פרק- 261 כפית האשליות האנושות משתמשת בכל דבר באיחולי הצלחה. אתם פותחים עסק חדש? מיד תגיע הברכה בהצלחה, תלכו למבחן? מיד יאמרו לכם בהצלחה במבחן. וכך בכל דבר שתעשו תקבלו את ברכת ההצלחה בדרך. נראה כי האנושות כל כך לא מאמינה שמושג ההצלחה צריך להיות חלק מסרט החיים, שהיא כל הזמן נמצאת בחשד שההצלחה תלויה על בלימה והיא לא בטוחה. אם נבדוק את כל הפרסומות השונות, מה שיתפוס את עינינו היא השיטה שבה מראים רק הצלחות, משחת פלאים לניקוי שומן, ספריי להברקת רכב, בפרסומות הכול נהדר, הכול קלי קלות. כמה כישלונות יש מאחורי צילום ההצלחה? אף אחד לא מספר לכם. נושא החשש מכישלון מוטבע באנושות, אבל כל פעם יורדים למרחב האדמתי עם סרט חדש, עם נושא חדש, מצטבר ניסיון ביצועי מהמרחב האדמתי, שמסתמך על כל מה שהאנושות עברה ולמדה במרחב האדמתי היא הייתה צריכה לרדת עם ביטחון ביכולת להצליח. ובכל זאת אין לאנושות שום ביטחון והיא מאחלת הצלחה כל פעם מחדש. נתוני המחשבים מגלים למה מסגרות נשמה יורדות לכאן עם ביטחון בהצלחה והביטחון מהר מאוד מתערער עד שהוא מגיע לאיחולי הצלחה. כל פעם שההפקה באלגוריתם הנשמתי לוקחת אחת מהנוסחאות של רשימת דרישות "המקור", היא ממירה את הנוסחה לסרט שצריך להתבצע במרחב האדמתי. נבנית מסגרת נשמה שמכילה את הסרט, ועל מסגרת הנשמה מוטל התפקיד למלא את הסרט בתוכן ומידע שישמש במרחב האדמתי לצורך ביצוע הסרט. האלגוריתם הנשמתי מכיל את מעגל החוכמה וההתפתחות שבו מרוכז כל המידע והתוצאות של כל מסגרות הנשמה מאותו אלגוריתם שירדו לבצע סרטי חיים במרחב האדמתי. מסגרת הנשמה משתמשת במעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי כמאגר מידע שממנו היא יכולה לבדוק איזה מהחלקים בסרט שהיא נושאת כבר נבדקו בסרטים אחרים, מה היו המסקנות ומה היו התוצאות, ובהתאם לזה מסגרת הנשמה אוספת מידע שמתאים לסרט שיש בידה. השהות במרחב האדמתי רצופה בניסיונות קשים וגם בניסיונות מוצלחים כדוגמה פתיחת חנות, במעגל החוכמה וההתפתחות נמצאים ניסיונות מוצלחים וניסיונות שנכשלו. כמו בפרסומות במרחב האדמתי, מציגים לפני מסגרת הנשמה רק את תוצאות הניסיונות שהצליחו. אם היו מציגים לפני מסגרת הנשמה גם את הכשלים והם רבים במרחב האדמתי, מסגרת הנשמה לא הייתה רוכשת את הביטחון ביכולת שלה לבצע את הסרט, וחוסר ביטחון היה מפנה אותה חזרה להפקה כדי לשפר את הסרט. בגלל שמסגרת הנשמה יורדת למרחב האדמתי שנשלט על בסיס חוק הבחירה החופשית, הבחירה איך לרדת למרחב האדמתי נתונה בידי מסגרת הנשמה. עצם הירידה מוכתב לה אבל איך ייראה הסרט נמצא בידיה. ככל שמעגל החוכמה וההתפתחות מראה למסגרת הנשמה יותר הצלחות כך מסגרת הנשמה מקבלת את ההבנה כי הסרט שנמצא בידיה הוא קל ונוח יותר. בהתאם למה שמסגרת הנשמה רואה במעגל חוכמה וההתפתחות, כך היא אוספת את המידע במהלך הירידה במרחבי המידע הקוונטיים, עד שהמידע ממלא את הסרט בתוכן. מסגרת הנשמה שנכנסת לגוף הפיזי במקורה לא מאחלת הצלחה לא לעצמה ולא לאחרים כי היא בטוחה בהצלחה. כפית האשליות מתנפצת כבר ברגע הלידה. הקשיים מתחילים מהרגע שהמרחב האדמתי מעמיד בפני מסגרת הנשמה קשיים שמקורם בסרט. כפית האשליות מתפוררת ומסגרת הנשמה עומדת בפני הבנה כי החיים במרחב האדמתי הם לא רק הצלחות. ככל שהסרט מתקדם, כך מסגרת הנשמה מתעוררת מכפית האשליות ומבינה כי היא צריכה להתאים את עצמה לדרך ההתנהלות במרחב האדמתי. זה השלב שבו מסגרת הנשמה מתחילה להתאים את המידע שנאסף