פרק- 261 כפית האשליות האנושות משתמשת בכל דבר באיחולי הצלחה. אתם פותחים עסק חדש? מיד תגיע הברכה בהצלחה, תלכו למבחן? מיד יאמרו לכם בהצלחה במבחן. וכך בכל דבר שתעשו תקבלו את ברכת ההצלחה בדרך. נראה כי האנושות כל כך לא מאמינה שמושג ההצלחה צריך להיות חלק מסרט החיים, שהיא כל הזמן נמצאת בחשד שההצלחה תלויה על בלימה והיא לא בטוחה. אם נבדוק את כל הפרסומות השונות, מה שיתפוס את עינינו היא השיטה שבה מראים רק הצלחות, משחת פלאים לניקוי שומן, ספריי להברקת רכב, בפרסומות הכול נהדר, הכול קלי קלות. כמה כישלונות יש מאחורי צילום ההצלחה? אף אחד לא מספר לכם. נושא החשש מכישלון מוטבע באנושות, אבל כל פעם יורדים למרחב האדמתי עם סרט חדש, עם נושא חדש, מצטבר ניסיון ביצועי מהמרחב האדמתי, שמסתמך על כל מה שהאנושות עברה ולמדה במרחב האדמתי היא הייתה צריכה לרדת עם ביטחון ביכולת להצליח. ובכל זאת אין לאנושות שום ביטחון והיא מאחלת הצלחה כל פעם מחדש. נתוני המחשבים מגלים למה מסגרות נשמה יורדות לכאן עם ביטחון בהצלחה והביטחון מהר מאוד מתערער עד שהוא מגיע לאיחולי הצלחה. כל פעם שההפקה באלגוריתם הנשמתי לוקחת אחת מהנוסחאות של רשימת דרישות "המקור", היא ממירה את הנוסחה לסרט שצריך להתבצע במרחב האדמתי. נבנית מסגרת נשמה שמכילה את הסרט, ועל מסגרת הנשמה מוטל התפקיד למלא את הסרט בתוכן ומידע שישמש במרחב האדמתי לצורך ביצוע הסרט. האלגוריתם הנשמתי מכיל את מעגל החוכמה וההתפתחות שבו מרוכז כל המידע והתוצאות של כל מסגרות הנשמה מאותו אלגוריתם שירדו לבצע סרטי חיים במרחב האדמתי. מסגרת הנשמה משתמשת במעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי כמאגר מידע שממנו היא יכולה לבדוק איזה מהחלקים בסרט שהיא נושאת כבר נבדקו בסרטים אחרים, מה היו המסקנות ומה היו התוצאות, ובהתאם לזה מסגרת הנשמה אוספת מידע שמתאים לסרט שיש בידה. השהות במרחב האדמתי רצופה בניסיונות קשים וגם בניסיונות מוצלחים כדוגמה פתיחת חנות, במעגל החוכמה וההתפתחות נמצאים ניסיונות מוצלחים וניסיונות שנכשלו. כמו בפרסומות במרחב האדמתי, מציגים לפני מסגרת הנשמה רק את תוצאות הניסיונות שהצליחו. אם היו מציגים לפני מסגרת הנשמה גם את הכשלים והם רבים במרחב האדמתי, מסגרת הנשמה לא הייתה רוכשת את הביטחון ביכולת שלה לבצע את הסרט, וחוסר ביטחון היה מפנה אותה חזרה להפקה כדי לשפר את הסרט. בגלל שמסגרת הנשמה יורדת למרחב האדמתי שנשלט על בסיס חוק הבחירה החופשית, הבחירה איך לרדת למרחב האדמתי נתונה בידי מסגרת הנשמה. עצם הירידה מוכתב לה אבל איך ייראה הסרט נמצא בידיה. ככל שמעגל החוכמה וההתפתחות מראה למסגרת הנשמה יותר הצלחות כך מסגרת הנשמה מקבלת את ההבנה כי הסרט שנמצא בידיה הוא קל ונוח יותר. בהתאם למה שמסגרת הנשמה רואה במעגל חוכמה וההתפתחות, כך היא אוספת את המידע במהלך הירידה במרחבי המידע הקוונטיים, עד שהמידע ממלא את הסרט בתוכן. מסגרת הנשמה שנכנסת לגוף הפיזי במקורה לא מאחלת הצלחה לא לעצמה ולא לאחרים כי היא בטוחה בהצלחה. כפית האשליות מתנפצת כבר ברגע הלידה. הקשיים מתחילים מהרגע שהמרחב האדמתי מעמיד בפני מסגרת הנשמה קשיים שמקורם בסרט. כפית האשליות