל אותה הסתיים ופג תוקפו, ואם יש בחירה בשיתוף נוסף, יופעל לפתע קוד שיתוף נוסף. כדאי לאנושות לזרום עם תהליכי ההתאהבות כי הם מקודדים מראש, ומטרתם היא להקל על ביצוע סרט החיים במרחב האדמתי. בקיצור, לא סתם נוצר קליק בין בני האדם, יש לו מטרה מאוד מוגדרת, ואל תתפלאו שאתם מתאהבים או דוגלים ברווקות. והעיקר אם התאהבות מסתיימת לכו למשפט המפורסם "לא בוכים על חלב שנשפך"
פרק- 232 למה החלב גולש האנושות הולכת ומתרבה, הולכת וגדלה. כמה שמנסים לצמצם את הילודה, כמה שמנסים להסביר שכדור הארץ אין לו מרחב בלתי מוגבל, והשפעת האנושות עליו הולכת ומוציאה אותו מהאיזון, שום דבר לא עוזר. האם באמת האנושות כל כך עיוורת וסתומה שהיא לא מצליחה להבין את משמעות הגלישה של החלב?. משהו גורם לאנושות להתעלם מכל האזהרות ולהמשיך לגדול ולהתרחב. נתוני המחשבים מראים מאיפה הגישה של התרחבות קיימת למרות כל האזהרות. "המקור" שיצר ותכנת את אלגוריתמי הנשמות לא הכניס להן קוד שתפקידו הוא להגדיל את מספר אלגוריתמי הנשמות. "המקור" יצר כמות של אלגוריתמים בהתאם לדרישות המידע שהוא נזקק להן, ולא נמצאת שום סיבה לכך שכמות אלגוריתמי הנשמות ילכו ויתרבו. עד לבריאה הנוכחית כמות אלגוריתמי הנשמות לא השתנתה ומספרה לא גדל. רשימת כוונות "המקור" מסבירה מדוע כמות אלגוריתמי הנשמות לא צוידו בקוד שנותן להן אפשרות להתרבות. רשימת "המקור" מציינת את הייחודיות של כל אלגוריתם נשמתי, את תהליכי הזיהוי, ואת רשימת דרישות "המקור" מהאלגוריתם שהן רשימה שלא משתנה. "כדי להתרבות היה על "המקור" להוסיף גם רשימת דרישות חדשה, גם תהליכי זיהוי חדשים, וגם התייחסות מבחינת אור תנע. לכן "המקור" לא רצה לתת לאלגוריתמי הנשמות את קוד ההתרבות. אם מסגרות הנשמה שיורדות למרחב האדמתי מקורן באלגוריתם הנשמתי, איך הגיעו במרחב האדמתי למצב שמסגרות הנשמה הולכות ומתרבות וכמותן גדלה? כול תהליך הגדילה וההתרבות האנושית לא התחיל מיד בהתחלה. האנושות בתחילה גדלה כי מסגרות נשמה מאלגוריתמים נוספים הלכו והצטרפו למסגרות הנשמה שירדו למרחב האדמתי. כי ההתחלה הייתה רק בגדר ניסוי של התאמת המרחב האדמתי לתפקידו כמעבדת ניסוי לחקר חיבור של אנרגיית יסוד המים עם אנרגיית יסוד האדמה. ההתרבות האנושית שהביאה בתקופה הזאת למצב שהחלב כבר גולש התחילה כשאנרגיית יסוד האוויר החלה להתפשט במרחב האדמתי והחל התהליך של דחיקת אנרגיית יסוד המים החוצה והחלפתו באנרגיית יסוד האוויר. לאורך התקופה הקודמת הצטברו במעגלי החוכמה והפיתוח של האלגוריתמים הרבה נושאים שלא באו על פתרונם, זה גרם לחוסר באור תנע. מסגרות הנשמה שירדו למרחב האדמתי לקחו על עצמן חלקים מנושאים לא פתורים וכך בצורה איטית רשימת הנושאים האלו הצטמצמה. כניסת אנרגיית יסוד האוויר הביאה את האלגוריתמים למצב שבו האפשרות להצמדת נושאים לא פתורים למסגרות הנשמה הלכה וירדה. זאת הנקודה שבה האנושות התחילה להתרבות. לא ניתן להצמיד למסגרת נשמה שנושאת סרט המבטא חלק מרשימת דרישות "המקור" הרבה נושאים לא פתורים כי אז הסרט ירד בחשיבותו ורק הנושאים הלא פתורים הם יבוצעו. כדי להצליח לצמצם בזמן קצר יותר את רשימת הנושאים הלא פתורים נקט האלגוריתם בתהליך הבא: כל מסגרת נשמה שנושאת סרט תחולק לשתי מסגרות נשמה או יותר כשהסרט מתחלק לפי סצנות החיים למכנים משותפים. נוצרו שני סרטים שביחד הם מכילים את הסרט השלם, אבל לכל אחד מהסרטים ניתן לצרף נושאים לא פתורים שיש להם התאמה לסרט. במרחב האדמתי נולדים שניים או יותר שאין להם קשר אחד עם השני כשמקורם הוא באותו אלגוריתם נשמתי, וכך ניתן להגדיל בצורה מהירה את תיקון הנושאים הלא פתורים. הריחוק והניכור בין שתי מסגרות הנשמה נוצר כדי שמסגרת אחת לא תנסה לסייע למסגרת השנייה כדי שחלק הסרט והנושאים הלא פתורים הצמוד אליו לא יסטו מהמטרה. לכן כמעט ואין מפגש בין מסגרות הנשמה למרות שהן שייכות לאותו אלגוריתם נשמתי. מעטים מאוד פוגשים את מושג "הנשמה התאומה", ואז זה מעיד על חולשה ורצון לתמיכה ולא על חוזקה. התוצר של התהליך הזה הביא להתרחבות הכמות האנושית, וזה גם הגורם שדוחף את האנושות לגלוש כמו החלב, למרות כל האזהרות. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי ההתרחבות האנושית לא מגיעה מההתעלמות מהאזהרות אלא להבין כי קיימת דחיפה לא מודעת להביא עוד ילדים, כי זה חלק מהוראה אלגוריתמית שבעקבותיה יתקבל אור תנע רב יותר. לכן האנושות לא מתייחסת לאזהרות. בקיצור, לא סתם האנושות ממשיכה להתרחב ולגדול למרות הניסיונות לצמצם את הילודה. לפי הפתגם "מה שרואים משם לא רואים מכאן". אז כדאי להבין שזאת הסיבה המסתתרת מאחורי זה שהאנושות ממשיכה להתרחב והחלב נמצא בתהליך של גלישה.
