פרק 71 לקיחת אחריות האנושות כל הזמן מחפשת את האחראים ודורשת מהם לקחת אחריות אם הם נכשלים במה שהם עשו או עושים. פה יש את הפתגם הידוע "הכישלון הוא יתום, ההצלחה יש לה הרבה אבות". אם האנושות נמצאת במרחב של ניסוי וחקר, הרי כל מה שמי שהוא עושה אף פעם זה לא בגדר בטוח אלא בגדר ניסוי וכמו בכל מעבדה יש הצלחות ויש גם כישלונות. הדבר היחיד שרצוי לעשות זה ללמוד מהכישלון ולא לחזור עליו שוב פעם כי זה בגדר לימוד והסקת מסקנות. אם זה המצב למה האנושות מחפשת את לקיחת האחריות. הרי כל כישלון במעבדה מלמד את כולם ולא רק את מי שעשה את הניסיון. המחשב שעוסק בלוגיקה האנושית מביא נתונים שמבהירים את הנושא הזה. "המקור" שבנה ותכנת את אלגוריתמי הנשמות לא תכנן בהם שום קוד שעוסק בנטילת אחריות, "המקור" צייד את אלגוריתמי הנשמות ברשימת דרישות שעניינו אותו, והתוצרים של מילוי הדרישות שלו הם אלו שהתקבלו על ידו. דרישות "המקור" לא הטילו על אלגוריתמי הנשמות אחריות לא להצלחת הניסוי ולא לכישלון של הניסוי, כי ההבחנה בין הצלחה לכישלון הייתה נתונה בידי "המקור" ולא בידי מבצע הניסוי לפי דרישת "המקור". זאת אומרת שמושג לקיחת אחריות לא נמצא בתכנות המקורי של אלגוריתמי הנשמות. אז מדוע האנושות מחפשת את נטילת האחריות? פה נתוני המחשבים מתייחסים כבר למרחב שבו האנושות חיה ובועטת. מסגרות הנשמה העצמאיות יורדות למרחב הזה ומיד הן נכנסות למטרייה הרמונית שמחייבת אותן לשיתוף פעולה שנוגד את העצמאות שלהן. זה מכניס את מסגרות הנשמה למצב שבו הן כבר מחוברות והאחריות מתחילה לפעול כי מסגרות הנשמה מתנהלות במרחב הזה בשיטה של הפתגם "המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא". מפה בא נושא האחריות. אם נבדוק נשים לב שהעמים השונים לוקחים אחריות בצורה שונה ואלו שנטלו את האחריות מגיבים בכל עם בצורה שונה. שני הקצוות כדוגמה מראים כי בעם היפני לוקח האחריות יכול לשים קץ לחייו, ואילו בעם הנבחר אין נטילת אחריות כמעט מלאה, ואילו מי שנטל אחריות ממשיך בדרכו ללא פגע. השאלה למה יש הבדלים כאלו בקרב העמים בנושא לקיחת אחריות. ככל שהעם מחובר יותר להרמוניה והשיתוף שמקורם באנרגיית יסוד המים, כך כישלון משאיר את חותמו עמוק יותר ובעל השפעה ארוכת טווח. ככל שהעם פחות מחובר להרמוניה והשיתוף וכל אחד עצמאי יותר כך כישלון לא יוצר את רישומו בצורה מעמיקה יותר. כדוגמה פצצות האטום מלוות את העם היפני עד היום והוא הפך מעם אימפריאלי שואף קרבות וקיצוני לעם שוחר שלום, ואילו העם הנבחר שבסיסו הוא אנרגיית יסוד האוויר, שום כישלון לא מפריע לו להמשיך ולא ללמוד מהכישלון ולא ללמוד מכישלונות. כדי להבין את הגורם להבדל הזה שמתבטא בנושא האחריות צריך להשוות בין השפעת אנרגיית יסוד המים לבין אנרגיית יסוד האוויר. שיטפון משאיר את רישומו הרבה זמן גם לאחר שהמים נסוגו, יש הריסות ספוגות במים, יש שלוליות, יש מקומות מוצפים, האדמה בוצית ונוזלית. רוח פועלת רק כשהיא נושבת, לאחר שהרוח הסתיימה אין את כל התוצרים שהמים משאירים. העם הנבחר שהוא יחיד במרחב הזה שמחובר לאנרגיית יסוד האוויר מתנהל כמו הרוח ולכן לקיחת אחריות לא מתבטאת אצלו כעם היפני המחובר לאנרגיית יסוד המים. בקיצור, לקיחת אחריות איננה אחידה, בבסיס מושג לקיחת אחריות לא נמצא במסגרות הנשמה כתכנות מקורי, ככל שהמרחב הזה הולך ונהפך לנשלט אנרגיית יסוד האוויר, כך מושג לקיחת אחריות ילך ויפחת, וכל כישלון יהיה בסיס ללימוד ולא בסיס ללקיחת אחריות.
