פרק 56 סרט החיים מול קוטפי הקופונים
עכשיו כבר ברור לנו שיש הרבה קופצים שמנצלים את הירידה שלנו למרחב הזה כדי לנצל את שהותנו כאן גם עבורם, ואפילו יש מי שמספק לנו אנרגיה כדי שנבצע את כל מה שקוטפי הקופונים ביקשו מאתנו. אבל פה יש אבל גדול, כל הבקשות שקוטפי הקופונים יכולים לבקש מאתנו חייבים לעמוד בתנאים מאוד מחמירים. כדוגמה: אם אתם הולכים לסופרמרקט, לא יבקשו משהו שיאלץ אתכם לסטות מהדרך וללכת לקנות משהו בחנות לחומרי בניין שנמצאת במקום אחר. או אם אתם טבעוניים לא יבקשו מכם לקנות בשר בסופרמרקט. ההגבלות האלו מאלצות את כל קוטפי הקופונים להתאים את בקשותיהם לסרט ולא לסטות ממנו. אם תשימו לב הדתיים תמיד אומרים שיהוה לא יעמיד אותם במצב שהם לא יכולים לעמוד בו. זה נכון וזה מתכתב עם ההגבלות שקוטפי הקופונים חייבים לעמוד בהם. הבקשות של קוטפי הקופונים מאתנו מאלצים אותנו לבצע פעולות שלא כתובות בסרט, אבל עצם הביצוע שלהם לא גורם לכך שאנחנו נאלצים לסטות מהסרט שנקבע בהפקה באלגוריתם נשמתי. לנו לעיתים זה נראה כמו עונש משמיים, אבל כל הבקשות האלו נחתמו וסוכמו מראש יחד אתנו, וקיבלנו כסף עבור הביצוע שלהם. בגלל שאנחנו לא יכולים לדעת מה מכיל הסרט שאתו ירדנו וזה מתוך הסיבה הפשוטה שידיעת הסרט תבטל את יכולת הבחירה החופשית כי עצם ידיעת סרט החיים ומה הוא מכיל תגרום לנו ללכת בדיוק לפי מה שמכיל הסרט ואז כל רעיון החקר והניסוי יהפוך לעשייה רובוטית וייעלם, לנו נראה שהבקשות האלו הן עונש. הבקשות מסונכרנות עם התקדמות הסצנות בסרט, כך שכדוגמה התעמתות עם מוות של ילד במשפחה לא יכולה להתבצע אם עדיין הילד לא נולד. הסנכרון עם התקדמות הסרט מביא לכך שהבקשות מותאמות למצב שהשחקן (אנחנו), מתאימים ומוכנים לבצע את הבקשה של קוטף הקופון מאתנו. בקיצור, לא מעט אירועים אנחנו עוברים בחיים נראה שהם לא קשורים לביצוע סרט החיים ואז אנחנו שואלים למה זה מגיע לי, אז התשובה היא "נסתרות דרכי האלוהים", הן נסתרות לא כי אקראיות אלא כי אנחנו לא יכולים להיות מודעים לאירועים האלו. אז תזכרו שבגלל זה יש את הפתגם הידוע "הכול צפוי והרשות נתונה". הכול צפוי זה חוסר אקראיות, הרשות נתונה הכוונה היא לא אלינו אלא לסנכרון שהבקשה מתחברת עם הסרט ובגלל החתימה המוקדמת הרשות נתונה לבצע את הכול צפוי.