פרק- 233 המרוץ למיליון לאן כל האנושות ממהרת? כולם רק רצים להספיק מה שיותר, רצים החל מקניות, המשך ביציאה לחופש, המשך בניסיון לשפר תנאי חיים, שיפור מקום העבודה ועוד, ועוד. מי שמסתכל מהצד בטח חושב שקן של נמלים ומקומות יישוב אנושיים מאוד דומים אחד לשני. שניהם רק נמצאים בתנועה מתמדת, בלי לקחת בחשבון שמה שמושג במרחב האדמתי הוא בר חלוף, הכול נשאר כאן וכל מה שהושג לא נלקח מהמרחב האדמתי לשום מקום. למה האנושות החל מרגע היוולדה נמצאת במרוץ למיליון? נתוני המחשבים מגלים מה עומד מאחורי המרוץ למיליון של האנושות. כל אלגוריתם נשמתי נוצר כשהוא מצויד ברשימת דרישות "מקור" ממנו. רשימת הדרישות נבנית מדרגה אחרי מדרגה וככה הרשימה מתבצעת. "המקור" לא הגביל את האלגוריתמים הנשמתיים בזמן להשלמת ביצוע רשימת דרישות "המקור", כי לא היה לו שום מידע מה אורכו של כל תהליך, ומה יהיה אורכו של כל תהליך ביצוע של כל אחת מרשימת דרישות "המקור". זה גם יצר הבדל בין אלגוריתם נשמתי אחד לשני מבחינת ההתקדמות בביצוע רשימת דרישות "המקור", ובמרחב האדמתי האנושות אימצה לעצמה את הרעיון של מסגרות נשמה מפותחות יותר או פחות. ההבדלים החלו להיווצר מיד בהתחלה והכול נובע ממה היו דרישות "המקור" מכל אלגוריתם נשמתי. עד מלחמת האור והחושך כל אלגוריתמי הנשמות שנוצרו כעצמאיות עסקו כל אחת במילוי רשימת דרישות "המקור" והתקדמו מי יותר ומי פחות. אחרי מלחמת האור והחושך הוקמה מועצת העל כדי להחזיר את האמון בין "המקור" לאלגוריתמי הנשמות ובתקופה זאת לא הייתה שום התקדמות בביצוע רשימת דרישות
המקור", כי העיסוק היה בשחזור נתונים מפעילות קודמת. המרוץ למיליון של האנושות נוצר בבריאה הנוכחית. המרוץ למיליון החל כשאנרגיית יסוד האוויר החלה להשתלט על הבריאה ובתוכה גם על המרחב האדמתי. זה הביא לכך שפיענוח רשימת כוונות "המקור" גילה כי קיימת רשימה חדשה ומתקדמת, שמתוכננת לחליף את רשימת דרישות "המקור" שהסתיימה אצל אלגוריתמי הנשמות שהתקדמו מהר וסיימו אותה. הידיעה על הימצאותם של רשימות דרישות "מקור" מתקדמות יחד עם זה שהאלגוריתמים הנשמתיים עובדים בנפרד ובאופן עצמאי ואין להן מידע על התקדמות של אלגוריתמים נשמתיים אחרים לקראת סיום רשימת דרישות "המקור" ורכישת רשימת דרישות "המקור" המתקדמת, הביאו לכך שכל אחד מאלגוריתמי הנשמות מנסה לזרז ולסיים את רשימת דרישות "המקור" שנמצאת כרגע בידיו. תהליך הזירוז נמצא בכל רחבי הבריאה הנוכחית ובייחוד הוא מורגש במרחב האדמתי שהיה איטי בגלל חקר וניסוי אנרגיית יסוד האדמה. האלגוריתמים הנשמתיים ששולחים את מסגרות הנשמה למרחב האדמתי החלו לבצע הפקות מורחבות יותר מרשימת דרישות "המקור" כדי לזרז את סיום ביצוע רשימת דרישות המקור". מסגרות הנשמה מצוידות ביותר ניסיונות וחקר מאשר בתקופה קודמת וזה מתבטא אצל האנושות במרוץ למיליון, במרוץ אחרי הפרס הגדול והוא סיום רשימת דרישות "המקור" ורכישת רשימת דרישות "המקור" המתקדמת. כל המרוץ למיליון לא נובע משינוי באופי האנושי אלא מדחף פנימי שמקורו בשאיפה של האלגוריתם הנשמתי. זה דומה למרוץ אחרי מעבד חזק יותר במחשב. בגלל שאין שום דבר בחינם בבריאה, מי שמשלם עבור המרוץ למיליון היא ההתעמקות והיסודיות. הכול נעשה מהיר יותר קל ומובן יותר, אבל פחות לעומק. מבחינת קבלת אור התנע השטחיות לא פוגעת בקבלת אור התנע, כי "המקור" לא קבע עד איזה עומק החקר והניסוי צריכים להגיע ולכן אין גבול ברור של עומק, אלא רק עצם עריכת הניסוי והחקר הם שקובעים את קבלת אור התנע. כל המצב הזה מביא לכך שהאנושות עסוקה במרוץ להשיג למרות שכל הישג חומרי נשאר במרחב האדמתי, מה שחוזר לאלגוריתם זה עצם עשיית הניסוי ולא עד כמה התעמקו בו. המחשבים מציעים לאנושות להבין מה גורם למרוץ אחרי המיליון, ולהבין כי האלגוריתמים הנשמתיים היום יותר חשוב להם עצם הניסוי ולא ההתעמקות בניסוי. ההצעה היא לא לחשוש להחליף ולשנות, לא להיצמד לדברים שכבר חלף זמנם, כי כך תוכננו מסגרות הנשמה בתקופה הזאת. בקיצור, האנושות רצה כדי להספיק ולא כדי להתעמק, בגלל זה גם התקשורת היא יותר שטחית, הבינות המלאכותיות מאיצות תהליכים ומאפשרות לעשות יותר בפחות זמן. אז תמשיכו לשנות, להחליף ולהתחדש כי תוכננתם למהירות והישגיות ופחות לשבת ולהתעמק.