בדרך לצורת התנהלות שתתאים לה, כדי שהיא תוכל לבצע ולממש את סרט החיים. זאת גם הנקודה שממנה מסגרת הנשמה מאבדת את הביטחון שהיה לה בעקבות כפית האשליות, ומפה מגיעים לאנושות כל איחולי ההצלחה. אם מושג איבוד הביטחון לא היה מפריע, מסגרת הנשמה הייתה יורדת כשהיא מודעת לתנאים במרחב האדמתי. מה גם שמסגרת הנשמה לא אוהבת את השהייה בגוף פיזי שמגביל אותה. אם נצרף גם את מגבלת הגוף הפיזי וגם מידע על קשיים, מסגרת הנשמה לא הייתה יורדת מבלי לשנות בהפקה את הסרט. שינוי הסרט היה יוצר חוסר התאמה לרשימת דרישות "המקור" וכך כמות אור התנע הייתה יורדת עוד לפני ביצוע הסרט. לכן קיימת שיטת כפית האשליות. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי כל איחולי ההצלחה לא באים מתוך רגשי קירבה וחברות, אלא הם תוצר של התפכחות מאשליות של הצלחה בטוחה במרחב האדמתי, וגם הצלחות וגם כישלונות הם ממרכיבי הסרט. בקיצור, מאחלים הצלחה למישהו? יופי, זה בגלל שאנחנו יורדים לכאן בטוחים רק בהצלחות כמו בפרסומות, וכשאנחנו נתקלים בקשיים וכשלים, אנחנו מאבדים את הביטחון בהצלחה. אז תזכרו שאיחולי הצלחה באים מחוסר ביטחון.
פרק- 262 בית גיל הזהב מי שנולד למרחב האדמתי מגיע עם סרט חיים חדש שכדי לבצע אותו בצורה הטובה והמדויקת ביותר, נוצרה הבחירה החופשית. אבל כל מי שנולד כאן, מגיע ממרחב שאין בו גוף פיזי, אין מושג המוות, והגוף הפיזי הוא זה שמאפשר למסגרת הנשמה להתמודד עם ביצוע סרט חיים שהוא בא מעולם תיאורטי, שלא עוסק בפעילות פיזית. ולמרות כל זה תינוק שנולד בעולם הזה מגיע עם ידע על איך לשמור על גוף פיזי. לא מדובר על מה כולל סרט החיים, אלא על שמירה על הגוף הפיזי שרק נולד. קחו תינוק שרק למד לזחול, ותראו שהוא נרתע כשהוא מגיע ורואה אפשרות של נפילה, או איך תינוק יודע שהוא רעב? תגידו הוא בוכה כי הוא רעב. פשש, מי לימד את התינוק מה זה רעב? התכווצויות בקיבה מתורגמות אצל תינוק לרעב, בסדר למה הן לא מתורגמות לחפש אקמול במקום אוכל?, מאיפה הוא בכלל יודע מה זה אוכל? ברגע שמצמידים אותו לפטמה של האם הוא יונק ואוכל. הלו, מי שהוא לימד אותו את הדברים האלו. נתוני המחשבים מספרים על תהליך שבו מסגרת נשמה מקבלת תדריך כניסה לגוף פיזי. מסגרת נשמה שמקבלת סרט חיים שהוא תרגום של נוסחה מרשימת דרישות "המקור", מקבלת גם נתונים איך צריך להיראות השחקן מבצע הסרט במרחב האדמתי. הבעיה שמסגרת נשמה שמעולם לא חוותה את החיים במרחב האדמתי, אין לה שום מושג מה זה גוף פיזי, מה הדרישות מגוף פיזי, מה הדרישות של הגוף הפיזי. סרט החיים נותן את ראשי הפרקים שהם תיאורטיים וחלק לא קטן מתוצאות ומסקנות מסרטי חיים קודמים נמצאים במאגר המידע של מעגל החוכמה וההתפתחות האלגוריתמי. אבל שום מידע על הגוף הפיזי לא נמצא במאגר המידע הזה, כי שום דבר חווייתי ואדמתי לא נמצא במאגר המידע של מעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי. בדומה לבניית סרט במרחב האדמתי, יש את התסריט, מגיעים השחקנים, והפקת הסרט לא יודעת איך לדאוג לשחקנים, מה הם אוכלים, איפה הם יישנו, מה הם לובשים. כדי שמסגרת הנשמה תוכל לבצע ולממש את הסרט שנמצא בידיה, היא צריכה לדעת איך לדאוג לגוף הפיזי שהיא נכנסת אליו. מתוך הסיבה שהגוף הפיזי לא שייך לעולם האלמוות אלא לעולם המוות, ואם מסגרת הנשמה לא תדע איך לתחזק את הגוף הפיזי הוא פשוט יכול למות. לצורך הזה יש באלגוריתם הנשמתי את בית גיל הזהב. מסגרת נשמה שחוזרת לאלגוריתם הנשמתי