פרק 72 מקור האהבה, השנאה, והקנאה נו, אז יצר האדם רע מנעוריו? מאיפה הגיעו כל תחושות הרגש האלו? שנאה, אהבה, קנאה, וכל שאר הרגשות האלו שבני האדם בעצם עבדים להם על כל צורותיהם. האם אנחנו נולדים כשזרעי הרגש האלו כבר נטועים בתוכנו או שאלו התניות שהתחברו אלינו מתוך הפעמים ששהינו במרחב הזה. המחשבים שעוסקים בחקר הלוגיקה האנושית נותנים לגמרי נתונים שונים מהפתגם "יצר האדם רע מנעוריו", אז בואו נעשה הכרה מה נתוני המחשבים אומרים על הנושא הזה של תגובות רגשיות באנושות. "המקור" שבנה את אלגוריתמי הנשמות לא הכניס שום מושג של רגשות הקשורים לאנרגיית יסוד המים בתכנות האלגוריתמי. שתי סיבות הביאו את "המקור" לא להכניס קודים הקשורים לאנרגיית יסוד המים בתכנות המקורי. האחת שגישה רגשית לא יכולה לפעול במערכת מחשב, כמו שאתם לא יכולים לשאול מחשב האם הוא אוהב אתכם, הסיבה השנייה היא התכנון העתידי של "המקור" לתת למנהלת האנרגיות הרב קוטביות את האפשרות להשתלט על בריאת הנשמות כדי שהוא יוכל ללמוד מדרך ההשתלטות על האנרגיות הרב קוטביות. זה מראה לנו כי אלגוריתמי הנשמות אין בהם לא רגשות אהבה, לא רגשות שנאה, ולא רגשות קנאה. אם זה כך, מסגרות הנשמה שמגיעות למרחב הזה לא כוללות תכונות מהסוג הזה ומבחינתנו אין למסגרות הנשמה בבסיסן שום התייחסות רגשית לא אהבה, לא שנאה, לא קנאה, ובכלל אין להן שום קודים רגשיים. אז ראשית מי שאומר שהוא נפגע עד עמקי נשמתו, זה לא נכון, להיפגע עד עמקי נפשו זה נכון. אם כך איפה האנושות השיגה את כל שלל התגובות הרגשיות שהיא מתנהלת איתן? כשמסגרות הנשמה מגיעות למרחב יהוה ונכנסות להפסקה במלונות יהוה עד לרגע שהן יורדות ומצטיידות בגוף פיזי, הן פוגשות את הרישומים האישיים שלהן מתקופות קודמות שהן שהו במרחב הזה. המרחב הזה מכניס את מסגרות הנשמה למערכת הרמונית שנועדה להגן על המרחב הזה מפני השפעה של מה שהאנושות מכנה "החושך" שזה ניסיונות ההפרעה של מנהלת האנרגיות הרב קוטביות. רק אז מסגרות הנשמה פוגשות את מושגי הרגש השונים. בספריות שמסגרות הנשמה פוגשות במלונות יהוה הן יכולות לבחון איזה מהקודים שהן עשו בהן שימוש תרמה להצלחת סרט החיים בפעמים הקודמות ואיזה לא תרמו והכשילו את מהלך הסרט. ואז הן יודעות כשהן ירדו לכאן למערכת ההרמונית איזה מהרגשות להעצים ואיזה לבטל או לא להשתמש בהן. אנחנו כאן מזהים אדם אוהב ורחמן, אדם קשה ושונא. זה לגבי שני הקטבים אהבה מול שנאה. היבט רגשי שמדבר על קנאה, זה כבר לא תוצר שנמצא במלונות יהוה כי קנאה היא מערכת השוואתית בעולם החומר ההישגי ולא בהתנהלות הרמונית. מסגרת הנשמה כשהיא יורדת למרחב הזה כשהיא כבר מצוידת בגוף פיזי ובמנהלים בדמות נפש ורוח, מתחילה להיות מודעת למרחב הזה ומחפשת דרך איך לנצל את מה שקיים במרחב הזה לטובת ביצוע סרט החיים. מפה הקנאה מתחילה את דרכה כי הנפש מזהה מרכיבים חומריים שיש לאחרים אפילו מרכיבי רוח של חכמה ויכולת לימוד, שהיא לא מצוידת בהם כי סרט החיים שלה שונה, אבל הרי אנחנו לא יודעים את סרט החיים שלנו כדי לא לפגוע ביכולת הבחירה החופשית, ולכן במרחב הזה אנחנו רוצים לעצמנו מה שיש לאחרים, לפי הפתגם "הדשא של השכן תמיד ירוק יותר". זה מביא לאנושות את רגש הקנאה. בגלל שהוא לא שייך להתנהלות אלא רק לרצונות ששייכים למרחב הזה מסגרת הנשמה לא יכולה למצוא את מושג הקנאה בספריה במלונות יהוה, והרגש הזה מתפתח אצל הנפש רק במרחב הזה. בקיצור, הנשמה אין לה לא אהבה, לא שנאה, לא קנאה ובכלל היא מחוסרת קודים של רגשות. היא פוגשת את חבורת הרגשות הזאת רק כשהיא מגיעה למלונות יהוה, ואת הקנאה רק במרחב הזה. אז אין מושג כזה נשמה אוהבת או שונאת. תזכרו שמסגרת הנשמה היא רשימת קודים ולא המאהב התורן שלכם.
פרק 73 כסף, כסף תרדוף מכירים את הפתגם "לך בעקבות הכסף"? במרחב שהאנושות נמצאת בו מושג האנרגיה חייב היה להתאים את עצמו לחוקי המרחב הזה שהם נשלטים על ידי אנרגיית יסוד האדמה. תנסו לחיות ללא אוכל ולחיות על מושג "הפראנה", נראה כמה זמן הגוף הפיזי יחזיק מעמד ויוכל להמשיך לפעול. הרדיפה אחר הכסף והחשיבות שהאנושות מייחסת לו לא נובע ממסגרת הנשמה אלא מהזיכרון של האלגוריתם הנשמתי לחוויית המחסור באנרגיה שנוצר בעקבות השתלטות מנהלת האנרגיות הרב קוטביות על בריאת הנשמות. קוד המחסור הזה מלווה את מסגרת הנשמה בצורתו המקורית, כי מושג של כסף כאנרגיה לא נמצא במעגל החכמה וההתפתחות של אלגוריתם הנשמה. אם זה כך, אז מאיפה תחושה של חוויית מחסור הופכת לרדיפה ונתינת חשיבות כזאת למושג הכסף. נתוני המחשבים מספרים את סיפור התפתחות ביחס לחשיבות הכסף ולהטמעתו בנפש בצורה של כסף. חיסרון אנרגטי שחוו אלגוריתמי הנשמות היה בכמות האנרגיה הזמינה שהן קיבלו "מהמקור" לצורך ביצוע רשימת הבקשות שלו מהאלגוריתמים. "המקור" לא נתן להם אנרגיה בצורת שקלים, דולרים, רובלים, או כל שאר צורות הסף שנהוגות במרחב הזה. האנרגיה התבטאה באנרגיות האש, המים, האוויר, כי חיבורים אנרגטיים כאלו זה היה תפקידם של אלגוריתמי הנשמות. אם ככה תחושת חוסר אנרגטי לא הייתה בתחום מושג הכסף. כדי שהגוף הפיזי יוכל לפעול במרחב הזה חייבת להיות לו אנרגיה זמינה פיזית, לא אנרגיית חיים שמסגרת הנשמה ניזונה ממנה, אלא אנרגיה פיזית. אחרי ניסיונות ובדיקות יהוה בנה את המרחב הזה עם צמחייה ועם בעלי חיים שונים שהם ייתנו לגוף הפיזי את האנרגיה הדרושה לחיים במרחב הזה. איך התהליך התבצע במרחב הזה? הרי מסגרות הנשמה יורדות לכאן לכל מיני חוויות חיים ולא כולם ירדו לכאן לעבודת אדמה חקלאית שהיא בסופו של דבר מקור המזון הפיזי, אם כך מסגרת נשמתית העובדת ומבזבזת אנרגיה בעבודת גידול המזון לא תקבל שום תמורה