פרק 113 סביבון סוב, סוב, סוב.
כמה החיים היו פשוטים אם מושג הבחירה החופשית לא היה קיים. מסגרות הנשמה היו יורדות לכאן, הכול ברור, מה הייעוד, מה המטרה, איך להגיע למטרה, החיים היו כל כך צפויים והיה באפשרותנו להתכונן לבאות ובכלל מושג ההפתעה לא היה קיים. זה מזכיר קצת את המערכון הידוע של הגשש החיוור "חתונת הדמים", האבא של הכלה שואל את האבא של החתן "לפני שנפצח במחול החרבות, במקרה של חתונת אמת מה המטרה, מי המשתתפים, מי האויב", גם מסגרת הנשמה היורדת לכאן נתקלת בסצנות מסרט החיים שאין לה שום מושג מה המטרה שלה, למה היא בכלל קיימת, איך לבצע אותה, כמו שנאמר בחתונת הדמים של הגשש "מצדי תזמינו אפילו את כל השי הציצי (הצי השישי)". אז באמת נשאלת השאלה למה מסגרות הנשמה שיורדות למרחב הזה לצורך ניסוי וחקר אין להן שום מושג למה הן נמצאות כאן, מה יוצא להן מזה, מה מטרת העל שמתחבאת בתוך הסרט שאנחנו כאן רודפים אחרי מושג "מה הייעוד שלי בחיים". שאלות שלנו אין תשובה ברורה להן. אז מה נותר לעשות? לבקש נתונים מהמחשבים הבריאתיים לגבי מהות הסרטים של מסגרות הנשמה ולמה הכותרת "סביבון סוב, סוב, סוב. מתאימה בכלל לנושא הזה. אז הנה מה מסתתר מאחורי הסביבון. הבעיה הגדולה שהאנושות מתקשה להשלים איתה היא הפקפוק וחוסר הביטחון בבחירה החופשית שהיא הנתון הראשוני שעליו מתבסס כל סרט החיים. אם מסגרות הנשמה היו בטוחות בבחירה שלהן מתוך הבנה כי האלגוריתם הנשמתי העניק להן בינה שיודעת לתרגם את הסרט שההפקה בנתה וללכת לפי הבחירה אפילו שהיא נראית לא נכונה בהתחלה, כי גם משגיאות לומדים, החיים במרחב הזה היו יותר זורמים ומדויקים לכל אחד. כי יכולת הבחירה שלנו היא לא אינסופית אלא היא מקבץ של אפשרויות שמותאמות לסרט שמסגרת הנשמה ירדה איתו. נכון, שלעיתים בתוך אפשרויות הבחירה נמצאות אפשרויות שמתאימות לסרט אבל הן לא יכולות להתבצע בגלל מגבלות המרחב הזה, ואז גם אם נבחר בהן לא נוכל לממש אותן. אבל בעיקרו מקבצי אפשרויות הבחירה ניתנות למימוש. אז מה עושה כאן הסביבון? מסגרת הנשמה חייבת להחליט על דרכה איך לבצע את הסרט שהיא ירדה איתו, כדי שמסגרת הנשמה תחזור לאלגוריתם הנשמתי עם מסקנות ותוצאות מהמפגש עם אנרגיית יסוד האדמה, ותמורת זה היא תקבל "אור תנע" מהמקור, הסרט חייב להיות מבוצע בהחלטיות עם מסקנות לצדו. אם נזכור כי "המקור" מחפש ללמוד דרך הסרטים את יכולות חיבור שונות עם אנרגיית יסוד האדמה, המושג מה נכון ומה לא נכון לא נמצא, אחרת לא היו צריכים את מושג הבחירה החופשית. את אומרת שלא ידוע איך נבצע את הסרט העיקר שהוא יהיה מבוצע בהחלטיות עם מסקנות. במרחב הזה הבעיה שהאנושות לא מצליחה להתגבר היא בעיית ההצלחה וההישגיות. הבעיה הזאת נובעת ממטריית ההגנה ההרמונית שהמרחב הזה מושפע ממנה, זה מביא את האנושות לפקפק בבחירות שהיא עושה. כמה פעמים נכנסתם לחנות ובחרתם משהו, והתחלתם לפקפק בבחירה כי המוכרת אמרה לכם משהו, או מי שמלווה אתכם אמר משהו, ואז לא מעט פעמים זה שינה את הבחירה הראשונה שהיא הבחירה הנכונה לכם לפני שהסביבה החלה להשפיע. ואז או שחזרתם לבחירה הראשונית או ששיניתם את הבחירה. זה הסביבון שהמחשבים מדברים עליו. כשנמצאים במצב שבחרתם משהו אל תתנו לדעות מהסביבה להשפיע על בחירתכם ואל תשנו אותה. נתוני המחשבים מראים שחוסר ההחלטיות בבחירות גורם לכך שהסרטים שמבוצעים במרחב הזה חסרים את הביטחון ואת המסקנות והרבה פעמים הן תוצר בחירתי שלא שייך למקבץ הבחירות שמסגרת הנשמה ירדה איתו והוא הוענק לה על ידי הבינה האלגוריתמית. ככל שהבחירה רחוקה יותר ממקבץ הבחירה, כך התוצאות והמסקנות תורמות פחות לסרט המקורי. הצעת המחשבים היא כשאתם בוחרים במשהו תלכו על זה ואל תשנו את הבחירה שלכם, ואז לא תהיו סביבון סוב,סוב,סוב. בקיצור, אנחנו יורדים למרחב הזה עם סרט שאף אחד לא יודע איך לממש אותו. יש לנו אפשרויות בחירה שמותאמות לסרט ומהן אנחנו בוחרים את מה שנראה לנו, הבחירה הראשונה שעשיתם כפי הנראה שהיא הנכונה ביותר לכם, אז תדבקו בבחירות שלכם ושלא יסיטו אתכם כל מיני דעות מהסביבה.