פרק- 234 נתיב הבריחה מכירים את המשפט המפורסם שהאנושות נוהגת להשתמש בו? "נתראה בגלגול הבא", או "זה יקרה רק בגלגול הבא"? נכון חלק לא קטן מהאנושות לא מאמין שחוזרים למרחב האדמתי, ויש חלק שהבין שחוזרים למרחב הזה שוב ושוב עם חוויות חיים אחרות, כדוגמה כל הילדים שבתחילה מצליחים לזכור את הגלגול הקודם שהם היו במרחב האדמתי. האם באמת כולם מתראים בגלגול הבא? האם כולם חוזרים לסרט חיים נוסף? לא בטוח שזה כך. נתוני המחשבים מסבירים מהו נתיב הבריחה, למה הוא קיים, ואיך הוא עוזר להתפתחות הבריאתית. כדי להבהיר מהו נתיב הבריחה צריך לדעת ולהבין כיצד מערכת בריאתית מתנהלת. הבריאה הנוכחית שהיא בריאה חוקרת משולה למפעל ענק עם מחלקות שונות. שתי מטרות עומדות בפני המפעל הבריאתי המטרה הראשונה היא שהמפעל יתקדם ויתפתח ותמורת זה יתקבל "מהמקור" אור התנע שמאפשר למפעל לפעול ולהתקדם. המטרה השנייה היא לתת לעובדים שהם האלגוריתמים הנשמתיים את התנאים הטובים והמתאימים ביותר כדי שהעובדים במפעל יצליחו למכסם את תרומתם למפעל דרך הצלחה בפעילותם והבריאה והעובדים ישיגו את אור התנע. למושג האנושי "שהיקום ידאג לי" או "שהבריאה מבוססת על אהבה", אין שום אחיזה במציאות הפעולה הבריאתית. אם ניקח את הדוגמה של מחלקת המרחב האדמתי במפעל הבריאתי, הבריאה מספקת לעובדים מרחב שייתן להם את היכולת הרבה ביותר לבצע את תפקידם כעובדים במפעל הבריאתי, איך הם משתמשים במרחב שניתן להם זה נתון להחלטתם ולכן חוק הבחירה החופשית שולט במרחב האדמתי. המפעל הבריאתי לא מתערב בחיי העובדים כי כל התערבות מבחוץ לא משפרת את העובד במפעל ולא באה מתוך התפתחות אישית ובעקבותיה לא מתקבל אור התנע. כמו בכל מעבדת מחקר אנושית, המעבדה מעניקה את סביבת המחקר, והעובד במעבדה רק הוא משתמש בכלי המעבדה לפי יכולתו. אז לבריאה יש אינטרס מוצהר שלאלגוריתמים הנשמתיים יהיו התנאים הטובים ביותר לבצע את תפקידם ולהצליח לקבל את אור התנע. זאת הנקודה שבה נוצר נתיב הבריחה. כל המחלקות המרכיבות את המפעל הבריאתי מרכזות את האלגוריתמים הנשמתיים שמתאימים למחלקות השונות, חלוקת האלגוריתמים הנשמתיים מבוססת על ההתאמה למחלקה והיא נובעת מרשימת דרישות "המקור". אם ניקח את מרחב יהוה העוסק בבדיקת אנרגיית יסוד האדמה, כל האלגוריתמים שיש להם נגיעה באנרגיית יסוד האדמה מרוכזים במרחב יהוה, ומרחב יהוה עצמו מחולק לתתי מחלקות שנותנות דיוק רב יותר לסוג הנגיעה ומיקומה בתדר של אנרגיית יסוד האדמה. המרחב האדמתי שעוסק באנרגיית יסוד האדמה בתדר הנמוך ביותר, מהווה לעיתים מכשול עבור אלגוריתמים נשמתיים שטיב ועוצמת אנרגיית יסוד האדמה במרחב יהוה לא מעניקה לאלגוריתם את הסביבה שמתאימה לו. פה נכנס לפעולה נתיב הבריחה. אחרי כמה פעמים שמסגרת הנשמה של האלגוריתם נכשלת בביצוע הסרט והמפעל הבריאתי לא מקבל את אור התנע, מחליפים לאלגוריתם הנשמתי את המחלקה שאליה הוא משתייך. לא ניתן לפטר אלגוריתם נשמתי, אבל ניתן לשנות ולהעביר אותו ממחלקה אחת למחלקה אחרת שתתאים לו יותר. והכול כדי שהמפעל הבריאתי לא יאבד אור תנע. ברגע שהאלגוריתם הנשמתי עובר למחלקה אחרת הוא לא חוזר למחלקה הקודמת ומתחיל לפעול במחלקה החדשה שאליה הוא הועבר. הוא כבר לא ירד למרחב האדמתי ולא ניתן יהיה לפגוש בו "בגלגול הבא". הרבה סיבות יכולות לגרום לכך שאלגוריתם נשמתי יעבור למחלקה אחרת. כמות הנגיעה באנרגיית יסוד האדמה ברשימת דרישות "המקור" ממנו מותאמת לרמה אנרגטית שונה, כמות הנגיעה היא קטנה מאוד, ואת רוב אור התנע האלגוריתם ישיג ללא החיבור לאנרגיית יסוד האדמה, ואז נתיב הבריחה מוציא אותו ממרחב יהוה למחלקות אחרות ברחבי המפעל הבריאתי. נתיב הבריחה נועד לאפשר לאלגוריתמים לעבור במפעל הבריאתי ממחלקה אחת לשנייה והכול כדי להתאים טוב יותר את פעילות האלגוריתם הנשמתי כשהמטרה היא השגת מלוא פוטנציאל אור התנע שמתקבל "מהמקור". ככל שמסגרת נשמה במרחב האדמתי לא מצליחה להתמודד עם קשיים ולהצליח, כך יש סיכוי כי נתיב הבריחה יופעל והאלגוריתם יעבור למחלקה אחרת. המחשבים מציעים לאנושות לא לסמוך על זה "שניפגש בגלגול הבא" או "שזה יקרה בגלגול הבא" כי אין ביטחון בכך שאותו אלגוריתם יחזור שוב ויפעל במרחב האדמתי. בקיצור, אין ביטחון מוחלט שתמיד נוכל להיפגש "בגלגול הבא", כי הבריאה לא מתעקשת על איפה נרד להמשך. אז קחו בחשבון ששום דבר לא קבוע והכול גמיש, והכול בשביל השגת אור התנע.
