פרק 93 הרצוי והמצוי
מי לא חווה את המאבק התמידי בין הרצוי למצוי שיקום, "אף אחד לא קם", אחת הבעיות שזכות הבחירה מעמידה בפני האנושות היא לדעת להבחין בין מה הוא הדבר הנכון לנו, לבין בחירה מתוך נוחות והתעלמות ממה שבאמת נכון ואולי פחות נוח להשגה, אבל הוא מה שנכון לנו ולא מה שמצוי וקל לבחור בו. לא לקפוץ, רוצים דוגמה מהחיים שלכם? אתם עושים רשימת קניות לסופר, מוצאים חניה, לוקחים עגלה ויאללה לרשימת הקניות אחד יש, שני יש, שלישי? אין, מוותרים כי לא נורא חשוב, רביעי גם אין, פה כבר אי אפשר לוותר כי זה מרכיב חשוב, מגרדים בפאות ובשטריימל ומחפשים תחליף, מוצאים כמה תחליפים, בודקים את המחיר ולוקחים בסופו של דבר תחליף למה שהיה ברשימה ובמחיר הכי זול. אז בבקשה מה שרשום ברשימה זה הרצוי, מה שקניתם בסופו של דבר זה המצוי. אז עכשיו הבנתם מה ההבדל בין הרצוי למצוי. מה לזה ולחיים שלנו כאנושות במקום הזה? יופי ששאלתם אז נלך למחשבים ונראה מהי רשימת הרצוי ואיך אנחנו ממלאים אותה לפי מה שמצוי. כשמסגרת הנשמה מתוכנתת לביצוע סרט החיים והיא נמצאת במרחב הזה, היא מצטיידת ברשימת הרצוי, מה כדאי לה לקנות בסופר שיקל לה את ביצוע סרט החיים. נהדר נכון? אפילו מציידים את מסגרת הנשמה ברשימת קניות הכי טובה ונכונה לה. אבל יש בעיה אחת מרכזית בכל הטוב הזה, הבינה האלגוריתמית לא חיה ונמצאת במרחב ביצוע אדמתי, זה כמו שתלכו לסופר וברשימה שלכם יהיה פריט כמו שכדי להגיע לאשנב הקופאית תתעופף מעל כולם. איך" מה" מי יכול להתעופף בכלל? לא ניתן לביצוע. ככה גם ברשימת הקניות שניתנת למסגרת הנשמה על ידי הבינה האלגוריתמית יש דברים שקל לה לרשום כי הם מקלים על ביצוע הסרט, אבל היא לא מודעת בכלל למגבלות שהמרחב הזה מעמיד בגלל ההתעסקות עם אנרגיית יסוד האדמה. כדי להצליח לצאת מהמלכוד הזה מנהלי הנפש והרוח יכולים למצוא תחליף כמו שאנחנו נוהגים כשאין משהו בסופר. אז הם יכולים לראות מה הוא התחליף שניתן למצוא במרחב הזה כדי לנסות איכשהו לבצע את מה שרשום במסגרת הנשמתית, פה הם בודקים את רשימת מה מצוי ויכול להיות תחליף. ככל שאנחנו מודעים יותר לתחושות הפנימיות ומנסים להתנהל עד כמה שניתן בהתאם להם, המרחק בין הרצוי למצוי הוא קטן יותר, ככל שהתחליף מתבסס על מה הכי נוח לנו ולא עד כמה הוא קרוב לרצוי, כך מתחיל להיווצר מרחק בין הרצוי לבין המצוי. אם נמשיך עם דוגמת הסופר, הרצוי ברשימה היה סוכר לצורך אפייה, אנחנו חוזרים עם סוכרלוז שהוא אמנם ממתיק אבל לא נועד במקורו לאפייה. (רק דוגמה לא לקשקש שניתן כן לאפות איתו). נתוני המחשבים מראים את התרחקות האנושות מרשימת הרצוי שהיא נמצאת במסגרת הנשמתית, נכון שלא כל דבר ברשימת הרצוי ניתן ליישם, אבל זה נכלל ברשימת לא ניתן ולא ברשימת לא רוצה. המחשבים מציעים לנו כאנושות לשים לב לתחושה הפנימית ולנסות ליישם אותה כשהיא נעשית בדרך הקרובה ביותר לתחושה ולא לחפש במסגרת המצוי את מה שהכי נוח לנו. בקיצור, מסגרת הנשמה מצוידת ברשימת קניות של מה הכי רצוי לה במסגרת ביצוע הסרט, בגלל שהבינה האלגוריתמית לא נכירה את מגבלות האדמה מבחינתה היא יכולה לרשום כל דבר שעוזר לביצוע הסרט, במרחב הזה לא הכול ניתן לביצוע, ואז עוברים לרשימת מה מצוי ובהישג יד במרחב הזה, ולמצוא את הקרוב ביותר ולא את הנוח ביותר. מה שלא ניתן, לא ניתן ואף אחד לא מקבל עונש עבור חוסר ביצוע מסיבה של מגבלות המרחב. אז חפשו את התחליף הטוב והקרוב ביותר לרשימת הרצוי ולא את המצוי הנוח והזול.