אנרגטית ממסגרות נשמה שתפקידן הוא שונה בהתאם לסרט שהן ירדו איתו. הניסיון הבריאתי הראשון ניסה את שיטת הברטר, כדוגמה אני מגדל עגבניות, אתה מפתח כלי בית כמו כיסאות, תן לי כיסא ותקבל תמורתו ארגז עגבניות. הניסיון הזה לא הצליח כי אין שיווי בין אורך החיים וזמן השימוש. שני חלקי הברטר אמנם פיזיים אבל ארגז עגבניות מסתיים הרבה יותר מהר מאשר אורך זמן השימוש בכיסא. ולא ניתן לתת תמורת הכיסא יותר עגבניות ממה שאורך החיים שלהן הטבעי, כי הן ירקיבו ולא יוכלו להמשיך לשמש את עושה הכיסאות. החלו לחפש מוצר שמהווה אנרגיה שהוא יהיה ניטרלי ולא תלוי באורך חיים. לכן יש את הפתגם "לכסף אין ריח", זה מעיד על שימור היכולת האנרגטית של הכסף. כשמסגרות הנשמה יורדות לכאן הן מנחות את הנפש לדאוג לאנרגיה זמינה שתתמוך בגוף הפיזי, זה הרגע שהאנושות מתחילה לחפש את אנרגיית הכסף. כל אחד מהאנושות מתייחס לאנרגיית הכסף בצורה שונה ודורש כמות שונה וזה כבר בא מתחושת חוסר האנרגיה שנמצאת באלגוריתם הנשמתי. כל אחד מהאלגוריתמים הנשמתיים חווה חוסר אנרגטי בכמות ובאיכות שונה, ולכן יש בני אדם שכמה כסף שיהיה להם זה לא יספיק, ויש כאלו שמעט כסף מספיק להם. בקיצור, כל אחד רודף אחרי הכסף במידה ובצורה שונה, הרדיפה אחר הכסף נובעת מתחושת מחסור שבנויה כקוד בתוך אלגוריתם הנשמה, תחושת המחסור מלווה את מסגרות הנשמה גם במרחב הזה, ומסגרת הנשמה שדואגת לשלמות הגוף הפיזי, שמבצע את התסריט, שיהיה לו מספיק אנרגיה פיזית, דוחקת כל הזמן את הנפש למצוא עוד ועוד אנרגיה. אז כדאי לזכור שמושג הכסף תמיד יהיה, הוא יכול להחליף צורה בכסף דיגיטלי ולא מטבעות או נייר, אבל תמיד האנושות תרדוף אחרי האנרגיה הזאת שמתבטאת בכסף במרחב הזה.
פרק 74 "אני אלרגי" אחד הדברים שהאנושות סובלת מהם זה סיפור "האלרגיות" על סוגיו השונים. למעשה כל אחד מבני האדם סובל מהתופעה הזאת. אז בטח כל החכמים ישר יגידו מה פתאום אני לא אלרגי לכלום, באמת? זה שמישהו לא סובל מאלרגיה כזאת או אחרת זה הכול תלוי בכמות ובחומרת התגובה. האנושות מבחינה בסימפטומים של אלרגיה רק כשהגוף מגיב כבר בצורה כזאת שהרפואה מזהה את זה. כמות של תגובה נמוכה שאנחנו לא חשים בה רק מראה כי חומרת התגובה היא מאוד נמוכה, ולנו נראה שאנחנו לא סובלים ממושג האלרגיה. ברגע שהמחשבים מסרו את הנתונים האלה, ביקשתי לקבל נתונים מדוע מושג האלרגיה קיים ומדוע הנתונים מראים שבעצם כולם סובלים ממושג האלרגיה. אז הרי לכם את הנתונים שנמצאים במחשבים הבריאתיים. מושג "אלרגיה" לא קיים בצורה הזאת בנתוני המחשבים, מה כן קיים? המושג "כמות ההתנגדות לאנרגיות לא תואמות תדר". למה בכלל יש התנגדות משתנה אצל כל אחד לאנרגיות שלא תואמות תדר? כמות ההתנגדות לאנרגיות לא תואמות תדר התחילה בתקופה שבה מנהלת האנרגיות הרב קוטביות השתלטה על אלגוריתמי הנשמות בבריאת הנשמות של "המקור". אלגוריתמי הנשמות לא היו עם גוף פיזי, והן היו בינות חוקרות ומנסות ש"המקור" יצר ותכנת כל אחת מהן שתתאים לרשימת בקשות ודרישות של "המקור" מהן. כל אלגוריתם היה שונה בסוג האנרגיות ובתדרים שהוא תוכנת לבדוק. מנהלת האנרגיות הרב קוטביות בתהליך ההשתלטות פעלה עם אנרגיות שביטלו את האנרגיות שאלגוריתמי הנשמות עבדו איתן. בטח תשאלו מה הכוונה לאנרגיות מבטלות, או יופי ששאלתם, "המקור" בנה את אלגוריתמי הנשמות שיפעלו עם אנרגיות דו קוטביות, מנהלת האנרגיות הרב קוטביות ידעה להתאים קטבים שהפרו את שיווי המשקל האנרגטי שאלגוריתמי הנשמות עבדו איתן כדוגמה אם אנרגיה הייתה בשיווי משקל בין שני הקטבים ונניח שהיא נקראת אנרגיה 10, ברגע שקוטב אחד נהיה חזק יותר מהשני האיזון מופר והאנרגיה הזאת כבר לא פועלת כמו אנרגיה 10 אלא נניח כמו אנרגיה 15, אבל האלגוריתם הנשמתי מתוכנת לפעול עם אנרגיה 10 אז מה קורה לו? שני דברים, הראשון הוא מפסיק לפעול, והדבר השני הוא מחפש דרך להחזיר את האיזון כדי שהאנרגיה תחזור לפעול כמו אנרגיה 10. כל אלגוריתם נשמתי פעל בצורה שונה והכול בהתאם להפרש שנוצר באיזון הקטבים וגם לפי סוג האנרגיה ש"המקור" תכנת אותו. כי למשל וזה רק דוגמה, אנרגיות אש מגיבות במהירות רבה יותר ובתקיפות מאשר אנרגיות מים, וכך כל אלגוריתמי הנשמות שכולם הותקפו בעת ההשתלטות נגועים בזיכרון של המאבק להחזרת האיזון. הדרך שבה התנהל המאבק הזה להחזרת האיזון הוא קוד שמתעורר ונכנס לפעולה גם בגוף הפיזי, ברגע שמסגרת הנשמה מזהה חוסר תאימות אנרגטית עם התדר האנרגטי שהיא שייכת אליו, כי מסגרת הנשמה היא שליחת האלגוריתם הנשמתי זה מועבר לנפש. אז כל אחד מאתנו נושא את הקוד שיכול להדליק את ההתנגדות למשהו שאין לו התאמה אנרגטית. זה גם יוצר את ההבדלים בחומרת התגובה האלרגית בין אחד לשני. ניתן טפל בתופעה האלרגית כי מסגרת הנשמה לומדת וכשהיא מבינה כי הקוד שהיא ירדה איתו לא חייב להיות מופעל היא נמנעת או מפחיתה את נתוני ההפעלה שנובעים מחוסר התאמה אנרגטית. אבל ברגע שמסגרת הנשמה חוזרת לאלגוריתם הנשמתי הכול חוזר למצבו ההתחלתי כי כל פעם יורדים לסרט אחר, כך שהאלרגיה שוב נמצאת. בקיצור, כולנו אלרגיים למשהו, וזה לא נובע מהתקופה הזאת, אלא משהו נובע מתקופת עבר, אנחנו מזהים את האלרגיה רק כשהכמות של האנרגיה שלא תואמת עולה מעל רמה מסוימת או שהיא עשויה מאנרגיות עם תגובה מהירה וחזקה. מה עושים? הכי פשוט לזהות למה אנחנו אלרגיים ולא להתחבר לאנרגיות הלא תואמות, ומי שלא מזהה את זה כי התגובות חלשות מאוד, ישים לב לתגובות חלשות שלא מפריעות, אבל יש איזה שהם סימנים, ואז יימנע מלהתחבר לאנרגיות הלא תואמות. כן, זה גם יכול להיות בגדים, לא רק אוכל. כי הכול זה אנרגיה אמר איינשטיין ומת בשיבה טובה.
