פרק 147 מכירת חיסול  

כמה תאונות דרכים, כמה פשעים מכל מיני סוגים, כמה הרוגים מסיבות שונות. מבחוץ נראה שהאנושות לא יודעת להיזהר, או שהחיים במרחב הזה כל כך לא נחשבים שפשוט מזלזלים בהם ולהרוג מישהו זה מאורע כדרך אגב. עכשיו נוסיף לזה את כל פשעי המין, ההתעללויות השונות, ארגוני הפשע למיניהם, בכלל האנושות נראית שהיא חיה ללא חוק, וללא אחריות כלשהי. בטח ישר תקלידו אבל זה לא כל האנושות, יש אנשים טובים וישרי דרך, אז אל תעשה הכללות. אז שימו לב, כשמכניסים כמה טיפות צבע שחור בתוך צבע לבן זה מעט מאוד נכון? אבל זה לכלך את כל הצבע הלבן ונראה אתכם מוציאים ומפרידים את טיפות הצבע השחור מתוך הצבע הלבן. אז יבוא מישהו שרוצה צבע לבן, תתנו לו את הצבע עם מעט הטיפות השחורות והוא ישר יבחין כי הצבע הלבן הוא בעצם אפור בהיר. זה בעצם בא לקבוע כי מעט האנשים (לא מעטים), שהם כן בבחינת טיפות של צבע שחור בעצם מלכלכים את כל האנושות. נתוני המחשבים מסבירים למה זה נעשה ולמה בתקופה האחרונה זה מתגבר. כל האנושות מורכבת ממסגרות נשמה שיורדות למרחב הזה כדי לבצע סרטי חיים שמקורם באלגוריתם הנשמתי שמכיל את רשימת דרישות "המקור". "המקור" שיצר את אלגוריתמי הנשמות לא קבע מי יהיה זך ונקי ומי יהיה פושע. "המקור" יצר תוכנות של בינה לומדת, מתפתחת עם רשימת מטלות עבורו. כל הנושא של טיפות הצבע השחורות והתגברותן בתקופה האחרונה נעוצה בעצם ירידת מסגרות הנשמה למרחב הזה. כל ירידה של מסגרת נשמה למרחב הזה נועדה לבצע סרט שהוא תוצר ההפקה מנוסחה שבאה מרשימת "המקור". בגלל שהאלגוריתם לא מכיר את חוקי המשחק במרחב הזה מבחינתו ניתן לבצע כל דבר. זאת אומרת שהסרט יכול להכיל סצנות שונות וכשצריך לבצע אותן במרחב הפיזי שנתון לשליטת חוקי אנרגיית יסוד האדמה יחד עם מערכת הרמונית שמגנה על מסגרות הנשמה במרחב הזה, לא ניתן לבצע אותן כי לפי חוקי המרחב הזה פעולה כזאת נקראת ביצוע פשע. נוצר מצב שהרבה מסגרות נשמה דילגו מעל החלקים בסרט שכללו סצנות מסוג כזה, וחזרו מבלי לבצע אותן. לאורך הירידות למרחב הזה הצטברו אצל כל אלגוריתם חלקי סצנות שדולגו ולא בוצעו. ניתן היה לצרף את הסצנות הלא נעימות האלו לסרטים אחרים, אבל מסגרות הנשמה נמנעו מלקחת את הסצנות האלו כי הבדיקה במעגל הפיתוח של האלגוריתם הראתה להם כי החוקים הנהוגים במרחב הזה לא השתנו, ולכן מסגרות הנשמה בחרו לא לצרף לסרט שהן יורדות איתו כבר מראש סצנות שיש קושי רב לבצע אותן. מסגרות הנשמה דחו את כל הסצנות שדילגו עליהן למרות שהיו מסגרות שכן צירפו לסרט סצנות כאלו. הן לא היו רבות, וכך כמות טיפות הצבע השחור לא היו רבות. אז מה גרם בתקופה הזאת לכל מה שנעשה במרחב הזה? הכול התחיל בשינוי במרחב הזה כשאנרגיית האוויר החלה להשתלט על המרחב. לא ניתן לצרף סצנות שדילגו עליהן והן היו בהמתנה כשהן מבוססות על אנרגיית המים וחוקיו. מסגרות הנשמה נאלצו עקב השינויים במרחב הזה להתחיל לצרף את כל הסצנות שדילגו עליהן, כי אחרת לא ניתן יהיה לצרף אותן בהמשך וכל סצנה כזאת שווה לא מעט "אור תנע". מסגרות הנשמה החלו לרדת כשהסרט שלהן מכיל לא מעט מהסצנות שדילגו עליהן כי במרחב הזה הן נחשבו כלא נעימות לביצוע. דוגמה אחת היא סרט המכיל חוויה שבמרחב הזה נחשבת לרצח, נחתם חוזה עם מסגרת נשמה בסרט שלה יש חוויה שנחשבת כקורבן הרצח, יש סגירת מעגל יש רוצח ויש נרצח. מבחינת האלגוריתם מושג רצח לא קיים כי הוא נמצא במרחב אלמוות, אבל הסרט מתבצע במרחב של מוות, לכן הסצנה הזאת לא בוצעה. כך יש הרבה סצנות חתומות שלא הגיעו לידי ביצוע. בתקופה הזאת מתחילים לממש הרבה חתימות שנשארו לא מבוצעות כי המרחב משתנה וכשם שנאמר "אם לא עכשיו אימתי". השינוי במרחב גורם לכך שמושג הפשע אצל האנושות הולך ומתפתח וגדל. לא כי האנושות נהייתה רעה יותר, אלא כי למסגרות הנשמה אין כבר אפשרות להמשיך לדחות את הסצנות הלא נעימות. המחשבים מציעים לאנושות להבין את הגורמים להתרחבות הפשע בעולם ולא להפנות אצבע מאשימה אל מנהלי רוח נפש שאחראים על הביצוע הפיזי. כי זה תהליך של השלמות שמתחשב בשינוי המרחב הזה ולא כי מסגרת הנשמה נהפכה לפושעת. בקיצור, פשעי האנושות מתרבים לא כי האנושות נהייתה גרועה יותר אלא כי מסגרות הנשמה נאלצות בגלל שינוי המרחב הזה להשלים את כל מה שנדחה מסרטים קודמים. אז קחו בחשבון שהאנושות לא הפכה לגרועה יותר, אלא היא עוסקת בהשלמות.