לאחר סיום הסרט, מביאה את המסקנות ואת תוצאות הסרט וגם את כל החוויות שהיא חוותה בעת ביצוע הסרט. האלגוריתם הנשמתי לוקח את המסקנות והתוצאות ואת החוויות שהן תוצר הרמוני ואדמתי הוא מסלק, כי החוויות הן תוצר אישי של הסרט ואילו מסקנות ותוצאות הן תוצר של המפגש עם אנרגיית יסוד האדמה, והוא יכול לשמש גם לסרטים אחרים. כדי שניתן יהיה לתת למסגרת נשמה את הכרת הגוף הפיזי, בית גיל הזהב מכיל מסגרות נשמה שלא עברו פירוק למרכיבים לאחר חזרתם לאלגוריתם הנשמתי, אלא הם נשארו עם כל החוויות והתהליכים שהביאו לתוצאות ולמסקנות, וכך בית גיל הזהב יכול לתת למסגרות הנשמה שיורדות לסרטים חדשים את המושג מה הן הדרישות של הגוף הפיזי. מסגרות הנשמה יורדות לסרטים שונים כשהייעוד המרכזי שסביבו נבנה הסרט משתנה מסרט אחד לשני. בית גיל הזהב מחולק למחלקות לפי הנושאים השונים ברשימת דרישות "המקור" וכך כל מסגרת נשמה מקבלת מידע על צרכי הגוף הפיזי שבסופו של דבר יבצע את הסרט במרחב האדמתי. בגלל שבית גיל הזהב מכיל מסגרות נשמה שלא עברו פירוק למרכיבים, חלק מהאנושות הדביק את מושג גן העדן לבית גיל הזהב. מסגרת נשמה שעוברת בבית גיל הזהב נכנסת למחלקה שמתאימה לייעוד המרכזי שלה, לומדת על הדרך שבה היא צריכה להתנהל עם הגוף הפיזי. יש לימוד בסיסי ראשוני, ויש לימוד מורחב יותר. הלימוד הבסיסי מלמד על זהירות ואוכל שהם מתחילי הדרך, הלימוד המורחב מלמד את מסגרת הנשמה איך להתאים את הגוף הפיזי לצרכי הסרט. מסגרת הנשמה מגיעה למרחב האדמתי עם מידע על הגוף הפיזי שישרת אותה בתהליך מימוש הסרט במרחב האדמתי. אבל המרחב האדמתי הוא מרחב שנשלט על ידי הבחירה החופשית. זה מביא לא פעם למצב שהחיבור ההרמוני מביא לסטייה ממה שלמדה מסגרת הנשמה בבית גיל הזהב, והיא סוטה לכיוון שלא מתאים לגוף הפיזי שמשחק את הסרט. זה מתבטא לעיתים בעודף אוכל, בעודף פעילות, או בחוסר בפעילות. סטייה מהלימוד בבית גיל הזהב מתבטא בהחלשת השחקן הפיזי לעיתים עד שהוא לא מחזיק מעמד ומתחבר לעולם המוות שאליו הוא שייך. רק מסגרת נשמה שהצליחה לשמור על כל הקווים המנחים וסיימה את הסרט בהצלחה, יכולה להגיע למצב שהאלגוריתם הנשמתי ישתמש בה כשלמות חווייתית והיא תיכנס לבית גיל הזהב, למחלקה שמותאמת לנושא הסרט שלה. המחשבים מציעים לאנושות שאם החלום הוא להגיע לבית גיל הזהב, לשמוע היטב מה שמבקש הגוף הפיזי, ולפעול בהתאם לדחף הנשמתי. רק שלמות תיתן אולי את אפשרות הכניסה לבית גיל הזהב. בקיצור, תתייחסו לגוף שלכם כאל מרכיב קריטי בעולם החומרי, תשמרו עליו בהתאם למה שהוא משדר לכם, ואל תרוצו לחדר כושר כי השכן שלכם הולך לשם.
פרק- 263 ציפורים מתות בסתר כמה פעמים עולים לבני האדם רעיונות מוזרים, לא ישימים, לא קשורים לשלב ההתפתחות העכשווי. האנושות פוטרת אותם בטענה "איזה דברים מטומטמים עולים לי בראש", מוחקים ושוכחים אותם. לעיתים אחרי זמן מה פתאום קוראים בעיתון, או באינטרנט על מישהו שעלה לו בראש אותו רעיון, והוא בדרך למימוש. ואז אנחנו דופקים על הראש ואומרים בחיי שהרעיון הזה עלה לי כבר בראש ולא עשיתי איתו שום דבר. זה מאוד מתסכל להבין כי רעיון כזה מישהו כן ממש אותו ואנחנו ביטלנו אותו, ושכחנו ממנו. רעיונות הם כמו ציפורים שמעופפות באוויר, הן נעלמות, הן נודדות, הן מגיעות אל מטרתן בדרכים שונות. נתוני המחשבים מראים את הדרך של הציפורים הנודדות, לאן הן עפות, מה עולה בגורלן, ולמה יש ציפורים שנראה שהן מתות, ולמה הציפורים לפתע