פרק- 175 בלי עיניים גדולות
העיניים נשארות צעירות. לא מדובר על משקפיים או פגמי ראייה כאלו ואחרים, לא טיב הראייה אלא עצם מה שהן רואות. כדי שהעיניים יישארו צעירות הן זקוקות כל הזמן לאנרגיה שתשאיר אותן צעירות. לכן האנרגיה ששולטת בעיניים היא אנרגיית יסוד האש. בטח תרימו גבה באמת? אז בשביל זה יש דוגמה אחת מאוד מוכרת, למה יש דמעות בעיניים ולמה כשהדמעות נעצרות או לא מספיקות אנחנו מרגישים יובש בעיניים והעיניים מתייבשות ושורפות. חשבתם על זה פעם?. הדיבר "לא תחמוד" בא כדי להזהיר אותנו בדיוק מהמצב שבו האש בעיניים לא תדע להבדיל בין שלי ובין של האחר. נתוני המחשבים מפרקים את הקשר בין הדיבר "לא תחמוד" לבין הסיבה שהאש נמצאת בעיניים. הפעם נתוני המחשבים לא הולכים עד למלחמת האור והחושך, אלא מתרכזים בתקופה שבה אחרי שבניית המרחב האדמתי הושלמה, ויהוה החליט שהגיע הזמן לנצל את המרחב הזה כדי להתחיל לבצע את רשימות "המקור" שעסקו בחקר אנרגיית יסוד האדמה. את התהליך הזה אנחנו פוגשים בששת ימי הבריאה שבסופם האדם נוצר. בפני יהוה עמדה בעיה לא פשוטה, מצד אחד המרחב הזה בגלל שחקר אנרגיית יסוד האדמה רק התחיל, אז נוצרה אפשרות הבחירה החופשית איך לבצע את כל ניסויי החקר, וזה דבר שהוא זר כי האלגוריתמים לא נוצרו לבחירה חופשית, הדבר השני מסגרות הנשמה לא יכולות להיפגש ישירות עם אנרגיית האדמה אלא הן חייבות מתווך שהוא יהיה מסוגל לבצע את מימוש דרישות "המקור" ברמת המפגש עם העולם החומרי. זאת הייתה הנקודה שבה נוצרו מנהלי הרוח והנפש והגוף הפיזי. זה אומר שהמושג "נעשה אדם בצלמנו" מדבר על יכולת לשאת במסגרת הנשמה את הסרט המבוסס על דרישות "המקור" ואילו כלי העזר הרוח, הנפש והגוף הפיזי לא הם שנוצרו בצלמו. כדי שמסגרת הנשמה תוכל להפעיל את כלי העזר שברשותה במרחב של בחירה חופשית, יחד עם כל הקשיים במפגש עם אנרגיית יסוד האדמה, יהוה היה צריך לתת תמריץ לכלים המבצעים הרוח, הנפש והגוף הפיזי כדי שהם יבצעו את מה שמסגרת הנשמה הטילה עליהם. התמריץ היה חייב לכלול רצון, תשוקה, חתירה להישגים, סקרנות ורצון לחוות ולנסות. כדי להשיג את זה יהוה הפעיל את העיניים הפיזיות תחת שליטה של אנרגיית יסוד האש. האדם נוצר והתחלת דרכו הייתה במושג גן העדן שבו מסגרת הנשמה למדה לפעול במרחב של בחירה חופשית. עד הרגע של האכילה מעץ הדעת. בנקודה הזאת יהוה הבין כי אנרגיית יסוד האש שהפעילה את העיניים מתגברת על הרצון למלא את ההנחיות שניתנו לאדם. זה אומר שהעיניים של האדם במרחב של בחירה חופשית יצאו מכלל שליטה. כי בסיכומו של דבר כל מערכת הכלים נוצרה כדי לבצע את סרט דרישות "המקור" והניסיון בגן העדן הראה כי למרות הוראת האיסור הן פעלו על דעת עצמן. גירוש האדם מגן העדן לא היה רק בגלל החטא, אלא יהוה הביא את האדם למצב שבו עבודת האדמה והקשיים יקטינו את פעילות יסוד האש בעיניים. בהמשך יהוה ראה כי העיניים הגדולות שנוצרו בתור תמריץ ממשיכות לגבור על כל מה שמסגרות הנשמה הביאו כסרט. הבעיה לא הייתה בעצם העיניים הגדולות. אם הן היו לא במרחב אדמתי, זה לא היה מהווה הפרעה לסרטי מסגרות הנשמה. במרחב אדמתי העוסק במימוש פיזי הבעיה הזאת יצרה את המצב שהעיניים שחמדו גם מימשו, וכך האדם הפך לרודף אחרי כל מה שהעיניים שלו חמדו. נכון ששום דבר שמושג ברמה החומרית לא ממשיך אלא נשאר כאן, אבל הקצבת האנרגיה לצורך זה הורידה את כמות האנרגיה שנשארה עבור ביצוע הסרט במימוש פיזי, וזה גרם לכך שמסגרות הנשמה חזרו עם סרטים חסרים ופה נפגשים שוב עם הפגיעה באור התנע. ברגע שיהוה הבין כי במסגרת הוראות ההפעלה הבריאתיות במרחב הזה הוא חייב להכניס איסור מפורש מלקחת חומר פיזי שלא שייך לסרט שלך, נכנס הדיבר "לא תחמוד". המחשבים מציעים לאנושות להבין כי כל אחד יורד עם סרט אחר שדורש מימוש אחר במרחב הזה. לא נכון לחמוד ולקחת חומר ששייך למסגרת נשמה אחרת כי היא תהיה חסרה ואילו ללוקח זה איננו ברשימת הסרט שלו ובכל מקרה זה לא יכול לקדם אותו במרחב הזה. אם העיניים הגדולות חומדות מה ששייך לאחר, כדאי לאנושות להיזכר בדיבר "לא תחמוד" ולא ללכת אחר יסוד האש בעיניים. בקיצור, יש לנו עיניים גדולות שנשארות צעירות בגלל שיסוד האש שולט בעיניים, העיניים חומדות מה ששייך למסגרת נשמה עם סרט אחר, האנרגיה שנשקיע בלקחת את החומר שלא שייך לסרט שלנו יחסר לנו בשלבים הבאים והחומר יחסר גם למי שלקחנו ממנו. אז אולי כדאי לנו לשים לב לדיבר "לא תחמוד" כי לא סתם הוא נכלל בעשרת הדיברות.