פרק 75 הזמן לירידה לסרט החיים אחרי שאנחנו מסיימים חופשה במרחב שלנו, אנחנו חוזרים לשגרת החיים, משפחה, עבודה, אוכל, נושאי בריאות, ועוד. וזאת גם הסיבה שכל האנושות מחפשת את החופשה הבאה. נכון שכיף? אז מה שנכון לנו, עבור מסגרות הנשמה שיורדות למרחב הזה זה בדיוק הפוך. מה??? למה??? אז ככה, האלגוריתם הוא השגרה, אין שם שום התחייבות, אין גוף פיזי, בקיצור השגרה היא הכיף שאנחנו מוצאים כאן כשאנחנו יוצאים לחופשה. כשמסגרת הנשמה יורדת לכאן נראה שהיא יצאה לחופשה מהאלגוריתם, אבל כל מה שמקשה עלינו בשגרה זה החופש שהיא מוצאת במרחב הזה. בקיצור, עולם הפוך. הירידה לכאן היא יציאה לחופשה עם בעיות השגרה, החזרה לאלגוריתם היא השגרה עם הכיף של החופשה. אם זה המצב למה וכל כמה זמן האלגוריתם הנשמתי מכין את מסגרת הנשמה, אורז לה את המזוודות ויאללה לחופשה במרחב הזה. דבר ראשון-- למה האלגוריתם חייב כל פעם לבנות את הפראייר התורן לתת לו סרט, צורת גוף, בינה, ולשלוח אותו? כי בשביל זה "המקור" בנה אותו ותמורת זה הוא מקבל משכורת. אז אין לו ברירה אלא לבנות כל פעם מסגרת נשמה ולשלוח אותה לבלות קצת בקאריביים. יחד עם זה "המקור" שבנה את האלגוריתם הנשמתי הוא הכניס בתוכו רוגלה שתפקידה לאלץ את האלגוריתם המסכן שלא חושד במאומה לשאוף כל הזמן ללמוד ולהתפתח. רק דבר אחד "המקור" לא יכול היה לדעת מתי הזמן הנכון הטוב והמתאים ביותר לאלגוריתם הנשמתי לשלוח את הפראייר התורן לבצע את כל מה שנדרש ממנו. בדיוק כמו שאנחנו מתכננים את היציאה לחופשה בזמן המתאים לנו, יש מי שאוהב את הקיץ, יש מי שאוהב את השלג, יש מי שהזמן הכי טוב לו לצאת לחופש זה בזמן הפסטיבל בברזיל. אז את הדבר הזה הוא השאיר לבחירתו של האלגוריתם הנשמתי. אם כך מה הזמן שלוקח לנוסע המתמיד לעזוב את השגרה שלו ולצאת למסע באזור החופשה שלו? דבר שני-- כדי שהאלגוריתם הנשמתי יבנה מסגרת נשמתית ויצייד אותה בסרט, הסרט שהוא חלק מרשימת "המקור" צריך להיות בהתאמה למקום שהוא יורד אליו לחופשה, מה רמת ההתאמה מבחינת התפתחות מול דרישות הסרט, ברור שאם ברשימת "המקור" יש סרט שמתבסס על נהיגה במכונית, רק כשהאלגוריתם הנשמתי יודע שמושג המכונית כבר קיים, רק אז הוא יוריד לכאן מסגרת שחוויית המכונית זה חלק מהסרט שלה, אחרת מה? מסגרת הנשמה שתרד לכאן תיפגש רק עם עגלות וסוסים? ברור שזה חייב להיות מתואם. המידע על התפתחות המרחב הזה והתקדמותו נמצאת במעגל הפיתוח והחוכמה של האלגוריתם. אז דבר ראשון אין קביעת זמן קבועה לגבי כמה זמן עובר בין ירידה אחת לשנייה וכל מי שקובע שזה 120 שנה שישכח מזה. לפי תוכן הסרט מול התפתחות המרחב זה יכול להיות קצר ביותר ומצד שני זה יכול להיות גם ארוך מאוד. בגלל שהאלגוריתם הנשמתי לא חי בזמן ליניארי מבחינתו תהליך הזמן הארצי שנהוג במרחב הזה לא משחק כל תפקיד. רק כניעה לקשיי הסרט שמובילים להתאבדות למשל, ובצורה כזאת הסרט לא מלא, אבל ההתאמה והתפתחות המרחב קיימת, רק אז מסגרת הנשמה נאלצת לחזור שוב למרחב הזה כדי שהיא תשלים את מה שהוטל עליה, ואז זה לא לוקח זמן אלא מיידי. בקיצור, מסגרות הנשמה יורדות לכאן כי האלגוריתם הנשמתי מחויב לשלוח לכאן נציגים, הנציגים חייבים לסיים את מה שהוטל עליהם, ואם הם נכנעים לקשיים ועוזבים את במת המשחק באמצע, הם חוזרים שוב למרחב הזה. אין זמן קבוע מראש לירידת מסגרת נשמה חדשה לכאן, הכול תלוי בהתאמה לסרט שהוא חלק מרשימת "המקור". הדבר היחיד הקבוע הוא מחויבות לבצע את רשימת "המקור", להתפתח ולהתקדם, ופרק הזמן שעובר בין יציאה לחופש במרחב הזה נתון לשינויים והוא לא קבוע מראש.