חוזרות. הדבר הראשון שצריך להכיר שמידע לא הולך לאיבוד ולא יכול להימחק מהרגע שהוא נוצר. כל רעיון הוא צירוף של מידע שמה שהדליק אותו, מה שנתן לו את האפשרות לקבץ מידע היא אנרגיית יסוד האש. מהרגע שהרעיון נולד הוא כבר לא ניתן למחיקה. מסגרות הנשמה שיורדות למרחב האדמתי מצוידות באנרגיה תומכת התפתחות והתקדמות. אבל בגלל שכל מסגרת נשמה מקורה באלגוריתם נשמתי אחר, שתפקידו לעסוק באנרגיות שונות, אנרגיית ההתפתחות באה לממן ולקדם התפתחות שתומכת בנושאים שהאלגוריתם הנשמתי נוצר עבורם. כל הבריאה יחד עם מרחב יהוה ובתוכו המרחב האדמתי עובר שינוי מהתנהלות נשלטת אנרגיית יסוד המים, לאנרגיית יסוד האוויר. שינוי זה הוא הבסיס לציפורים המעופפות בדמות רעיונות אוויריים שדוחפים ומקדמים את ההתפתחות האנושית וכוללים בתוכם גם את מסגרות הנשמה שמגען עם כל ניסיונות ההתפתחות המרחב האדמתי מנוהלות בידי מנהלי הרוח והנפש. היכולת של התפתחות רעיונות מעופפים באוויר באה מתוך החיבור למערכת ההרמונית שמאלצת את מסגרות הנשמה לשתף פעולה. בצורה כזאת מסגרות הנשמה מקבלות ממנהלי הרוח והנפש כל מיני רעיונות שאין להם קשר להתפתחות שהאלגוריתם הנשמתי נתן עבורה את האנרגיה התומכת התפתחות. המצב הזה מביא לכך שרעיונות שונים מגיעים למסגרת הנשמה כשאין להם התאמה עם כיוון ההתפתחות של אלגוריתם הנשמה. גם אם מסגרת הנשמה לא דבקה ברעיונות ולא דורשת ממנהלי הרוח והנפש לממש את הרעיון הזר לה, הרי מידע לא ניתן לבטל או להשמיד. ללא מימוש, הרעיונות הזרים נשארים במסגרת הנשמה, ובסיום הסרט הרעיונות הזרים חוזרים עם מסגרת הנשמה אל האלגוריתם הנשמתי. רעיונות שמחוברים ותואמים את הנושא האלגוריתמי נכנסים למאגר שנמצא במעגל החוכמה וההתפתחות האלגוריתמי. הרעיונות הזרים אין להם התאמה והם נדחים ולא יכולים להתחבר למעגל החוכמה וההתפתחות האלגוריתמי. אם מידע לא ניתן להשמדה, מה עולה בגורלם של כל רעיונות ההתפתחות שנוצרו במרחב האדמתי, לאן הם נעלמים כמו ציפורים מתות בסתר. היות ורעיונות ההתפתחות הזרים נוצרו על ידי מנהלי הרוח והנפש במרחב האדמתי, לא ניתן לשחרר את הציפורים לחופשי במרחבי המידע הקוונטיים שאנרגיית יסוד האדמה לא נמצאת שם. לכן הרעיונות מתאספים מאלגוריתמים שונים יוצרים להקת ציפורים ויורדים חזרה למרחב האדמתי. במרחב האדמתי ישנו מאגר של כל תוצרי המרחב האדמתי המכונה "התודעה האנושית הכוללת", בתוך מרחב "התודעה האנושית הכוללת" יש שובך גדול שאליו כל הציפורים נכנסות ונאספות. הרעיונות לא מתים בשובך אלא רק נמצאים בהמתנה למסגרת נשמה שתיוולד במרחב האדמתי והיא מגיעה מאלגוריתם נשמתי שאחד מהרעיונות ששוהים בשובך יש לו התאמה עם מסגרת נשמה שמגיעה מאלגוריתם מתאים, וכך האנרגיה תומכת ההתפתחות של אותה מסגרת נשמה תתמוך ברעיון. ואז מגיע אותו רעיון למישהו אחר שיכול ליישם ולממש אותו. כל הציפורים נראות לאנושות כרעיונות שמתו ונשכחו, אבל הציפורים לא מתות הן רק סגורות בשובך עד שמסגרת נשמה תואמת יכולה לקבל ולפתח את הרעיון. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי כל רעיון שעולה במוחם לא חייב להיות מיושם, אם אין התאמה הרעיון נשכח אצל אחד ונולד אצל אחר. אל לאנושות להתעצב אם רעיון שנשכח לפתע מופיע אצל אחר, כי כל רעיון תורם לתהליך ההתפתחות האנושי, ומבחינת תהליכי ההתפתחות לא משנה מי התאים לרעיון, והוגה הרעיון עצמו לא חייב להיות זה שיממש אותו. בקיצור, אם עולים לכם רעיונות שהם לא מתאימים לכם, ואתם התעלמתם מהם או ביטלתם אותם או שכחתם מהם, הם לא הולכים לאיבוד ומישהו אחר נועד לממש אותם. אז אל תרוצו ישר לעורך דין כדי לנסות לקבל זכויות יוצרים על הרעיון.
