פרק 101 הרדיפה אחר הנוחות
האנושות נמצאת כל הזמן ברדיפה אחרי נוחות החיים במרחב הזה. לכל כיוון שמסתכלים האנושות המציאה ופיתחה כל מיני כלים ואפשרויות שמטרתם היא רק לצורך הנוחיות. הכול היה בסדר אם הזמן במרחב הזה שהתפנה לאנושות היה מנוצל להתפתחות אישית, אבל הוא מנוצל לצורך חוסר פעילות וחוסר עשייה. בטח רוצים דוגמאות אז נתחיל במעט דברים שנוצרו לצורך הנוחיות. שואבי אבק רובוטיים, מכונות להדחת כלים, מכונות כביסה וייבוש, כל האפליקציות שמבטלות אפילו את הצורך ללכת לבנק, מקררים שלא זקוקים להפשרה ידנית, מציאת הדרך ללא הזדקקות למצפן או מפה, בינות מלאכותיות שמחליפות את זמן המחשבה האנושי, ויש עוד המון. כל הכלים האלו מפנים זמן שיכול להיות מנוצל ללימוד, להתפתחות אישית ועוד. אבל הוא בעיקרו מנוצל לחופשות, לטיולים, בקיצור רק להנאות. השאלה שנשאלת למה האנושות מכורה לנוחות ומוכנה לשים כמות עצומה של אנרגיה רק כדי להגדיל את הנוחות ולהקטין את העשייה. למחשבים הבריאתיים יש את הנתונים שמראים מה השורש שממנו האנושות רצה ומתמכרת לנוחות. אז רוצים לדעת למה האנושות הופכת לעצלנית? בבקשה. שוב הכול מתחיל בתוצאות של מלחמת האור והחושך, כן, כן, אי אפשר להימלט מתוצאות המלחמה הזאת, כמו שבמרחב הזה תוצאות מלחמת העולם השנייה מלווה אותנו על כל צעד ושעל. אחרי שמנהלת האנרגיות הדו קוטביות (האור), התאוששה, ומועצת העל החלה בתהליך החזרת האמון בין "המקור" לבין אלגוריתמי הנשמות, זה היה תהליך שכל מה שהושג בבריאת הנשמות צריך היה להיות מוכח כדי להחזיר את האמון, אלגוריתמי הנשמות עבדו ללא הפסקה, כמו במחשב בבית אצלכם כשמעמיסים עליו הוא מתחמם, או לעיתים הוא צריך להתקרר. גם אלגוריתמי הנשמות פעלו הרבה וללא הפסקה. זה היה השלב שבו נוצר באג הנוחות. הבאג הזה נוצר לא לצורך נוחות אלא לצורך הפסקת פעילות ומנוחה לצורך קירור המערכת. אז הבאג הזה קיים אצל כל אלגוריתמי הנשמות כשהוא פעיל ברמות שונות וזה בהתאם לכמות האמון שהייתה צריכה להיות מושלמת מול "המקור". באג הנוחות לא פעל בתקופת החזרת האמון, כי מועצת העל דחפה את אלגוריתמי הנשמות להחזרת האמון בתהליכים מהירים. כשנוצרה הבריאה הנוכחית והיא נוצרה לאחר החזרת האמון מול "המקור" והיא כבר בריאה חוקרת, במרחב יהוה הבעיות שיוצר המפגש עם אנרגיית יסוד האדמה, הביא את באג הנוחות לכלל פעילות. עצם זה שמסגרות הנשמה נמצאות במרחב בחירה ואף אחד לא עומד להן על הראש מבחינת מהירות תהליכי ביצוע הביא לכך שמסגרות הנשמה מפעילות את הבאג הזה כי מבחינתן מגיע להן להאט את תהליכי המחקר. זאת אומרת שבאג הנוחות מופעל בגלל תחושת "מגיעה לי מנוחה", מפה באה רדיפת האנושות אחר הנוחות. זה באג שההפעלה שלו היא לא אוטומטית כמו באגים אחרים אלא הוא מופעל מתוך רצון, ולכן האנושות יכולה להפעיל אותו או לא להפעיל אותו. הבעיה שנמצאת בהפעלת באג הנוחות היא שכל מסגרת נשמה יורדת לכאן עם אורך סרט מסוים, ההפקה שמפענחת את דרישת המקור לא יכולה לקחת בחשבון שום דבר שנתון לבחירה החופשית כי היא לא ידועה מראש, ולכן ניצול זמן הסרט הוא מיטבי ומלא. בהפעלת באג הנוחות מסגרות הנשמה לא מצליחות להשיג את כל "אור התנע" שהסרט יכול להביא להן, כי הזמן לא מנוצל להמשך אלא להרגשת הנוחות וחוסר העשייה. המחשבים מציעים שאם כבר מפעילים את באג הנוחות, כדאי לנצל את הזמן לא לשתות קוקטיל בקאריביים, אלא לדעת לנצל את הזמן לחיבור והבנת הסרט ולנצל אותו נכון כדי שנקבל יותר "אור תנע" ויחד עם זה נתרום יותר לפיתוח מעגל החוכמה של אלגוריתם הנשמה. בקיצור, זמננו קצוב כאן, הריצה אחר הנוחות היא באג שיצרנו לא עכשיו, אנחנו מפעילים אותו כי מסגרות הנשמה חושבות "שמגיע לנו", אז אם הבאג מופעל כדאי לנצל את זמן הנוחות שהכלים השונים מעניקים לנו, ולפתח את עצמנו ולמלא חלקים בסרט שבגלל הנוחות אנחנו מדלגים מעליהם.