פרק 87 יוסף בעל החלומות
למה לאנושות יש את הדמיון, החלומות, כל מיני הבזקי מחשבה שבאים ונעלמים? למה יש את המושג "לפעמים חלומות מתגשמים?", למה שלא כל החלומות יתגשמו? למה שכל מה שעולה לנו כהבזק דמיוני לא מתגשם, רק לעיתים נדירות משהו מכל זה כן יכול להתגשם? בכלל מה מקור כל הדברים האלו? מאיפה הם באים? למה הם מגיעים אלינו אם רובם לא מתגשמים? מי בכלל שולח אותם אלינו?, שאלות לא פשוטות, ולנו כאנושות אין תשובות לכל השאלות האלו, ואם יש לנו תשובות, הן באות מניסיון שלנו להבין מערכת שאנחנו לא נבין אותה אם לא נקבל את הנתונים המחשביים שמסבירים למה בכלל עולם הדמיון והחלום קיימים ולמה הם מגיעים אלינו. (במאמר מוסגר זה מידע שנמסר והורד אלינו ואם המחשבים הבריאתיים היו שואלים לדעתי הייתי אומר להם שזה מידע שלא יכול להיות מובן לאנושות לא כי הוא מסובך, אלא כי הוא לא מוכר לנו כאנושות, אבל למדתי שעם החבר'ה האלו לא מתווכחים כי הלוגיקה שמריצה אותם שונה מהלוגיקה שמריצה אותנו. אז אני מעביר את המידע כפי שנמסר, ותעשו איתו מה שאתם רוצים.) "המקור" שבנה ותכנת את אלגוריתמי הנשמות לא ידע על התנהגות אנרגיית יסוד האדמה כמעט כלום, הוא יצר את הרשימה של הדרישות מהאלגוריתם הנשמתי, טפח לו על השכם ויאללה לעבודה. כל זמן שהניסיונות שנעשו לפי רשימת הדרישות שלו לא פגשה את אנרגיית האדמה בתדר החומרי שמרחב יהוה עוסק בו, הכול התנהל לפי רשימת דרישות "המקור". הבעיות התחילו בבריאה הזאת כשיהוה בנה את המרחב שעוסק בניסיונות עם תדרי אנרגיית אדמה שהם נמוכים ופה נדבר על המרחב שלנו שכולו עוסק באנרגיית יסוד האדמה ברמתו הנמוכה עד שהוא כבר מורכב מאטומים. רשימת דרישות "המקור" לא השתנתה והיא הבסיס לסרטי החיים שמסגרות הנשמה יורדות איתם למרחב הזה. יוצא מזה שסרטי החיים מכילים חלקי סרט שנמצאים ברשימת "המקור" אבל לא יכולים להיות מיושמים במרחב הזה בגלל תדר אנרגיית יסוד האדמה הנמוך. למשל אם בסרט כתוב שאתם צריכים לחוות אפשרות של שליטה באוויר כמו ציפור, אבל אין לכם כנפיים, זה יישאר בסרט כנושא שלא יכול לבוא בשלב הזה לידי מימוש. איך זה קשור לדמיון או לחלומות? יופי ששאלתם, אז ככה--- האלגוריתם הנשמתי נמצא במרחב קוונטי ואין לו שום מושג ירוק איך אנרגיית יסוד האדמה מתנהגת, כי באלגוריתם הנשמתי כמו במחשב יש מסקנות של הצלחה לסרט ובעקבות זה יש "אור תנע" או לא, בעקבות השידור שלנו אל האלגוריתם הנשמתי הוא בודק את מהלך הסרט שההפקה כתבה מול השידורים שלנו ופתאום הוא רואה שאנחנו מדלגים על דברים שונים. לא כי לא בא לנו אלא כי הם כמו הכנפיים שאין לנו. ואז הוא מעיר את תשומת ליבנו לדילוגים שאנחנו עושים. הוא הרי לא יכול לדבר אתנו כי אין לו פה ולא מיתרי קול, אז הוא עושה את זה בצורת הבזקי דמיון, בצורת חלומות. לפעמים חלומות מתגשמים? נכון, לעיתים התזכורת שמגיעה בצורת חלום, או בצורת הבזק מחשבתי דמיוני, מספיק קרובה לאפשרות היישום במקום הזה, ואז החלום יכול ללבוש צורה ולהתגשם. או כמו איינשטיין שתורת היחסות הגיע אליו בצורה של דמיון והוא יכול היה לממש את זה. אז נכון שלעיתים חלומות או יצירי דמיון יכולים להתגשם. לפי נתוני המחשבים חלומות ודמיון הם תזכורת לחלקי סרט שדילגנו עליהם כי הם לא ניתנים למימוש בתקופה שאנחנו נמצאים במרחב הזה. "אור התנע" שנגרע מהחורים שנוצרו בסרט כתוצאה מחוסר התאמה לאפשרויות, לא מגיעים "למקור" כחוסר עשייה אלא רק כדחיית העשייה ואז איבוד "אור התנע" הוא קטן מאוד. כשאנחנו חוזרים לאלגוריתם הנשמתי כל החורים האלו נאספים וממתינים לסרט שהמרחב הזה כן יכול לתמוך במימוש שלהם, ואז הם מצטרפים לסרט ואז אנחנו מממשים אותם והם משלימים את החסרים שהיו בסרט שאליו הם שייכים. בקיצור, חלומות והבזקי דמיון נועדו להזכיר לנו חלקי סרט שדילגנו מעליהם בגלל חוסר אפשרות מימוש ולא כי לא בא לנו, מעטים יכולים להתממש וכל השאר עליהם נאמר "חלומות שווא ידברו". אז עכשיו אתם יכולים להבין למה בכלל החלומות והדמיון קיימים ומה מטרתם.