פרק- 264 המסגרת המהמרת כמה כסף, רעיונות, חידושים, משקיעה האנושות בהימורים. ההימורים כל כך נפוצים ומושכים עד שיש את המושג "מהמר כפייתי" או "מכור להימורים". אם כל אחד יורד למרחב האדמתי עם סרט חיים קבוע מראש, מאיפה מושג ההימורים בכלל נולד באנושות. קחו למשל את ההימור בלוטו, אם מישהו ירד עם סרט שיש בו סצנת חיים שנותנת לו בסרט סכום כסף גדול, למה הוא צריך להמר כדי לנסות להשיג את מה שנקבע לו מראש? למה שהוא לא ישיג את זה תוך הצלחה בעבודה, או בעסק משגשג? אז האנושות מתמכרת להימורים, חלקם חוקיים חלקם לא חוקיים, אבל משהו דוחף את האנושות להמר. מה דוחף את האנושות למושג הימורים. נתוני המחשבים מלמדים מה מטרת ההימורים, למה הימורים קיימים, ומה ומי משיגים מההימורים. כל בריאה יש לה התחלה ויש לה סוף. ההתחלה מבוססת על מטרת הבריאה, והסוף מגיע כשהמטרות הבריאתיות מושגות. כדי שתיווצר בריאה חדשה היא נוצרת בהתאמה למטרה חדשה. כל זמן שכלל הבריאה לא מסיים ומגיע למטרת הבריאה, הבריאה לא יכולה לסיים את תפקידה. הבריאה שואפת להגיע למצב שבו כל מרכיבי הבריאה יישרו קו וכך הבריאה יכולה כולה להגיע לסיום ולהשגת המטרה. אבל בריאה שמורכבת מאלגוריתמים נשמתיים והם שונים בתפקידם ובתפקודם אחד מהשני וזה בעקבות רשימת דרישות "מקור" שונות ,היא חייבת במנגנון שיאפשר לאלגוריתמים הנשמתיים להשוות את התפתחותם כל אחד בהתאם לרשימת דרישות "המקור" ממנו, כדי שהבריאה תוכל ליישר קו. מאחר והבריאה מחולקת לאזורי ניסוי שונים, מנגנון השוואת ההתפתחות פועל שונה בהתאם לאזורי הניסוי השונים. המרחב האדמתי שמבוסס על חקר וניסוי אנרגיית יסוד האדמה המנגנון שמאפשר התאמה והשוואת התפתחות הם ההימורים. מסגרת נשמתית שיורדת למרחב האדמתי מצוידת בסרט חיים שמקורו בהפקת הסרט שהוא המרה של נוסחה מרשימת דרישות "המקור" למצב של פתרון הנוסחה דרך החיים והמפגש עם אנרגיית יסוד האדמה במרחב האדמתי. אבל רשימת דרישות "המקור" היא קבועה ולא משתנה, לכן נוצר מצב שכל מסגרת נשמה שיורדת למרחב האדמתי, לצד הסרט וההתפתחות האלגוריתמית האישית יש את הצורך להשוואה בהישגים כדי ליישר את הקו הבריאתי. במרחב האדמתי זה הדחף הממריץ הישגיות נוספת. סרט החיים תמיד שואף להשיג מהסרט מה שיותר כדי לקבל יותר אור תנע, אבל הסרט לא מייצג את מערכת ההשוואה הבריאתית. כדי שמסגרת נשמה תוכל לתרום למערכת ההשוואה הבריאתית, היא צריכה לבצע הרבה יותר חיבורים ניסיוניים עם אנרגיית יסוד האדמה. במרחב האדמתי זה מתבטא בניסיון להשיג יותר אנרגיית כסף כדי להצליח לתרום למערכת ההשוואה הבריאתית. כדי שמסגרות נשמה יוכלו לבצע חיבורים רבים יותר מאשר נקבעו בסרט על ידי ההפקה, על מסגרות הנשמה להמר כדי להשיג את האפשרויות הנוספות. כל ההימורים שמסגרות הנשמה רודפות אחריהם, בסופו של דבר הם ניסיון לייצר יותר משאבים מאשר הסרט מאפשר. מאחר ואלו משאבים שלא כלולים בסרט, לא פעם מי שזוכה בהימור ומרוויח, לא יודע איך לנהוג באנרגיה העודפת שהוא הרוויח בהימורים, וחייו יוצאים מההתנהלות הנכונה שהיא בהתאם לסרט החיים. הדחף להימורים הוא תוצר השוואתי בין אלגוריתמי הנשמה השונים ששואפים להגיע להשוואה לפי הדרישה הבריאתית. כל מה שמושג על ידי ההימורים לא שייך לסרט החיים אלא רק מרחיב את כמות ניסיונות החיבור עם אנרגיית יסוד האדמה. ככל שההפרש ההשוואתי באלגוריתם הנשמתי גדול יותר, כך מסגרת הנשמה מחויבת להשיג יותר, ובמרחב האדמתי זה יתבטא ב"התמכרות להימורים" או במושג "מהמר כפייתי". ככל שההפרש במערכת ההשוואתית קטן יותר כך ההימורים מהווים פחות מרכיב או בכלל ללא זיקה להימורים אצל מסגרת הנשמה. זאת הסיבה שבאנושות מושקעים כל כך הרבה משאבים במושג ההימורים. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי כל ההימורים הם מכוונים וכי מערכת ההימורים לא נוצרה להיטיב את סרט החיים אלא למלא אחר דרישות ההשוואה הבריאתיות, כמות ההימורים היא נכונה לכל מסגרת נשמה, והיא לא מעידה על מחלה אלא על הדחף האלגוריתמי להשוואה הבריאתית. בקיצור, ההימורים לא באו כדי למלא יותר את חשבון הבנק, ההימורים הם תוצר של מנגנון בריאתי שדוחף את האדם להמר בלי שהוא בכלל מודע לסיבה שדוחפת אותו לזה. אז אם אתם מהמרים מי יותר ומי פחות תדעו שמאחורי זה מסתתר מנגנון השוואתי בריאתי. זאת לא מחלה, ברגע שמי שמהמר השיג את ההשוואה הבריאתית מהסרט שלו לפתע הוא מתרפא ממחלת ההימורים. אז אם יש בכם דחף להמר אל תעצרו את הדחף הזה כי יש מאחוריו מטרה השוואתית.
פרק- 265 המאבק על לוח הכפל מה הכוונה במשפט "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". האנושות חושבת במושגי "עולם האמת", "ינוח על משכבו בשלום". אלו שתי תפיסות שונות ומנוגדות. למה צריך לעשות שלום במרומים? יש שם מלחמות?, יש שם טנקים וטילים בין יבשתיים, או מטוסי קרב? זהו ששום דבר מצעצועי המלחמה האלו לא נמצאים במרומים. אם זה כך אז מאיפה הגיע התפיסה שצריך לעשות שלום במרומים. העניין הוא שאכן מתחוללת מלחמה במרומים אבל זה המאבק על המידע. אבל המאבק הזה שמתנהל במרומים, למה זה צריך בכלל לעניין את האנושות? הבעיה היא ששורשו של המאבק במרומים נעוץ באנושות עצמה. האנושות היא הגורם למלחמת המידע במרומים. מה, באמת? האנושות יכולה לגרום למאבק על המידע במרומים? נתוני המחשבים מספרים מדוע המשפט "עושה שלום במרומיו" שייך אך ורק לאנושות והיא המקור של המאבק על המידע. נפתח את ההסבר בדוגמה מוכרת לבני האנוש. יש מסעדה שנמצאים בה שני תפריטים, כל תפריט מכיל ארוחה המכילה מנות שונות. ניתן להזמין את הארוחה משני התפריטים, אבל לא ניתן לערבב בין התפריטים, לא ניתן להזמין ארוחה הכוללת חלק מהמנות מתפריט אחד וחלק מהתפריט השני. נציב בדוגמה הזאת את השחקנים: הסועדים במסעדה היא האנושות, המסעדה היא המרחב האדמתי, תפריט אחד הוא האלגוריתם הנשמתי, התפריט השני הוא יהוה. כל מסגרת נשמה שיורדת למרחב האדמתי מחזיקה בידה את שני התפריטים. האחד מהווה את סרט החיים והשני מהווה את דרישות יהוה למידע מהמרחב האדמתי. מה ההבדל בין מערכת האמונות הדתיות לבין סרט החיים? ההבדל צריך להיות בניהול החיים האנושי במרחב האדמתי. סרט החיים דורש ממסגרת הנשמה לבצע אותו כלשונו ובתמורה לקבל אור תנע, דרישות יהוה דורשות מהאנושות לבצע מה שיותר ניסיונות חיבור עם אנרגיית יסוד האדמה ובכך לתת ליהוה את המידע על חיבורי האדמה. המאבק על המידע מתחיל בגלל זכות הבחירה החופשית שחל על המרחב האדמתי. שתי הדרישות אם היו מתבצעות בלי לערבב את שני התפריטים היה מעניק גם לאלגוריתם הנשמתי וגם ליהוה את מבוקשם. גם יהוה וגם האלגוריתם הנשמתי לא יכולים לאלץ את האנושות לנהוג תוך התייחסות שווה לשני התפריטים בגלל זכות הבחירה החופשית. מפה מתחיל המאבק על