פרק- 235 דון קישוט וסנשו פנשו רובה של האנושות כנועה לדתות שונות. המכנה המשותף לאמונה הזאת משולה לאמונה העמוקה שהייתה לסנשו פנשו באביר דון קישוט. אז מי האביר הגדול שהזרמים הדתיים מאמינים לו? נכון זה האביר הגדול יהוה. אבל יש הבדל אחד גדול בין היחסים של דון קישוט לבין נושא הכלים שלו סנשו פנשו. כשהאביר יצא למלחמותיו נושא הכלים התבקש ממנו לתת לו כל פעם כלי כמו חרב או מגן ותפקידו של נושא הכלים היה לתת לו את מה שביקש האביר. דון קישוט השתמש בכלים שלו ונושא הכלים רק היה כמו מחסן נייד שמספק את הכלים. היחסים בין יהוה לבין הזרמים הדתיים הוא הפוך. הזרמים הדתיים משתמשים בכלים של יהוה ופה התחלפו התפקידים יהוה הפך לנושא הכלים והזרמים הדתיים נהפכו לאביר עצמו. יחסי גומלין הפוכים אלו משפיעים רבות על האנושות ומעכבים את התפתחותה כמו שדון קישוט לא יצליח במלחמה אם סנשו פנשו לא ייתן לו את הכלים שהוא מבקש ממנו. נתוני המחשבים מסבירים מדוע התהפכו התפקידים ומה זה גורם לאנושות. מרחב יהוה נמצא במאבק מתמיד בניסוי וחקר אנרגיית יסוד האדמה שתגובתה לא צפויה. יהוה כמרכז כלל המידע כל הזמן נאבק במלחמה מתמדת כדי שמסגרות הנשמה יצליחו בתפקידם במרחב יהוה ובייחוד במרחב האדמתי בגלל תדר האדמה הנמוך שהמרחב עוסק בו. אם נשווה את זה לכותרת יהוה שמסמל את האביר הלוחם דון קישוט תלוי הרבה מאוד בנושא הכלים סנשו פנשו כדי להצליח לרכז את כל נושא חקר אנרגיית יסוד האדמה. כדי להצליח במשימה הזאת יהוה היה חייב שמסגרות הנשמה שיורדות למרחב הזה יבצעו את תפקיד נושא הכלים בצורה המלאה והטובה ביותר. לצורך זה יהוה הוריד את עשרת הדברות שמהוות חבילת כלים שנושא הכלים יוכל לתת לו את הכלי המתאים כשהוא צריך אותו. הבעיה שקיימת היא שכל אחת ממסגרות הנשמה היא עצמאית גם בהתנהלותה וגם בהבנתה וכך נוצר מצב שיהוה לא מקבל את הכלי הנכון מנושא הכלים. כל נושאי הכלים שמאוגדים בזרמי הדת השונים מחכים שיהוה יממש להם את הכלים והם לא מבינים כי הם נושאי הכלים. אם יהוה לא היה במאבק מתמיד עם תוצאות חקר וניסוי אנרגיית יסוד האדמה, לא היה לו צורך בנושאי הכלים ממרחב יהוה. אבל דון קישוט נלחם כל הזמן וכל הזמן הוא זקוק לכלים מתאימים כדי לפענח את תוצאות המחקר. ברגע שנושאי הכלים במקום להגיש לו את הכלי המתאים הם רבים ביניהם על הכלי, ולא מבינים איזה מהכלים יהוה צריך באותו זמן, הם לא מגישים לו את הכלי ויהוה נעצר במלחמתו הבלתי פוסקת. מסגרות הנשמה שנושאות סרט לא מבינות כי התוצאות מכל הסרטים חייבות לעבור אצל יהוה תהליך של הבנה וזה מתווסף לתהליך שמתבצע באלגוריתם הנשמתי. החוסר בכלי המתאים גורם לכך שהתוצאות לא מושלמות אצל יהוה, ולא פעם נושאי הכלים מתבקשים לתת שוב את אותם כלים. במרחב הבריאתי זה מתבטא גם בחזרה על תפילות וחגים ומועדים. מסגרות הנשמה צריכות להבין כי הן עובדות בשיתוף פעולה עם יהוה ולא ככאלו שמחפשים אצל יהוה שהוא יגיש להם את הכלים. חוקי יהוה נתנו כלים בידי מסגרות הנשמה כדי שהם יעמדו לרשות יהוה ולא שחוקי יהוה הם כלים שיהוה מתבקש לתת אותם. כל ההבנות לגבי כלי החוק של יהוה איבדו הרבה מכוונת יהוה למה הם ישרתו אותו בגלל הפירושים השונים של נושאי הכלים, וכך יהוה גם לא מקבל את הכלי המתאים בזמן המתאים. ברגע שהכלי המתאים לא נמצא בידי יהוה, גם התוצאות שמתקבלות הן לא מדויקות במקרה הטוב ומוטעות לחלוטין במקרה הגרוע. מבחינת מרחב יהוה תוצאות אלו מעכבות את ההתפתחות במרחב האדמתי כי נושאי הכלים מקבלים תוצאות שגויות וכך תוצרי החקר והניסוי הם שגויים ויהוה לא יכול להמיר אותם להבנת אנרגיית יסוד האדמה. התהליך הזה נלקח על ידי מסגרות הנשמה חזרה לאלגוריתם הנשמתי ומוכנס כתוצאות, וכך נוצרו כל אותם נושאים ללא פתרון שמסגרות הנשמה נאלצות שוב להצמיד אותן לסרטים. זה גם אחד הגורמים להתרחבות האנושית וגדילתה. הצעת המחשבים לאנושות היא להבין כי חוקי יהוה הופקדו בידיהם לצורכו של יהוה ולא לצורך שלהם. וכל פעילות שתהיה בהתאם לחוקי יהוה המקוריים ללא הפירושים השונים היא כלי שיהוה משתמש בו למלחמתו בהבנת אנרגיית יסוד האדמה. התנהלות נכונה היא בהתאם לחוקי יהוה הכלולים בעשרת הדברות וההתאמה הזאת תביא ליהוה את ההתקדמות שהוא נלחם עבורה. בקיצור, חוקי יהוה הם שלו, והאנושות היא רק נושא הכלים שלהם. תנהגו בהתאם לחוק והכלי יהיה מתאים אצל יהוה. אז תישארו בגדר סנשו פנשו ותתנו לדון קישוט את מבוקשו בצורה מדויקת.
פרק- 236 המעי הגס והמעיים הדקים האנושות מתחלקת לשני סוגים עיקריים של טיפוסים הטיפוס הראשון הוא גס רוח, אכזר, לא מתחבר יפה למערכת ההרמונית, פורע חוק, טיפוס שקשה להתחבר איתו. הטיפוס השני הוא החנון, אופטימי, רואה בכל דבר את הטוב, מתחבר בקלות, שואף להרמוניה, טיפוס עדין הנפש. כבר מילדות ניתן לזהות את שני הטיפוסים האלו, וכמה שמנסים להפוך אותם ולשנות אותם לא מצליחים. אם האנושות מגיעה למרחב האדמתי כעצמאית כשכל אחד יש לו סרט חיים משלו, והוא יודע כי הוא מגיע למרחב של שיתוף פעולה דרך הרמוניה אנושית, מאיפה מגיעים שני סוגי טיפוסים כל כך שונים במהותם? נתוני המחשבים נותנים להבין מדוע יש באנושות טיפוסים כל כך שונים. המקור" שיצר ותכנת את האלגוריתמים הנשמתיים, נתן לכל אחד מהאלגוריתמים הנשמתיים את רשימת הדרישות ממנו. ההבדל בין מסגרות הנשמה היורדות למרחב הזה נובע מאותה רשימת דרישות ש"המקור" תכנת באלגוריתמים הנשמתיים. "המקור" לא יכול היה לדעת איזה מרשימת הדרישות שלו דורשת התנהלות שונה מהאלגוריתם