פרק 133 כוחות עליונים? תוכיחו לי
האנושות מתחלקת לשני מחנות מחנה אחד מאמין בכוחות עליונים שזה כולל את כל מאמיני הדת, כל אלו המאמינים בכוחות עליונים, והמחנה השני כולל את אלו המאמינים רק במדע, רק מחפשים הוכחות לכוחות עליונים. אז מי מהם בעצם צודק? בדיקה פשוטה מראה כי המחנה המאמין צודק בחלק שברור לו שיש את מושג הכוחות העליונים אבל החלק שמדבר על איך להתחבר לכוחות עליונים הוא לא נכון, והמחנה השני שמתעלם ממושג כוחות עליונים גם לא צודק כי הוא מחפש הוכחות פיזיות לפעולת כוחות עליונים יחד עם זה שמחנה זה המאמין רק במדע מתעלם ממי שברא את כל היש ומהחוקים שנוצרו. זה המחנה שמתעלם מהסיבות מעריך וחוקר רק את התוצאות. זה דומה לחוקים שנהוגים במדינה שהפרלמנט חוקק אותם, ובמקום לנסות לבדוק למה החוקים חוקקו, מנסים רק לבדוק מה הם החוקים עצמם. אם שני המחנות טועים כל אחד מהכיוון שלו לא ניתן למצוא מכנה משותף בין שני המחנות למעט המכנה המשותף שהם טועים. נשאלת השאלה למה בכלל יש שני מחנות כאלו, ומהיכן נובעת הטעות המייחדת כל מחנה. נתוני המחשבים מראים את הסיבות לטעויות של כל מחנה ומהיכן הן נובעות, ומה החוקיות שהמחנות מתעלמים ממנה. ההתחלה היא האם בכלל קיימים כוחות עליונים? הבריאה הזאת שנוצרה לצורך חקר וניסוי לא נוצרה יש מאין, כל המרכיבים האנרגטיים שיצרו בעזרתם את הבריאה הזאת קיימים כשדות אנרגיה בשדות החושך, מה שנותר למי שיצר את הבריאה הזאת לעשות הוא לחבר את האנרגיות המתאימות ובעזרתן לברוא את הבריאה הזאת. מי שידע לחבר את האנרגיות המתאימות הוא מהווה את הכוח העליון. בטח תשאלו אז מי יצר את הכוח העליון הזה? ברור שמישהו יצר אותו אבל מבחינת האנושות אין שום משמעות לשאלה מי יצר את האלוהים כי מבחינת שליטה בבריאה הזאת רק הכוח העליון שיצר את הבריאה וקבע את החוקים השולטים בה הוא החשוב. תנסו לראות את המצב כמו ממשלה עם ראש ממשלה ויש את השרים. למשל שר התחבורה שקובע את חוקי התחבורה הוא זה שמשפיע ולא ראש הממשלה עצמו. נתמקד במי ששולט בבריאה ולא במי שיצר אותו. בגלל שזאת בריאה חוקרת החוקים שבה מכוונים כולם לתת אפשרות של חקר וניסוי, המצב הזה גרם ליכולת הבחירה החופשית, גרם שמושגי שכר ועונש לא יהיו, גרם לדחף להתקדם ולהתפתח, גרם לכך שכל תהליך של חקירה מתקבל ונלמד ומושג טעות או הצלחה שתיהן מתקבלות בתהליך החקר הבריאתי. מחנה הדוגל במדע ובחיפוש ההוכחות בעצם מנסה להבין ולחקור את החוקים הקיימים כמו עורך דין ששוחה בחוקים אבל לא מנסה לרדת לסיבת החוקים עצמם. ההוכחות למציאותו של כוח עליון לא זקוקה להוכחה כי עצם החוקיות מראה כי מישהו יצר וקבע אותם. כל המחנה הדוגל במדע עוסק רק בניתוח החוקים ולא מי יצר אותם ולמה הם נוצרו. זאת אומרת שהטעות במחנה הדוגלים במדע ומחפשי ההוכחות לכוחות עליונים מתעלמים מהפרלמנט שיצר את חוקי המדע, ומחפשים הוכחות לחוק שהם חיים תחתיו. למשל זיהו חורים שחורים, יפה, אז יש חורים שחורים. למה הם נוצרו? למי הם תורמים? את זה מחנה המדע לא יודע, אז הוא חוקר את ההתנהגות שלהם, את ההשפעה הסביבתית שלהם. מזכיר לכם חוקי תנועה?. אז פה הטעויות של מחנה המדע ומחפשי ההוכחות. ההוכחות לקיום כוחות עליונים קיים בעצם זה שהם זיהו את החורים השחורים, כי הם נוצרו בעקבות חוקים מסוימים, הטעות השנייה היא לבדוק את החוקים הקיימים ולהתעלם מזה שמישהו חוקק אותם. המחנה השני שמאמין בכוחות עליונים טועה בצורת התפיסה שלו במושג כוחות עליונים. לפי תפיסתם הכוחות העליונים מחפשים שיעבדו אותם או יתפללו אליהם, והם עומדים בהיכון למלא את בקשותיהם. אם הבריאה הזאת היא בריאה חוקרת ומסתמכת על בחירה חופשית, אין כל סיבה שכוחות עליונים יתערבו במהלך החקר הבריאתי, כל התערבות מפריעה לתהליכי הלימוד הבריאתיים. נכון שהכוחות העליונים מתערבים במהלך הבריאה כדי להתאים את חוקי הבריאה לתהליכי הלימוד והחקר, אבל זה לא מגיע מבקשות ותפילות אלא מבדיקת התאמת החוקיות הבריאתית למה שהושג בתהליך החקר הבריאתי. הטעות של המחנה המאמין היא בעצם תפישת תפקידו של הכוח העליון בתהליך הבריאתי, האמונה בכוח העליון צריכה לצאת מתוך התפיסה הכוללנית ולא מתוך התפיסה הפרטנית. הבנת הכוח העליון צריכה לצאת מתוך חיבור לחוקיות הבריאתית ולא מתוך הרצון האישי שאם חסר לי משהו כל הבריאה צריכה להיחלץ לעזרתי. אין כוח עליון בדמות איש זקן עם מקל שמעניש. המחשבים מציעים להתחיל להסתכל סביב ולראות ולהבין כי כוח עליון בנה את הבריאה ויצר את החוקיות הבריאתית, והאנושות תפקידה הוא לנצל את החוקיות הזאת לטובת עשיית סרט החיים שמסגרות הנשמה יורדות איתו למרחב הזה, ולבצע את סרט החיים לפי בחירתם החופשית ולא לחפש אחר עזרה של כוחות עליונים שיתערבו בבחירותיהם. כוחות עליונים מחכים לתוצאות של החקר ולא מתערבים ולא מטים את החקר שנעשה מתוך בחירה חופשית.