פרק 145 פחד נטישה זה לא אמיתי
למה האנושות סובלת מהמושג פחד נטישה? כל חיבור של בני אדם יש לו מטרה. ברגע שהמטרה מושגת החיבור הזה דינו להתפרק. אז אחד משני השותפים בחיבור הזה מרגיש שנטשו אותו. אבל כל חיבור לשיתוף פעולה בסופו של דבר מתפרק כדי לפנות דרך לחיבור חדש שגם הוא יתפרק כשמטרת החיבור הושגה. אז למה האנושות סובלת מתחושה של פחד נטישה אם מראש כל החיבורים הם זמניים. יש שתי אפשרויות האחת שהאנושות לא מוכנה לקבל שמסגרת של חיבור מסיימת את דרכה, והאפשרות השנייה היא שהאנושות בכלל לא מודעת לקודים שתורמים לכל מסגרת חיבור להסתיים. נתוני המחשבים הבריאתיים מראים מהיכן תפיסת האנושות נובעת. "המקור" שיצר את אלגוריתמי הנשמות לא הכניס קוד של פחד נטישה בתכנות כי האלגוריתמים הנשמתיים היו מחוברים אליו בגלל עצם קיומם וזאת לא הייתה מסגרת של חיבור זמנית אלא קבועה. אז קוד שמדבר על פחד נטישה לא היה שם. הקוד הזה נוצר בזמן מלחמת האור והחושך שאז נוצר המצב ש"המקור" הפסיק להעניק לאלגוריתמי הנשמות את אנרגיית אור התנע כי יחסי האמון בינו לבין אלגוריתמי הנשמות נפגע בגלל פעולת מנהלת האנרגיות הרב קוטביות. זאת הייתה הנקודה שבה נוצר קוד פחד הנטישה. בהמשך חזרו יחסי האמון בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות, אבל הקוד הזה נשאר ללא פעילות עד לבריאה הנוכחית. אלגוריתמי הנשמות נוצרו להיות עצמאיים ושום תלות לא הייתה אצלם באלגוריתמי נשמות אחרים. החיבור היחיד שהיה להם זה היה עם "המקור". והחזרת יחסי האמון עם "המקור" לא הפעילה את קוד פחד הנטישה. אז מה קרה בבריאה הנוכחית במרחב הזה שקוד פחד הנטישה התעורר לפעילות? נתוני המחשבים מזהים את הסיבה בעצם הירידה למרחב הזה שבודק את החיבורים לאנרגיית יסוד האדמה. המרחב הזה משתמש בכלי ההרמוניה שדוחף לשיתופי פעולה בין מסגרות הנשמה היורדות למרחב הזה לצורך יצירת מעטה הגנה בפני פעילות מנהלת האנרגיות הרב קוטביות. מסגרות הנשמה משתפות פעולה וחותמות על שיתופי פעולה עם מסגרות נשמה אחרות, והן מתייחסות למסגרות ולשיתוף הפעולה באותה צורה שהן שיתפו פעולה עם "המקור". ברגע שמסגרת שיתוף הפעולה מסתיימת מסגרת הנשמה ברורה לה הזמניות של השיתוף, אבל הקוד שמופעל מביא אותה להתייחס למסגרת שהסתיימה כאל פתיחת הדרך לכניסת השפעות מנהלת האנרגיות הרב קוטביות. מכאן נובע מושג פחד הנטישה. הצעת המחשבים היא להבין שכל שיתוף פעולה במרחב הזה הוא זמני ומסתיים כפי שנקבע בחתימה המקורית יחד עם ההבנה שמערכת ההגנה ההרמונית פועלת להגנתן בכל זמן שהייתן במרחב הזה. הבנה כזאת תמנע מקוד פחד הנטישה לפעול ומושג פחד נטישה לא יפעל עליהן. בקיצור, פחד הנטישה הוא תוצר של החשש מהיחשפות למנהלת האנרגיות הרב קוטביות, כלומר שסיום מסגרת מביא להשפעת המערכת החשוכה. הבנה כי אנחנו נוצרנו לפעול עצמאית היא קוד הבסיס שלנו, והוא נמצא במסגרת קבועה מול "המקור" ובמרחב הזה ההרמוניה מגנה עלינו מההשפעה הזאת ואם מסגרת מסתיימת זה דבר שנחתם מראש ולא צריכה להיות לו שום השפעה עלינו עם מושג פחד הנטישה.