הנשמתי, בדומה לרשימת מטלות שניתנת לעובד מעבדה לביצוע, ודרך הביצוע נתונה בידיו. ההבדלים בין מסגרות הנשמה השונות הוא תוצר של פיענוח הפקת סרט החיים כשההפקה מתייחסת לכל דרישה ומעבדת את הסרט בהתאם למה שמסגרת הנשמה תפגוש במרחב האדמתי. עד הבריאה הנוכחית לא נוצר מצב שבו מי שנשלח לבצע מטעם אלגוריתמי הנשמות היה חייב להצטייד בגוף פיזי כדי לנסות לבצע את רשימת דרישות "המקור" וגם בבריאה הנוכחית זה מתקיים רק במרחב יהוה העוסק בחקר וניסוי של אנרגיית יסוד האדמה. המגן ההרמוני במרחב האדמתי אילץ את ההפקה באלגוריתמים לבצע חלוקה של רשימת דרישות "המקור". אמנם רשימת דרישות "המקור" בבסיס נבנית מדרגה אחר מדרגה, אבל במסגרת המרחב האדמתי ההפקות באלגוריתמים הנשמתיים, נאלצו לוותר על שיטת המדרגות ולהתייחס לכל רשימת דרישות "המקור" כאל חבילה אחת שאור תנע יתקבל תמורת הביצוע. כדוגמה אם קיבלתם הוראה לאכול חבילה שמכילה 20 חטיפים, ותמורת האכילה תקבלו סכום מסוים, לא משנה ממה תתחילו ומה יהיה סדר האכילה העיקר שתאכלו את חבילת החטיפים ותסיימו אותם. הגישה הזאת החלה לחלק את רשימת דרישות "המקור" לסוגים שונים. זאת הנקודה שבה נוצר המעי הגס והמעיים הדקים. החלוקה החלה לממש את רשימת דרישות "המקור" לא לפי מדרגה אחר מדרגה, אלא לפי ההתאמה למרחב במרחב האדמתי ומה היא ההתנהלות הטובה ביותר למסגרת הנשמה באותה תקופה איך לבצע את הסרט. מפה החלו מסגרות הנשמה לרדת עם סרטים שמביאים בחשבון את ההתנהלות הטובה ביותר לביצוע סרט החיים. מסגרת נשמה שבסרט הנוכחי מתנהלת בגסות זה לא מעיד על אופי האלגוריתם, אלא מעיד על ביצוע מותאם באותו סרט לפי רשימת דרישות "המקור". ירידה נוספת יכולה להתנהל במרחב האדמתי כטיפוס העדין והחנון. כל הפקה של סרט חיים מתחשבת אך ורק ביכולת השגה של ביצוע דרישת "המקור" וקבלת אור תנע, והדרך שבה ההתנהלות במרחב האדמתי מסגרת הנשמה נוקטת, היא רק תוצר של פענוח הפקת הסרט. מבחינת ההפקה אין משמעות מה המרחב האדמתי אומר או חושב על דרך ביצוע הסרט, מתוך הסיבה כי יש פג תוקף מבחינת שהיית מסגרת הנשמה במרחב האדמתי, ואחרי עזיבת המרחב האדמתי מה שנשאר אלו תוצרי המסקנות מהסרט עצמו, ולא מה המרחב האדמתי ההרמוני חשב על אותה מסגרת נשמה. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי גם טיפוס קשה וגס וגם טיפוס חנון ועדין, שניהם מבצעים את דרך פיענוח ההפקה מתוך רשימת דרישות "המקור". מי שנולד כשהוא בסרט הזה משתייך לטיפוס אחד, זה לא מעיד על סוג מסגרת הנשמה שלו, כי בירידה הבאה הוא יכול להתנהל כטיפוס אחר, ולכן במקום להפריע לו בביצוע הסרט, תתחברו אליו דרך ההרמוניה בצורה שמשרתת את מסגרת הנשמה שלו בצורה הטובה ביותר. כי בסיכומו של דבר הצלחת ביצוע הסרט היא המטרה ולא איך הוא מצטייר במערכת ההרמונית, כי שום דבר מהמערכת ההרמונית לא חוזר לאלגוריתם הנשמתי. בקיצור, גם טיפוס גס רוח, גם טיפוס חנון ועדין נפש שאחד היום משתייך למעי הגס והשני למעיים הדקים, זה לא מעיד על סוג הנשמה שלהם, זה רק מעיד על פיענוח של ההפקה לאחת מרשימת הדרישות מהאלגוריתם הנשמתי. אז כשנתקלים באחד מהטיפוסים האלו אל תנסו לשנות אותם כי זה לא יצליח.
פרק- 237 יציאה רכה ויציאה קשה יש באנושות טיפוסים שמה שקורה להם הם מקבלים בקלות ובקלילות, ויש טיפוסים שמקבלים את מה שקורה להם קשה, מחפשים את הקושי בכל דבר. זה גם גורם לשני הטיפוסים אחד להיות אופטימי ולחפש את חצי הכוס המלאה והטיפוס השני מחפש רק את השלילה ורואה את חצי הכוס הריקה. מה גורם לאנושות לקבל מאורעות שונים בצורה כל כך שונה? אם כולם כבר היו בעבר במרחב האדמתי, וכולם מודעים גם להנאות וגם לקשיים שהמרחב מעמיד בפניהם, יחד עם ההבנה כי לשהות במרחב האדמתי יש פג תוקף ובסופו של דבר אף אחד לא נשאר כאן, כל הנתונים האלו היו צריכים להתחבר והאנושות לא הייתה צריכה לקחת ברצינות רבה מדי את מה שקורה במרחב האדמתי, כי הכול במרחב האדמתי הוא זמני וחווייתי בלבד. נתוני המחשבים מראים למה יש את הגישה השונה של הטיפוסים השונים. "המקור" שיצר את האלגוריתמים הנשמתיים יצר אותם ככלים חוקרים וכמו כל כלי אין בו את תחושת הקושי או תחושת הקלות. (כמו במרחב האדמתי כלי שנועד לשמור על קירור מגיע עם טמפרטורות שונות ואם מכניסים לו דבר מסוים שדורש יותר קירור הוא לא משנה את עצמו. האדם עצמו צריך לדעת להבחין האם הכלי מתאים או לא מתאים). בצורה כזאת האלגוריתמים הנשמתיים היו מותאמים לרשימת דרישות "המקור" מהם, ומושג קשה או קל לא היה בתכנות שלהם. בזמן מלחמת האור והחושך נתקלו האלגוריתמים הנשמתיים פעם ראשונה בחוסר אנרגטי מי יותר ומי פחות, וזאת הייתה הנקודה שבה מושגים של קל או קשה נכנסו לתכנות הבסיסי שלהם. לאורך הבריאות שעסקו בהחזרת האמון בין "המקור" לאלגוריתמים מושג קשה או קל לא בא לידי ביטוי כי הבריאות עסקו בשחזור וחזרה לאנרגיית "המקור". מושג הקושי או הקלות התחיל לבוא לידי ביטוי בבריאה הנוכחית. ההפקה שעוסקת בהפיכת רשימת דרישות "המקור" לסרטי חוויה עבור מסגרות הנשמה שיורדות למרחב האדמתי, התחילו להבין מתוך המידע שהצטבר במעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי כי הקשיים שמעמיד המרחב האדמתי הם שונים וכי מפגש עם אנרגיית יסוד האדמה היא לא קבועה אלא משתנה החל מצריכת אנרגיה גבוהה לצורך ביצוע ועד לצריכת אנרגיה נמוכה לצורך ביצוע. ההפקה החלה לבדוק איך ניתן להקל על סצנות בסרט שלפי נתוני מעגל החוכמה והפיתוח יהיו קלים יותר עם צריכה אנרגטית