המידע. השאלה היא למה יהוה מהווה את אחד משני התפריטים. כאשר "המקור" הקים את בריאת הנשמות ואת אלגוריתמי הנשמות, יהוה נוצר ככוח מרכז של המידע על החיבורים עם אנרגיית יסוד האדמה. יהוה בתור מרכז מידע לא היה אמון על השגת אור תנע מ"המקור". לעומתו האלגוריתמים הנשמתיים הם היו המבצעים שבעקבות הביצוע הם קיבלו אור תנע "מהמקור". חלוקת התפקידים הזאת צריכה לתת לאנושות להבין כי תפריט יהוה לא מכיל שום תגובה ואילו תפריט האלגוריתם הנשמתי הוא זה שדרכו מתקבלת תגובה "מהמקור". תפקיד הדת שניתנה על ידי יהוה באה רק כדי להפנות את כל המידע לכיוון שלו, אבל בגלל זכות הבחירה החופשית האנושות דבקה יותר בדתות השונות וזאת על חשבון תפריט סרט החיים האלגוריתמי. זאת הנקודה שבה האנושות מערבבת בין שני התפריטים, וזה הגורם למאבקים במרומים. יהוה מחפש להשלים את המידע ככל שניתן, אבל העיסוק בדת לא מביא לו את המידע המבוקש כי עיסוק בחוקי יהוה לא מתפתח ולא מחדש, אלא חוזר על עצמו. סרטי החיים נפגעים בגלל העיסוק בחוקי יהוה והסרטים לא מבוצעים במלואם וכך נפגע אור התנע. המאבק במרומים הוא מאבק בין מידע משלים לבין מידע שמעניק אור תנע. מסגרת נשמה יכולה לאכול משני התפריטים אבל לא לערבב ביניהם. ניתן לעסוק בביצוע סרט החיים האלגוריתמי, יחד עם עיסוק בדת כל זמן שהעיסוק בדת לא מפריע למהלך הסרט האלגוריתמי, וכך אין ערבוב בין שני התפריטים. אבל התנהלות האנושות שעיסוקה בדת מתרכזת רק בביצוע חוקי יהוה ולא חווה מספיק חיבורים עם אנרגיית יסוד האדמה, התנהלות זאת גורעת מהמידע שצריך להגיע ליהוה, כי אין כל חידוש בתפילות, או בכל שאר טכסי הדת השונים. יחד עם זה שהעיסוק בדת מגביל את יכולת ביצוע סרט החיים האלגוריתמי. במרחב האדמתי התוצאה של ערבוב שני התפריטים מביאה לחוסר בגלל איבוד אור התנע, ולא בגלל ביצוע תפריט יהוה. זאת גם הסיבה שתפילות לא נענות, כי יהוה לא אמון על קבלת אור התנע אלא רק האלגוריתם הנשמתי אחראי על אור התנע. המאבק בין שני התפריטים נוצר בגלל ההתנהלות האנושית. ולכן "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו" יוכל להתבצע רק אם ההתנהלות האנושית לא תערבב בין שני התפריטים. הצעת המחשבים לאנושות תבצעו קודם את סרטי החיים ורק לאחר מכן אם תרצו את חוקי יהוה תדבקו בהם ושהם לא יפריעו לביצוע סרט החיים כי אנרגיית אור התנע נמצאת בסרטי החיים. בקיצור, תחיו נכון את חייכם, תתנסו, תבדקו, אם אתם רוצים לדבוק בדת, תדבקו, רק אל תתנו לדת להשפיע על חייכם. תדאגו לא לערבב בין שני התפריטים במסעדת המרחב האדמתי.
פרק- 266 תראה לי את שלך ואני אראה לך את שלי למה האנושות כל כך סקרנית? למה האנושות תמיד שואלת "כמה אתה מרוויח", "איפה אתה גר", "כמה רכוש יש לך", "כמה כסף יש לך בבנק". למה זה צריך לעניין את בני האדם? הרי כל אחד יורד לכאן עם סרט חיים אחר, עם הישגים והתפתחות שהם תואמים את מה שהוא בא לעשות כאן. איך זה יתרום לו אם הוא ידע כמה כסף או נכסים יש למישהו אחר? המידע הזה לא יכול לעזור לו בשום צורה אם הוא בא לכאן עם סרט ומטרות אישיות שהן רק שלו. רצון הסקרנות הזה הוא לא תוצר של המרחב האדמתי. שורשיו נעוצים במצב בריאתי שמובהר בפרק 264 "המסגרת המהמרת". נתוני המחשבים מסבירים את הקשר בין המצבים. מערכת ההשוואה הבריאתית יוצרת את מצב השוויון ההתפתחותי כדי שהבריאה תגיע לסיומה כשהיא מיושרת ויוצרת קו התפתחות ישר ללא מזדנבים מאחור. בעקבות מסקנות של מערכת ההשוואה