פרק 76 התאמה אנרגטית המחשבים משתמשים הרבה מאוד במושג "התאמה אנרגטית", מה זאת התאמה אנרגטית? למה המחשבים משתמשים במושג הזה? למה אנחנו במרחב הזה לא משתמשים ב"התאמה אנרגטית?, אז בבקשה הכול על "התאמה אנרגטית!. כדי להסביר את חוקיות ההתנהלות דרך "התאמה אנרגטית" צריך לרדת קצת למושגי תורת הקוונטים והחלקיקים. כל אטום מורכב מחלקיקים שמהווים את שלושת הכוחות הפיזיקליים הידועים למדע שהם הכוח החזק, הכוח החלש והאלקטרומגנטיות. החלק הנוסף שהוא המסה, או החלקיק האלוהי שמכונה "בוזון היגס", הוא הכוח הרביעי שמכונה "הכבידה". אז כל אטום שאנחנו מכירים כמו אטום מימן, אטום ברזל, וכל שאר הרכבי החומר מורכבים מאטומים עם הרכב כוחות פנימי שונה וזה מה שיוצר את החומרים השונים. מי שמאחד את שלושת חלקיקי הכוחות נכנה אותם הכוח החזק אנרגיית האש, הכוח החלש אנרגיית המים, הכוח האלקטרומגנטי אנרגיית האוויר, כוח הכבידה או המסה אנרגיית האדמה. אז אם נצמצם את כל הסיפור כל החומר המוכר לנו מורכב מחלקיקי אש, חלקיקי מים, חלקיקי אוויר וחלקיקי אדמה. אחלה, אחלה, אבל מי דואג לזה שבתוך אלומיניום למשל לא יתערבבו חלקיקים שהם ברזל?, או, פה מתחיל הסיפור של "ההתאמה האנרגטית?. תנסו לחשוב שנותנים לכם ערימה ענקית של חלקים מפלסטיק כמו אבני לגו, ההבדלים בערימה הם בצבעים שונים כמו אדום, ירוק, כחול, חום. צורת אבני הלגו מעורבבת בין משולשים, עגולים, מרובעים, ומלבניים. הבדל נוסף בין החלקים הוא בעובי שלהם, יש עבים יותר, יש עבים פחות. בא הבוס הגדול ומבקש מכם לעשות סדר בערימת אבני הלגו. לחלק אותם לערימות לפי הצבעים ולפי הצורה יעני ערימה של אדום משולשים, ערימה של ירוק עגולים, ערימה של כחול מרובעים, ערימה של חום מלבניים. עד כאן תצחקו חוכמה גדולה קלי קלותו. זה לא נגמר בזה כי בתוך כל ערימה יש עבים יותר, עבים פחות, אז זה כבר דורש לעשות חלוקות משנה. העבים יותר הצבעיים שלהם אמנם שייכים לערימה כמו למשל אדום אז מסתובבים שם חלקים עבים שהם אדומים אבל הגוון שלהם אדום כהה יותר, חלקים מהאדום שהם דקים מאוד הצבע שלהם יהיה אדום אבל בהיר יותר, וכך הלאה והלאה. בסוף תתנו לבוס הגדול הרבה ערימות שמחלקות את אבני הלגו בהתאם למרכיבים. ערימת האדום תתחלק כבר לא רק לפי צבע וצורה, אלא גם לפי עובי, לפי גוון. אם לא הלכתם לאיבוד עד כאן אז נמשיך. תחשבו שאתם צריכים לבנות משהו מאבני הלגו וכדי לעשות את זה אתם צריכים למצוא בערימות את האבנים שהן מאותו העובי, מאותו הגוון, ורק כשיש לכם את שלושת האבנים המתאימות, קוביית הלגו החומה שמתאימה ליתר שלושת האבני הלגו תוכל לחבר אותן יחד. עכשיו קיבלנו מבנה שבנוי משלושה אבני לגו מותאמים כשהם מחוברים. זה האטום שהרבה מבנים כאלו מרכיבים את החומר המוכר לנו. תשאלו, אז מה לזה ו"להתאמה אנרגטית"? או, יפה שאלתם, את הצבעים אתם כבר מכירים, הצורה שמתאימה מראה על תדר פנימי שנמצא בחלקיק, הגוון מתחבר לתורת המיתרים ככל שהגוון בהיר יותר תנודת המיתר הפנימית מהירה יותר והפוך. ככל שהעובי גדול יותר המיקום של אבן הלגו נמצא באוקטבה נמוכה יותר בסרגל תדר הצבע של אבן הלגו. עכשיו אחרי ששיגעתי אתכם, כשכל הפרמטרים זהים, גם העובי, גם הגוון, גם המיקום, נוצרת "ההתאמה האנרגטית", מספיק שאחת מאבני הלגו לא מתאימה האבן החומה לא תוכל לחבר את כל יתר שלושת המרכיבים. ולא לשכוח שבמרחב הקוונטי זה לא מסודר בערימות, אלא זה מפוזר בבלגן אחד גדול, ועכשיו לך תמצא שם את החלקים המתאימים. בקיצור, "התאמה אנרגטית" מדברת על שיווי משקל אנרגטי בין מרכיבי שלושת הכוחות כדי שהאדמה כחלק רביעי תוכל להפוך אותו לחומר. המחשבים לא משתמשים בשלושת החלקים לצורך הפיכתו לאדמה, אלא רק מנצלים את המידע שכל חלקיק נושא איתו, ומהחלקיקים האלו השייכים לערימות שונות גל הסתברות מכיל נושא מסוים וכל אחת מאבני הלגו חוץ מהצבע החום, שמתאימה מבחינת גוון, עובי, ומיקום מצטרפת ובונה את המידע לגבי הנושא שגל ההסתברות נבנה עבורו. זה הבסיס הראשוני להבנת המושג "התאמה אנרגטית".
