פרק 69 החיים במרחב עוין
האנושות שחיה במרחב הזה מתנהלת כל הזמן דרך תחושת הישרדות שמפעילה אותה בכל מיני צורות. כל אחד ותחושת ההישרדות שלו. אבל המכנה המשותף לכולם הוא החשש ההישרדותי. למה? למה? למה מסגרת נשמה שמטרת ירידתה לכאן היא ביצוע סרט חיים שתורם ל"רשימת המקור" צריכה כל הזמן לחיות כשהיא חוששת ליכולת שלה להישרד במרחב הזה ולא להצליח לתת לאלגוריתם הנשמתי שלה את תוצרי החקר והניסוי שהיא נשלחה לחוות במרחב הזה. שאלה לגיטימית שהמחשבים הבריאתיים מסבירים אותה דרך נתוני החיים במרחב הזה, ולמה באמת כל מסגרת נשמה שיורדת למרחב הזה חשש הישרדותי מלווה אותה. כשנוצרו אלגוריתמי הנשמות על ידי "המקור" היה רק אויב אחד שפעל נגדן והיא מנהלת האנרגיות הרב קוטביות. אלגוריתמי הנשמות לא היו אויבות אחת לשנייה והן עבדו רק עבור "המקור". זה מצב שקל היה "למקור" לתכנן ולתכנת מערכת הגנה עבור האלגוריתמים, נכון שחלק מהתכנון היה לתת למנהלת האנרגיות הרב קוטביות את האפשרות לעקוף את מערכות ההגנה כדי "שהמקור" ילמד איך מתנהלת מנהלת האנרגיות הרב קוטביות, אבל זה היה רק מרכיב אחד וחוץ ממנו אלגוריתמי הנשמות היו בטוחות ומוגנות והביטחון הזה נתן להן את האפשרות לשלוח מטעמן שליחים חוקרים למרכזי האנרגיה בשדות החושך שהיו באותו זמן בשליטת מנהלת האנרגיות הרב קוטביות, ולבצע את תפקידן. אז מה לזה ולחשש ההישרדות שמלוות את מסגרות הנשמה במרחב הזה. אם נבדוק לעומק, נראה שהחשש ההישרדותי מגיע מהפחד מפני מחסור באנרגיה. מחסור באנרגיה לא מתבטא רק שלא יהיה דלק או חשמל, אלא גם מחסור במזון שהוא האנרגיה עבור הגוף הפיזי, וגם מחסור בתנאי חיים תומכים כמו מקום מחסה, אמצעים כמו בגד נגד הקור, בתים, מיטות ובכלל הכול זה היבטים אנרגטיים שתומכים במהלך החיים במרחב הזה. המרחב הזה נחשב כמרחב עוין בגלל סוג הפעילות שמתבצע בו. חקר וניסוי עם אנרגיית יסוד האדמה בתדר נמוך טומנת בתוכה גם קשיים וגם סכנות שתוצאות החקר והניסוי יכולות להביא לתגובה של אנרגיית יסוד האדמה שתביא בעקבותיה חוסר באנרגיה שתתמוך בכל מרכיבי החיים במרחב הזה. כדוגמה ניקח חקלאי שזרע חיטה, ופתאום יש בצורת והחיטה נפגעה ובמקום אלף כיכרות לחם החיטה הניבה רק חמישים כיכרות לחם. אז נכון שחסרה אנרגיית אוכל?. הניסיון המצטבר של מסגרות הנשמה הביא את אלגוריתמי הנשמות להבין כי מסגרות הנשמה שיורדות למרחב הזה חייבות לחיות כל הזמן בחשש למחסור אנרגטי ולהיות מוכנות למאבק על האנרגיה כי אחרת הן לא תוכלנה להשלים את סרט החיים שההפקה נתנה להן. התכנות הזה שבא עם מסגרות הנשמה יוצר את תחושת החשש מפני החיים במרחב הזה. גם התינוק שנולד כשהוא צועק ובוכה זה כי הוא יודע איזה חיים מלווי חשש הישרדותי מחכים לו במרחב הזה. החשש ההישרדותי שונה מאחד לשני כי החוסר האנרגטי שנוצר בזמן השתלטות מנהלת האנרגיות הרב קוטבית היה מותאם לאלגוריתם הנשמתי שנוצר במדויק לצורך "רשימת המקור", ולכן חשש ההישרדות שונה מאחד לשני. החשש ההישרדותי הוא הגורם מספר אחד בכל הקונפליקטים שיש בין בני האדם. החל ממדינות וכלה בין פרטים. כל מתקשרי האור והאהבה שמציעים את האהבה ואת הוויתור לא לוקחים בחשבון את התכנות הבסיסי של חשש ההישרדות שקיים בכל מסגרת נשמתית, ולכן גם אם הם מצליחים לנסות לדלג מעל התכנות הזה, ברגע שמתעורר חשש הישרדותי כל האהבה והוויתור נעלמים והתכנות ההישרדותי עולה לקדמת הבמה. בקיצור, אנחנו לא יורדים כאן למרחב שמטרתו לתת לנו חיים קלים, כי זה האופי של הפעילות במרחב הזה, מה גם שחשש ההישרדות הביא להתפתחות האנושות דרך הקונפליקטים שהחשש ההישרדותי יצר, כמו מלחמות. המסקנה היוצאת מנתוני המחשבים הבריאתיים היא שהמרחב הזה משרת את "רשימת המקור" והוא לא נוצר כמקום חופש. הוא יותר דומה לסכנות ביער האמזונס ופחות כמו חופשה באיים המלדיביים.