פרק 39 הסיום והפרידה מהמרחב הזה
כשמסגרת נשמה נכנסה ולבשה את הגוף הפיזי שמותאם למרחב הזה ומופיעה על המסך, יש לה את כל האנרגיה שהותאמה לה במשרדו המפואר של יהוה. כמו שאנחנו הולכים לסופרמרקט עם רשימת קניות, יש מי שמבקשים אם כבר אתה הולך לסופר תביא לי גם משהו, בטח כולם עוברים את החוויה הזאת, ותחשבו שיש עוד כמה אחים שמבקשים כל אחד משהו, כולם מנצלים את זה שאתם בכל מקרה הולכים בין כה וכה לסופר. אבל כדי לעמוד בכל הבקשות האלה שהם מעבר לרשימת הקניות אתם צריכים גם מספיק כסף גם לרשימת הקניות וגם לרשימת הבקשות. טוב, שיהיה לנו מספיק כסף לזה דואג יהוה, אבל תחשבו שלא קניתם את כל רשימת הקניות ובטח גם דילגתם על כמה בקשות שהן מחוץ לרשימה. אז קניתם, שילמתם בקופה אתם יוצאים החוצה ואתם מגלים שהתעשרתם, נשאר לכם עוד כסף בכיס. מה לזה ולעזיבת המרחב הזה? יש הרבה מאוד כי העודפים שנשארו לכם בכיס הם אלו שמבדילים בין מוות בנשיקה לבין מוות בייסורים. נהפוך את הכסף לאנרגיית חיים ואת כל הקניות בסופרמרקט לביצוע המטלות השונות בחיים. אנרגיית החיים והאנרגיה שמממנת מטלות נוספות מחושבת במדויק עד סיום סרט החיים שלנו. כשהחיים מסתיימים גם האנרגיה מגיעה לידי סיום, ואז אנחנו מתים ונעלמים מכאן בדיוק כמו מכונית שנגמר לה המצבר, אבל מה קורה במכונית אם המצבר לא מרוקן עד הסוף ואנחנו מנסים להתניע אותה? היא משמיעה קולות, גונחת, מנסה להתניע ולא מצליחה. נכון אצלנו בגלל נוכחות החומר נחבר מצבר מבחוץ ונתניע, אבל אי אפשר לחבר לאדם זקן מישהו אחר שייתן לו אנרגיית חיים ואנרגיית מימוש. אז מה התוצאה? אדם שהגיע זמנו, יש לו מעט אנרגיית חיים שהוא חסך בקניות הלא מושלמות בסופרמרקט, והוא חי אבל חיים בזבל, אין לו כוח, האיברים לא עובדים נכון, זקוק לתמיכה, סובל מכל מיני תסמינים ואין שום טעם לחיים שלו כי זמנו תם, הסרט הסתיים, אבל בגלל שהוא לא עשה את כל המטלות שעבורם ניתנה לו האנרגיה, נשארה לו מעט אנרגיה שכבר לא יכולה להתניע אותו יחד עם זה שסרט החיים הסתיים. אלו שנפרדים מהמרחב הזה במיתת נשיקה, הולכים לישון ולא קמים הם אלו שביצעו את כל הקניות ואת הסרט במלואו ונגמרה להם האנרגיה. אלו שחיים עם בעיות בריאותיות ושכליות וסובלים ואין להם משאבים אנרגטיים הם העצלנים שחסכו אנרגיה מזה שהם לא בזבזו אותה והיא נשארה כעודף שאין לו כבר שום תפקיד. ובגלל שזאת אנרגיה שתומכת בעשייה פיזית עם אנרגיית יסוד האדמה היא מקיימת את הגוף שהוא פיזי כשהיא מחוסרת מטרה. צריך לזכור שלעיתים המסגרת הנשמתית מתוכננת על ידי אלגוריתם הנשמה לחיי סבל אבל זה תהליך לימודי, ולנו קשה להבדיל בין עודף אנרגיית חיים לבין מה שמתוכנת במסגרת הנשמתית על ידי האלגוריתם, אבל תזכרו האלגוריתם הנשמתי לא תוכנת על ידי "המקור" למושגי סבל, ולכן אלו תהליכי לימוד. כל אלו שסובלים בגלל אנרגיית חיים שנשארה ודבקים בחיי הסבל בעת זקנתם הם עושים זאת מפחד מהמוות שאינו ידוע להם ואיך הסיום מתבצע.