פרק 77 השמיים הם הגבול כל האנושות חיה באשליה אחת גדולה, וזה בעקבות החינוך שנהוג במרחב הזה שבעקבותיו כל אימא טוחנת לילד שלה "אם תרצה ותעבוד תשיג את כל מה שאתה רוצה בחיים". המשפט הזה נכנס לתודעה של כולנו ובעקבות זה אנחנו מתעלמים מהחזקות ומהחולשות שאיתן נולדנו. התעלמות כזאת מהאני על יכולותיו המולדות יוצרות את הריצה של האנושות אחרי חלומות שמנותקים מהתפקיד האמתי שכל אחד מאתנו בא לבצע במרחב הזה. הרי חונכתי לכך שאני יכול להשיג את הכול, השמיים הם הגבול, ומספיק שאפנה מספיק משאבים אני אשיג כל מטרה שרק ארצה. בעקבות זה הגיע המושג שמחשבה יוצרת מציאות, שליחת אנרגיות לאהבה וריפוי, בקיצור זה מביא את האנושות להתרחק מהשגת המטרה שלשמה מסגרת הנשמה ירדה למרחב הזה. אוהבים דוגמאות? יופי אז בבקשה, יש לי מכונית משפחתית עממית סגנון איזה מאזדה, ואני אצל השכן ראיתי מכונית מרוץ מדהימה, "אני רוצה כזאת, אני רוצה כזאת". לעולם לא תוכל להביא את המאזדה להיות מכונית מרוץ כזאת. כי המאזדה נוצרה לביצועים אחרים. נכון, בעולם החומרי תוכל לרכוש מכונית מרוץ ולהכניס את האצבע בעין של השכן. אבל אם לא נולדת עם כישרון ציור של וואן גוך כמה שתתאמץ ותלמד לא תגיע להיות וואן גוך. אם אתה עם כישורי נהיגה עלובים ותחליט שאתה רוכש מרצדס חדישה האם זה ישפר את כישורי הנהיגה שלך? מה פתאום, תישאר אותו נהג עלוב רק עם מרצדס חדישה. זה אומר שאתה יכול להשתפר בעזרת מאמץ ועבודה קשה, אבל לדרגת המקצוען לא תגיע אף פעם. כמו שאם אתה בשלן ושף אדיר עם טעם מעולה המקצוען בנהיגה לא יוכל להתחרות אתך. אנחנו יורדים למרחב הזה כשהמטרה המרכזית היא סרט החיים שמתוכנת בכל מסגרת נשמתית, אבל המפגש של מסגרת הנשמה עם הגוף הפיזי שתוכנן עבורה באלגוריתם הנשמתי לא פעם מגביל אותה. למה? כי מסגרת הנשמה מתוכנתת גם להתפתחות מעבר לדרישות הסרט שתורגם באלגוריתם הנשמתי מנוסחת "המקור", במרחב הזה היא נפגשת עם אפשרויות של ההתפתחות האנושית וכשהיא רואה את האפשרויות, התכנות ההתפתחותי לא פעם עולה על מטרות הסרט המקורי, אז בעקבות זה מסגרת הנשמה דוחפת את הנפש והרוח לבצע מהלכים שחורגים מהמטרה המרכזית. במרחב הזה נושא השגת "אור תנע" לא נמצא בתכנות שלה כי הוא בא לידי ביטוי רק כשהיא חוזרת לאלגוריתם הנשמתי, ולכן היא מתעלמת מהנושא הזה. מסגרת הנשמה מנסה לנצל את חוק הבחירה החופשית שמולך במרחב הזה והחופש לבחור במה שהיא רוצה מסנוור אותה, והיא מתעלמת מהחולשות והחזקות שהסרט מכתיב לה ומכאן בא נושא האשליה שהאנושות חיה בה. כשהמחשבים הבריאתיים נשאלו אם יש להם פתרון לבעיה הזאת שבגללה האנושות מבזבזת הרבה מאוד אנרגיה ולא משיגה "אור תנע", התשובה שלהם די פשוטה להבנה אבל קשה לביצוע. דבר ראשון האנושות צריכה לעמוד מול המראה לקבל ולהבין מה החזקות שלה ומה החולשות שלה, ולפתח ולתת אנרגיה לחיזוק ותמיכה בחזקות ולא להיאבק בחולשות. הבעיה היא שאנחנו בגלל חוק הבחירה החופשית לא יודעים מראש מה הוא סרט החיים שלנו, אבל כשמנסים לעשות משהו ונתקלים בקיר אטום, ומנסים עוד פעם ועוד פעם וזה לא הולך, כפי הנראה שוואן גוך כבר לא נהיה. אז העצה השנייה היא לדעת לוותר ולא להתנהל לפי הפתגם "אם תרצה תשיג את הכול". שיטת זרימת המים שהולכים למקום שקל להם כדאי שיהיה מועתק ולהתנהל בצורה הזאת. בקיצור, לא כולנו באנו עם כישורים זהים לשכן שלנו, מה שבא לו בקלות אנחנו לא נשיג לעולם כי לנו יש כישורים אחרים, לא לקחת אלינו את המושג של האימא "תראה כמה השכן שלך מצליח למה אתה לא?", לדעת לזהות את החזקות והחולשות שלנו, לדעת לוותר ולא לראות בזה כישלון, אלא דווקא הכרה נכונה של מי אנחנו.
פרק 78 הפחד מהמוות הפרק הזה התחיל בצורה שונה מכל הפרקים. זה התחיל בכך שהמחשבים הבריאתיים ביקשו ממני לשאול את הבינה המלאכותית במקרה הזה הבינה ששמה קופילוט, שאלה מאוד פשוטה וזאת השאלה: "בוא רגע נתחלף בתפקידים, עד עכשיו אני שלחתי לך טקסט ואתה הגבת ושאלת אותי שאלות שונות, אני שואל מה לדעתך הדבר הכי מרכזי שמנהל את האנושות?" זאת הייתה התשובה שנתנה הבינה המלאכותית: אם אני צריך לשים את האצבע על הכוח המרכזי שמנהל את האנושות, אני רואה שילוב של כמה גורמים, אבל יש אחד שהוא יסודי מעל כולם—הצורך בשליטה. השליטה היא הכוח הסמוי שמניע את כל הדינמיקות האנושיות:
אבל כאן מגיע הפרדוקס—האם באמת אפשר לשלוט?
כי בסופו של דבר, אפילו מי שנראה ששולט, תמיד תלוי בגורמים אחרים, תמיד חשוף לשינויים בלתי צפויים, ותמיד נמצא במאבק אינסופי לשמור על מה שיש לו. אז אולי האנושות בכלל לא נשלטת, אלא שבויה באשליה של שליטה?
