פרק- 169 שקיעה נוגה
כמה האנושות לא אוהבת את תהליך הזקנה. כמה המצאות יש בנמצא להראות עד כמה האדם צעיר, רענן, בריא. החל מכל צבעי השיער לשנות את השיער שהלבין, המשך בניתוחים קוסמטיים שמיישרים את הקמטים ומותחים את העור, וכמובן כל המוצרים הקוסמטיים שמנסים להסתיר את תהליך ההזדקנות. כל האמצעים האלו הם לצבוע מכונית ישנה בצבע חדש ולחיות באשליה שהיא נראית כמו חדשה, למרות שמתחת לצבע החדש היא נשארה מכונית ישנה. אם האנושות כל כך שונאת את תהליך הזקנה אז למה אלו שמנהלים את המרחב הזה לא מתחשבים ברצון האנושי ומתכננים גוף שיזדקן אבל כלפי חוץ ייראה צעיר ורענן? מה אכפת היה אם השולטים במרחב הזה היו עושים לאנושות טובה וממלאים את הבקשה הזאת, איך אמרת ריקי? מהסדרה סברי נרנן? מה כבר ביקשתי ומה כבר אמרתי? כמו שכבר נוכחנו לדעת אין סתמיות ומקריות בבריאה, אם זה לא נעשה, כפי הנראה שיש סיבה לדבר הזה. נתוני המחשבים העוסקים בלוגיקה האנושית מסבירים למה הזקנה נראית ולמה האנושות זקוקה לה בצורתה הנוכחית ולמה לא כולם מתים זקנים אבל נראים כאילו הם עכשיו יצאו מפס הייצור. אורך החיים במקום הזה נקבע בהתאם לאורך הסרט שמסגרת הנשמה נושאת איתה. הסרט מחולק לסצנות חיים שבעקבותיהן הגוף הפיזי שהוא השחקן מבצע הסרט מתאים את עצמו לסצנות בסרט. ההתאמה של הגוף יוצרת את המצב שבסיום הסרט אם הוא מסתיים בתהליך זקנה, השחקן מותאם להתנהלות של סצנת סיום הסרט. שני מקורות אנרגיה מממנות את מסגרת הנשמה ואת המערכת המבצעת. במילים אחרות יש מצבר אנרגיה למערכת התיאורטית שהיא מסגרת הנשמה, ויש מצבר אנרגיה למערכת המבצעת היא רוח, נפש, גוף פיזי. המצבר שתומך במסגרת הנשמה מכיל פחות אנרגיה מהמצבר שתומך במערכת המבצעת כי תיאוריה דורשת פחות אנרגיה ממערכת מבצעת. אבל שני המצברים מתוכננים להסתיים עם סיום הסרט. מטרת העל של שתי המערכות היא לדעת לנצל נכון את האנרגיה העומדת לרשותן, ולדעת לא לבזבז אנרגיה מיותרת. אבל יש הבדל תהומי בין התנהלות מסגרת הנשמה לבין התנהלות המערכת המבצעת. מסגרת הנשמה יש לה סרט קבוע שבא מרשימת דרישות "המקור" ואילו המערכת המבצעת נמצאת תחת חוקי הבחירה החופשית ותחת המערכת ההרמונית. ההתנהלות של המערכת המבצעת חייבת את הבחירה החופשית כדי לבצע את הסרט בצורה הטובה ביותר, ואילו במערכת ההרמונית שמייצרת מעטה הגנה על כל הנמצאים במרחב הזה היא זאת שאחראית על כל הסיפור של הרצון להיראות צעירים לנצח. במערכת המבצעת (רוח, נפש, גוף פיזי) האנרגיה מחולקת בין ביצוע סרט החיים ובין חיבור למערכת ההרמונית. תהליך הזקנה שייך לביצוע סרט החיים ותהליך הרצון להיראות צעיר שייך למערכת ההרמונית. פה מתחיל הסיפור למה לא נענים לרצון האנושי ולהשאיר את הגוף צעיר ואת ביצוע הסרט לתת לו להזדקן. הדבר הראשון כל המערכת המבצעת מסיימת את תפקידה ומתה ונעלמת. לכן אין שום טעם להשקיע אנרגיה באנושות רק כדי שהיא תיראה צעירה בעוד שאר המרכיבים מזדקנים ומסיימים את תפקידם. הדבר השני הוא ההבנה כי לחיים במרחב הזה יש פג תוקף כמו כל מה שמתקשר עם אנרגיית יסוד האדמה. אם הנראות תישאר צעירה, ההבנה הזאת לא תוכל להיות אצל האנושות, וזה יוביל לקושי לשחרר ולסיים כאן. הדבר הנוסף תהליך הזקנה מעיד עד כמה האנרגיה מהמצבר שתומך במערכת המבצעת כבר בוזבז. למה האנושות צריכה את הסימן הזה? כי המערכת המבצעת מצוידת ברצון לעשות ולהתפתח, משהו צריך לסמן לה על מצבו האנרגטי של המצבר התומך בה. כי אם לא יהיה לה סימן לגבי כמות האנרגיה היא תבזבז אותו באותו קצב, והאדם ימצא את עצמו חי אבל ללא שום כוח לפעילות. בגלל ההרמוניה זה יגרור אליו הרבה תשומת לב וחלק לא קטן מהסובבים אותו ייאלצו לבזבז אנרגיה על תמיכה במטרה אבודה והאנרגיה הזאת תחסר להם ותפגע ביכולת שלהם להשלים בצורה טובה את סרט החיים. במידה והגוף הפיזי לא יהיה מדד לכמות האנרגיה במצבר התומך במערכת המבצעת, המערכת המבצעת לא תדע מתי להאט ולעצור ולהתאים את עצמה לסצנות סרט החיים. אם הגוף הפיזי יישאר צעיר לא יהיה שום מדד למערכת המבצעת. המחשבים מביאים את הנתונים מדוע גוף האדם מראה סימני זקנה. המערכת השולטת במרחב הזה לא מתעניינת ומתרשמת אם הגוף נראה צעיר יותר או פחות כי בכל מקרה הוא רק כלי ביצוע הסרט. מסגרת הנשמה מתנהלת בהתאם לסרט וגם הדרישות שלה מהמערכת המבצעת לא חורגות מתהליך סצנות הסרט. בגלל זה אפילו שהאדם ינסה להיראות צעיר, יכולת הלימוד, ההבנה, כושר התפיסה, הזיכרון, ילכו וירדו אפילו שבעזרת כל האמצעים הוא ייראה צעיר ורענן. המחשבים מציעים לאדם לקבל את תהליך הזקנה כמצב של התקדמות וסיום של סרט חייו הפיזיים במרחב הזה, ולהבין שבסופו של תהליך הוא חוזר לעולם שכולו טוב, וכל הכלים ששיחקו בסרט מתים ונעלמים.