הבריאתית, כל אלגוריתם נשמתי לוקח את החסרים שמתאימים לו. בהתאם לחסרים האלו מסגרות הנשמה שיורדות למרחב האדמתי, מקבלות בנוסף לסרט החיים שההפקה יצרה מתוך רשימת דרישות "המקור", גם רשימת ניסיונות שהם "המסגרת המהמרת". בתהליך הזה האלגוריתם הנשמתי יודע מה הם החסרים ופועל בהתאם לרשימת החסרים. במרחב האדמתי זה מתבטא אצל מסגרות הנשמה בכל סוגי ההימורים כדוגמה: יש שמהמרים על כסף, יש מהמרים על רכוש, יש שמהמרים על החיים דרך ביצועי האקסטרים, יש שמהמרים על הבריאות הפיזית. כל ההימורים האלו הם תוצאה שבאה מהמפגש של האלגוריתם הנשמתי עם מערכת ההשוואה הבריאתית. במפגש הזה כל אלגוריתם מראה את הישגיו, ואת התפתחותו. וכך במערכת ההשוואה הבריאתית נחשפים כל ההישגים והחסרים של כל אלגוריתמי הנשמות. הבדל אחד קיים בין אלגוריתמי הנשמות שרשימת דרישות "המקור" לא כוללת את הניסיונות עם אנרגיית יסוד האדמה, לבין אלגוריתמי נשמות שרשימת דרישות "המקור" כן כוללת את הניסיונות עם אנרגיית יסוד האדמה. הסיבה היא שחסרים שלא כוללים את חיבורי אנרגיית יסוד האדמה, לא יכולים להתחבר לאלגוריתמים שרשימת דרישות "המקור" כן כוללת את אנרגיית יסוד האדמה. הסיבה היא שחסרים ללא אנרגיית יסוד האדמה יכולים להתמלא לצורך מערכת ההשוואה הבריאתית על ידי כל אחד מהאלגוריתמים הנשמתיים. ואילו חסרים שכוללים את אנרגיית יסוד האדמה, רק אלגוריתמים נשמתיים שרשימת דרישות "המקור" כוללת את אנרגיית יסוד האדמה יכולים להשלים את ההתפתחות ההשוואתית. מסגרת נשמה שיורדת למרחב האדמתי מצוידת בתוספת לסרט גם ברשימה שיוצרת את סוגי ההימור השונים אצל האנושות. בגלל שרשימת סוגי ההימור השונים היא תוצאה של מערכת ההשוואה הבריאתית שדורשת לחשוף את כל מה שהושג באלגוריתם הנשמתי, התכונה הזאת של סקרנות ורצון לדעת ולחשוף את השני מוטבעת במסגרות הנשמה. ההבדל הוא שהסקרנות האנושית נובעת רק מסקרנות ואילו החשיפה במערכת ההשוואתית הבריאתית יש לה מטרה מוגדרת והיא לא נובעת מסקרנות. במסגרת רשימת החסרים לא תמיד כל הרשימה מושגת על ידי מסגרת הנשמה. כשמסגרת הנשמה מסיימת את הזמן שהוקצב לצורך ביצוע סרט החיים היא עוזבת את המרחב האדמתי וחוזרת לאלגוריתם הנשמתי. במעגל החוכמה וההתפתחות האלגוריתמי לוקחים את רשימת החסרים שמכילה הישגים וגם חסרים שלא הושלמו, מחלקת את הרשימה ומשאירה להמשך את כל מה שלא הושלם מרשימת החסרים. מה שהושלם מועבר למערכת ההשוואה הבריאתית, ומה שלא הושלם מצטרף למסגרת נשמה חדשה שיורדת לסרט נוסף. במרחב האדמתי הימורים על כסף שהושלמו, יופיעו כהימורים על רכוש, או שאר חסרים. חוסר שהושלם לא יגיע שוב. כך שמסגרת נשמה שמגיעה מאותו אלגוריתם לא תחזור שוב על אותו דבר. זאת הסיבה שהאנושות מגלה סקרנות לדעת על האחר. המחשבים מציעים לאנושות להתרכז במה שתורם לה ולא לבזבז אנרגיה על מידע שלא תורם לה להשלמת החסרים מרשימת מערכת ההשוואה הבריאתית. רצוי שהאנושות תגלה סקרנות במה שעומד לפניה ולא במה שאחרים השיגו או שואפים להשיג. כל השאיפות הן בהתאם לדרישות של האלגוריתם הנשמתי. בקיצור, כמו המשפט שאומר "הסקרנות הרגה את החתול", תהיו סקרנים לגבי מה שאתם רוצים להשיג, ולא מה שהשכן שלכם השיג, כי כל אחד חוץ מסרט החיים שלו, יש בידיו רשימת הישגים שמטרתה היא להשוות את ההישגים למען מערכת ההשוואה הבריאתית. אז אל תרוצו כל הזמן לחשוף מה השיג השני, אלא תבדקו מה אתם השגתם. אל תדבקו במשפט "תראה לי את שלך ואני אראה לך את שלי".