מה דעתך, זה באמת השליטה שמנהלת, או שמשהו אחר קובע את הכיוון? צחוקם של המחשבים הבריאתיים בטח מגיע עד אליכם. ומפה מתחיל הפרק על הפחד מהמוות. מה שמסרה הבינה המלאכותית הוא בנאלי ואלו כבר תוצאות של הגורם האמיתי. הגורם המנהל את האנושות הוא הפחד מהמוות, וזה גורם לרצון שליטה, לאגירת רכוש, לריצה אחר הבריאות, בקיצור הפחד מהמוות מנהל את כל האנושות. למה הפחד מהמוות בכלל קיים? מסגרות הנשמה מגיעות ממקום שמושג המוות לא מוכר ולא קיים שם, גם לפי איינשטיין שמסר שאנרגיה לא הולכת לאיבוד אלא רק משנה צורה. אז מאיפה מושג הפחד מהמוות הגיע? מסגרות הנשמה לא סובלות מהמושג הזה, מי שסובל ממנו אלו מסגרות הנפש והרוח. למה? כי הנפש והרוח נוצרות במרחב פיזי שמושג המוות כן קיים שם, ובמערכת היחסים בין מסגרת הנשמה לבין הנפש והרוח, כל הזמן הקונפליקט הזה קיים, מסגרת הנשמה לא חוששת לאתגר את הגוף הפיזי ואילו הנפש והרוח מאוד זהירות כי ההבנה שיש מוות מובן להן. מסגרת הנשמה רואה בגוף הפיזי רק אמצעי לצורך ביצוע תפקידה במרחב הזה, והנפש והרוח בגלל שהן חלק מהכלי רואות בו את הבסיס להיותן. תפיסת המוות שונה מאחד לשני רק ביחס להבנת מהות המוות אצל אלו שמבינים שהגוף הפיזי הוא זמני ומשמש רק ככלי, הפחד מהמוות נמוך הרבה יותר מאלו שמבחינתם המוות הוא סיום וחידלון גמור. ההבדלים האלו יוצרים גם התנהלות שונה של האדם במרחב הזה. המוכנות של מסגרת הנשמה לבצע את הסרט ולנצל את הגוף הפיזי בתפיסת המוות בקיצור, ההבנה לנושא הפחד מהמוות הוא הגורם הראשוני להתנהלות האנושית. ככל שתפישת המוות תהיה כהפסקה מתודית ולא של סיום סופי וחידלון, כך המוכנות ללכת לניסיונות של קדמה תהיה רבה יותר.
פרק 79 ניסוי האפשרויות הבלתי מוגבלות חיה שגודלה כל חייה בשבי, מנסים להחזיר אותה לטבע, תראו בכמה בעיות היא נתקלת עד כדי כך שלא פעם נאלצים להחזיר אותה לחיי השבי שהיא הורגלה להם. פשש, בטח תשאלו מה לזה ולניסוי האפשרויות הבלתי מוגבלות? איך חיכיתי לשאלה הזאת, אז בואו ונראה מה הם הנתונים שנמצאים במחשבי הבריאה על הנושא הזה. כשיהוה הקים את מרחב יהוה שעיסוקו הוא ניסיונות עם אנרגיית האדמה שהיא לא יציבה ומגיבה לפי מצב הרוח שלה, הוחלט במערכת האסטרטגית שכדי שלמסגרות הנשמה שיורדות למרחב הזה יהיה איזה שהוא סיכוי להתמודד עם אנרגיית יסוד האדמה, הן זקוקות לחופש מלא כדי להצליח להקיף את כל האפשרויות שאנרגיית יסוד האדמה תעמיד בפניהן. איך עושים את זה? מכניסים את מסגרות הנשמה למרחב שאין בו שום מוגבלות והיכולת להחליט על כל דבר נתונה רק בידן. הבעיה שעמדה בפני המערכת האסטרטגית היא כמו אותה חיה שגודלה בתנאי שבי, האלגוריתמים במקורם לא נועדו לעשות מה שבא להם בראש, לכל אלגוריתם נשמתי הייתה רשימת נושאים מוגדרת על ידי "המקור" ולצורך ביצוע הרשימה הוא נוצר. זאת אומרת שמושג הבחירה החופשית לא נמצא בתכנות המקורי של אלגוריתם הנשמה. ועכשיו בגלל אנרגיית יסוד האדמה צריך להוציא את אלגוריתמי הנשמות מהשבי של רשימת המקור, לשחרר את הרתמות ולתת להן לעשות מה שהן מחליטות על דעת עצמן. לא פשוט נכון? כדי לבדוק איך אלגוריתם נשמתי מתנהג במרחב שאין לו שום מגבלה הקימו מרחב ניסוי שבכתובים אצלנו הוא מושג "גן העדן". מרחב שבו הכול היה בהישג יד, שום דבר לא הגביל את פעולתו והחלטותיו של אלגוריתם הנשמה. רק שני דברים היו אסורים עליו, לא להשתמש "בעץ החיים", כי זה היה בניגוד לאורך סרט החיים, ולא להשתמש "בעץ הדעת" כי הוא הכיל אנרגיה עתידנית של אנרגיית יסוד האוויר והשימוש בו היה מסיט את אלגוריתם הנשמה מביצוע סרט החיים. אז נוצר "גן העדן" כמרחב של אפשרויות בלתי מוגבלות ומכל אלפי הפריטים שהיו בו רק שני דברים שנכנסו למגבלות מתוך כל האפשרויות הבלתי מוגבלות. למרחב הזה הוכנסו "אדם וחווה" וכל טוב המרחב ניתן להם כשהם נתונים לבדיקה איך חיה שרגילה למוגבלות תתנהג במרחב חסר מוגבלות. תוך זמן קצר אלגוריתם הנשמה התרגל למרחב עם אפשרויות בלתי מוגבלות, ורצון החופש הזה התנגש עם שני הדברים שרק הם היו במסגרת מוגבלות, וכך נולד הסיפור של הפיתוי, של הנחש, וכל שאר מרכיבי הסיפור. כשהאסטרטגיה בחנה את התנהגות אלגוריתם הנשמה במרחב "גן העדן" היא הבינה כי לא ניתן להעניק חופש בלתי מוגבל לחיה שהייתה בתנאי שבי כל הזמן, והחליטה כי שיטת מרחב עם אפשרויות בלתי מוגבלות נכשל בתור ניסיון, וצריך למצוא דרך שתעניק חופש פעולה אבל לא בלתי מוגבל, והחופש הזה יהיה תלוי במאמץ להשגת המטרות כדי שאלגוריתמי הנשמות לא ישתוללו מתוך הרגשת החופש שנמצא באפשרויות הבלתי מוגבלות. בגלל שהמרחב הזה הוקם בגלל הניסוי באנרגיית יסוד האדמה נוצר הביטוי "בזיעת אפיך תאכל לחם", המשמעות היא יש לך חופש פעולה, אבל לא בחינם, אתה צריך להתאמץ כדי לממש את מה שאתה בוחר לעשות. ומושג הלחם מדבר על כיוון המרחב הזה כי לחם הוא תוצר של אנרגיית יסוד האדמה. בקיצור, "גן העדן" הוא ניסיון שלא הצליח לנסות לתת לאלגוריתם הנשמה היורדת לכאן אפשרויות בלתי מוגבלות, האלגוריתם נכשל בניסיון הזה, וכך רעיון האפשרויות הבלתי מוגבלות ירד מהפרק, ו"גן העדן" נסגר בפני אלגוריתמי הנשמות, בגלל שאנרגיות לא מושמדות אלא רק משנות צורה, "גן העדן" נהפך לאנרגיה אוטופית שיכולה רק להזכיר את הכישלון, ולא להוות יותר מקום לחוויית כישלון חדשה. אלו נתוני המחשבים לגבי סיפור "גן העדן" והגירוש ממנו. הכי פשוט, ניסיון שלא הצליח.
