פרק 161 מי רוצה לדעת???
מי לא רוצה לדעת? אחת השאלות שצצות ועולות כל הזמן בעקבות הבנת ההפרדה בין התנהלות נשמתית לבין התנהלות רוח נפש. האמת? אלו שני מערכות שפועלות כשלכל אחת יש את המטרה שלה. הנשמה מחפשת לבצע את מה שהיא חתומה עליו ובעקבות זה לקבל אור תנע שהוא כוח ואנרגיית החיים, לבין הרוח והנפש שמטרתן היא למלא את דרישות הנשמה אבל להתאים את הדרישות ליכולת הביצוע במרחב הזה. ההבדל גלוי לעין ולא נסתר, הסיבה היא שכל אחת משתי הפונקציות האלו משתמשת לצרכים שלה באנרגיות אחרות. השפעת שתי סוגי האנרגיות על האדם ניתנת להבחנה ולהבנה כי השפעת האנרגיות השונות מתבטאת בכל מהלך חיינו כאן. נתוני המחשבים מחלקים בצורה ברורה נחרצת את שתי סוגי האנרגיות ואת השפעתן על החיים במרחב הזה. מסגרת הנשמה משתמשת באנרגיות שלא כוללות את רצון ההישגיות המאפיינת את האנרגיות שמפעילות את מנהלי הרוח נפש. מסגרת הנשמה פועלת כדי לבצע סרט מוכתב מראש וכאשר היא משיגה את מטרתה היא עוצרת ומכינה את עצמה לסצנה הבאה בתוך הסרט. היות ומסגרת הנשמה מגיעה עם תפיסת האלמוות ולא המוות זמנה בידה והמשך הפעילות שלה יגיע רק אחרי הסקת המסקנות והלקחים ממה שהושג. השפעת פעילות הקשורה למסגרת הנשמה מצטיינת בשקט, רוגע, ותחושת סיפוק. המאפיין המרכזי שלה הוא שאין תחושת חוסר אנרגטי, אין דחף מיד להמשיך להישג הבא, היחס בין הפעילות לבין בזבוז אנרגטי תמיד נוטה לטובת החיסכון האנרגטי. כל פעילות או עשייה שמקורם הוא במסגרת הנשמתית מביא בעקבותיו שלוות נפש, ורוגע. פעילות שזורמת בקלות וללא מאמץ ומלווה בהצלחה עם מעט מאוד קשיים תמיד תשתייך לפעילות התואמת את מסגרת הנשמה. היות והמסגרת הנשמתית לא מגיעה לפה כשהיא חתומה על קשיים, כי אחרת היא לא הייתה יורדת למרחב הזה, הפעילות השייכת אליה תמיד תהיה מלווה בהצלחות והן יהיו בהתאמה מלאה לצורך מסגרת הנשמה. הפעילות יכולה לכלול סוגי פעילות שונים ורק מרכיב אחד לעולם לא יהיה בה, מרכיב פעילות לצורך השגה חומרית, כי מסגרת הנשמה מודעת לכך ששום הישג חומרי לא חוזר איתה לאלגוריתם הנשמתי. אז האבחנה הראשונה בין מסגרת הנשמה לבין מנהלי הרוח נפש כבר ברורה. החלק השני שממנו כל בעיות האנושות נובעות היא ממנהלי הרוח והנפש. בניגוד למסגרת הנשמה שהיא לא זקוקה למרכיבים חומריים כדי לבצע את הסרט שהיא התחייבה עליו, מנהלי הרוח והנפש נוצרו רק למען המרכיבים החומריים והמפגש איתם. כל הקשיים שהאנושות חווה בכל המהלכים נובעים מסוג האנרגיה השונה שמפעיל את מנהלי הרוח והנפש. האנרגיה הזאת מכילה את קוד ההישגיות ועקב זה אין תחושה של שלווה ושקט. תמיד אחרי כל הישג מתחיל תהליך שמחפש שיפורים, המשכיות, ומושג הישיבה על זרי הדפנה לא בא לידי ביטוי או אם הוא כן בא לידי ביטוי זאת רק הפסקה מתודית עד רצון ההישג הבא. מנהלי הרוח והנפש במקורם נוצרים על ידי המסגרת הנשמתית כדי שהם יהיו אלו שמבצעים את דרישות מסגרת הנשמה. אבל במרחב של בחירה חופשית שפעולתם היא בגדר בחירה ההבדל בין מסגרת הנשמה שיורדת עם סרט קבוע מראש ואין לו את יכולת הבחירה, לבין איך לבצע את הסרט ברמה החומרית ששם הכול נתון לבחירה, ההבדל הזה מוביל את מנהלי הרוח והנפש לנסות לבצע את דרישות מסגרת הנשמה בדרכים שונות, ומפה נובעים כל הקשיים שהאנושות נפגשת בהם. הפעילות של מנהלי הרוח והנפש בגלל שהיא פועלת במרחב אדמתי מבזבזת הרבה אנרגיה על הניסיונות במרחב הזה. זה מתבטא באנושות בניסיונות סרק, בכישלונות, ברצון להישגיות, בתחושת עייפות, תחושת תסכול, בחוסר שלווה וחוסר שקט. רק כשיש תאימות בין הפעילות של מנהלי הרוח והנפש לבין דרישות מסגרת הנשמה, האדם יחוש בשלווה בשקט, למרות שמנהלי הרוח והנפש לא עושים הפסקה ברצון להישגים נוספים כי בצורה הזאת הם מחפשים לעמוד בדרישות מסגרת הנשמה. ההבדל הזה נובע מכך שמנהלי הרוח והנפש נמצאים בעולם של מוות וזמנם קצוב ולכן אין להם את תפיסת האלמוות שיש למסגרת הנשמה. המחשבים מציעים לאדם לבדוק את כמות האנרגיה שהוא מבזבז, את תחושות השלווה או חוסר השלווה, את הרצון להשיג אמצעים חומריים או להפנות את האנרגיה לצורך התפתחות אישית, אם תחושת השקט והשלווה נמצאת אחרי פעילות יחד עם בזבוז מועט של אנרגיה הוא יוכל לדעת אם זה שייך למסגרת הנשמתית או לא, ההבדל מאוד גדול ובולט לעין. אז מכאן מי שמחפש לדעת אלו הנתונים. בקיצור, לצורך החיים כאן יש שתי מערכות האחת היא הנשמה, השנייה המבצעים של דרישות הנשמה. דרישות הנשמה לא מחפשות מהירות, הישגיות, הרבה אנרגיה וקשיים. המסגרת המבצעת בגלל הבחירה איך לבצע, ממנה נובעים כל הקשיים. אז תדעו פעילות שיוצרת שלווה ושקט היא תוצר נשמתי, פעילות עם קשיים כשלים ובזבוז אנרגטי היא תוצר של המערכת המבצעת.