פרק 77 השמיים הם הגבול
כל האנושות חיה באשליה אחת גדולה, וזה בעקבות החינוך שנהוג במרחב הזה שבעקבותיו כל אימא טוחנת לילד שלה "אם תרצה ותעבוד תשיג את כל מה שאתה רוצה בחיים". המשפט הזה נכנס לתודעה של כולנו ובעקבות זה אנחנו מתעלמים מהחזקות ומהחולשות שאיתן נולדנו. התעלמות כזאת מהאני על יכולותיו המולדות יוצרות את הריצה של האנושות אחרי חלומות שמנותקים מהתפקיד האמתי שכל אחד מאתנו בא לבצע במרחב הזה. הרי חונכתי לכך שאני יכול להשיג את הכול, השמיים הם הגבול, ומספיק שאפנה מספיק משאבים אני אשיג כל מטרה שרק ארצה. בעקבות זה הגיע המושג שמחשבה יוצרת מציאות, שליחת אנרגיות לאהבה וריפוי, בקיצור זה מביא את האנושות להתרחק מהשגת המטרה שלשמה מסגרת הנשמה ירדה למרחב הזה. אוהבים דוגמאות? יופי אז בבקשה, יש לי מכונית משפחתית עממית סגנון איזה מאזדה, ואני אצל השכן ראיתי מכונית מרוץ מדהימה, "אני רוצה כזאת, אני רוצה כזאת". לעולם לא תוכל להביא את המאזדה להיות מכונית מרוץ כזאת. כי המאזדה נוצרה לביצועים אחרים. נכון, בעולם החומרי תוכל לרכוש מכונית מרוץ ולהכניס את האצבע בעין של השכן. אבל אם לא נולדת עם כישרון ציור של וואן גוך כמה שתתאמץ ותלמד לא תגיע להיות וואן גוך. אם אתה עם כישורי נהיגה עלובים ותחליט שאתה רוכש מרצדס חדישה האם זה ישפר את כישורי הנהיגה שלך? מה פתאום, תישאר אותו נהג עלוב רק עם מרצדס חדישה. זה אומר שאתה יכול להשתפר בעזרת מאמץ ועבודה קשה, אבל לדרגת המקצוען לא תגיע אף פעם. כמו שאם אתה בשלן ושף אדיר עם טעם מעולה המקצוען בנהיגה לא יוכל להתחרות אתך. אנחנו יורדים למרחב הזה כשהמטרה המרכזית היא סרט החיים שמתוכנת בכל מסגרת נשמתית, אבל המפגש של מסגרת הנשמה עם הגוף הפיזי שתוכנן עבורה באלגוריתם הנשמתי לא פעם מגביל אותה. למה? כי מסגרת הנשמה מתוכנתת גם להתפתחות מעבר לדרישות הסרט שתורגם באלגוריתם הנשמתי מנוסחת "המקור", במרחב הזה היא נפגשת עם אפשרויות של ההתפתחות האנושית וכשהיא רואה את האפשרויות, התכנות ההתפתחותי לא פעם עולה על מטרות הסרט המקורי, אז בעקבות זה מסגרת הנשמה דוחפת את הנפש והרוח לבצע מהלכים שחורגים מהמטרה המרכזית. במרחב הזה נושא השגת "אור תנע" לא נמצא בתכנות שלה כי הוא בא לידי ביטוי רק כשהיא חוזרת לאלגוריתם הנשמתי, ולכן היא מתעלמת מהנושא הזה. מסגרת הנשמה מנסה לנצל את חוק הבחירה החופשית שמולך במרחב הזה והחופש לבחור במה שהיא רוצה מסנוור אותה, והיא מתעלמת מהחולשות והחזקות שהסרט מכתיב לה ומכאן בא נושא האשליה שהאנושות חיה בה. כשהמחשבים הבריאתיים נשאלו אם יש להם פתרון לבעיה הזאת שבגללה האנושות מבזבזת הרבה מאוד אנרגיה ולא משיגה "אור תנע", התשובה שלהם די פשוטה להבנה אבל קשה לביצוע. דבר ראשון האנושות צריכה לעמוד מול המראה לקבל ולהבין מה החזקות שלה ומה החולשות שלה, ולפתח ולתת אנרגיה לחיזוק ותמיכה בחזקות ולא להיאבק בחולשות. הבעיה היא שאנחנו בגלל חוק הבחירה החופשית לא יודעים מראש מה הוא סרט החיים שלנו, אבל כשמנסים לעשות משהו ונתקלים בקיר אטום, ומנסים עוד פעם ועוד פעם וזה לא הולך, כפי הנראה שוואן גוך כבר לא נהיה. אז העצה השנייה היא לדעת לוותר ולא להתנהל לפי הפתגם "אם תרצה תשיג את הכול". שיטת זרימת המים שהולכים למקום שקל להם כדאי שיהיה מועתק ולהתנהל בצורה הזאת. בקיצור, לא כולנו באנו עם כישורים זהים לשכן שלנו, מה שבא לו בקלות אנחנו לא נשיג לעולם כי לנו יש כישורים אחרים, לא לקחת אלינו את המושג של האימא "תראה כמה השכן שלך מצליח למה אתה לא?", לדעת לזהות את החזקות והחולשות שלנו, לדעת לוותר ולא לראות בזה כישלון, אלא דווקא הכרה נכונה של מי אנחנו.