פרק 139 אסטרטגיה מול טקטיקה
במלחמת העולם השנייה נערך קרב אדיר במרחבי האוקיינוס האטלנטי בין הצוללות הגרמניות לבין שיירות האספקה של בנות הברית. הצוללות הגרמניות עשו כל מאמץ לפגוע ולהטביע את שיירות האספקה של בנות הברית כדי שבריטניה תנותק מהאספקה שבנות הברית שלחו לה להמשך המלחמה. מה הייתם אומרים אם בעלות הברית היו עושות הסכם ששיירה אחת לא תותקף ומשאירים את שאר השיירות כשהן נתונות לחסדי הצוללות הגרמניות? לא הייתם תומכים במהלך כזה. כדי לנצח בקרב על השליטה באוקיינוס האטלנטי כל השיירות צריכות להיות מאובטחות מפני הצוללות הגרמניות. זה ההבדל בין הגישה האסטרטגית שלוקחת בחשבון את כל מהלך המלחמה לבין גישה טקטית שלוקחת בחשבון רק שיירה אחת ומפקירה את כל היתר. כולם היום מהללים את עינב צינגאוקר שלחמה למען בנה מתן שהיה חטוף בעזה כדי לשחרר אותו. היא בעצם לחמה על שיירה אחת שהיא נושא החטופים. אבל זאת הגישה הטקטית שרואה רק שיירה אחת. מדינת ישראל כמדינה חייבת לבדוק כל דבר בגישה האסטרטגית ולא הגישה הטקטית. מלחמת חרבות ברזל לא הביאה לניצחון כמו שהניצחון בקרב על האוקיאנוס האטלנטי לא היה מושג בהסכם עם הצוללות הגרמניות על שיירה אחת. הממשלה נדחפה בעקבות ההפגנות וכל הצעקות לנקוט בשיטה הטקטית מהסיבה הפשוטה שכל ההפגנות והלחץ מהעם לקח בחשבון רק את החטופים ולא את גורל המלחמה האסטרטגית שהיא השמדת כוחו של החמאס. הגישה הטקטית הביאה את הצבא להילחם בצורה זהירה מאוד, עם ידיים קשורות רק בגלל הגישה הטקטית שהחטופים חשובים יותר מהניצחון במלחמה. כל הפוטנציאל האדיר של מדינת ישראל שמתבטא בעליונות טכנולוגית הפך לאיטי וזהיר ונמשך זמן רב ולא השיג את מטרתו האסטרטגית שהיא מטרת המלחמה וזה הניצחון על החמאס. אבל הגישה הטקטית שכל המפגינים הובילו הביא לדבר הרבה יותר גדול ורחב. כולם היום מריעים לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהוא הצליח להביא לישראל את הניצחון הטקטי והחטופים בסופו של דבר יחזרו. אז בעזרתו ישראל השיגה את הניצחון הטקטי שהמפגינים דרשו. אבל דונלד טראמפ הביא בניצחון הטקטי הזה הפסד ענק לישראל ברמה האסטרטגית. לעזה נכנסו גורמים כמו תורכיה, וגם הקטארים חזרו, ובכלל עזה מתמלאת ב"אוהבי ישראל" שהציונות והרצון למחוק את מדינת ישראל נמצא אצלם. לטראמפ שהוא איש עסקים והגישה שלו היא גישת רווח והפסד, היה קל מאוד לעשות עיסקה עם כל אויבי ישראל, אבל הם נמצאים באינטרס האמריקאי, מחיר זול של מכירת ישראל כי בסך הכול כל הלחץ בישראל עסק רק בחטופים החיים והמתים ולא במבט האסטרטגי ארוך הטווח. מחיר זול תמורת רווח עצום. אז מה ישראל השיגה? שמחה על חזרת החטופים מול אסטרטגיה ארוכת טווח שתפעל לא לטובתה. אז מי שמריע לדונלד טראמפ עוד יקלל את הרגע שישראל נתנה לו את המושכות כי מבחינתו ישראל היא כלום לעומת סעודיה, האמירויות, תורכיה. גם מדינות עשירות וניתן לעשות איתן הסכמים במיליארדים, מול ישראל שהיא רק לוקחת מארה"ב. וכל זה בגלל שישראל מכרה את עתידה האסטרטגי תמורת הישג ברמה הטקטית. גלי ההסתברות המחשביים מזהים שהעם היהודי לא פועל אסטרטגית אלא טקטית. הגישה של דאגת הכלל לפרט ולא דאגת הפרט לכלל, תביא לערעור מעמד ישראל כמדינה, כי מדינה חייבת לחשוב ולפעול אסטרטגית ולא טקטית. אז כל הכבוד לעינב צינגאוקר שבנה החטוף חזר, אבל תמורת זה עתידה של מדינת ישראל ברמה של מדינה לא נלקח בחשבון. עכשיו תתחילו לחשוב מה חשוב יותר שיירה אחת או הניצחון הכולל באוקיאנוס האטלנטי.