פרק 137 סיפורי סבתא
אחד הדברים שהאנושות אוהבת ואפילו מכורה להם מתבטא בשיר "קפה אצל ברטה" של הזמר יגאל בשן. האנושות מחפשת כל הזמן סימנים "למה יהיה" ורמזים לגבי עתיד. איך יכול להיות מושג של עתיד אם האנושות חיה במרחב של בחירה חופשית? הרי מושג עתיד מדבר על תוצאות שהן אחרי שנעשתה בחירה חופשית. אז מי יודע מה תהיה הבחירה החופשית ולאיזה כיוון היא תוביל? לאורך החיים במרחב הזה מהרגע שאנחנו נולדים ועומדים על דעתנו אנחנו נמצאים באוקיינוס של בחירות שנתונות בידינו. קמים בבוקר, החל ממה לעשות קודם שירותים או צחצוח שיניים זאת בחירה, מה ללבוש זאת בחירה, מה לאכול בארוחת הבוקר זאת בחירה, הלו, הדבר היחיד שלא נתון לבחירה שלנו במרחב הזה היא האם אנחנו קמים בכלל בבוקר או הפכנו לבר מינן במשך הלילה. אז למה יש דברים שהם לא ביכולת הבחירה שלנו ולמה יש דברים שנתונים לבחירה שלנו. תשובה לשאלה הזאת נעוצה בהבדל בין מושג בחירת "מה" לבין בחירת "איך". בטח חכמי המקלדת ישר ישאלו מה זה "מה" ומה זה "איך". כדי לענות על שאלה כזאת צריך לפתוח מאיפה ה"מה" ומהיכן מגיע ה"איך". מחשבי הלוגיקה האנושית מספרים את סיפור סרטי החיים מול ביצוע סרטי החיים, משם נובע "מה" ו"איך". כש"המקור" יצר את אלגוריתמי הנשמות מושג ה"איך" לא היה בקודים שהוטמעו באלגוריתמי הנשמות. הקוד היחיד שהיה שם הוא קוד ה"מה". הייתה רשימת "מקור" שכללה את הדרישות שלו מאלגוריתם הנשמה וזה בעצם היה "מה" אתה צריך לעשות עבור "המקור". דרך העשייה שהיא ה"איך" כלומר איך לבצע את דרישת "המקור" הייתה מוטמעת בקודים של אלגוריתמי הנשמות. וכך זה עבד. הייתה רשימת דרישות, ואיך לבצע את הדרישה. פשוט נכון? אז מה השתנה שהיום לקוד הבסיסי שנמצא באלגוריתם הנשמתי נוסף סעיף שמבקש לא רק את "מה" לבצע אלא גם "איך" לבצע. הדרך הזאת נולדה רק בבריאה הנוכחית כשאלגוריתמי הנשמות הגיעו ברשימת דרישות ,המקור" לסעיפים שדורשים את הניסוי והחקר של חיבור לאנרגיית יסוד האדמה. זאת האנרגיה היחידה ש"למקור" לא היה מספיק מידע על התנהלותה וגם מתוך הסיבה שאנרגיית יסוד האדמה מגיבה בדרך לא צפויה. מפה גם הגיע מושג הבחירה החופשית שבבריאה אף אחד לא נהנה ממנו אבל זה הרע במיעוטו. כל סיפורי "קפה אצל ברטה" אין להם שום אחיזה בתהליך מובנה ומסוכם מראש כי אחרת הוא שולל את הבחירה החופשית. אז מה זה ה"מה"? סרט החיים שלנו שמסגרת הנשמה יורדת איתו מכיל את תרגום דרישת "המקור" לסרט חווייתי במרחב שנפגש עם אנרגיית יסוד האדמה שתגובתו איננה ידועה מראש. כדי לתת אפשרות לבצע את הסרט שכולל רק את הוראת ה"מה" היו זקוקים למרחב של אפשרויות שנוכל מתוכן לבחור את ה"איך", ומתוך שלל האפשרויות האלו אנחנו מממשים את מושג הבחירה החופשית. כל פעולה בסרט החיים מגובה על ידי כמה אפשרויות בחירה של ה"איך". ככל שהאפשרויות של אנרגיית יסוד האדמה הן גדולות יותר, כך אפשרויות ה"איך" הן רבות יותר וההיפך. בחיים במרחב הזה לא פעם אנחנו נתקלים במושג "לא הייתה לי אפשרות אחרת", זה נובע מאפשרות בחירה מצומצמת מאוד. לאורך החיים שלנו במרחב הזה אנחנו כל הזמן מתנהלים עם פקודת ה"מה" שהיא תיאוריית הסרט ובהמשך אנחנו מתנהלים עם ה"איך" לעשות את מה שהוטל עלינו. נתוני המחשבים מראים כי כל הניסיונות לנבא את העתיד דרך "הקפה אצל ברטה" נידונים לכישלון והאפשרות שלהם לקלוע דומה לאפשרות של ניחוש מספרי הלוטו. אחד הדברים שלא ניתן לדעת אותם מראש הם מה יקרה לנו בחיים לאורך ביצוע הסרט, ואם זה דבר שלא ניתן לדעת אז איך נוכל לנחש מה יהיו הבחירות שלנו בעת הביצוע. הצעת המחשבים היא לקחת בעירבון מאוד מוגבל את "הקפה אצל ברטה" כי אין דרך לדעת מה צופן לנו סרט החיים ומה יהיו הבחירות שלנו בזמן הביצוע. נתוני המחשבים מראים כי ניתן לנסות לבדוק את זה אבל דרך גלי הסתברות שלוקחים את כל האפשרויות ומנסים לבדוק מה האפשרות הנתמכת ביותר, אבל גם במצב הזה אין יכולת ניחוש איך ובאיזו צורה נבחר להגיב ולבצע. הצעת המחשבים היא לבצע ולזרום עם סרט החיים והבחירה של ה"איך" צריכה לקחת בחשבון מה האפשרויות של הבחירה העומדות בפנינו, איזה מהן היא התורמת ביותר, איזה דורשת הכי פחות אנרגיה לצורך הביצוע ואותה לבחור. בקיצור, אנחנו יורדים עם סרט שהוא נקבע מראש, זה ה"מה", הבחירות שלנו הם רק "איך" לבצע את דרישות הסרט, ולצורך זה יש לנו את מרחב אפשרויות הבחירה לביצוע ה"איך". כל הריצה אחר "הקפה אצל ברטה" זה רק בגדר ניחוש ולא כדאי להסתמך על זה ולא לכוון את חיינו לפי "הקפה אצל ברטה".