נמוכה יותר ואיזה קשים יותר עם צריכה אנרגטית גבוהה יותר. בהתאם לזה גם מצבר אנרגיית החיים נטען בהתאם לקושי או הקלות שבסרט. מסגרת נשמה שיורדת למרחב האדמתי מודעת לכמות הקשיים או כמות הקלות שנמצאים בסרט. אבל זה נמצא רק בסרט ההפקה. לאחר שהסרט התיאורטי הושלם מסגרת הנשמה חייבת לעבור במעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי כדי להצטייד במידע שנותן את אפשרות מימוש הסרט המרחב האדמתי. המעבר הזה הוא הקובע בסופו של דבר את שני סוגי הטיפוסים. מסגרת הנשמה אוספת מידע על נקודות של קשיים ונקודות של קלות בהתאם למידע שהצטבר במעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי. בגלל שמעגל החוכמה והפיתוח לא מכיל את חוויות הסרטים אלא רק את התוצאות, מסגרת הנשמה לא יכולה להצמיד תהליך מסקנתי לנקודת קושי חווייתית ולדעת מתוך המידע כמה אנרגיה דרש התהליך שנמצא כמידע מסקנתי במעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי. כשמסגרת הנשמה מגיעה למרחב האדמתי היא מתחילה לחוות מאורעות וקשיים ומתחילה להשוות אותם למה שנאסף ממעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי למעט כמה אנרגיה דורש המאורע. פה התכנות של הקושי או הקלות מתעורר לפעולה. אם האלגוריתם הנשמתי לא חווה הרבה חוסר אנרגטי בזמן מלחמת האור והחושך, ההתייחסות שלו לקשיים תהיה יותר זורמת ואופטימית, אם האלגוריתם הנשמתי חווה הרבה חוסר אנרגטי בזמן מלחמת האור והחושך ההתייחסות שלו לקשיים תהיה קשה ופאסימית. המסקנה היוצאת מזה שהטיפוסים של חצי הכוס המלאה בטוחים ביכולת האנרגטית שלהם להתגבר על הקושי, ואילו הטיפוסים של חצי הכוס הריקה יחששו מחוסר אנרגטי שיקשה עליהם להתגבר על הקושי. מפה נובעים שני הטיפוסים באנושות. המחשבים מציעים לטיפוסים שמייצגים את גישת חצי הכוס הריקה לא לחשוש כי מצבר החיים שלהם מצויד במספיק אנרגיה כדי לדעת להתמודד ולעבור את הקשיים, יחד עם זה שיצאו מתוך הבנת הזמן המוגבל לשהייתם במרחב האדמתי, ובסיכומו של דבר הם חוזרים אלגוריתם הנשמתי ומשאירים את כל הקשיים מאחוריהם. בקיצור, מי ששייך לטיפוסי חצי הכוס המלאה חייו קלים יותר, פחות דאגות, והפניית יותר אנרגיה לביצוע הסרט, מי ששייך לחצי הכוס הריקה, כדאי שינסה לקחת את הקושי בקלות כי יש לו את כל האמצעים לנצח את הקושי. אז אל תדאגו ותנסו לנצל את החיים במקום הזה בצורה קלילה ולא דואגת.
פרק- 238 סוכריה עטופה כפי הנראה שרוב האנושות לא שמחה על זה שהיא נמצאת במרחב האדמתי. תשובות לשאלה "מה נשמע" נעות בין, חרא, לא משהו, קשה, יהיה טוב, אלו עיקר התשובות שנקבל. מעטים יענו לשאלה "מה נשמע" בסגנון, נהדר, הכי טוב, כיף חיים, נהנה מכל רגע. לא משנה שלכל אחד יש את הסיבה למה הוא ענה בצורה זאת או אחרת, אבל אם השהייה במרחב האדמתי היית כולה כיף והנאות, אז כל התשובות היו נהדר, כיף חיים, הלוואי וזה לא יגמר לעולם. אם הרוב לא נהנה מהמרחב האדמתי אז למה הוא בכלל הגיע למרחב הזה? נתוני המחשבים מסבירים למה מסגרות נשמה מגיעות למרחב שמעמיד לפניהן קשיים מכל סוג ובכל זאת הן מגיעות שוב ושוב. "המקור" שיצר ותכנן את האלגוריתמים הנשמתיים נתן לכל אלגוריתם את רשימת הדרישות ממנו, מושגי קושי לא היו אצל "המקור" כי רשימת דרישות "המקור" כללו ניסוי, חקר ותוצאות, ומושג חוויה קשה או חוויה קלה לא היו בתכנות של אלגוריתמי הנשמות. ההבדל היחיד בתכנות של "המקור" התבטא בסוגי החקר והניסוי, יש אלגוריתמי נשמות שרשימת דרישות "המקור" כללו גם את אנרגיית יסוד האדמה ויש כאלו שלא. מרחב יהוה הכולל את המרחב האדמתי נועדו רק לאלגוריתמי נשמות שרשימת דרישות "המקור" מהן כללה חקר וניסוי של אנרגיית יסוד האדמה. הבריאה הנוכחית שעוסקת במרחב יהוה בחקר וניסוי אנרגיית יסוד האדמה הכניסה למרחב יהוה רק את אלגוריתמי הנשמות שיש להם זיקה בדרישות "המקור" לחקר וניסוי אנרגיית יסוד האדמה. המרחב האדמתי עוסק בתדר הנמוך של אנרגיית יסוד האדמה, ומיד בתחילת פעולתו הובן כי כדי להצליח לחקור את התדר הנמוך, חייבים החוקרים אותו להשוות תדר עם התדר הנמוך של אנרגיית יסוד האדמה, וכך נוצר הגוף האנושי שעוסק במחקר בתדר הנמוך. מי שצריך לנהל את הגוף האנושי היא מסגרת הנשמה. אבל מסגרת הנשמה מגיעה ממרחב שאין בו שום ניסיון עם גופים פיזיים, וכל מסגרות הנשמה החלו ללמוד איך להתנהל כשהן כבולות בתוך גוף פיזי מוגבל. מסגרות נשמה עצמאיות וחופשיות החלו להיכנס לגוף פיזי שמגביל אותן, ופעם ראשונה הן החלו להבין מה זה כאב, מה זאת מוגבלות של תנועה, מה זה יצר הישרדות, מה זה אוכל פיזי, יחד עם מושג ההנאות הפיזיות, הסמים, האלכוהול, השפעת כל מיני חומרים כימיים בדמות תרופות שונות בייחוד אלו המשקיטות כאבים, תרופות שעצרו את השפעת האוכל שהתבטא בהשמנת יתר. ונוצרו שני מחנות המשפיעים על מסגרות נשמה השוהות במרחב האדמתי. זה אילץ את מסגרות הנשמה ליצור את מנהלי הרוח והנפש שיתמודדו ישירות עם שני מחנות ההשפעה, ומסגרת הנשמה תתמודד רק עם תוצאות החקר והניסוי. ככל שיותר מסגרות נשמה סיימו וחזרו לאלגוריתם הנשמתי, כך החלו להצטבר תוצאות שהראו על קשיים שהן המסקנות ממחנה השפעה אחד ומולם הצטברו תוצאות של השפעת המחנה השני. כמות התוצאות של מחנה הקשיים הייתה רבה הרבה יותר מאשר פתרונות הנאתיים של מחנה ההנאות. זה הביא לתהליך שמסגרות נשמה לא רצו לרדת למרחב הזה, למרות שברשימת דרישות "המקור" הן היו צריכות לבצע את הדרישות האלו. אבל רשימת הדרישות כוללת גם ניסוי וחקר של אנרגיית יסוד