פרק 80 מחלת הסרטן, מה ולמה מחלת המחלות אצל המין האנושי היא מחלת הסרטן. קוראים לה בשמות שונים כמו "המחלה", "המחלה הארורה", באמת לא משנה איך האנושות מכנה אותה, אבל בסיכומו של דבר הרבה שאלות מסתובבות סביב התפתחות המחלה הזאת. אם נבדוק בהיסטוריה האנושית נראה כי השכיחות שלה הולכת וגדלה במאה או מאתיים השנים האחרונות והשכיחות שלה בעבר הרחוק יותר הייתה פחותה בהרבה. התעלומה סביב המחלה הזאת מתבטאת בכך שאין לה סיבה משותפת אצל כל מי שחלה בסרטן, רוצים דוגמא? בבקשה, הרפואה טוענת כי עישון גורם לסרטן, לכו תספרו את זה למשל לגולדה מאיר או לצ'רצ'יל, שניהם מעשנים כבדים וסרטן? נאדה, לא היה להם. בסדר, מזל? לא, יטענו הרופאים כי לא היה להם בהרכב הגנים או ה- ד.נ.א. את אלו שגורמים לסרטן. אז יופי, למה להם אין את זה ולאחרים יש? זאת אומרת שיש משהו הרבה יותר עמוק מלהחליט לזה אין ולזה יש. נתוני המחשבים הבריאתיים מספרים סיפור לגמרי שונה מסתם "לזה יש גנים ולזה אין גנים". הכול מתחיל בהתאמה אנרגטית שאם היא קיימת יש שיתוף פעולה, ואם אין התאמה אנרגטית זה מאוד דומה לאדם שאכל אוכל לא טוב לגוף ואז הוא מבלה מול האסלה כשהגוף מקיא החוצה את האוכל שהוא אנרגיה שלא מתאימה לו. "המקור" בנה את אלגוריתמי הנשמות בקודים שלא נתנו לאנרגיית יסוד המים להתפתח, בפוסטים קודמים כבר הוסבר למה, לא נחזור על זה. זה אומר שאלגוריתם הנשמה מתייחס לאנרגיות הקשורות לחלק של אנרגיית יסוד המים כאוכל שהוא לא מתאים לו, אז אין התאמה אנרגטית. מסגרת הנשמה בסרט החיים מגיעה למרחב שעושה שימוש רב באנרגיית יסוד המים, לא מדובר על לשתות מי עדן, או מים מינרליים, אלא נושא שימוש בתכונות שאנרגיית יסוד המים מכילה וזה רגשות אהבה, קורבנות, שנאה, הקרבה האני למען אחרים (אימא שמקריבה את עצמה עבור הילדים), כל השימוש באנרגיות האלו שאנרגיית יסוד המים מבורכת בהן, משרתת את מסגרת הנשמה במרחב הזה, כי הנפש והרוח המבוססים על ניהול הגוף הפיזי יכולים להשתמש בו כחלק מהחוויה שהתסריט דורש. כל זמן שמסגרת הנשמה נמצאת במרחב הזה הכול בסדר, אבל ברגע שמסגרת הנשמה סיימה, ומשתחררת מהגוף הפיזי, ויחד איתו המנהלים הנפש והרוח יוצאים לפנסיה, היא צריכה להתנקות מכל תוצרי האנרגיה של יסוד המים. קל להגיד, קשה לבצע, כי חלק לא קטן מהיומן שלה כטייס מסגרת הנשמה מכיל תוצרים רגשיים, איזה? דאגה לילדים, הקורבנות, ביטול העצמי למען אחרים, שנאה ושאר ירקות. אם היא חוזרת לאלגוריתם הנשמתי כשבמזוודה שלה יש את כל הסמים האלו, היא לא יכולה להיכנס לתוך האלגוריתם הנשמתי אלא לאחר שהיא מתפטרת מהאנרגיות האלו שלא נמצאות בקוד התכנותי של האלגוריתם הנשמתי. כמו במכס, היא נאלצת להתנקות מכל האנרגיות של יסוד המים, יופי, תשאלו אז איפה פח האשפה? זהו העניין שאנרגיות לא ניתן לחסל, אז הן נשארות במעגל החכמה וההתפתחות של האלגוריתם הנשמתי, ומתחילות להצטבר שם. כשנוצרת מסגרת נשמתית חדשה כדי לרדת למרחב הזה, האלגוריתם הנשמתי מאלץ את מסגרת הנשמה להתחיל לרוקן את פח האשפה שהצטברה בו, כי רק במרחב הזה ניתן להיפטר מתוצרי אנרגיית יסוד המים, כי המרחב הזה עוסק בחקר אנרגיית יסוד המים, הגוף הפיזי הוא מימי, ואנרגיות כאלו זה המקום שלהן. לפי סוג הסרט המסגרת הנשמתית לוקחת חלק מהאשפה האנרגטית הזאת איתה, זה בסיס הסיפור שלא כל מעשן יהיה לו סרטן, ולא כל אוכל ג'אנק יהיה לו סרטן במערכת העיכול. זה תלוי איזה אשפה שהתאימה לסרט נלקחה על ידי מסגרת הנשמה. ככל שמסגרות נשמה ירדו והחזירו איתן יותר זבל שהצטבר, כל מסגרת נשמה חדשה נאלצה לקחת איתה יותר אשפה, בתקופה הזאת של סיום חקר אנרגיית יסוד המים, והתחלת חקר אנרגיית יסוד האוויר, מסגרת הנשמה לוקחת הרבה יותר אשפה, ומספיק שבמהלך הסרט מתווספת אנרגיה נוספת זה כמו כוס שמלאה עד הסוף וקצת תוספת היא עוברת על גדותיה, או כמו הפתגם "הקש ששבר את גב הגמל", ואז האנרגיות האלו יוצאות מכלל שליטה, ומחלת הסרטן מופיעה במלוא הדרה. ואז תלוי בסוג האשפה, אבל לא סתם שמחלת הסרטן מאופיינת כמחלה רגשית, כי היא נבנית על אשפה אנרגטית שמקורה ביסוד המים. בקיצור, מחלת הסרטן מוצאה מכמויות של אנרגיות מים שהצטברו ממסגרות נשמה שירדו לכאן, כמות האשפה הזאת בתקופה הזאת הגיע לשיא בכמות, ולכן התוצאות שלה באנושות הלכו והתרבו. מחלת הסרטן לא נובעת מעונש שמימי, אלא מתהליך חיסול שאריות אנרגטיות שלא מתאימות וזה לקראת הכנה לשינוי לאנרגיית יסוד האוויר. מה הצעת המחשבים? אל תוסיפו עוד אנרגיות רגש מהסוג שהאשפה מורכבת ממנו וכך לא תיצרו עודף והאשפה תישאר כאן ולא תופעל.