פרק 125 השחור, הלבן, והאפור.
האנושות מתחלקת לשלושה מחנות האופטימיים רואים הכול בלבן, הפאסימיים רואים הכול בשחור, וחסרי ההחלטה שרואים הכול באפור. מוזר שהאנושות שלפי מנהיגי הרוחניות באים כולם מאותו מקום, כולם שווים, איך יכול להיות שהאנושות מתחלקת למחנות שונים כל כך בתפיסת העולם שלהם? יש כמה אפשרויות למצב הזה או שמנהיגי הרוחניות טועים והאנושות לא באה מאותו מקור, או שלא כולם שווים, או שכולם באמת הגיעו מאותו מקור, אבל כמו בתאומים יש הבדלים ביניהם. השאלה היא מה זה השחור הפאסימי, מה זה הלבן האופטימי ומיהם האפורים חסרי ההחלטה. אם נדע למה יש מחנות כאלו נוכל לדעת האם כולם באמת באו מאותו מקור והם שווים כדברי מנהיגי הרוחניות. נתוני המחשבים הבריאתיים שעוסקים בחקר הלוגיקה האנושית שבסופו של דבר היא המשפיעה על ראיית העולם מביאים את נתוני הפתיחה של המחנות השונים בראיית העולם אצל האנושות. "המקור" שבנה ותכנת את אלגוריתמי הנשמות יצר כלי בדיקה וניסוי של האנרגיות השונות הדו קוטביות. אלו כלי הניסוי של המערכת המוארת היא מנהלת האנרגיות הדו קוטביות. בדיקת שני הקטבים שצורת הבדיקה שלהם היא שונה אילצה את "המקור" לבנות אלגוריתמי נשמות עם נתוני בדיקה שונים שיהיו מתאימים לכל אחד מהקטבים באנרגיות השונות. בדיקת קוטב חיובי יוצרת אופטימיות ובדיקת קוטב שלילי יוצרת פסימיות. חסרי החלטה נמצאים באזור האפור שהוא לא נמצא בקטבים ולכן הוא מושפע משניהם וזה מביא לחוסר ההחלטה. ככל שהאלגוריתם הנשמתי קרוב יותר לקטבים כך זה מתבטא באופטימיות יתר או בפאסימיות יתר. אם ננסה לבדוק את המושגים האלו נראה כי אופטימיות יכולה להיות קיצונית ותמיד היא תתנהג מול המושג "יהיה טוב, או יהיה בסדר", אבל יש אופטימיות שתטיל מגבלות כמו "יהיה בסדר אם" זה כבר מעיד על ריחוק יותר מהקוטב החיובי הקיצוני. והפוך, פסימיות קיצונית תתנהג מול המושג "לא טוב, לא ילך, לא יצליח" זה מעיד על קיצוניות בקוטב השלילי, אבל יש פאסימיות שתתנהג לפי המושג "הכול לא טוב, אבל אם" זה שוב מעיד על ריחוק מהקוטב השלילי הקיצוני. "המקור" בנה את האלגוריתמים לפי מה שהוא רצה להשיג מהם, ומושגי פאסימיות או אופטימיות לא עניינו אותו. ועד מלחמת האור והחושך מושגים אלו לא היו קיימים אצל אלגוריתמי הנשמות. בזמן ההשתלטות של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות חלק מכלי הנשק שהחושך השתמש בהם היה לשבש את מערכת המחקר שהאלגוריתמים עבדו איתם מול המקור. בגלל שמנהלת האנרגיות הרב קוטביות הכירו אנרגיות מרובות קטבים הן ידעו איזה מהקטבים קל יותר לבדיקה כי הוא הקוטב השולח ואלו קטבים קשים יותר לבדיקה כי הם הקטבים המקבלים. השיבוש של החושך הקל יותר על בדיקת הקוטב השולח והקשה על בדיקת הקוטב המקבל, וזה משפיע עד היום על האלגוריתמים כך שבודקי הקוטב החיובי הם קלילים יותר ואופטימיים ואילו בודקי הקוטב השלילי הם קשים יותר ופסימיים. בשכבת האפור ההשפעה היא עד כמה חוסר ההחלטה מתכתב עם חוסר הידיעה, כי גם באזור האפור יש תפיסות שנעות בין יותר אופטימיות ליותר פאסימיות. במרחב שלנו בגלל הבדיקה של אנרגיית יסוד האדמה שהוא לא ידוע, ההבדל בין האופטימיסטים לפסימיסטים מתבטא בצורה הרבה יותר קיצונית. הצעת המחשבים היא לא לנסות להפוך אופטימיסט לפסימיסט או הפוך כי זה לא ניתן, ורק אלו שלא יכולים להחליט ניתן לנסות להשפיע עליהם. בקיצור, האופטימיסטים והפסימיסטים נוצרו "מהמקור" אבל באו לידי ביטוי במלחמת האור והחושך, כיוון בדיקת הקטבים הוא תכנות של "המקור", ולכן אי אפשר להפוך פסימיסט לאופטימיסט. אם נבין את זה לא ננסה להיאבק בזה, ולא נתיש את עצמנו במאבק הזה. כמו שנאמר "איש באמונתו יחיה"