מתפוררת ומסגרת הנשמה עומדת בפני הבנה כי החיים במרחב האדמתי הם לא רק הצלחות. ככל שהסרט מתקדם, כך מסגרת הנשמה מתעוררת מכפית האשליות ומבינה כי היא צריכה להתאים את עצמה לדרך ההתנהלות במרחב האדמתי. זה השלב שבו מסגרת הנשמה מתחילה להתאים את המידע שנאסף בדרך לצורת התנהלות שתתאים לה, כדי שהיא תוכל לבצע ולממש את סרט החיים. זאת גם הנקודה שממנה מסגרת הנשמה מאבדת את הביטחון שהיה לה בעקבות כפית האשליות, ומפה מגיעים לאנושות כל איחולי ההצלחה. אם מושג איבוד הביטחון לא היה מפריע, מסגרת הנשמה הייתה יורדת כשהיא מודעת לתנאים במרחב האדמתי. מה גם שמסגרת הנשמה לא אוהבת את השהייה בגוף פיזי שמגביל אותה. אם נצרף גם את מגבלת הגוף הפיזי וגם מידע על קשיים, מסגרת הנשמה לא הייתה יורדת מבלי לשנות בהפקה את הסרט. שינוי הסרט היה יוצר חוסר התאמה לרשימת דרישות "המקור" וכך כמות אור התנע הייתה יורדת עוד לפני ביצוע הסרט. לכן קיימת שיטת כפית האשליות. המחשבים מציעים לאנושות להבין כי כל איחולי ההצלחה לא באים מתוך רגשי קירבה וחברות, אלא הם תוצר של התפכחות מאשליות של הצלחה בטוחה במרחב האדמתי, וגם הצלחות וגם כישלונות הם ממרכיבי הסרט. בקיצור, מאחלים הצלחה למישהו? יופי, זה בגלל שאנחנו יורדים לכאן בטוחים רק בהצלחות כמו בפרסומות, וכשאנחנו נתקלים בקשיים וכשלים, אנחנו מאבדים את הביטחון בהצלחה. אז תזכרו שאיחולי הצלחה באים מחוסר ביטחון.
פרק- 262 בית גיל הזהב מי שנולד למרחב האדמתי מגיע עם סרט חיים חדש שכדי לבצע אותו בצורה הטובה והמדויקת ביותר, נוצרה הבחירה החופשית. אבל כל מי שנולד כאן, מגיע ממרחב שאין בו גוף פיזי, אין מושג המוות, והגוף הפיזי הוא זה שמאפשר למסגרת הנשמה להתמודד עם ביצוע סרט חיים שהוא בא מעולם תיאורטי, שלא עוסק בפעילות פיזית. ולמרות כל זה תינוק שנולד בעולם הזה מגיע עם ידע על איך לשמור על גוף פיזי. לא מדובר על מה כולל סרט החיים, אלא על שמירה על הגוף הפיזי שרק נולד. קחו תינוק שרק למד לזחול, ותראו שהוא נרתע כשהוא מגיע ורואה אפשרות של נפילה, או איך תינוק יודע שהוא רעב? תגידו הוא בוכה כי הוא רעב. פשש, מי לימד את התינוק מה זה רעב? התכווצויות בקיבה מתורגמות אצל תינוק לרעב, בסדר למה הן לא מתורגמות לחפש אקמול במקום אוכל?, מאיפה הוא בכלל יודע מה זה אוכל? ברגע שמצמידים אותו לפטמה של האם הוא יונק ואוכל. הלו, מי שהוא לימד אותו את הדברים האלו. נתוני המחשבים מספרים על תהליך שבו מסגרת נשמה מקבלת תדריך כניסה לגוף פיזי. מסגרת נשמה שמקבלת סרט חיים שהוא תרגום של נוסחה מרשימת דרישות "המקור", מקבלת גם נתונים איך צריך להיראות השחקן מבצע הסרט במרחב האדמתי. הבעיה שמסגרת נשמה שמעולם לא חוותה את החיים במרחב האדמתי, אין לה שום מושג מה זה גוף פיזי, מה הדרישות מגוף פיזי, מה הדרישות של הגוף הפיזי. סרט החיים נותן את ראשי הפרקים שהם תיאורטיים וחלק לא קטן מתוצאות ומסקנות מסרטי חיים קודמים נמצאים במאגר המידע של מעגל החוכמה וההתפתחות האלגוריתמי. אבל שום מידע על הגוף הפיזי לא נמצא במאגר המידע הזה, כי שום דבר חווייתי ואדמתי לא נמצא במאגר המידע של מעגל החוכמה והפיתוח האלגוריתמי. בדומה