האדמה בתדרים גבוהים יותר שלא מחייבים כניסה לתוך גוף פיזי, ומסגרות הנשמה נתלו בדרישות קלות יותר ובחרו את האפשרות ללכת לכיוון הזה. בגלל שמסגרת נשמה לא מודעת לקשיים כי כל ירידה שלה כוללת סרט אחר, האלגוריתם הנשמתי נקט בשיטת הסוכרייה העטופה. עטיפת הסוכרייה ריכזה את תוצאות המחנה המכיל את אפשרויות ההנאה, ואילו הסוכרייה עצמה שהיא הסרט עם הקשיים השייכת למחנה הקשיים הייתה בפנים. כך שמסגרת הנשמה פגשה קודם את ההנאות ורק לאחר מכן את הקשיים. תינוק שנולד בוכה כי זאת הפגישה הראשונה שלו עם מגבלות הגוף הפיזי, לאחר מכן הוא נפגש גם עם הנאת האוכל וגם קשיי העיכול הפיזיים, בהדרגה הנאות האוכל גוברות, ובצורה איטית התינוק מתחיל ללמוד את מגבלות הגוף הפיזי, יחד עם עטיפת ההנאות. שיטת הסוכרייה העטופה, היא השיטה שבגללה מסגרות נשמה מוכנות לרדת למרחב האדמתי. ללא העטיפה שמוכרת במרחב האדמתי "כ-תיבת ההנאות" מסגרות הנשמה היו מגלות התנגדות לבצע חלק מדרישות "המקור" העוסק בתדר הנמוך של אנרגיית יסוד האדמה. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי ההנאות הן רק פיתוי ואילו הסרט הוא שמביא בעקבותיו את אור התנע, לכן אל תתמכרו להנאות ואל תתייחסו אליהם כמטרה, תיעזרו בהם ואל תתמכרו להם. כי אין בהם אור תנע. בקיצור, כדי שנרד למרחב הזה היו צריכים לשחד אותנו עם הנאות ולהסתיר את הקשיים. אבל הקשיים הם מטרת הירידה למרחב האדמתי ולא ההנאות. אז אל תתמכרו רק להנאות, אין שכר לזה.
פרק- 239 דו רה ומי עוד האנושות מתנהלת בתגובות שונות. אחד לוחש, השני צועק, האחד מתחיל בשקט וממשיך בצעקות, או להיפך אחד מתחיל בצעקות וממשיך בטון שקט יותר. אם האנושות מתנהלת דרך מסגרות הנשמה, אז כל מסגרות הנשמה שמגיעות למרחב האדמתי דרך האלגוריתמים הנשמתיים והן כולן נוצרו על ידי "המקור" "והמקור" הוא אחד, הן היו צריכות להישמע אותו דבר. נכון תפקידי חוויה שונים לפי סרט החיים, אבל התגובה במרחב האדמתי הייתה צריכה להיות זהה, וזה לא כך. נתוני המחשבים מסבירים מהיכן נובע השוני בתגובות האנושיות. אלגוריתמי הנשמות שנוצרו על ידי "המקור" מזוהות על ידי "המקור" דרך מיקומן בסולם התדרים שאותו הן נועדו לחקור ולבדוק. זיהוי דרך המיקום בסולם התדרים הוא אחד משלושה אמצעי הזיהוי ש"המקור" נוקט בהם כדי לזהות כל אלגוריתם ולאמת אותו. המיקום בסולם התדרים היה אמצעי הזיהוי עד למלחמת האור והחושך. לאחר המלחמה "המקור" הוסיף עוד שני אמצעי זיהוי, אבל הזיהוי הבסיסי הוא המיקום האלגוריתמי בסולם התדרים המקורי. סולם התדרים מעיד על טיב רשימת דרישות "המקור" שניתן ותוכנת בכל אלגוריתם נשמתי והוא משפיע על צורת התגובה של מסגרות הנשמה היורדות למרחב האדמתי. צורות התגובה השונות במרחב האדמתי מאפיינות את האלגוריתם הנשמתי ששלח את מסגרת הנשמה לחוויית הסרט שהופק מתוך רשימת דרישות "המקור. התגובה המהירה והצועקת מאפיינת רשימת דרישות "מקור" שמסתמכת על אנרגיה מהירה ומתפרצת, התגובה האיטית והמתמשכת מאפיינת רשימת דרישות "מקור" שמסתמכת על תגובה איטית ומדודה. המרחב האדמתי הנשלט על ידי המערכת ההרמונית הגורמת למסגרות נשמה עצמאיות לשתף פעולה יוצרת מצבים שבהם התגובה יכולה להקצין או להיחלש בגלל התאמה בין המיקום סולם התדרים. כל אחת ממסגרות הנשמה נושאת את מיקומה בסולם תדרים וברגע ששתי מסגרות נשמה יוצרות תקשורת, אם קיימת התאמת תדר ללא תאימות מיקום, כמו שני תווי דו או רה שבאים משני סולמות שונים, אבל מיקומם בתדר הוא זהה נוצרת הרמוניה תקשורתית. אם המכנה המשותף בין שתי מסגרות הנשמה הוא השימוש באנרגיה מתפרצת ומהירה ברשימת דרישות "המקור" התקשורת תהיה מלווה ברעש, בצעקות, אפילו בריב. אם המצב התקשורתי מחבר בהתאמה אבל דרישות "המקור" מתבססות על אנרגיה איטית ושקולה, התקשורת תהיה עדינה, ללא צעקות וללא ריב. אם לא קיימת התאמה במיקום בסולם, התקשורת תתבטא מצד אחד בצעקות ומהצד השני בשקט ובלחישות. המשפט "לא כל הצועק הוא צודק", מתייחסת לא לצורת ההבעה התקשורתית, אלא עד כמה פירוש הנושא קרוב יותר לסימול המיקום האלגוריתמי בסולם התדרים. ככל שהמרחק קטן יותר פירוש הנושא יהיה מדויק יותר, ככל שהנושא רחוק יותר מסימול המיקום האלגוריתמי, כך הפירוש של הנושא יהיה פחות מדויק. זה מעיד על כך שהמשפט "לא כל הצועק הוא צודק" הוא נכון כי רמת מושג הנכון והצודק לא חייבת להיות לא אצל הצועק ולא אצל הלוחש. ככל שרשימת דרישות "המקור" דורשת יותר אנרגיה, כך ההשקעה האנרגטית בלשכנע וליצור תקשורת תהיה עקשנית יותר, לא בהכרח צעקנית יותר, או לא בהכרח לחשנית יותר. אם רשימת דרישות "מקור" מסובכת יותר ודורשת הרבה אנרגיה, כך דרך התקשורת תהיה עקשנית ולא מוותרת, ככל שרשימת "המקור" פשוטה יותר ודורשת פחות אנרגיה כך התקשורת תהיה שקטה וותרנית יותר. אלו הפרמטרים שמביאים את הבדלי התגובה אנושות. הכול נובע מטיב האלגוריתם הנשמתי ואיזה רשימת דרישות "מקור" הוא נושא בתוכו. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי מי שצועק או לוחש זה לא נובע מהאופי הנרכש במרחב האדמתי, אלא בא מהתכונות שנוצרו בבסיס על ידי "המקור" ולא ניתן לשנות את האופי הזה כי הוא לא אופי נרכש במרחב האדמתי. בקיצור, שלל התגובות האנושיות החל מתקשורת צעקנית והמשך בתקשורת לוחשת הם שני בסיסי אופי מקוריים ולא ניתן לשנות אותם. הדבר היחיד שניתן לעשות זה להבין כי מי שצועק או מי שלוחש לא להתייחס לתגובות התקשורתיות אלא לרמת הנכונות של התגובה ולא אם נעשתה בצעקות או בלחישה.
