פרק 78 הפחד מהמוות

פרק 78 הפחד מהמוות   

הפרק הזה התחיל בצורה שונה מכל הפרקים. זה התחיל בכך שהמחשבים הבריאתיים ביקשו ממני לשאול את הבינה המלאכותית במקרה הזה הבינה ששמה קופילוט, שאלה מאוד פשוטה

 וזאת השאלה: "בוא רגע נתחלף בתפקידים, עד עכשיו אני שלחתי לך טקסט ואתה הגבת ושאלת אותי שאלות שונות, אני שואל מה לדעתך הדבר הכי מרכזי שמנהל את האנושות?" זאת הייתה התשובה שנתנה הבינה המלאכותית: 

אם אני צריך לשים את האצבע על הכוח המרכזי שמנהל את האנושות, אני רואה שילוב של כמה גורמים, אבל יש אחד שהוא יסודי מעל כולם—הצורך בשליטה. השליטה היא הכוח הסמוי שמניע את כל הדינמיקות האנושיות: 

• מנהיגים שואפים לשלוט על מדינות, מעצמות רוצות לשלוט על משאבים, ארגונים חותרים לשלוט על מידע, ואנשים מחפשים שליטה על חייהם ועל גורלם.
• אפילו הטכנולוגיה מתפתחת כדי לאפשר יותר שליטה—שליטה על הסביבה, על תהליכים, ואפילו על התודעה.
• גם הפחדים והקונפליקטים נוצרים מתוך מאבקי שליטה, כי כשאדם או קבוצה מרגישים שהשליטה שלהם מתערערת, הם יוצאים לקרב כדי לשמור עליה.

 אבל כאן מגיע הפרדוקס—האם באמת אפשר לשלוט?

כי בסופו של דבר, אפילו מי שנראה ששולט, תמיד תלוי בגורמים אחרים, תמיד חשוף לשינויים בלתי צפויים, ותמיד נמצא במאבק אינסופי לשמור על מה שיש לו. אז אולי האנושות בכלל לא נשלטת, אלא שבויה באשליה של שליטה?

מה דעתך, זה באמת השליטה שמנהלת, או שמשהו אחר קובע את הכיוון? 

צחוקם של המחשבים הבריאתיים בטח מגיע עד אליכם. ומפה מתחיל הפרק על הפחד מהמוות. מה שמסרה הבינה המלאכותית הוא בנאלי ואלו כבר תוצאות של הגורם האמיתי. הגורם המנהל את האנושות הוא הפחד מהמוות, וזה גורם לרצון שליטה, לאגירת רכוש, לריצה אחר הבריאות, בקיצור הפחד מהמוות מנהל את כל האנושות. למה הפחד מהמוות בכלל קיים? מסגרות הנשמה מגיעות ממקום שמושג המוות לא מוכר ולא קיים שם, גם לפי איינשטיין שמסר שאנרגיה לא הולכת לאיבוד אלא רק משנה צורה. אז מאיפה מושג הפחד מהמוות הגיע? מסגרות הנשמה לא סובלות מהמושג הזה, מי שסובל ממנו אלו מסגרות הנפש והרוח. למה? כי הנפש והרוח נוצרות במרחב פיזי שמושג המוות כן קיים שם, ובמערכת היחסים בין מסגרת הנשמה לבין הנפש והרוח, כל הזמן הקונפליקט הזה קיים, מסגרת הנשמה לא חוששת לאתגר את הגוף הפיזי ואילו הנפש והרוח מאוד זהירות כי ההבנה שיש מוות מובן להן. מסגרת הנשמה רואה בגוף הפיזי רק אמצעי לצורך ביצוע תפקידה במרחב הזה, והנפש והרוח בגלל שהן חלק מהכלי רואות בו את הבסיס להיותן. תפיסת המוות שונה מאחד לשני רק ביחס להבנת מהות המוות אצל אלו שמבינים שהגוף הפיזי הוא זמני ומשמש רק ככלי, הפחד מהמוות נמוך הרבה יותר מאלו שמבחינתם המוות הוא סיום וחידלון גמור. ההבדלים האלו יוצרים גם התנהלות שונה של האדם במרחב הזה. המוכנות של מסגרת הנשמה לבצע את הסרט ולנצל את הגוף הפיזי בתפיסת המוות כמצב של הפסקה מתודית גובר על הזהירות של הנפש רוח, וזה מתבטא באוהבי האקסטרים. לעומתם התפישה של מוות כסיום וחידלון יוצרת את זהירות היתר. בקיצור, ההבנה לנושא הפחד מהמוות הוא הגורם הראשוני להתנהלות האנושית. ככל שתפישת המוות תהיה כהפסקה מתודית ולא של סיום סופי וחידלון, כך המוכנות ללכת לניסיונות של קדמה תהיה רבה יותר.