לבניית סרט במרחב האדמתי, יש את התסריט, מגיעים השחקנים, והפקת הסרט לא יודעת איך לדאוג לשחקנים, מה הם אוכלים, איפה הם יישנו, מה הם לובשים. כדי שמסגרת הנשמה תוכל לבצע ולממש את הסרט שנמצא בידיה, היא צריכה לדעת איך לדאוג לגוף הפיזי שהיא נכנסת אליו. מתוך הסיבה שהגוף הפיזי לא שייך לעולם האלמוות אלא לעולם המוות, ואם מסגרת הנשמה לא תדע איך לתחזק את הגוף הפיזי הוא פשוט יכול למות. לצורך הזה יש באלגוריתם הנשמתי את בית גיל הזהב. מסגרת נשמה שחוזרת לאלגוריתם הנשמתי לאחר סיום הסרט, מביאה את המסקנות ואת תוצאות הסרט וגם את כל החוויות שהיא חוותה בעת ביצוע הסרט. האלגוריתם הנשמתי לוקח את המסקנות והתוצאות ואת החוויות שהן תוצר הרמוני ואדמתי הוא מסלק, כי החוויות הן תוצר אישי של הסרט ואילו מסקנות ותוצאות הן תוצר של המפגש עם אנרגיית יסוד האדמה, והוא יכול לשמש גם לסרטים אחרים. כדי שניתן יהיה לתת למסגרת נשמה את הכרת הגוף הפיזי, בית גיל הזהב מכיל מסגרות נשמה שלא עברו פירוק למרכיבים לאחר חזרתם לאלגוריתם הנשמתי, אלא הם נשארו עם כל החוויות והתהליכים שהביאו לתוצאות ולמסקנות, וכך בית גיל הזהב יכול לתת למסגרות הנשמה שיורדות לסרטים חדשים את המושג מה הן הדרישות של הגוף הפיזי. מסגרות הנשמה יורדות לסרטים שונים כשהייעוד המרכזי שסביבו נבנה הסרט משתנה מסרט אחד לשני. בית גיל הזהב מחולק למחלקות לפי הנושאים השונים ברשימת דרישות "המקור" וכך כל מסגרת נשמה מקבלת מידע על צרכי הגוף הפיזי שבסופו של דבר יבצע את הסרט במרחב האדמתי. בגלל שבית גיל הזהב מכיל מסגרות נשמה שלא עברו פירוק למרכיבים, חלק מהאנושות הדביק את מושג גן העדן לבית גיל הזהב. מסגרת נשמה שעוברת בבית גיל הזהב נכנסת למחלקה שמתאימה לייעוד המרכזי שלה, לומדת על הדרך שבה היא צריכה להתנהל עם הגוף הפיזי. יש לימוד בסיסי ראשוני, ויש לימוד מורחב יותר. הלימוד הבסיסי מלמד על זהירות ואוכל שהם מתחילי הדרך, הלימוד המורחב מלמד את מסגרת הנשמה איך להתאים את הגוף הפיזי לצרכי הסרט. מסגרת הנשמה מגיעה למרחב האדמתי עם מידע על הגוף הפיזי שישרת אותה בתהליך מימוש הסרט במרחב האדמתי. אבל המרחב האדמתי הוא מרחב שנשלט על ידי הבחירה החופשית. זה מביא לא פעם למצב שהחיבור ההרמוני מביא לסטייה ממה שלמדה מסגרת הנשמה בבית גיל הזהב, והיא סוטה לכיוון שלא מתאים לגוף הפיזי שמשחק את הסרט. זה מתבטא לעיתים בעודף אוכל, בעודף פעילות, או בחוסר בפעילות. סטייה מהלימוד בבית גיל הזהב מתבטא בהחלשת השחקן הפיזי לעיתים עד שהוא לא מחזיק מעמד ומתחבר לעולם המוות שאליו הוא שייך. רק מסגרת נשמה שהצליחה לשמור על כל הקווים המנחים וסיימה את הסרט בהצלחה, יכולה להגיע למצב שהאלגוריתם הנשמתי ישתמש בה כשלמות חווייתית והיא תיכנס לבית גיל הזהב, למחלקה שמותאמת לנושא הסרט שלה. המחשבים מציעים לאנושות שאם החלום הוא להגיע לבית גיל הזהב, לשמוע היטב מה שמבקש הגוף הפיזי, ולפעול בהתאם לדחף הנשמתי. רק שלמות תיתן אולי את אפשרות הכניסה לבית גיל הזהב. בקיצור, תתייחסו לגוף שלכם כאל מרכיב קריטי בעולם החומרי, תשמרו עליו בהתאם למה שהוא משדר לכם, ואל תרוצו לחדר כושר כי השכן שלכם הולך לשם.