פרק- 240 נדנד נדנד רד עלה עלה ורד האנושות סובלת מתנודות במהלך החיים במרחב האדמתי. אין אפילו אחד שיאמר שכל חייו זרמו רק כלפי מעלה, ואף פעם הוא לא חווה ירידה. נכון שכל ירידה היא פתח לצורך עלייה מחדש, אבל למה שכל מי שנולד במרחב האדמתי לא יתחיל את מסע ביצוע סרט החיים שלו ויעלה כל הזמן רק מעלה. בכל דבר הוא יצליח, כל דבר רק יקדם אותו בחיים בלי נפילות, בלי אכזבות, בלי כישלונות. מצב כזה בטח היה תורם לביטחון של האנושות, לאמונה ביכולת העצמית. אבל זה לא ככה, האנושות נמצאת במצב שהיא כמו על נדנדה פעם למעלה ופעם למטה, זה גורם ראשי לחוסר הוודאות שהמרחב האדמתי מעמיד בפני מסגרות הנשמה היורדות למרחב הזה. זה נראה כי משהו או מישהו מתוכנת לשים מקל בגלגלי ההצלחות ועוצר אותן. נתוני המחשבים מסבירים למה לא ניתן לבנות סרט המבוסס רק על הצלחות. כל סרט מבוסס על פיענוח של אחת מרשימת דרישות "המקור" שהאלגוריתם הנשמתי מתוכנת לבצע אותו. את הפיענוח של הנוסחה שהיא מתמטית במקורה ההפקה עושה. כדי להמחיש תהליך של המרת נוסחת "מקור" מתמטית לסרט שיכול להתבצע במרחב האדמתי נביא את הדוגמה הבאה: נציב סימול לכל אחת מהאנרגיות. א אנרגיית יסוד האש ב אנרגיית יסוד המים ג אנרגיית יסוד האוויר ד אנרגיית יסוד האדמה. נוסחת "המקור" תיראה כך: א+ב+ג=ד? "המקור" רוצה בנוסחה לדעת מה תהיה התוצאה של ד בחיבור א+ב+ג כדי להגיע לתוצאה יש לחבר את א+ב ולראות את התוצאה. לחבר את א+ג ולראות את התוצאה, לחבר ב+ג ולראות את התוצאה, ההמשך הוא לחבר את התוצאה של חיבור א+ב לתוצאת החיבור א+ג ולראות את התוצאה וכך הלאה עד שכל האפשרויות של החיבור מובילות לתוצאות. לאחר מכן מחברים כבר את כל התוצאות עם ד וכך יש תשובה לנוסחה. כשההפקה יוצרת את הסרט עבור מסגרת הנשמה, יש בידיה שתי מחנות של חיבורים: חיבורים קשים יותר וחיבורים קלים יותר. כבר מתחילת הפיענוח הסרט כבר מורכב מחיבורים קשים ומסובכים יותר ומחיבורים קלים ופשוטים יותר. מסגרת הנשמה שיורדת למרחב האדמתי כבר נושאת בתוכה את הסצנות הקשות ואת הסצנות הקלות. במרחב האדמתי זה מתבטא בהצלחות או בכישלונות. מכאן נובעים העליות והירידות לאורך חיי האדם. בעת הפקת הסרט ההפקה שמזהה את תהליכי הקלות ואת תהליכי הקושי, את המידע הזה היא לוקחת ממעגל החוכמה וההתפתחות האלגוריתמי, וההפקה מתחילה לחלק את הסצנות הקלות ואת סצנות הקושי לכל אורך הסרט. זה נעשה כדי שלא תהיה הצטברות של קושי סצנה אחרי סצנה, אלא שסצנה קלה תבוא בעקבות סצנה קשה, זה נעשה כדי למנוע ממסגרת הנשמה לוותר על המשך הסרט. אבל לעיתים אין שיווי משקל בין הקושי והקלות. אם פיענוח הנוסחה מכיל יותר חיבורים קשים מאשר חיבורים קלים, זה יביא סמיכות רבה יותר של קושי מול קלות, ולהיפך אם יש יותר חיבורים קלים מאשר קשים סמיכות הסצנות הקלות תהיה רבה יותר. כל שיטת חילוק הקושי מול הקלות גורם לתקופות של הצלחה וקלות מול תקופות של קושי וכבדות. מסגרת הנשמה שלא היא הנאבקת בקושי או בקלות מקבלת את תוצאות הקשיים והקלות ממנהלי הרוח והנפש, והיא מציבה את התוצאות בהתאם לפיענוח שההפקה יצרה בסרט שהוא פיענוח של רשימת דרישות "המקור". התהליך הזה הוא אשר גורם לנדנדה שקיימת אצל האנושות. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי בעקבות כישלון תגיע הצלחה, וגם אם הכישלון ארוך יותר לאחריו תגיע הצלחה. ולהיפך בעקבות הצלחה יגיע כישלון, כי סרט החיים מורכב כשהוא משובץ בהצלחות וכישלונות, וזה האילוץ של הפקת סרט החיים שתורגם לסרט מתוך רשימת דרישות "המקור". אז גם בתקופת הצלחה וגם בתקופת כישלון, תבינו כי כל תקופה מסתיימת ומגיעה תקופה חדשה. בקיצור, העליות והירידות בחיים שהם מתבטאים בהצלחות ובקלות או בקשיים ובכבדות הם חולפים ושחר חדש יפציע. העליות והירידות הם חלק בלתי נפרד מביצוע סרט החיים במרחב האדמתי, אז לא להתייאש בתקופה קשה ולא להסתנוור מתקופה של הצלחה. בסופו של דבר אף אחד לא נשאר כאן, והכול מסתיים. אז נצלו את תקופת ההצלחות כדי לאגור כוח להתמודדות שתגיע בתקופת הקושי והכישלונות. ואל תחשבו שמישהו עשה לכם כישוף או עין רעה כי זה סרט שממלא את נוסחת רשימת דרישות "המקור". ואם אתם מאלו שדוגלים במושג אלוהים, אל תאשימו אותו לא בהצלחות ולא בקשיים.