פרק 154 מי צריך בכלל שותפים?
יש פתגם באידיש "אליין איז ריין", למי שלא דובר אידיש הכוונה היא "לבד זה נקי". הכוונה היא שהכי נקי זה בלי שותפים, וכמו הפתגם שאומר "סוד בין שניים זה כבר לא סוד". אבל האנושות לא פעם מחפשת שותפים לכל מיני דברים, שותפים כלכליים, שותפים רגשיים, שותפים רעיוניים. אז איך זה שמצד אחד יש את כל הפתגמים שלבד זה הנקי ביותר, ומצד שני בכל זאת מחפשים שותפים. מוזר ביותר. כי ברוב המקרים שותפויות לא נגמרות בחגיגת בקלאוות, אלא בריבים, אלימות, בתי משפט, בוררויות למיניהן, ולמרות זה נראה שהאנושות לא למדה לקח וממשיכה לאמץ לעצמה את מושג השותפויות. קל לתרץ את זה בחלוקת נטל, בהשלמת חסרים כמו משקיע כספי, ועוד תירוצים מתירוצים שונים. אפשר להסתכל על זה כאל צורך או הכרח, אבל במבט קדימה אי אפשר להתעלם מהתוצרים הסופיים של רוב השותפויות. תשובה לשאלה הזאת צריכה לצאת מתוך ההתחלה מדוע בכלל האנושות נדחפת לשותפויות כן, כולל נישואין וחברויות. נתוני המחשבים מסבירים את מושג השותפויות שנמצא באנושות, ומה ההבדל בין השותפויות השונות. "המקור" שיצר את האלגוריתמים הנשמתיים לא ייעד אותם במקור לשיתופי פעולה אלא הכניס בהם את קוד העצמאות. שיתופי פעולה הם האויב הגדול ביותר של ביצוע שהוא נקי ולא מזוהם במסקנות והצעות של אלגוריתם נשמתי אחר, דבר שיכול לקלקל את המידע שהאלגוריתמים העבירו "למקור". אם ככה אז איך מסגרות הנשמה שיורדות למרחב הזה מחפשות שיתופי פעולה עם מסגרות נשמה אחרות? הרי כל מסגרת נשמה יורדת לכאן עם סרט חיים אחר, עם תדר הבנתי אחר, עם ניסיונות חיים שהם אישיים שלה. פה נכנס מרכיב חוסר הוודאות וחוסר הביטחון האישי שבא בעקבות המגע עם אנרגיית יסוד האדמה. לא כל השותפויות הן זהות. שותפות זוגיות לא דומה לשותפות במפעל או בחנות. שותפות בזוגיות באה ללמד ושותפות במפעל לא מלמדת אלא באה רק לעזור. אז שני סוגי שותפויות קיימות שותפות מלמדת ושותפות עוזרת השותפות המלמדת היא הנפוצה ביותר באנושות. אבל זאת שותפות שנקבעה מראש. זוגיות, ילדים, חברים כל השותפויות האלו נקבעו מראש לפני שמסגרת הנשמה ירדה למרחב הזה. מטרת השותפויות האלו היא לעזור בביצוע הסרט, ללמוד צורות חשיבה חדשות, להכיר במגבלות וביכולות, להכיר מושג שלא מוכר באלגוריתם הנשמתי והיא משמעות אהבה רגשית שהיא חלק בעל משמעות במרחב שבו שולטת המערכת ההרמונית. אבל השותפויות האלו לא חייבות להיות לכל החיים כאן. זאת מסגרת מלמדת וברגע שמסגרת הלימוד הושלמה השותפות מתפרקת. אורך הזמן של מסגרת השותפות המלמדת נקבע בהתאם להישגים הלימודיים, ולאחר מכן היא מסיימת את תפקידה. בגלל זה יש ניתוק מחברים, גירושין, ניתוק מהילדים, ועוד. את מקומם יכולים למלא שיתופי לימוד אחרים. אם מסגרת שותפות מסתיימת ובגלל נושאים של כדאיות חומריים לא מוותרים עליה, הקושי בהמשך השותפות ניכר ומעיק. השותפות העוזרת היא שותפות לצורך עזרה במילוי הדרישות הסרטיות של מסגרת הנשמה. אין מסגרת מפתחת בשותפות הזאת למעט התקדמות ארצית תוך ידיעת ניצול המפגש עם אנרגיית האדמה. כל השותפויות האלו מביאות את כל השותפויות בעסקים, בכלכלה, ולכן השותפויות האלו גם לא יוצרות חוסר בשיטת קארמות. אם אין חתימה נשמתית אלא רק במנהלי רוח נפש לצורך מימושים ארציים, השותפויות האלו לא נרשמות במסגרת ההתפתחות של מסגרת הנשמה והן לא נכנסות למעגל החכמה וההתפתחות באלגוריתם הנשמתי. ניתן בקלות לוותר ולפרק שותפות עוזרת ברגע שהיא לא תואמת יותר את דרישות מסגרת הנשמה במרחב הזה. כל השותפויות נוצרו ונכנסו לקוד המערכת של מסגרת הנשמה כשהן תוצר של ירידת מסגרת הנשמה למרחב אדמתי לא מוכר. חוסר ההיכרות וחוסר הביטחון במרחב הזה שנשלט על ידי מערכת הרמונית אילץ את המערכת האסטרטגית הבריאתית להכניס את קוד השותפויות שהוא נמצא בניגוד לקוד "המקור" שנתן את העצמאות לאלגוריתמים הנשמתיים. וכך מושג השותפויות נמצא באנושות שבמקורה היא עצמאית ולא מחפשת שיתופי פעולה. המחשבים מציעים לאנושות לשים לב ולהשקיע יותר במסגרות השיתוף המלמדות, ופחות במסגרות העזרה, כי מסגרות השיתוף המלמדות מקדמות את מסגרת הנשמה ואילו מסגרות השיתוף העוזרות יכולות בקלות להתחלף מתוך כדאיות, ובכל מקרה הן לא מפתחות את המסגרת הנשמתית ובעקבותיה את האלגוריתם הנשמתי. בקיצור, יש שני סוגי שותפויות אחת תורמת למסגרת הנשמה, השנייה תורמת רק למנהלי הרוח והנפש. שותפויות הלימוד הרבה יותר חשובות להמשך, ושותפויות העזרה נעלמות בהמשך. אז תשקיעו יותר בשותפויות המלמדות ופחות בקריירה שלא תהיה על חשבון השותפויות המלמדות.ף תוכן בו ניתן להוסיף באופן חופשי כל תוכן כגון טקסט, תמונות, קישורים וכו '.